הדור הראשון של פורשה קאיין הוצג בשנת 2002 (אצלנו ב-2003) והתקבל ברגשות מעורבים. מצד אחד, זאת לא מכונית ספורטיבית כמו שהתרגלנו לקבל מפורשה. מצד שני, הקאיין הפך להיות הצלחה מסחרית מסחררת וכן הציע התנהגות כביש טובה יחסית לג'יפון מגודל. אבל עם הצלחה לא מתווכחים והקאיין הפך במהרה לדגם הנמכר ביותר של היצרנית. אז מה סוד קסמו? מדובר בג'יפון גדול, מהיר ומעוצב למדי שנושא בחזיתו את הסמל הנכון. רמת האבזור איתה הגיע פורשה קאיין כסטנדרט אינה גבוהה כמצופה ממחירו הגבוה אבל איכות החומרים בתא הנוסעים גבוהה למדי. נוחות הנסיעה טובה למדי והתנהגות הכביש מפתיעה לטובה. אפילו יכולת השטח מפתיעה, בהנחה ותסכימו לרדת עם רכב יקר כל כך לכל דבר שאינו שביל סלול היטב. היצע המנועים כולל שלל מנועי בנזין ודיזל, רובם מפיתוח של פולקסווגן (שגם שיווקה גרסה משלה לקאיין - הפולקסווגן טוארג). גרסאות ה-4.5 וה-4.8 ליטר בנזין נמצאות בפסגת ההיצע, אבל אתם תרכשו כנראה את גרסאות ה-3.0 ליטר דיזל או 3.2 ליטר בנזין. אל דאגה, גם שם הביצועים טובים מאוד.
יכולת כביש; יכולת שטח;
רמת אבזור; עלויות אחזקה;
פורשה שיכולה לרדת לשטח זה כבר לא מילה גסה;
: לא שווה את הכסף !!
המלצה -
לחיוב - פוזה ושם.
לשלילה - רכב לא נוח. יקר בתחזוקה. התנהגות כביש כמו של רכב משנות ה 80. הגה קשה. קפיצים קשים.