The Garlic Press

ועדת הכלכלה אישרה את הצעת חוק הספורט המטורי של ח”כ רצאבי שמחון: הממשלה התעכבה דייה. הגיע הזמן להסדיר את הנושא ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק הספורט המוטורי של ח”כ אהוד רצאבי, המסדירה את הסוגיות הנוגעות לקיומם של מירוצי רכב בישראל. ח”כ רצאבי אמר כי ישראל משתייכת למועדון הלא מכובד של מדינות האוסרות קיומו של ספורט מוטורי, בהן איראן ואפגניסטן. לדברי רצאבי, בפועל מתקיימים בישראל מרוצי מכוניות אבל הם אינם חוקיים. ”במקום להתחרות בשדרות רוקח או על דיונות צריך לאפשר תחרויות במקומות מוסדרים”. יו”ר ועדת הכלכלה, ח”כ שלום שמחון, אמר כי החליט לקדם את הצעת החוק של רצאבי, שכן על אף שכל הגורמים ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר מעונינים בחוק, לא הצליחה הממשלה כבר 4 שנים לגבש הצעה מוסכמת, ולדעתו אין לאפשר עיכובים נוספים. עם זאת, הנוסח אותו אישרה הועדה מתואם במידה רבה עם הממשלה. הצעת החוק קובעת כי הנהיגה הספורטיבית תוכר כענף ספורט. תוקם התאחדות לספורט מוטורי שתפקח על המירוצים ותאשר את התקנות והכללים לנהיגה ספורטיבית. התקנונים שינהגו יתבססו על התקנונים הרשמיים המקובלים על גופים בינלאומיים. החוק קובע כי ייבוא כלי רכב תחרותי יתאפשר בתנאי שעמד בתנאים שנקבעו בכללי הנהיגה הספורטיבית. הנהיגה בכלי רכב תחרותי תחויב ברשיון ובתנאי שמבקש הרשיון הוא בגיל הזכאות לרשיון נהיגה ועמד בתנאי בהכשרה לנהיגה ספורטיבית ובכשירות רפואית נדרשת. עם זאת יורשו ילדים החל מגיל 8 לנהוג בכלי תחרותי במסלולי מירוץ סגורים וילדים מעל גיל 12 יורשו לנהוג בכלי תחרותי שאינו עולה על 8 כוח סוס (מכוניות קרטינג). עד גיל 16 יורשו הנהגים לנהוג בכלי רכב תחרותי שאינו עולה על 30 כוח סוס. אדם מתחת לגיל 16 ינהג רק במסלול מאושר ובהשגחת אחד מהוריו. הנוהג ברכב ספורטיבי יחויב בציוד מגן. הצעת החוק קובעת כי אחזקת וניהול מסלול מירוץ יחוייב ברשיון בהתאם לכללי בטיחות וכשירות שתקבע ההתאחדות. גם קיומו של אירוע נהיגה ספורטיבי יחוייב ברשיון. התאחדות תמנה פקחים שיבדקו אירועי ספורט מוטורי ויורשו להורות על הפסקתם במידה ואינם מתנהלים לפי כללי הבטיחות. על פי נתונים שהציג דני לוי, יו”ר עמותת נהגי המירוצים אישור קיום המירוצים צפוי להכניס לקופת המדינה עשרות מיליוני דולרים בשנה. על פי נתון של הפדרציה הבינלאומית לספורט מוטורי אירוע ספורט יחיד, הנמשך שלושה ימים, מכניס באנגליה בממוצע כ- 20 מיליון דולר. הועדה החליטה כי נושא הביטוח, בהיותו נושא כבד משקל, ידון הנפרד בין הקריאה הראשונה לקריאות השנייה והשלישי.. שמחון ביקש לקראת הדיון בנושא זה את הערותיהם של איגוד חברות הביטוח. לדיון יוזמן גם הממונה על הביטוח, אייל בן שלוש. © כל הזכויות שמורות, 2003, מדינת ישראל הודעה לעיתונות מטעם ועדת הכלכלה

שיתוף פעולה בין קבוצת רוכבי הארלי לבין בית אבות מביא לקצת שימחת חיים בקרב המבוגרים. התלהבות יתרה הופגנה ע"י הנשים בבית האבות שזוכות לראות ולרכב עם גברים צעירים לבושי עור. כתבת וידאו של רשת החדשות CBSNews http://www.cbsnews.com/htdocs/videoplayer/newVid/video_display_new.html?/media/2004/06/03/video620868.wmv&vidId=500202&title=Revving$@$Up$@$Granny&hitboxMLC=earlyshow

חברת הונדה מחזירה כ- 8200 אופנועים מדגמי ייצור 2004 למוסכים בשל תקלה במחשב אשר יש בכוחה לגרום לנהגים לנסוע מהר מידיי. תקלת המחשב גורמת למד המהירות של האופנוע להראות מהירות נמוכה עד 25 אחוז מהמהירות המעשית. מקור: Reuters http://story.news.yahoo.com/news?tmpl=story&cid=583&e=2&u=/nm/20040602/od_nm/autos_honda_recall_dc

כתבת וידאו של רשת החדשות CBSNews העוסקת בניסוי התנגשות צידית ברכבים בינוניים. הניסוי נערך ע"י חברות ביטוח והוא עשה שימוש ברכב שטח כרכב מתנגש. התוצאות והצילומים בכתבת הוידאו המצורפת. http://www.cbsnews.com/htdocs/videoplayer/newVid/video_display_new.html?/media/2004/04/19/video612695.wmv&vidId=201&title=Car$@$Crash$@$Test$@$Results&hitboxMLC=national

אני אוהב לאסוף ידיעות שונות ומשונות מכל העולם ולעיתים אני נתקל בהודעה שיש בא אולי בכדי לעניין את הפורום הנ"ל. מי שמעוניין לראות ידיעות מהעולם בנושאים שלא קשורים לרכב מוזמן לעיין באשכול היומי שלי בפורום הסקופים של רוטר.

המוסד לביטוח הבטיחות בכבישים ערך ניסויי התנגשות צד במכוניות בינוניות (בגודל) ומצא כי רובם הפגינו ביצועים חלשים. המוסד ערך את הניסויים ע"י מכשולים ששוקלים 3300 פאוונד וזאת בניגוד למיכשולים בהם עושים שימוש מוסדות ממשלתיים בבדיקות אלה – מכשולים קטנים יותר בגודל של הרכב עצמו. הסיבה לשימוש במכשול גדול יותר נבע מהרצון לבדוק מה יקרה למכונית אילו התנגשה בצידה עם מכונית שטח. מכונית ה-"Toyota Camry" ןה-"Honda Accord" זכו לציון טוב אך 10 מכוניות אחרות זכו לציונים גרועים. מקור: CNN http://money.cnn.com/2004/04/15/pf/autos/side_crash_test

ביגוד פ?לו?או?ר?ס?צ?נ?ט?י, קסדות לבנות או בהירות ושימוש באורות דרך במהלך היום יש בהם על-מנת לצמצם את פציעות ומוות בקרב רוכבי אופנוע. צוות חוקרים ניתח 463 נהגי אופנועים אשר אושפזו בבית חלים לאחר מעורבות בתאונת דרכים ועוד 1233 נהגים אחרים כקבוצת ביקורת וזאת בכדי לה?ע?ר?יך? כיצד שימוש בלבוש בולט משפיע על הסיכון בלהיות מעורבים בתאונדת דרכים. ממצאי המחקר, אשר יראו אור מחר בבטאון הרפואי "בריטיש מדיקל ג'ורנל", עולה כי השימוש בבגדים ר?פ?ל?ק?ט?יב?ים או פ?לו?או?ר?ס?צ?נ?ט?ים מוריד את הסיכון להיות מעורב בתאונה ב-37 אחוז, שימוש בקסדה לבנה 24 אחוז ושימוש באורות דרך 27 אחוז. מקור: BMJ http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/full/bmj;328/7444/857

אזהרת 1 באפריל נהגים צרחו מכעס עת נודע להם כי המשטרה נתכננת לתאם מצלמות מהירות על ציפור נץ. נצים מאומנים יאתרו נהגים ממהרים אותם יוכל גם לראות, דרך המצלמה, שוטר התנועה. מקור: THE SUN http://www.thesun.co.uk/article/0,,2-2004150977,00.html

כב' השופטת ק. רג'יניאנו מבית משפט השלום בכפר סבא גזרה 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 1,000 ¤ על אלירן קדוש אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של פירוק רכב והחזקת כלי פריצה. על פי עובדות כתב האישום בתאריך 13/09/03 ברעננה, פירק הנאשם ללא רשות הבעלים, מכסה גלגל ("טסה") מרכב חונה. בנוסף, החזיק במכשיר פלייר מתקפל המשמש לשם פריצה. פ 002687/03

מכשיר הממל"ז - מד מהירות לייזר, הנו מכשיר אכיפת מהירות מרכזי שמפעילה משטרת התנועה לאכיפת מהירות מותרת בכבישים. הממל"ז הנו הסבה של מד טווח לייזר אשר הוסב בעזרת תוכנה למד מהירות, וככזה נבחנת שאלת אמינותו ואמינות המדידה שלו פעמים רבות בכל הערכאות השיפוטיות במדינת ישראל. כפי שאף נקבע בפסיקה ובחוות דעת מקצועיות אשר הוגשו בעניינו, משטרת ישראל הכניסה את מכשיר הממל"ז לשימוש כמכשיר אכיפה פלילי, ללא בחינה וללא תקינה מתאימה, דבר אשר מצא ביטויו בפסקי הדין האחרונים אשר ניתנו בעניין. במהלך חלק מן ההליכים השיפוטיים בעניין הממל"ז, עלה כי הוראות היצרן המקומיות לא יושמו בקפידה על ידי משטרת ישראל וחלק מהן אף לא בא לידי ביטוי בנהלי ההפעלה בעברית. חלק מהוראות היצרן בדבר נתונים רלוונטים לצורך מדידת מהירות אמינה, בטווחים מסוימים וביחס למטרות מסוג מסוים, כלל לא מיושמים על ידי משטרת ישראל כיום, ובכך נפגעת אמינות התוצאה הנמדדת, אף לפי הוראות היצרן המקוריות בשפה האנגלית. לאחרונה ניתנו בבית המשפט העליון פסקי דין מנחים בענין זה אשר קבעו סייגים והנחיות להפעלת הממל"ז (ר' ע"פ 4682/01; רע"פ 2216/01; דנ"פ 10415/03). הצעת חוק זו, באה בין היתר, לעגן בחקיקה את הוראות ההפעלה של הממל"ז על פי הוראות היצרן וכפי שנאמר גם בפסיקת בית המשפט העליון. כיום, מפעיל הממל"ז עלול להיתפס כמי שמבצע לכאורה עבירת תקיפה הן במישור הפלילי והן כעוולה אזרחית וזאת בשל היות המכשיר מבוסס על טכנולוגיית לייזר, אשר יש בה פוטנציאל לגרימת נזק מסוים לראיית האדם בתנאים מסוימים, כלפי מי שאינו חשוב, אף לא לכאורה, בביצוע עבירות פליליות. לפיכך, יש ליישם את הפעלת המכשיר בזהירות הראויה, תוך איזון מרבי בין זכויות חוקתיות של הפרט לאינטרס הציבורי באכיפה. איזון זה, יש לעגן בחקיקה ראשית, כמתחייב במדינה דמוקרטית.

הצעת חוק של חברי הכנסת: גלעד ארד ושלום שמחון. פ/2203 מטרת דיני הנזיקין והפיצויים בדיני הנזיקין היא להשיב את המצב לקדמותו. סעיף 56(ג) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע: " תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את המוטב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח." כיום קיימת אי בהירות ביישום עקרון השבת המצב לקדמותו ברכב מבוטח שניזוק. איכותם ובטיחותם של חלקי חילוף מקוריים עולה על איכותם של חלקי חילוף חליפיים. יבואני רכב מחויבים להעניק אחריות בת שנתיים לכלי רכב המיובאים על ידם, ותיקונים הנעשים במהלך תקופת האחריות אשר בעלותם נושא היבואן, נעשים ברובם המוחלט תוך שימוש בחלפים מקוריים. לפיכך, מוצע כי שבקרות מקרה ביטוח ברכב חדש יוחלפו החלפים שניזוקו בחלפים מקוריים או בחלפים העומדים בדרישת איכות והתאמה ובכך יושב המצב לקדמותו עד כמה שניתן. מפניות רבות של בעלי רכב אשר כלי רכבם ניזוקו בתאונות דרכים עולה שחברות הביטוח מחייבות את השמאים לאשר תיקון ברכב חדש שניזוק באמצעות חלקי חילוף שאינם מקוריים. איכותם של חלקי חילוף המותקנים ברכב משפיעה באופן ישיר על בטיחותו של הנוסע ושל כלי הרכב. לעיתים קרובות מתקינים המוסכים חלקי חילוף שאיכותם ירודה אשר אינם מתאימים לכלי הרכב שניזוק, דבר העלול לעלות בחיי אדם. הצעה זו באה לתקן את העיוות הקיים כיום לפיו חברות הביטוח עשויות לפצות את בעל הרכב באמצעות חלקי חילוף שאינם מקוריים ושאינם עומדים בדרישת איכות מינימלית.

נושא

ביום 15.12.00, סמוך לשעה 21:30 התרחשה תאונת דרכים שבה נגרם מותה של איילה טרם ז"ל ונגרמה פציעה קשה לבעלה, מיכאל טרם. הנאשם נמצא אחראי, בהתרשלות, לגרימת התאונה ותוצאותיה (הוא זוכה מאשמת הריגה). לבד מכך הורשע הנאשם גם במספר עבירות נלוות (הדחה בחקירה, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר). תיאור תמציתי של ההתרחשות הוא זה. עובר לתאונה נהג הנאשם ברכב פרטי ב"נתיבי איילון", במהירות של כ-100 קמ"ש. עמו ברכב הייתה חברתו מיכאלה פופוביצי, שישבה צמוד אליו לימינו. תוך הנסיעה הסב הנאשם את מבטו מן הדרך לעבר מיכאלה כדי לבאר לה את סגולותיהם של מתגי בקרת השיוט. אגב שחוק וצחוק הציע לה לבחון בעצמה את המתגים. מיכאלה "טיפלה" במתגים המצויים על הגה המכונית ותוך כך הוסט הרכב מעט ממסלול נסיעתו שמאלה. כאשר הנאשם החזיר מבטו אל הכביש וגילה את העובדה שרכבו סטה ממסלולו הגיב בהטיית ההגה לכיוון הפוך. תגובה זו גרמה לאבדן שליטה ברכב . הנאשם בלם את הרכב בלימת חירום אך הרכב נע לרוחב הכביש עד לשוליים (השוליים, שם, הם אי תנועה משורטט). בתנועתו, פגע הרכב באופנוע שנע על שולי הדרך במהירות גבוהה למדי (גבוהה מ-100 קמ"ש ופחותה מ-180 קמ"ש אך לא נמצאה דרך להעריך אותה ביתר דיוק). בהתנגשות נגרמו התוצאות החמורות הנזכרות לעיל. המנוחה איילה הייתה כבת 37 במותה, אדריכלית במקצועה שעבדה במשרד אדריכלים וכל עתידה לפניה. עם מותה התייתמו שני ילדיה שהיו, אז, האחד בן 5 והשנייה בת 3½ שנים. מפי אביהם, מיכאל, נשמע תיאור קשה מאד אודות ההשלכות הנפשיות על הילדים, שהן תוצאה של אבדן האם. הבן נזקק לטיפול נפשי מאז התאונה ועד היום (שלוש שנים ויותר). ישנן, כנראה (לא הוצגו תעודות רפואיות) גם השפעות פיזיולוגיות מסוימות על הילדים. השורות הלאקוניות המעטות האלה אינן יכולות להכיל ולשקף את מלוא המשמעות העגומה של "חבל על דאבדין". בשל הרשעתו בעבירות של גרימת מוות בתאונת דרכים ושל מעשה פזיזות ורשלנות : 1. 30 חודשי מאסר שמהם 15 חודשים לנשיאה בפועל. יתר המאסר על תנאי לשלוש שנים מתום המאסר. התנאי הוא שלא יעבור עבירה של גרימת מוות או חבלה חמורה תוך נהיגת רכב. מן העונש "ינוכה" יום אחד של מעצר. 2. פסילה מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה מכל סוג למשך 10 שנים. בהקשר זה אני מפעיל, באופן מצטבר את העונש המותנה של חודשיים פסילת רשיון נהיגה שנגזר תיק 34343/99 (תעבורה ת"א). מניינה של הפסילה הוא מיום הפסילה המנהלית שהוא 18.12.00. כב' השופט דר' עודד מודריק בית משפט מחוזי תל אביב-יפו פ 040088/01 http://62.90.71.122/Prod03/ManamHTML2.nsf/779EE7CD71BF6F6442256E650063B36C/$FILE/CD528498B7E238C442256E650040BD31.html?OpenElement התאונה ה?ר?עה מאד גם עם מיכאל טרם. מובן שמות אשתו הוא, עבורו, אסון כשלעצמו. אך לבד מכך ולבד מן המעמסה הכבדה שהוטלה לפתחו של טיפול מורכב ורגיש בילדים, גרמה פציעתו הקשה לכך שהוא נאלץ לערוך הסבה מקצועית, ממהנדס מחשבים לתחום אחר ולקשיי קליטה גדולים במקום עבודה (עקב בעיות של ריכוז ובעיות גופניות שונות). הוא נאלץ, עד היום, לעבור טיפול נפשי יומיומי.

לוי אשכול הורשע עפ"י הודאתו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. בבעלותו של הנאשם מועדון ודיסקוטק הנמצא במיתחם המסעדות והבילויים הידוע כ"מרכז התיירות באילת". ב-26.3.02, כחלק מפעילות אבטחה שאירגנו בעלי העסקים שבאותו מיתחם, הורה הנאשם בין היתר על הצבת שרשראות מתכת בשתי הכניסות ל"משעול הבז" הצמוד לחזית המזרחית של מיתחם התיירות והמועדון, והן הותקנו אותו היום בשעות אחה"צ. סמוך לאחר חצות הלילה, רכב המנוח, דוד דמרי ז"ל, על אופנועו מכיוון מגרש החנייה שמדרום למיתחם התיירות, הגיע לכניסה הדרומית של "משעול הבז", נתקל בשרשרת שהוצבה שם בצהרי אותו היום, הועף מהאופנוע, נפצע אנושות וזמן קצר לאחר מכן מת מפצעיו. הנאשם הודה כי גרם ברשלנותו למותו של המנוח בכך שהורה על הצבת אותה השרשרת ללא היתר מעירית אילת, שהיא הרשות המוסמכת לכך, ובכך שלא דאג כי השרשרת תסומן. פ 008088/03 http://62.90.71.122/Prod03/ManamHTML2.nsf/18DC9BB9A50BB11542256E65005D0A35/$FILE/B0B59B554DA0254942256E5A003B321D.html?OpenElement

תאונות הדרכים הן אחד מגורמי המוות והפציעה השכיחים ביותר במדינת ישראל. נגע זה עולה למדינת ישראל כ-12.5 מיליארד שקלים בשנה. אחת הדרכים לצמצם תופעה זו היא גיוס אזרחי המדינה הנוהגים בכבישים כנגד נהיגה פרועה ובלתי אחראית, תוך איתור וטיפול פרטני בנהגים בעלי נטייה לנהיגה מסוכנת. חברות רבות נוהגות לרכוש או לשכור כלי רכב מסוגים שונים לצורכי עבודה או כחלק מתנאי השירות של עובדיהן. במדינת ישראל נוהג זה נפוץ בצורה יוצאת דופן בהשוואה לכל מדינה אחרת בעולם. גורמים שונים מעריכים את כמות כלי הרכב השייכים לחברות, הן בבעלות והן בשכירות, בכרבע מכמות כלי הרכב בכבישי הארץ. מאחר ורכב החברה אינו בבעלותו הפרטית של הנהג, במקרים רבים קיימת נטייה לנהיגה תוקפנית, בזבזנית ומזהמת (סביבתית) המביאה לסיכון הנהג ומשתמשים האחרים בדרך. מחקרים שבוצעו ברחבי העולם מצאו קשר ישיר בין צריכת דלק גבוהה למעורבות בתאונות דרכים. נהיגה פראית ותוקפנית חושפת את הנהג ואת משתמשי הדרך האחרים לרמות סיכון גבוהות מהרגיל. בנוסף מוכח שנהיגה מסוג זה מביאה למפגעים סביבתיים ברמות מוגברות - זיהום אוויר, זיהום מי תהום, צריכת דלק מוגברת, רעש וכדומה. מטרת החוק היא להביא להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים על ידי שיפור בתרבות הנהיגה של הנהגים הנוהגים ברכב החברה. הצעת החוק באה לאפשר לקצין הבטיחות לאתר התנהגות מסוכנת מבעוד מועד ועל ידי כך למנוע תאונות, מעבר לטיפול בתאונות דרכים, שכבר התרחשו. נגישות לדיווח מאפשרת לציבור לדווח על התנהגות חיובית של נהגים בדרכים, על עבירות תנועה או על תקלות טכניות בכלי הרכב. החוק מתבסס על ניסיון בין לאומי המראה כי הליך פשוט ליישום, כהדבקה של מדבקת על הרכב בסגנון "אם רכב זה עבר עבירת תנועה..." או "איך אני נוהג 123,*", מפחית בשיעור של עד כ- 50% את תאונות הדרכים בהן מעורבים אנשי החברה ואת יתר ההשפעות הנלוות כדוגמת זיהום סביבתי, בלאי ובזבוז משאבים לאומיים. פ/2084 http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/16/2084.rtf