carisma kfir

פורד סקורפיון

לא רואה בעיה מיוחדת, לגבי פעילות פלילילת בדירה אין קשר אך הבחור שילם, גם אז תצטרך להוכיח שאין לך אחות. לגבי מזומן באם משלם שנה מראש וכולל ערבות מזומן הכוללת בתוכה 3 חודשים שכירות, ארנונה לשנה, מים לשנה וחשמל מוערך לשנה. הייתי משכיר. כן למען השקט הנפשי הייתי מברר מעט על אותו אחד בדרך לא דרך ומבקש שיביא מחבר צ'ק ערבון (פתוח) ושיחתום בחוזה

לחיים אח יקר, תודה! אני עם ההוגרדן

אל דאגה, לא ממהר קודם אלמד להכיר ואדע היום לבטח על מה לשים לב, לא ממהר לשום מקום בשלב הזה. יצליח מעולה, לא יצליח לא חסרות היום משומשות במצב טוב עם מחיר סוחרים. אין עליכם!

שוב תודה, נחשב גרוש ולא רווק. העצה הכי טובה שקיבלתי כאן וגם עשיתי וזה מה שהחזיק אותי בחודשים האחרונים זה "תמצא לך מישהי שתהיה איתך ותתמוך בך" אכן עשיתי את זה ובחודש האחרון אני בזוגיות טובה וחזקה, שוב ללא השוואות. אך למדתי לא למהר ולדעת להכיר את הבן אדם על כל רבדיו עד שאדע באם כדאי לקדם את הקשר הנוכחי. תודה לכולם על הכל.

חברים יקרים, יום חמישי האחרון התגרשתי סופית וללא ילדים! תודה רבה לכולם על התמיכה כאן ובעשרות ההודעות הפרטיות שקיבלתי, בסופו של דבר ההחלטה באה ממני וללא שום השפעה, שנינו הגענו להבנה שלא נוכל להמשיך לחיות יחד, ומוטב לסיים את זה יפה וללא נזקים. מפאת כבודה איני מעוניין להוסיף עוד פרטים מעבר לכך, סיימנו בצורה יפה ומכובדת, וחשוב לי להמשיך בדרך החדשה שהתחלתי ולאחל לה באמת הצלחה ושתגיע לאן שרק תחלום. תודה רבה לכולם!

היי אני כאן. לאישתי יש כעס גדול על אימי כפי שציינתי, נכון שגם אימי לא הוסיפה יותר מידי ליחסים ביננו בכך שדרשה שאתגרש ממנה ואישתי מודעת לזה, אבי שוחח עימה והסביר לה שלא ניתן לעשות פילוג בין המשפחות והיא חייבת להסכים לשיחה בו הוריי (גרושים) יהיו מעורבים ואף הוריה, שיחה בה כולם יפרקו את טענותיהם וכעסם ואני מאמין שסליחה תגיע משני הצדדים. אישתי מסרבת לכך וטוענת שאין זה הזמן עכשיו, היא כועסת עליי שאני משתף את הוריי בכל דבר, ולא מתמודד בבית, אך בבית קשה להתמודד עקב אותם כעסים ותמרורי עצור בשיחה. נכון שלפעמים אני חופר ורוצה לדבר כאן ועכשיו ולא מוכן לחכות שכעסה יעבור, אך מעבר לכעס יש התפרצויות זעם שבעבר לא יכלתי להתמודד עימם, והתנהגויות משפילות כלפיי, לכן שיתפתי את הוריי ואולי אף יצרתי את הכאוס הזה. הזמן הכי טוב לעניות דעתו של אבי היא שכולם ירדו מהעץ וכולם יתפשרו ויבינו ונתחיל דף חדש. רק ככה ניתן לזמן באמת לראות שהדברים מסתדרים ויהיה רצון שלי ושל אישתי להמשיך בנישואים תקינים ולהמשיך בתוכניותינו. הכדור נמצא כעת אצל כולם, וכולם צריכים לקלוע לסל על מנת ליישר הדורים.

אגיב למה שנאמר ונשאל בנתיים. היא ראתה את השרשור כי הסתכלה כנראה בהיסטוריה של הגלישה. מטרתי אינה לפגוע בה, אלא לנסות לגשר בכך שכן תלך לפסיכולוג שיקבע האם יש צורך בטיפול תרופתי, או האם שיחות וחיזוקים יעזרו לה. ברור לי שאין הקרקע מוכנה לילדים כעת, כנ"ל לגבי התקדמות בקשר כגון ירח דבש, ריהוט לבית, העברת חסכונות וכדומה.. אני הפסקתי להיות פראיר ורק לתת ולתת ולשמוע התנצחויות ולקבל ממנה יחס משפיל ודריכות, ורק יחס חם ואוהב מתי שבא לה ושאני הופך בשבילה את העולם ומרצה ומסכים עימה לפי אך שהיא רוצה. ברור לי שיש לי את משפחתי שתומכת בי ואוהבת אותי. איני יודע באמת אם יש לה מחלה נפשית, אך היא מסרבת ללכת לטיפול. יכול להיות שהיה משהו רדום שהתעורר עכשיו עקב אי יכולת להתמודד עם סכסוך קטן בינה לבין אימי, דבר שאפשר לפתור וניסינו לפתור אך ללא הצלחה. איני מסכים שאימי לא תבקר בביתנו, ורק כולם כן חוץ ממנה.

שוב תודה על התגובות. אשתי קראה את ההתיעצות שלי כאן בפורום, ויצאה מהבית לסידורים ולנקות את הראש ואמרה שהיא הלכה לחשוב קצת עם עצמה.. איני מרגיש אשם בכך שחלקתי את דבריי, לא נתתי פרטים מזהים עליי ועליה, אלא רק סיפרתי את סיפור חיי לאנשים חיצונים שאינם מכירים אותי. אני בטוח שאם היא תתעלה על עצמה, תיהיה מוכנה ללכת לפסיכולוג לנקות את עברה, להמשיך ללכת ליועץ הנישואים שבאמת עשה לנו טוב, ותראה נכונות לעזור לעצמה ולנו כפי שאני נלחם עליה וקשה לי לוותר עליה אם כל המצב הקשה הזה, תיהיה מוכנה לפגישה עם אימי שבו שניהן ישפכו את הלב ואולי הבעיה תיפתר אז אני בטוח שאפשר עוד להציל את הנישואין הללו. בנוגע לילדים, רק אבל רק אם יהיה שינוי אדיר ביחס שלה כלפיי, בהתמדה על יחסי אישות ושלום בית ותחזוקת הבית וזה ימשך לאורך תקופה אז אהיה מוכן לילדים! כרגע אנחנו בערפל אדיר, בדרך מלאה בורות והתנגשויות.. אשוחח עימה בערב ואראה את המוכנות והנכונות שלה, אם היא תוותר עלינו אז לא תיהיה ברירה ונלך להליך גירושים, אם היא תיהיה מוכנה להלחלם ולהשתנות ולהבין סוף סוף מה עובר עליי וכמה קשה לי אז נעשה את הכל יחד בכדי להציל את הנישואין הללו

disco אשמח לשמוע מה שיש לך לומר, ומוכן לדבר בפרטי. מודע לשגיאות כתיב הקטנות הללו, נכתב תוך כדי סערת רגשות וריב עימה.. אשים לב לפיסוק, לשגיאות ולמיקוד בכתב. שאני מדבר עימה על טיפול תרופתי, היא מגיעה לצרחות אימים ונעלבת שאני חושב שהיא חולה ומשוגעת. היא טוענת שהיא אדם בריא שעשה תואר ועם שמחת חיים, ולכל זה אחראית אמא שלי.

אני נוטה באמת להבין, להסכים ואולי סוף סוף להתעורר. הייתי בשיחת יעוץ אצל עורך דין, הוא אמר לי שבמצב שלי זה עדיין קל, לטעון על כך שמשפחתה הסתירה את עברה הפיסיכאטרי, (לקחה גם את אותם כדורים לפני החתונה) וששאלתי מה זה אמרה כדור לכאב בטן והשני הרגעה לישון טוב בלילה. לדבר על חוסר התפקוד בבית, ואין מה לפחד שהיא לא תתן גט כי היא עלולה להגיעה אזוקה לבית המשפט באם תסרב לבוא ולשתף פעולה. כנ"ל לגבי עניין הבית, היא מעולם לא הכניסה כסף הביתה, ולא תפקדה בבית, ולא קנתה שום דבר לבית. כך שאיו לה שום זכות לקבל דבר! השאלה היא מה עושים היום במצב המשותף, אך מפרקים. חוזה השכירות הוא על שנינו, חשבון הבנק והצ'קים על שנינו, כנ"ל לגבי דברים בודדים שקנינו כמו הליכון, טלויזיה, וכלי בית. אך מתחילים הליך כזה, האם אני יכול לדרוש ממנה לאחר שהוצאתי בקשה לגירושין לצאת מהבית? אך מוציאים אותה מחשבון הבנק, או סוגרים ומתחלקים. יש לי המון שאלות והמון דברים שאני חושש להתמודד מולם ופוחד לפגיעה במקום העבודה.

בוקר טוב, תודה לכולם על התגובות.. נדלקו לי המון נורות אדומות, ובאמת ובתמים האמנץי שעד החתונה זה יעבור, והכל לחצים של תכנון חתונה, והכל יסתד מיד אחרי הוריה גרושים, ועד לפני כחודש אביה כלל לא היה בתמונה, אביה מצדד בה ומסכים עימה באופן טבעי שאימי הרסה לה את החיים, אכן היו ביניהן חיכוכים בבית הספר, עקב אגואיזם של שתי נשים, אשתי טענה שאימי ריכלה עליה בפני צוות המורים, דבר שלא היה! עם אימה שלה אני בקשר טוב והיא הרבה פעמים נתנה לי עצות אך להתמודד עם אשתי, ותמיד השלתה אותי ואמרה זה עניין של זמן והכל יעבור ו"יהיה בסדר" אמא גם הבטיחה לי הרבה פעמים שהיא תיקח אותה לפסיכולוג בו תפרוק את הכל בפניו, אך בפועל זה לא נעשה מעולם. לפני כשלושה שבועות שחזרתי הביתה והיא כרגיל היתה בבית אימה באתי לקחת אותה, והיא כמו בכמה מקרים אחרים פשוט הייתה במיטה עם חוסר יכולת לתקפקד, לא לאכול, בכי ועצבים. רבנו כמו במקרים קודמים על כך שאני מגיע הביתה ולא מקבל ממנה שום יחס שהיא במצב של התכנסות, כל המריבה היתה מול אמא שלה. לאחר כמה שעות שרצינו לחזור הביתה, היא שוב נכנסה לסטרס ודרשה שאחזיר אותה לבית אימה. חיטטתי לה בפלאפון והדף בגוגל מחיפוש שלה נשאר על "5 דרכים להתאבדות" דרשתי בכוח מאמא שלה לקחת אותה לבית חולים, ואכן היינו בבבית חולים, שם הומלץ לה ללכת לטיפול פסיכיאטרי. היא כרגיל סירבה לאחר מכן בטענה שהיא מרגישה טוב מאוד והיא מאושרת, ושהיא מפחדת שיהיה רישום ושהיא לא תוכל ללמוד נהיגה. הוויכוחים ביננו מגיעים והולכים בלי צפי, אני מרגיש המון פעמים שהיא דורכת עליי, ושהיא נחמדה מתוקה אוהבת ומחבקת רק שנוח לה והראש שלה נקי ממחשבות. היינו אצל מטפל זוגי (הרב שחיתן אותנו) הוא אמר שאין לערב משפחה והסכים עימה שאימא שלי הרסה לה את החיים ואני צריך לבחור באישתי ולא להכניס אף הורה למיטה. ברור לי שלא להביא עכשיו ילדים, ואסביר לה זאת בצורה הכי ישירה והכי קרה. אם היא תחליט להתגרש מעולה! יש לי המון תיעודים של התפרצויות זעם, של קללות על אימי, של יחס משפיל כלפיי, של מכתב השחרור מבית החולים, של ההודעה שהיא שלחה לאמא שלי ודרשה ממנה לא להתערב בחיינו ושהיא מחוקה אצלינו. מהצבא היא השתחררה לאחר 7 חודשים ע"י קב"ן. טענה בפניי שלא הסתגלה והגיעה מורעלת, אך אני בטוח בכך שכמו בהרבה מקרים קודמים, שזה לא הלך בדרך שלה ואך שהיא רצתה היא קמה והלכה.

אני פשוט יעשה איתה שיחה מאוד ברוה, שעד שאין שינוי מיידי בקשר שלנו וביחס שלה מול משפחתי ואראה לה שאני עומד על דעותיי, אין שום התקדמות בלהקים משפחה, ובלקנות ריהוט לבית. אני חושש מהתגובה שלה שהיא תגיד שאני מצודד באימי, ושהמשפחה שלי מנפחת לה את המוח, ומצידה היא מראה נכונות והיא כן רוצה להגשים את הכל בתנאי שאימי לא בחיינו. אם היא תחליט להתגרש מה טוב, אם לא אז נעשה את הכל יחד על מנת לשפר את המצב. חשוב לי לציין שאנחנו בחשבון בנק משותף היום, שחיים כרגע על המשכורת שלי ועל הכסף שהרווחנו בחתונה. כנ"ל גם לפניי, הכל היה על חשבוני כמעט 80% דלק, בילויים, אי תשלום שכירות כיוון שזו הדירה שלי, חשבונות (למעט חשמל ואוכל שהתחלקנו) ומה לא.. היא אינה אישה בזבזנית, וחייה מאוד בצניעות, מאוד מאמינה שהכל בידי שמיים. גרמה לי כן לראות בדת ובמסורת דבר יפה, אך המצב הזה ממש קשה לי ואני חיי עם רגשות אשם מול משפחתי, נאבק בלעשות אותה הכי מאושרת ותמיד לתת לה כל מה שהיא רוצה.

אני גם צופה עתיד לא מזהיר במיוחד לצערי, לפעמים שהיא רגועה והכל שליו ביננו אני רואה אותה כאם ילדיי, אך שוב זה יהיה בדרך שלה ולא אוכל להחליט על כלום, רק אם נריב שעות ואתפוס ביצים היא אולי תתפשר. היא מאוד טובה עם ילדים וזה השאיפה שלה משפחה ענקית והרבה ילדים בבית. אך לאור המצב שעבר עליי בשנה האחרונה והדברים כעת אני מפחד מאוד מלהקים איתה משפחה. אני מוצא את עצמי משקר לה, שוב בכדי למנוע ריבים, ואומר לה שאני מוכן לילדים ולהקים משפחה. מאמין שהדברים יכולים להסתדר, אך יש לי חשש כבד שיש לה מאניה דיפרסיה, עקב שינויים קיצונים במצבי הרוח.

אני בן 31, היא בת 28 הייתה בעבר בשתי מערכות יחסית ארכות, שבשניהן היתה מאורסת ובוטל רגע לפניי