בימר

ורוצה להגיע לפקיסטן, אבל הסעודים והאירנים לא נותנים לו לעבור. הוא מהסס להגיע לישראל בגלל הבעיה של 'חתימה דרכון בישראל' (שמהווה אח"כ בעיה בכניסה למדינות ערביות מאוחר יותר), ומבקש עצתי... לי אין מושג - אולי למישהו כאן... ?? ... ??

ועוד משהו...אני מאמין שבכל אחד מאיתנו שרוכב, טמונה האמונה ששיש לו רמת מיומנות טובה דיה לשם יציאה לכביש הציבורי. שאם לא (הוא לא חושב שהוא מספיק מיומן) - הוא אינו אחראי בעליל או שהוא עם נטיה להתאבדות. ואני ממשיך לשאול את עצמי (ואותכם) - איך ניתן לדעת באמת שאני בעל מיומנות טובה דיה, האם רק כשמישהו אחר אומר לי או שאני יכול לדעת את זה בעצמי. שהרי בתחום הזה יש כשל פסיכולוגי, והרבה לא הולכים להגביר את מיומנותם כי הם מאמינים שהיא טובה דיה, ולעיתים הם טועים ...

מהתגובות שקיבלתי כאן (ושם ) אני מסיק כי יש אנשים שהגרף המתאים להם הוא א' ויהיו אנשים שהגרף שלהם יהיה ב' וכד'. אני מתחיל להאמין בזה, וההבדל בין האנשים תלוי בגורמים נוספים ובהן: בגרות ואחריות של כל אדם, והמטרה שלשמה הוא מעלה את מיומנותו. כשלעצמי - אני מסכם את דעתי, כפי שהשתנתה בהתאם לתגובות כך: מיומנות השליטה בדו"ג הינה אחד המרכיבים הבסיסים באומנות הרכיבה וביכולת ההישרדות של הרוכב בכביש הציבורי. רכישה של מיומנויות בסיסות (ברמה גבוהה) הן תנאי הכרחי לרכיבה (אך לא בהכרח תנאי מספיק). יש הרוכשים מיומנות לשם בטיחות (הזהירים), יש לשם ביצועים (הספורטאים) ויש לשם המיומנות כשלעצמה (האומנים). מיומנות יכולה להגביר בטיחות אך עלולה גם להגביר סיכון (כי הפיתוי הוא גדול), ולפיכך עם העלייה במיומנות - יש להעלות במקביל את רמת האחריות והבגרות. זה ממצה נכון יותר את הנושא?

מה אתה יודע על האופנוען הממוצע ?? בכל מקרה - אין ספק שלמדתי ותיקנתי (בעתיד) את המונח כפי שיופיע לדראון עולם באנציקלופדיה. למדתי שיש אנשים שרואים במיומנות מטרה כשלעצמה. זאת אומרת שאנשים משפרים מיומנות - כדי לשפר מיומנות ולא כדי לשפר בטיחות או ביצועים. בליבי הם מתוייקים כ'אומנים' - אלה המתייחסים למיומנות באופנוע כאל אומנות (כשלעצמי - אני סבור שהם מיעוט, אבל זה ממש לא משנה. למדתי שהם קיימים). לענין המיומנות - אמשיך לבקש התייחסותכם - האם יש מיומנות גבוהה שכשלעצמה, מסיבות פסיכולוגיות, מגדילה את הסיכוי להיות מעורב בתאונה. האם הגרף הנכון הוא א'? או ב'/ג'/ד'?

אני לא אומר שמיומנות גבוהה מזיקה לרוכב אלא עלולה להזיק לו. זה כמובן תלוי ברוכב, אבל הוא עלול למצוא עצמו נמשך למקומות ומצבים מסוכנים...

בהצלחה. אכן הכתיבה של האנציקלופדיה נעשית בראש של "הישרדות" ו"בטיחות" בכביש הציבורי, ולא בקטע 'מקצועי' כמו שאתה וחבריך, וחברי עמותות השטח השונות, מפתחים.

אני חושב, ותקן אותי אם אני טועה - שהמיומנות בסופרמוטו אינה המטרה - אלא שלהיות יותר מהיר זו המטרה. אימוני המגרש, מעבר להיותם מפגש חברתי - לא באים להעלות את הבטיחות? למה אנשים מגיעים? למה משמשת מיומנותם? אז מה אם הם מיומנים? מה זה עוזר להם? וגם גידי אמר לי פעם שהוא מקנה מיומנות, ומה שאנשים עושים איתה - זו הבעיה שלהם (במילים כאלה או דומות). והעובדה שהמיומנות אינה מטרה כשלעצמה (דבר שאני מאמין בו בלב שלם, אבל רק אחרי שאלמד מאחרים - אהיה בטוח בו לחלוטין) - זה לא מקטין כהוא זה מחשיבותה, אבל אני מאמין שבכל הדוגמאות שפרטת - המיומנות אינה באה כשעצמה - אלא לקידום מטרות אחרות. במחשבה שניה - לאור מה שכתבתי - אולי גידי מתייחס להוראת המיומנות - כמטרה בפני עצמה, ובעובדה שכל אדם מגיע לגידי עם ציפיות שונות ועושה עם המיומנות דברים שונים, אינה גורעת מהעובדה שגידי עצמו - רואה בה מטרה, וכך זה עובר בקורסים שלו. יכול להיות.

לא יודע - אני שואל אותך (את כולם). אני לא מכיר מצב בו המיומנות היא מטרה כשלעצמה, היא תמיד מכשיר להשגת מטרות (כסף, מעמד, כיף וכו'). ככה זה בחיים באופן כללי. מה לא ? ובכלל - אתה מהיר להשתגע

לקראת פרסומו של הערך באנציקלופדיה, ולא בלי לבטים קשים, אני מבקש התייחסותכם: מיומנות מיומנות היא היכולת של הרוכב לשלוט בדו"ג – במובן הטכני של המילה. המיומנות היא "פיזית – קואורדינטיבית", תפעול הגוף והשרירים. המיומנות אינה בתחום ה'מחשבה', 'קריאת כביש', 'אסטרטגיה', 'נסיון' וכדומיהם – עניינים שבתחום הראש. יסודות המיומנות - על הרוכב לדעת: לתפעל את האופנוע בבטחה, באופן זורם, חלק והדרגתי (הילוכים, תפעול ידיות ומאותתים וכו'). לפנות בבטחה ולשלוט בקוי הפניה ובשינויי הטיה באמצעות היגוי הפוך מדוייק והחלטי לקראת ובתוך הפניה (לרבות במצבי התחמקות ממכשולים). לבלום במצבים רגילים, במצבי חירום, במשטחים רגילים וחלקים, לבלום בפניה, והכל - תוך שהוא נשאר על 2 גלגלים. לשלוט בדו"גו בזמן האצה, להכיר את מגבלותיה. לשלוט במבט שלו, ולבצע סריקה מתאימה בהתאם למצב הרכיבה. חובה לרכוש מיומנות בכל אחד מהתחומים הללו, ולהתאמן בה, שכן לצערנו, ברוב המקרים הכלים הבסיסיים איתם יוצא רוכב חדש לכביש אינם כוללים את המיומנויות הבסיסיות הללו. מיומנות היא כלי ואמצעי, ולעולם אינה מטרה בפני עצמה. המיומנות יכולה לשמש למטרות שונות. יש שיקחו אותה ויגבירו את בטיחות רכיבתם, אך לעומתם יש שיקחו אותה לכבישים המסובבים ביותר בארץ, ויבחנו את גבולות אחיזתה. יש שיגבירו איתה בטיחות ויש שיגבירו איתה סיכון. תלוי ברוכב מה הוא רוצה ומה הוא עושה עם המיומנות. לכן אין שוויון בין המילה "מיומנות" לביו המילה "בטיחות", ומיומנות אינה בטיחות (ולפעמים, כאמור - ההפך). מיומנות טובה דיה ("מיומנות מספיק טובה"): "מיומנות טובה דיה" כוללת את המיומנות והשליטה הבסיסיים בתיפקודים הנזכרים למעלה, היא המיומנות המינימלית ליציאה לכביש, אולם כמפורט להלן, היא המיומנות המיטבית לשם שמירה על שרידות. את המונח "טובה דיה" אני שואל מהפסיכולוגיה. פסיכולוג ילדים נודע (Winnicott) קבע שאם התינוק צריכה להיות "אם טובה דיה", וזאת על מנת לתמוך באפשרויות הגדילה וההתפתחות הנפשית של התינוק/ילד שלה. היא צריכה להיות טובה וקשובה, אך עם הזמן, גם לטעויותיה יש חשיבות. תחושת ה"אני כל יכול" שעל התינוק לפתח בתחילה ("רק אני מצפצף – מישהו מתייצב ומרים-מרגיע אותי" (-, מתעמעמת בהדרגה, עם כישלונות האם, והתינוק מפתח מבחן מציאות אמיתי יותר – העולם אינו מושלם. אם טובה מדי – שעונה יותר מדי על צפיות בנה, עלולה לגרום לו נזק בתפיסת המציאות, ולגרום לו בעיות בעולם האמיתי בבגרותו. ואני אומר – כמו הילד – כך האופנוען. אם בטיחות והישרדות היא מטרתו - לא טוב לו לרכוש מיומנות גבוהה מדי שכן זו עלולה להזיק לו יותר משהיא תועיל לו. היא עלולה למשוך אותו לביצועים מסוכנים עד שימצא עצמו רוכב ברמות הסיכון הגבוהות ביותר, שזה רק עניין של סטטיסטיקה עד שיהיה מעורב בתאונה, ולא בגלל מיומנות לא טובה, אלא בגלל בעיות תשתית, נהג לא ערני וכו'. המצב שונה אצל רוכב המעוניין לרכוש מיומנות לרכיבה ספורטיבית, כזה השואף לעמוד על הפודיום. רוכבים כאלה מחויבים להגדיל את המיומנות מעבר לרמות הבסיסיות, ומיומנות "טובה דיה" אינה מספיקה, אלא שכמובן, רוכבים אלה מתרגלים את מיומנותם במסלולים סגורים ובטוחים באופן שגם מעבר מגבלות, לרוב אינו מסכן את בריאותם. לעומת ולנטינו רוסי, המיומנות הרצויה לאדם ברכיבה על אופנוע ביומיום היא אותה מיומנות "טובה דיה". אותה מיומנות שמשאירה אותו לאורך זמן עם תחושה שהוא אינו כל יכול, ועם תחושה שלמרות שהוא מסוגל להתמודד עם מרבית המצבים בכביש, יהיו מצבים בהם, בגלל תנאים אובייקטיביים שאינם תלויים בו, מיומנותו לא תספיק, וממצבים "אובייקטיביים" אלה – עליו להמנע. אי אפשר לדעת מהי בדיוק אותה נקודה ארכימדית בה מיומנות "טובה דיה" הופכת למיומנות מסכנת, שרק מגדילה את הביטחון העצמי ומקטינה את שולי בטחון של הרוכב ומסכנת אותו. כל רוכב צריך למצוא את אותה נקודה בעצמו, לוודא שמצד אחד הוא אינו חסר מיומנות ומאידך להזהר שלא להסתכן עקב עודף בטחון. זכור- מיומנות גבוהה עלולה להגביר את תחושת "שכרון הסל"דים" (ע"ע) ובכך להעלות את הסיכון. זכור שאתה אפס!!, ורפרוף כנפי פרפר בוונצואלה לפני חודשיים עלול לסיים את חייך כאן ועכשיו, מוקדם מהצפוי ומהרצוי.

א. עניין המחיקה עלה בחצי התלוצצות (הרי בשרשור הדירוג, אתה מציע ששרשורים משעממים ימחקו). ב. עדיין, אין התייחסות לתוכן ההודעה ולנושאים שעלו שם, ובכלל - וזה חבל לי. ג. והנה עוד הקפצה (לא בחינם...)

הרי בקצב זה - זה שרשור שראוי למחיקה. והייתי מבקש לקבל פידבק מהקוראים - למה?? למה זה לא רלוונטי ? תודה מראש לעונים.

האות "ה" מוסיפה מספר ערכים חשוב לאנציקלופדיה להישרדות בכביש על דו"ג... , ובין היתר עונה לשאלות... מה חושבים הולכי רגל כשהם יורדים לכביש האם אפשר להחליט לא להיות מעורב בתאונה מה בין רכיבה על אופנוע - ונבואה איך נמנע מהחלקות מה זה לעזאזל 'היגוי הפוך' מתי אתה צריך להתייחס לאופנוע שלך כאל אופנוע 'חדש' למה הפתעות בכביש זה לא טוב מה הם הכללים הבסיסיים להרכבה ואם אתם שם - ראו עדכונים באות "ב" (בושה, בטחון) ועדכון באחריות ("א"). וכמו תמיד- אני מזמין תוספות, תיקונים ועידכונים... עמית

אבי, הערה קלה של אחד שמכור לכאלה: היתה חסרה לי השוואה בין ה- 1150 ל- 1200. זה אמנם חשוב בעיקר לבעלי בימרים, אבל זה מחייה את הסקירה ומחדד אותה.

אמרתי כבר שזאת הצהרה? יולס, שנהנה מאוד ממה שיש לו, אבל ללא ספק רוצה גם אחד כזה, או את הRודסטר 1150לכשיעבור עדכון דומה. אתה יכול לעשות מה שאני עשיתי (כשרכשתי 1150GS) - חיכיתי למשומש עם כל האביזרים . אני עדיין עליו, ומאוד נהנה - עוד מעט 3 שנים ו- 30K ק"מ. לא חושב על החלפה ל- 1200GS.

הייתי חייב לשנות תמונה בפרופיל