luigiconteabateg

תודה. אז נראה שהאילוץ על אורך הכבלים הוסר. האם יש המלצה על בוסטר או על נתונים שלו שכדאי לי לשים לב אליהם?

מה אני מפספס אז?

אין מינוס במצבר של הראב 4.

לאחר שמצלמת החנייה גמרה לי את המצבר (הגדרה לא נכונה) ולאחר שהתנעתי עם כבלים בעזרת השכן, אני מחפש בוסטר הנעה. קראתי אבל עדיין אשמח להמלצות. אבל קודם כל אשתף בחשש. לפי האיור הבא, חיברתי את ההדק השלילי לנקודה D. מה שאומר שקניית מוצר כזה: לא תאפשר לי לחבר את הכבלים כמו באיור. שאלות: האם החשש מוצדק? האם יש בוסטר הנעה עם כבלים ארוכים? אשמח להמלצה על דגם שיתאים לרכב שלי.

רקע החיפוש הארוך שלי אחר הרכב הבא שלי יחד עם החיבה שלי לקידוד, נתונים, השוואות ואינפוגרפיקה גרמו לרצות לראות תמונה כללית של שוק הרכב בשנה החולפת בהשוואה לשנה שלפניה. המטרה היא להציג בצורה מזמינה מידע כללי על הרכבים שנמסרו בשנת 2020 ולהשוות כנגד שנת 2019. נתונים כל הנתונים נלקחו ממאגרי המידע הממשלתיים: מספרי רישוי של כלי רכב פרטיים ומסחריים מאגר המידע הראשי ממנו נלקחו הנתונים הבסיסיים וכמויות הרכב. תוצרים ודגמים של כלי רכב פרטי ומסחרי מאגר מידע השני ממנו נלקחו נתונים מתקדמים יותר. רכבים שירדו מהכביש ובסטטוס ביטול סופי מאחר ומאגר המידע הראשי מציין רכבים פעילים בלבד, רציתי לוודא את כמות הרכבים שירדו מהכביש. סה"כ הרכבים משנת ייצור 2019/20 שירדו מהכביש הוא זניח (בערך 2K) ולא אמור להשפיע על רוח הנתונים. עיבוד נתונים סְקְרִיפְּטִ שמעבד את הנתונים מהמאגרים הממשלתיים וממיר אותם לטבלה כללית מרוכזת. סינון רכבים בעלי "שנת ייצור" 2019 ו- 2020. חישוב חודש מסירה נקבע לפי הנתון: "תאריך מבחן רכב". הטבלה יובאה ל GOOGLE SHEETS, שם הגרפים נוצרו ומוצגים פה. הערות מומלץ לצפות בנתונים במחשב. התייחסו רק למספרים שמופעים סטטית על גרף (כשסמן העכבר עובר על העמודות, יוצג TOOLTIP. המספרים שם אינם אמיתיים. מדובר בבאג שלא הצלחתי לפתור/להסתיר) הנתונים שאני מציג אמינים עד כדי: הַבְנָתִי את המידע במאגר המידע הממשלתי. שלמות הנתונים במאגרים. איכות הקידוד. המידע שאני מציג מסתמך אך ורק על המאגרים אותם ציינתי ואינו מתיימר להציג תמונה שלמה של שוק הרכב בישראל. תובנות מרכזיות ירידה של 14% במסירות רכבים. אני חושב שאם היית מתאר לפני שנה ליבואנים איך השנה הולכת להראות, חלקם גם היו חותמים על ירידה כפולה מזו. חודשים ינואר ופברואר נתנו ליבואנים מספיק שומנים להתמודד יפה עם הנפילה הצפוייה במכירות בחודשים אפריל/מאי. אי-שינוי (מפתיע) במכירות בחודשים ספטמבר/אוקטובר. עלייה משמעותית בנתח השוק של קונצרן VW. עלייה משמעותית בנתח השוק של סיאט. מוסברת בעיקר ע"י עלייה ברכישות של חברות הליסינג. התאהבו באיביזה. ירידה חדה בנתח השוק של הונדה. מנתח שוק של 4% בשנת 2010 לנתח שוק של 1% בשנת 2020. ירידה חדה ברכבים הרשומים על חברות השכרה. עלייה בנתח השוק של רכבי פנאי-שטח. נרכשו רכבים יקרים יותר, קרי ירידה בנתח השוק של קבוצת אגרה 2 ועלייה בקבוצת אגרה 3. עלייה ברמת הבטיחות. סיכום בהמשך מצורפים מקרא לנתונים (מצגת) והנתונים עצמם (גיליונות). נתראה בשנה הבא. מקרא הנתונים

המוטיבציה, לפחות מהצד שלי, בכלל איננה באה ממקום של "אם ניפרד". המוטיבציה היא לאפשר לשני בני הזוג לנהל ולטפל בענייני הרכב ולהסיר או להקל על חסמים בירוקרטיים. זו המוטיבציה. מטרת הדיון, מבחינתי, היא להבין האם הרישום על שם שני בני הזוג תורם או פוגע במוטיבציה. ייתכן שהוא משיג את המטרה ההפוכה. לפחות בנושא של העברת בעלות, רישום על שם שני בני הזוג הופך לעול. ולאור מה שכבר נאמר בדיון, אני מסיק שרישום בעלים אחד עדיף.

אני אתחיל בזה שאין תשובה טובה. אם האילוץ הוא לרשום את הרכב על אדם אחד אז ניתן להחליט לכאן או לכאן. אני יכול "לירות את החץ ואז לסמן את המטרה" ולספק 2 סיבות למה לרשום על שמי: סיבה מינורית "ופתירה" - הרכב נרכש בהפתעה. אשתי לא יודעת. אני מעוניין לחסוך לאשתי ולטפל בעצמי בכל התעסקות בירוקרטית (מעבר לטיפול שוטף באוטו) ואני מניח שרישום על שמי יחסוך עבורה התעסקות (בין אם זה בהעברת בעלות נוכחית ועתידית או הוצאת רישיון רכב ברישיומט).

האם זה לא יערים קשיים בהעברת טסט? אשתי מורה ולא מקבלת החזר הוצאות רכב ורישום על שמי לא יגרום למתחים 😀. לדעתך, האם המגבלה של רישום בעלים אחד באינטרנט היא סיבה מספיק טובה "לוותר" על רישום שני בעלים?

שלום, ברשותי רכב המשמש את אשתי אשר רשום בבעלותי ובבעלות אשתי. בזמנו, רשמתי את הרכב על שם שנינו מבלי לחשוב על זה יותר מידי. אשתי היא זו שמטפלת ברכב, כולל טיפולים, מבחני רישוי וכדומה. אני כמעט שלא נוהג ברכב. אני מטפל בצד הפיננסי, ביטוחים תשלום אגרת טסט וכדומה. אני מניח שרישום הרכב בבעלות שנינו הֵקֵלָה בירוקרטית על שנינו לדאוג לרכב (אבל יכול להיות שאני שוגה) אני בתהליך של רכישת רכב ורציתי הפעם להשתמש בשירות העברת בעלות לכלי רכב באינטרנט. מפורט בסיבות שבגללן לא ניתן לבצע העברת בעלות באזור האישי הממשלתי אם "יש יותר מבעלים אחד על כלי הרכב". אני מניח שזה אומר שלא אוכל להשתמש בשירות כדי לרשום את הרכב על בעלותי ועל בעלות אשתי. שאלות: האם זה נכון? מה היתרונות והחסרונות של רשימת בעלות על שם אחד או שניים? לאור "הנסיבות" שלי, איך עליי לנהוג?

למישהו יש סטטיסטיקה על כמה אחוז מהרכבים שנמכרים התקנה הזו רלוונטית? או יותר ספציצפית, מה החציון של הגיל האמיתי של רכב שעולה על הכביש? אני מניח שאחוז ניכר מהדגמים/הצרכנים עלולים להיות מושפעים לרעה מהתקנה. אבל אני גם מניח שדגמים פופולריים נחטפים מהר מספיק מכדי שהלקוח יהיה מושפע. האם מי שקונה פיקנטו או טוסון או ראב 4 צריך להיות מוטרד מהאפשרות שיקנה רכב בן שנה וחצי?

מה המוטיבציה של אדם לרכוש רכב מסלקט, לשלם עוד אלפי שקלים עבור השירות, לצמצם את מאגר הרכבים מהם הוא יכול לבחור אם עליו להניח שהוא קונה חתול בשק כאילו הוא קונה רכב בשוק "החופשי"? האם האחריות? מה שווה אחריות של עסק אם מראש אינך סומך עליו? אני לא סומך עליו לבצע בדיקות רכב מקדימה (למרות שהוא מצהיר על כך) אז אסמוך עליו לכבד אחריות? אם יש פה הסכמה שאין שום עסק שמייתר עבורך את הבדיקות, על בסיס איזה היגיון עסקי עסקים אלה קיימים?

אני מניח שרוב התשובות לשאלה יהיו: "אל תסמוך על אף אחד ותבצע את כל הבדיקות בעצמך". למרות זאת, אני מנסה להבין אם יש כאלו שכן מוותרים לעצמם ברכישה מסלקט. אז, אני לפני רכישת רכב שנת 2018 מטויוטה סלקט מסוכנות עליה אני סומך (חבר של המשפחה). רציתי לשאול מה הצעדים שמומלץ לי לעשות לפני רכישת הרכב. הסיבה שהשאלה אינה שקולה לשאלה הכללית: "מה הצעדים שמומלץ לי לעשות לפני קניית רכב משומש?", היא מכיוון שאני ביודעין משלם עבור שירות ממנו אני מצפה לכסות את כל הצעדים הנדרשים. נכון לעכשיו, אני לא מתכוון לבצע שום צעד, למעט לשלם ולבוא לאסוף את הרכב (הסוכנות מרוחקת מביתי). הפרטים היחידים אותם אני יודע על הרכב הוא מספר הרישוי (וממנו נגזר חודש עליה לכביש, צבע ורמת גימור) וק"מ (50K). (אגב, הרכב הנוכחי שלי, שנת 2011, אותו אני מחזיק 4 שנים, קניתי מטרייד מוביל עליהם אני סומך הרבה פחות בידיוק באותו חוסר זהירות. אני מרוצה) אני שואל: האם סביר לקנות רכב, ספציפית מטויוטה סלקט, על-עיוור? מבחינתי, מקרה אחד או שניים שבהם אנשים "נעקצו" אינם מהווים הוכחה לחוסר סבירות. אם הרוב המוחלט מרוצים, זה מספיק טוב בשבילי. במידה ויש קונצנזוס שזה לא סביר, מה הצעדים ההכרחיים בהחלט עליהם אסור לי לוותר וקל/זול לבצע? בדיקת שעבודים? התחייבות המוכר לחובות? כאן שוב אציין שיהיה לי קשה מאוד להשתכנע לעשות בדיקה עצמאית לרכב מאחר וזה מייתר מבחינתי את השירות עליו אני משלם.

נכון. יש גם אנשים כאלה. ערסים אתה לא תשנה. אתה יכול "להרגיע" את עצמך אם תחשוב דווקא על האנשים שיש להם סיבה טובה להגיע לרמזור מהר. אני בשום אופן לא מסכים ולא מציע שתעבור על החוק. בכביש של 60 אל תיסע 80 ואל תיסע 40. תיסע 60. תאט קרוב לרמזור ואשרייך!

אידיאלית, אם הייתי לבד על הכביש, הייתי נוסע במהירות קבועה (גם אם פחות מהמהירות המותרת). מהירות כזאת שמאפשרת לי "לרכב על הגל הירוק" ולעבור את כל הרמזורים בירוק. בלי האצות, בלי בלימות. כשאני לבד על הכביש, כלומר, אף אחד אינו מאחוריי ואני מכיר את התזמון של הרמזור שלפניי, אני נוסע בקצב שיאפשר לי להגיע לרמזור כשהוא יתחלף. להימנע מהעצירה. אבל! ברוב המוחלט של המקרים, יש רכבים אחריי, אני נוסע במהירות המותרת ובולם כמה שיותר קרוב לרמזור. ככלל, אתה לא יכול לקחת את הרכבים שמאחורייך "כבני ערובה" כי אתה רוצה לגלוש בסבבה עד לרמזור (גלישה זו נסיעה איטית מהמהירות המותרת במרחק של יותר מ 50~ מטר מהרמזור) הרבה האנשים רוצים להגיע למצב של עמידה ברמזור כמה שיותר מהר כדי שיוכלו לחלץ עצמות, לשתות או כל דבר אחר שבלתי אפשרי/חוקי לעשות בזמן נסיעה. לגלושששש לרמזור, "גונב" מהם את הזמן הזה.

אכן. אבל אנחנו מדברים על לעבד מידע שמשרד התחבורה מפרסם על כל הרכבים בישראל כדי לקבל תובנות על שוק הרכב.