Jump to content

Pavi

  • הודעות

    221
  • כאן מאז:

צפיות אחרונות בפרופיל

צפיות הפרופיל האחרונות חסומות ואינן מוצגות בפני משתמשים אחרים.

הנקודות של Pavi

נהג צעיר

נהג צעיר (3/14)

11

מוניטין

  1. אם אני מבין נכון אתה רוצה נקודות גישה שייצרו 3 רשתות, כאשר התעבורה מנקודת הגישה לכיוון הראוטר תתוייג בטאג (לדעתי ממש אין צורך במתג מנוהל נפרד) שלא יאפשר תעבורה בין רשתות, אבל יאפשר תעבורה מכל רשת החוצה לאינטרנט. אני עובד עם שתי יחידות unifi uap ac pro כבר שלוש שנים. לרוב אין בעיות ויכול להמליץ על זה כאל ציוד שיחסית עושה את עבודתו נאמנה. זכור לי שקראתי ביקורות לא כ"כ חיוביות על מיקרוטיק, אבל מצד שני לא חסרות כאלה גם על היוניפיי. בשביל הראוטר הייתי בודק את ה- pfsense. מדובר על תוכנה שיכולה לרוץ על כל מיני ציודים שהזול מביניהם לא רחוק מהתקציב שלך ולא ישאיר המון לנקודות הגישה. אולי למישהו אחר יש פתרונות זולים יותר.
  2. כמה נקודות שלא הכרתי לפני שנחשפתי לעולם הזה אחרי שני בתים בהם הותקנו לי המערכות הסטנדרטיות (ויסוניק, פימא) ע״י מתקינים: 1. מגנטים אמינים אבל לא מאפשרים להשאיר חלון פתוח בלילה (אנחנו שמנו בבית הקודם על התריס, מצריך מרווח) 2. כל חיישני הוילון - גם הפנימיים וגם החיצוניים רגישים לאור שמש. מדי פעם יהיו אזעקות שווא כשהשמש תפגע בהם או תוחזר אליהם בצורה מסויימת 3. וילונות ונפחים חיצוניים יופעלו אם הם ״מסתכלים״ על צמחים שנעים ברוח. מצריך הרחקת הגינה מרחק נאה מהחיישן. גם כשהורדנו רגישות היו הפעלות שווא 4. יש סוג חיישן שנקרא ״קרן סורג״ או משהו כזה - לא הכרתי אותו בבית הקודם והתקנתי ממנו לא מעט בבית הנוכחי. במקום זוג חיישנים גדול ומכוער שמותקנים על הקיר מחוץ לחלון מדובר בפס אלומיניום דק שאפשר להטמין מחוץ חלון בצורה שכמעט ואינה נראית. יתרונות - לא רגיש לשמש, בלתי נראה אם מבוצע נכון ולא חייבים להרחיק צמחיה. חסרונות - יקר יותר להכנה וביצוע ולא כל המתקינים (אפילו המנוסים) מכירים אותו 5. חיישנים אלחוטיים עובדים בסדר גמור, אבל איפה שיכולתי הכנתי חיווט. חיישן מגנט חוטי בדלת כניסה למשל הוא פצפון לעומת האלחוטיים בסה״כ מדובר בטכנולוגיה די מפגרת ואני דווקא מסכים עם אלה שאמרו להתייעץ עם מתקין - מוקדם ככל האפשר. הוא מכין תוכנית וכל ההכנות מבוצעות בזמן הבניה.
  3. טריפלקס תתן מענה אקוסטי טוב יותר מבידודית עם זכוכיות מונוליטיות. בידודית עם זכוכיות מונוליטיות תיתן מענה תרמי טוב יותר מטריפלקס. בידודית שעשויה משתי זכוכיות טריפלקס תיתן מענה אקוסטי טוב משני הקודמים ועדיין תשמר את התכונות התרמיות של הבידודית. בנוסף: 1. בטריפלקס אתה יכול לבחור את עובי וסוג הפילם (PVB) בין הזכוכיות. הסטנדרט זה 0.38 מ"מ - אפשר לעלות ל 0.76, 1.52 וכנראה גם יותר. מבחינת סוג החומר - יש PVB "רגיל" ואקוסטי. עבה יותר + אקוסטי -> יקר יותר ומבודד יותר אקוסטית 2. בבידודית כדאי לעשות ששתי השכבות (בין אם מונוליטיות ובין אם לא) יהיו בעובי שונה מסיבות אקוסטיות. כמה בדיוק זה תורם תלוי בסוג הרעש ובעוד מיליון גורמים 3. בטריפלקס אין משמעות יתרה בזכוכיות בעובי שונה. עבה יותר מבודד אקוסטית טוב יותר כדאיות תלויה במחיר שאתה מוכן לשלם כדי לפתור את הבעיה שאתה מנסה לפתור - בידודית עשויה טריפלקס זה לא עסק זול אם מדובר ביותר מחלון או שניים (גם אז, לא מעט). מקור: חפירה בנושא, לא ניסיון של שנים.
  4. מאמץ מיותר בשלב בו אתה נמצא. השוק היום צריך אנשים שיודעים לבצע, וכך יהיה גם בעתיד. תלמד בבית חופן שפות ותשתיות שיאפשר לך לתרום לחברה או פרוייקט (אפילו כמתלמד ללא תשלום או איש אוטומציה). תוכיח רצינות (= קרע את התחת), תמשיך ללמוד מתוך המערכת. אחרי 4 שנים תהיה שווה הרבה יותר מאשר אם תצא יחד עם עוד אלפי אנשים מדלת מוסד אקדמי כלשהו, מבוגר מהם ב-8 שנים.
  5. אם בכל מקרה תחליט ללכת על ה- S4, דאג שיהיה i9505 (שיכול לקבל את הרום של גוגל) ולא i9500 (שלא). הרום של גוגל מתפקד בעשרות מונים טוב יותר מהרום הסטנדרטי של סמסונג.
  6. Pavi

    שאלת WIFI ו IP בסמארטפון.

    זה אכן לא נכון, לא חושב שטענתי טענה כזו. רק ציינתי עובדה טכנית לגבי עניין כתובת ה- MAC של המכשיר.
  7. Pavi

    שאלת WIFI ו IP בסמארטפון.

    MAC לא עובר את הקפיצה הראשונה כי אין בו צורך. ה- MAC אמור לעזור לפריים להגיע לנקודת הקצה האתרנטית הבאה ומשם כבר שכבות גבוהות יותר (כמו IP, לדוגמא) דואגות לניתוב. יתכן שבכלל הרשת הבאה שהפקטה תעבור לא תהיה אתרנטית כלל ואז בכלל לא יהיה header של אתרנט. סתם לדוגמא - שני מחשבים מחוברים ביניהם בראוטר (כמו הסיסקו שציינת) כאשר כל מחשב יושב על subnet אחר. אפשר לחבר מאה סוויצ'ים בין המחשבים לראוטר, זה לא משנה לצורך העניין. כאשר מחשב א' משדר מידע לכיוון מחשב ב' בעזרת IP (ונעזוב כרגע איך הוא יודע להגיע אליו, ו- ARPים וכו) הוא ישדר פקטת IP עטופה ב- header אתרנט כאשר ה- source הוא ה- MAC של מחשב א' וה- dest הוא ה- MAC של הראוטר. הפריים האתרנטי (שמכיל את פקטת ה- IP) יגיע לראוטר שיקלף את ה- header של האתרנט ויבדוק את ה- header של ה- IP כדי לדעת לאן ממוענת הפקטה. כשיבין שהיא צריכה לצאת לכיוון מחשב ב' הוא יעטוף אותה ב- header אתרנט כאשר ה- source הוא ה- MAC של הראוטר וה- dest הוא מחשב ב'. כאשר הפריים יגיע למחשב ב' הוא לא יוכל לדעת מה ה- MAC של מחשב א' כי זה נזרק בראוטר. עריכה: לגבי הדוגמא שנתת עם AP :AP היא בדרך כלל כמו סוויץ - היא לא נקודת טרמינציה של את'רנט אלא קפיצה בדרך ולכן היא לא תיגע ב- header של האת'רנט. השאלה המקורית של הבחור הייתה האם אפשר למצוא מיקום כאשר מישהו מחובר לאינטרנט דרך WiFi ושם עוברים כמות נכבדה של ראוטרים וה- MAC המקורי של הטלפון הולך לאיבוד בראוטר הראשון (שיכול להיות אפילו ה- AP אם הוא עושה ראוטינג).
  8. Pavi

    שאלת WIFI ו IP בסמארטפון.

    ה- MAC מועבר רק עד הקפיצה הראשונה בשכבה השנייה, קרי את'רנט. במקרה המדובר זה יהיה ה- access point הקרוב. במידה והתקשורת נעשית ע"י WiFi בלבד סביר להגיע למיקום ברמת קושי שתלויה באיזה access point התחברת. די קל אם ה- access point יש לו כתובת אינטרנט ציבורית וחוקית, וקשה מאוד אם מדובר למשל ב- access point שמחובר לרשת פנימית מסואבת שיוצאת מנקודה אינטרנטית חוקית אחת.
  9. Pavi

    מעבר ל-Ubuntu

    למשתמש דסקטופ, שכל מטרתו היא גלישה וכתיבת מסמכים, אין מה לחפש בלינוקס לדעתי. מלבד עניין העלות והאבטחה (שמקורה יותר בהיעדר מוטיבציה מאשר בטכנולוגיה) אני לא מוצא ולו יתרון אחד על פני ווינדוז. למעשה אני רואה רק המון חסרונות. אכן Windows Server משמיעה ציוצים, אבל לבחור בארכיקטורה מבוססת ווינדוז זה מתכון לכאב (שוב, לדעתי). כמו שבדסקטופ אתה מוצא עצמך מחפש אלטרנטיבות לאפליקציות ווינדוז, כאן זה הפוך. רק שכאן למצוא משהו חצי בשל זה לא עניין של נוחות, זה עניין של מערכת מוגבלת ולא יציבה.
  10. Pavi

    מעבר ל-Ubuntu

    למשתמש דסקטופ אין ללינוקס מה להציע. עבור שימושים אחרים אין ללינוקס תחליף.
  11. Pavi

    מעבר ל-Ubuntu

    כל הפצה מגיעה מאיזשהי נקודת מבט. אובונטו נועדה להיות הדסקטופ הלינוקסי המיינסטרימי אבל נופלת כי היא מנסה לבלוע את שוק ה- touch מינט היום באה ממקום של לתפוס את כל בורחי האובונטו (ומצליחה יפה) סנטוס היא ה- enterprise linux ולכן כל המרכיבים שלה יחסית ישנים אך בדוקים היטב פדורה מגיעה ממקום של לקחת את כל מרכיבי ה- cutting edge ולדחוס אותם לחבילה אחת יפה שלא עובדת וכו' וכו' לסיכום: - נקה את הווינדוז שלך וסביר שיהיה לך הרבה יותר טוב. - תתקין מינט על VM
  12. Pavi

    מעבר ל-Ubuntu

    אי אפשר לומר על אובונטו שהוא קליל. ווינדוז, אם תשמור עליו נקי מג'אנק, מרגיש הרבה יותר זורם ונעים. עוד לא ניסיתי, אבל ממליץ לקרוא על mint. הרבה ברחו אליו אחרי שאובונטו הגיע עם unity (ממשק כבד, מעצבן ופולשני).
  13. גם אני עברתי מאייפון 4 לאס4 והרגשתי אותו הדבר. לא התקנתי עליו שום דבר מיוחד ויתכן שהדבר נובע מכל מיני דברים ברקע שהמכשיר עושה - מושך מיילים וכד'. בכל מקרה, אני עם i9500 והולך בימים הקרובים להחליף ל- i9505 שלפי הבנתי יודע לקבל רום טהור של גוגל. בעיקר עובר בגלל מיליון בעיות קטנות ומעצבנות ברום של סמסונג. אם זה יעזור לי אני אעדכן.
  14. Pavi

    מעבר ל-Ubuntu

    למה אתה עושה את זה לעצמך? במידה ואתה רוצה להשתמש במחשב שלך כפי שתיארת, תשאר בווינדוז. אני משוכנע שזה יקרה מעצמו אחרי שתצטרך לקרוא שעתיים על איך ניגשים ל- share, או אם יש לך שני מסכים ומעלה רחמנא ליצלן. אם אתה רוצה לעבוד עם לינוקס כדי להתמקצע עם המערכת, זה כבר עניין אחר. דע שזה תהליך כואב ומתסכל והמוטבציה להכיר צריכה להיות מאוד גבוהה, אחרת אתה סתם תבזבז לעצמך את החיים. בכל מקרה הדרך המומלצת כפי שציינו היא דרך VirtualBox או, לטעמי, VMWare.
  15. Pavi

    VmWare Image Customizatiom

    כמו שנאמר לך בת'רד הקודם שפתחת בנושא, תקנה כרטיס רשת ב- 55 שקלים ותפתור את הבעיה. יש סיבה שאתה רוצה לבחור בדרך כ"כ מסורבלת?
×
×
  • תוכן חדש...