ניקו פ.

לאשתי ספורטאז' 2012. מנסה לראות איפה מכבים כרית אוויר נוסע. לא בדאשבורד בצד כשפו חים את הדלת. לא בהגדרות. לא בתא הכפפות. לא בדלת. רואה סרטונים ביוטיוב, כולם מראים שזה עם המפתח בצד הדשבורד כמו אצל כולם. בספורטאז' של אשתי לא. פותח ספר רכב, לפי ספר הרכב אין אפשרות כזו. מודה שהופתעתי. ניסיתי לראות אם זה אוטומטי. חיברתי כיסא בטיחות, שמתי על זה תיק. גם לא. השלב הבא הוא להתקשר למוסך של קיה לשאול אותם אולי יש דרך שלא חשבתי עליה. האם נתקלתם בדרכים מוזרות? רכבים שזה לא סטנדרטי בהם? קשה לי להאמין שמישהו היה מספיק מטומטם ליצור רכב בלי יכולת לבטל כרית אוויר נוסע. מנזה לחשוב אם הבעיה אולי ברכב של אשתי, אולי עבר תאונה והחליפו דשבורד בלי שאנחנו יודעים (סליקה נקיה). מוזר לי הסיפור. האם מישהו נתקל בדבר כזה פעם?

כמו אחרוני הערסים והעבריינים. חזקים על זקנים עם מצלמות. אפס יכולת מול פשיעה אמתית. בושה וכלימה.

אין מחלוקת על כלום חוץ מזה. אני דווקא כותב ברמה הכי פרקטית: בישראל, אתה חייב את ה"ערס מגולני" כדי שלך תהיה אפשרות להגשמה עצמית (בכל תחום שהוא). לכן אתה לא צריך להסביר לקפיטליסט כמוני על קפיטליזם, אם כי ברור לי למה לא הבנת את דבריי כעת, אלא אני שוב מציין. במציאות הישראלית הנוכחית אתה חייב אנשים עם טוב למות בעד ארצנו (לא אמרתי ארץ ישראל השלמה). אנשים ששמים את הצלחת החברה לפני הצלחתם האישית, כי אם כל אחד היה מנסה להיות יצרני כולם היו הולכים ל8200 או משתמטים. כי אין שום דבר יצרני בללכת ולהיות בשר תותחים. אף אחד לא יילך לשירות משמעותי בשביל פיתוח עצמי נטו, אלא אם תתחיל אולי לשלם סכומי עתק מה שישראל לא יכולה לעשות. עכשיו אפשר לפתוח את הדיון מה השיטה הנכונה וצבא מקצועי וכו' אם כי גם בעיניי לא רלונוטי לדיון ולא אני פתחתי אותו (או התכוונתי). הגשמה עצמית וניהול מלמעלה למטה או הצדדים זה הכל יפה בתיאוריה. אבל פרקטית, בישראל, לדעתי אתה חייב שיהיו אנשים עם גישה שטוב למות בעד ארצנו, כדי שהאנשים שטוב לחיות בעד ארצנו יוכלו להגשים את עצמם. שוב מדגיש: נטו בטחונית, נטו בישראל, נטו במציאות הנוכחית. טיעון הכי מעשי שיש. לא מטא ולא תיאוריה. אינדיבידואליזם בוודאי מוביל לטובת הכלל, למעט המקרה הספציפי שדיברתי עליו (שאז אפשר להתווכח על זה, דעתי כאמרו כתובה).

בשלב הנוכחי ח'מינאי יהיה ראש ממשלה יותר טוב מביבי.

אני לא מסכים עם זה רעיונית. הנקודה המקורית שלי הייתה זה שאם אתה אדם שמאמין שטוב לחיות בעד ארצנו, אז באינטרס שלך (כדי להגשים את זה) אתה צריך אנשים שיאמינו שטוב למות בעד ארצנו. זה לא עניין של רעות הדדית אלא השקפה, אחרת היה פה 100% התגייסות לקרבי מילואים, מה שלא קרוב אפילו. לעומת זאת, אנשים שמאמינים שטוב למות בעד ארצנו לא צריכים אנשים שמאמינים שטוב לחיות בעד ארצנו (אפשר להתווכח על זה). פרקטית, כדי שפלוני יוכל להיות אינדיבידואליסט, כזה שרואה את טובת החברה כאוסף של אינדיבידואלים שאם כל אחד יהיה טוב לעצמו אז החברה תהיה טובה, הוא חייב שיהיו אנשים שרואים את טובת הכלל לפני טובת הפרט. זו הטענה שלי מלכתחילה.

זה מאוד לא נכון. תראה, יש עכשיו איזה רצון להיכנס באיראן. שגם בטהרן לא ישנו בלילה. זה מובן ובסדר. אבל זה לא בטוח המעשה החכם. אם ישראל תתחיל מערכה גלויה עם איראן תהיה לה מטרה אחת ורק אחת. השמדת פרוייקט הגרעין. גם אם תשמיד את כל התשתיות באיראן ותהרוג להם מיליון אנשים, אתה עדיין לא באמת מנצח או משיג שום דבר. ולהיפך. יש לנו מטרה אחת בהקשר של איראן שתהיה ניצחון וזה השמדת פרוייקט הגרעין שלהם. כל השאר חרטא. עכשיו נשאלת השאלה האם תקיפה כעת משרתת את האינטרס הזה או אינטרס אחר? אני לא יודע. יכול רק לשער. האמריקאים אלופי העולם בלשים את האגו שלהם בצד ולהגיב בעת ובזמן שנכונים להם, בצורה חכמה ואסרטיבית. הם עשו טעויות אבל הם גם עשו הרבה יותר הצלחות מכל מדינה אחרת בעולם. אנחנו גם היינו כאלו פעם. ההרתעה שלנו הגיעה מעצם העורמה והחכמה, בתחבולות תעשה לך מלחמה וכו'. לפעמים אויב שחושב שהוא חזק או מרתיע זה יתרון בשבילך. זה תלוי באויב, במטרות שלך איתו ובהרבה גורמים נוספים. בסוף אי אפשר להיות חד מימדיים ולהתייחס לכולם אותו דבר. האיראנים הם לא ערבים וזו תהיה טעות להתייחס אליהם ככאלו. לצערי איבדנו את זה במהלך השנים, לא רק בגלל ביבי, אבל גם בגללו. מקווה שנדע להתנהל בצורה חכמה וקרה. אני הראשון שחושב שצריך לגמור את רפיח ועזה כולה. באמת. אבל אולי, רק אולי, אפשר עכשיו לנצל את התקיפה האיראנית כגושפנקה ללגיטימציה האחרונה לסיים את רפיח ולסגור סיפור עם חמאס בחודשים הקרובים ואז לעשות נורמליזציה עם סעודיה. זה יכאיב לאיראנים המון. וזה ייתן לנו יתרון אסטרטגי לקראת מה שברור לכולנו שיקרה בסופו של דבר, תקיפה על הגרעין האיראני, אני מניח, יחד עם האמריקאים.

וממחבלים/איום לא?

זה לא מה שהתכוונתי. התכוונתי תיאורטית, מחר השכן שלך מת ממחלה כל שהיא. אומרים לך אתה יכול לוותר על החיים שלך והוא יחזור לחיים. Would you?

גם סרטן זה הרבה פעמים הסרת איום לזמן קצוב. זה לא אומר שלא מסירים אותו.

נשמח שתעדכן אותנו איך הסתיימה הסאגה שנשכיל.

זה טיפול ידוע ומוכר, אם כי לא נפוץ. מבין למה נשמע תלוש מהמציאות לקורא המזדמן. מניח שהוא קרא על טיפולים לתסמיניו בגוגל ופשוט עלה לו. פות"ש אמליץ לך על לגשת לרופא ולא להקשיב לעצות רפואיות בפורום מכוניות, בוודאי לא אלו שניתנו לך בשרשור הזה. גש לרופא/ת המשפחה שלך שמכירים אותך ותן להם להפנות אותך לאן שצריך במידה וצריך. אתה תקבל טיפול מיטבי רק לאחר שיכירו אותך, את הבריאות הבסיסית שלך, את התרופות שאתה נוטל ואת התסמינים שלך בדיוק.

אפשר לא להציג. המצלמה שומרת את הקטע שמרגע הפגיעה. אם במקרה הקטע התחיל 2 שניות לפני אין מה לעשות עם זה. פות"ש נסע והמתין שהרכב יפנה את השמאלי. לא פינה, לכן פותש יצא לעקיפה (ואם ירצה בית המשפט יעמידו לדין על זה או ייתן לו אשם תורם. סיכוי אפסי לראשון ואולי לשני). הנהג השני בלי איתות בלי להסתכל במראות סטה והמשיך לסטות לאחר צפירה אני מניח? לא ראיתי עם סאונד. זה מקרה די קל. אם מנהלי הפורום היו אוכפים את חוקי הפורום הזה, אז גם חצי מההודעות הבבירור מוטות ובעלות עצות שגויות בשרשור הזה לא היו נמצאות כאן. אני לא משפטן אבל אם אני במקום פותש תובע ללא היסוס. במקרה הכי הכי גרוע שיפתיע אותי לחלוטין יהיה פה 50 50 או כל אחד ונזקיו שלו. אבל לדעתי רוב האשמה אם לא כולה תוטל על הרכב הסוטה.

לדעתי רובה המוחלט של האשמה הוא על הרכב הסוטה. אני הייתי דורש תשלום ותובע במידת הצורך. יש סיכוי שלא תצטרך את הסרטון גם. מה עם הנהג שפגע בך? מודה? מאשים אותך?

למען הסר ספק לא העברתי ביקורת על תרומתך ולא עשיתי השוואות בינך לבין סופר טי או כל אחד אחר. התייחסתי לרעיון הכללי של מי יותר חשוב, אני או החברה. כדי להבהיר את הנקודה אני אקח דוגמה קיצונית קצת. בוא נדבר רגע על ההקרבה האולטימטיבית. לא על מסים (שאני לא מזלזל בחשיבות של תרומתם), שהם הרי בעקיפין הצלחה כלכלית אישית של אדם שלרוב נאלץ ולא בוחר לשלם אותם, אלא על החיים למען המדינה או תושביה. אני למשל, לא חושב שטוב למות בעד ארצנו. האם הייתי מקריב את עצמי בשביל המשפחה שלי? כן. בשנייה בלי להסס. בשביל השכן שלי או כל אזרח אחר? לא. אולי הייתי מסכן (וסיכנתי לא פעם), אבל לא מקריב בוודאות של מאה אחוז. אבל, אני שמח שיש כאלו שכן. בלעדיהם המצב פה לדעתי היה פחות מזהיר. מניח שעל זה אנחנו נסכים. אני חושב שטוב שיש אנשים שמאמינים שטוב למות בארצנו. אני פשוט לא אחד מהם. לגבי האמרה השנייה שלך. אני נתקל בזה הרבה בmy line of work. זה אחד הדברים הכי עצובים שאני חווה אצל אנשים. גם ההורים שלי, הקריבו המון מחייהם בתור עולים חדשים בשביל שלי יהיה טוב. אני לנצח חב להם את כל מה שאני וכל מה שאהיה. משתדל לגרום להם לנחת ולהנאה כשמתאפשר לי. מבחינתם תמיד אומרים לי שלראות אותי מאושר עושה להם נחת והם בכלל חולמים שאני אעזוב את הארץ, לך תבין. אבל אני בגישה שחופשה או מתנה פה ושם לא מזיקה. משתדל להתמיד ולבלות איתם ולדבר איתם, גם כשאני עמוס או עייף. יכול גם לשתף שזה אף פעם לא מספיק. ביליתי המון עם סבא שלי שמאוד הייתי קשור אליו ועדיין כשהוא נפטר הרגשתי אשמה גדולה שלא ביליתי איתו מספיק. החיים האלו, לדעתי, קצרים מדי. אין הרבה מה לעשות מעבר ללהוציא מהם את המקסימום.

זה דווקא מסוג השוטרים שהייתי רוצה לראות. גם שופטים. אחד שלא מפחד להגן על אזרח בצרה. עכשיו מה התוצאה? הוא איבד את עבודתו, הושפל, ועדיין יש קולות שמסרבים להכיר בעובדות. למה? צבע עור (במקרה הזה). במקרים אחרים זה משהו אחר. ככה השחיתות מרחיקה שוטרים טובים מהמערכת.