itaysamurai

אני ליברלי בעניין ג'אנטים, אבל כמובן ככל שהם בגזרת היצרן. ב-93' מרצדס עברו לצמות חשמל מחומר ירוק יותר, או משהו כזה, מה שגרם להתרסקות החיווט ומלא בעיות, כך שמבחינתי כל דגם עד 92' כולל ולא עם אינטריור כחול בבקשה. כל השאר זורם. לטעמי, היא וה-SEC C126 הן המרצדסים היפות ביותר מאז ומעולם ולעולם.

הייתי ממזג בין השרשור הזה למגה שרשור הדירות, אבל זה ייצא מבולגן בגלל שגם שם מגיבים תדיר. באמת שאין צורך בשני נושאים מקבילים.

מניסיוני, לא בכל מכון טסטים יש לוחיות אספנות. אני עקשן אז נדרשתי לעבור 3 מכונים עד שמצאתי, אבל לגמרי מבין את מי שלא טורח. מקשים עלינו גם כשיש חוק. ה-SL הזאת עושה לי גורו גורו כבר שנים ובין היחידות ברשימה שלי שעוד נשארה במחירים שפויים.

אתה יכול לנסוע גם 1 ק"מ בשנה ובדיוק אז להזדקק לבלימת חירום. מבחינתי סיני עלום שם פסול בכל נסועה, בטח כשההפרש למוצר נורמלי הוא קטן.

יש המון בכפרים.

נא להמשיך בשרשור המרוכז לחרדות וספקולציות, תודה.

מהרמזים והזכרונות העמומים שלי מתחת לליפטים, אני חושב שדווקא כן.

זה מקובע על דלת תא המטען ורק גולש לכנפיים, זה הכל. היו כאלה עוד באייטיז.

סונט דור 3.

אותו L200 "הוריקן" הגיע דאבל קבינה מהיום הראשון, ככה גם היה שלנו.

אני די בטוח שמדובר במודל 88 וששני הדגמים נמכרו באותה שנה. את המודל שהחליף אותה קניתי אחרי כמה שנים רכב ראשון של אשתי.

בדיוק ככה. בגיל 18 לקחתי סיבוב על אחת כזו למכירה, מודל 88 (דגם שאחרי המצולמת, לא שהרבה השתנה בין השתיים), עגלה שלא ברא השטן, גם במושגים של אז.

להדביק מדבקות זה פשוט ה-L200 הזה נקרא (אולי רק בישראל, לא בדקתי) הוריקן, היו מדבקות בצדדים. המגנום היה הדגם שהגיע לדעתי ב-97 לישראל, גם הוא L200 באופן רשמי, אגב. היה הראשון להיות טנדר שגם מנסה להיות משפחתי, מפואר ומעוצב יותר. ולמה אני כזה גיק על הדגם? ב-92 זה היה האוטו הראשון שאבא שלי קנה חדש לחברה שלו. עד היום הוא מסתובב בעיר ע"י היד השלישית ואשכרה שקלתי לקנות אותו לחברה שלי, בעיקר מטעמי סנטימנטליות.

אז נתפשר על אדיר מילר בתור הבלתי מצחיק?

L200, מגנום בא אחרי זה.