סיטרואן C4 פיקאסו – אומנות משפחתית

המיניוואן הקומפקטי סיטרואן C4 פיקאסו מתגלה כאופציה רלוונטית ומעניינת למשפחות ברוכות ילדים, על אף נקודת פתיחה בעייתית.

אין לי ילדים. לא שאני יודע עליהם, בכל אופן. סיטרואן C4 פיקאסו יוצר לי בעיה מסוימת עם הנושא הזה. המיניוואן הקומפקטי הזה כל כך משפחתי, שאפילו רווק שכמותי מתחיל להרהר בענייני אישה, חתונה וילדים. רצוי שיהיו שניים, אפילו שלושה. מה לעשות, כשיש שלושה ילדים קל יותר להצדיק רכישה של מיניוואן 7 מקומות. כשכיסא הבטיחות השלישי לא נכנס במרכז המושב או כשהגדול מציק לקטנה לאורך כל הנסיעה הארוכה צפונה, אין ברירה אלא לשדרג לרכב 7 מקומות. רבים מאלו שמתלבטים בסוגיית ה-7 מקומות מגיעים בצורה כזאת או אחרת אל הפיקאסו. אם כחדש או אם כמשומש יוצא חברת ליסינג. אז איך הוא בעצם כרכב משפחתי? תרשו לי להקדים את המאוחר - הוא מוצלח למדי.

אני מקבל את מפתחות הרכב בסוכנות המרכזית של לובינסקי בבני-ברק, נכנס ומיד מקבל הפרצוף שלי צורה של סימן שאלה. אפשר להגיד הרבה דברים על תא הנוסעים של הפיקאסו, אבל אי אפשר להגיד עליו שהוא שגרתי בעיצובו. אני שולח יד לתחתית המושב כדי לכוון את גובה המושב, רק כדי לגלות שב-C4 פיקאסו הידית נמצאת בצד שפונה למרכז הרכב. אני מחפש את הרישיונות, הנציג של לובינסקי אומר שהם בתא הכפפות, אבל באיזה אחד מהם? בפיקאסו יש לא פחות מארבעה. אני מחפש את ידית בלם היד ומגלה שאין כזאת. גם ידית הילוכים, במובן הרגיל של המילה, אין. במקומה יש מנוף קטן שממוקם קצת מעט ידית הפעלת המגבים. במקום בו מותקנים בדרך כלל בלם היד וידית ההילוכים יש חלל ריק, כאילו מוכן לצעצוע הזה שהילד תמיד מתעקש לסחוב איתו לכל מקום.

רציתי לכתוב שמדובר בעיצוב פנים מוזר, אבל אז נזכרתי במורה אורית מבית הספר היסודי שלמדה אותנו שלא אומרים מוזר, אומרים שונה. בתוך שעה, אולי שעתיים, אני מתרגל לעיצוב המוזר. סליחה המורה, שונה. כשנזכרים במטרה של הרכב הזה, הרוב פשוט נראה הגיוני. לא בדקתי מי תכנן את תא הנוסעים כאן, אני די בטוח שמדובר היה באישה. אמא, ליתר דיוק. כשאת מנסה לנהוג תוך כדי השכנת שלום במושב האחורי, צריך רכב תומך. סיטרואן C4 פיקאסו הוא בן לוויה מושלם מהבחינה הזאת, חוץ מלעשות מטרנה ולהחליף חיתול כנראה שהוא עושה הכל. זה בעצם לא כל כך שונה מהגבר הטיפוסי הזה שתקוע לך כבר כמה שנים בסלון.

אז בסיטרואן C4 פיקאסו יש איזה מיליון תאי אכסון, כולל כמה שאני לא ממש בטוח מה בדיוק אפשר לעשות איתם אבל הילדים כבר בטוח ימצאו מה לשים בהם. יש שורה אמצעית שכוללת שלושה מושבים מלאים, עם חגורות בטיחות מלאות ועוגני ISOFIX למושבי בטיחות. שורת המושבים הזאת יושבת על מסילה, מתכווננת למרחק וגם מתקפלת בקלות אל תוך הרצפה. שימושי מאוד בימי ה-Sale השנתי של רשת עיצוב בית מסוימת. גם השורה השלישית, זאת שמרחיבה את מספר המקומות ל-7, מתקפלת בקלות אל ומחוץ לרצפה. אבל מקום ליותר משני ילדים בני 5 שנים אין שם ופתיחה שלה מצמצמת את תא המטען למינימום.

אני יוצא אל בני-ברק הצפופה ושוב מופתע לטובה. סיטרואן C4 פיקאסו היא מכונית שקל ונוח לתמרן בעיר, זה לא טריוויאלי לנוכח אורך כללי של מעל 4.5 ומטר. החלונות המשולשים הקדמיים, השמשה הקדמית הענקית וקו החלונות הנמוך מצטרפים אל תנוחת הישיבה הגבוהה ויוצרים שדה ראיה מצוין כך שקל ונוח לתמרן את ה-C4 המגודלת הזו גם ברחובות צפופים. ברמזורים אפילו לא צריך להחזיק רגל על הברקס כדי שהרכב יעמוד במקום. אפשר פשוט לתת נגיעה קלה בכפתור בלם היד החשמלי ולא צריך לשכוח לשחרר אותו עם תחילת הנסיעה. ובבקשה, אף בדיחה על נשים שנוסעות עם בלם יד משוך.

ואולי הגיע בעצם הזמן לעזוב את בדיחות הקרש על נשים ולדבר רגע על נושאים שבדרך כלל מעניינים יותר גברים. שני סימני השאלה הגדולים איתם ניגשתי לבחינת הפיקאסו קשורים היו לשילוב הגיר והמנוע. סימן השאלה הראשון היה האם מנוע 1,600 סמ"ק מספיק לרכב בגודל כזה? התשובה היא כן. בגלגול הנוכחי מפיק המנוע של ה-C4 פיקאסו הספק של 156 כוחות סוס ומספק ביצועים שהם מעבר למה שצריך ברכב משפחתי. עם קצת עזרה בתפעול ידני של התיבה הרובוטית, אין שום בעיה לטפס לירושלים במהירות גבוהה גם כשהרכב עמוס. יציאה לא זהירה מהמקום עלולה אפילו להעיר את בקרת המשיכה משנתה. כוח, אם כך, לא חסר כאן.

סימן השאלה המתבקש הבא קשור לגיר הרובוטי של הפיקאסו. מדובר בגיר רובוטי מהדור הראשון (מצמד בודד) עם שישה הילוכים, מהסוג שלא תמיד מוזכר לטובה בשוק הרכב המקומי. לשמחתי הרבה גיליתי גיר סביר בהחלט, נסבל ולא מציק. כן, הוא דורש הסתגלות קצרה והוא לא מעביר הילוכים במהירות של גיר רובוטי כפול-מצמדים. אבל לא, הוא לא מציק. לפחות כל עוד לא תנסו לנהוג בפיקאסו באגרסיביות. נהיגה כזאת עדיף לעשוך כשהתיבה במצב תפעול ידני והעברת ההילוכים מתבצעת דרך מנופים שנמצאים מאחורי ההגה. לזה צריך להוסיף יתרון מהותי אחד נוסף - צריכת דלק של כ-12 קילומטרים לליטר בממוצע, ואני יכול להישבע שראיתי על מחשב הדרך גם 14 קילומטרים לליטר בזמן שיוט בין עירוני רגוע.

הנסיעה בתוך סיטרואן C4 נוחה ונעימה. בידוד הרעשים טוב והרכב אינו סובל מרעשי רוח שנפוצים לעיתים ברכבים גבוהים או רחבים במיוחד. המושבים נוחים מאוד, גם לאורך זמן. גם כיול המתלים טוב, כשהסיטרואן הזו אולי לא מרחפת מעל הכביש כמו שמספרת הסטיגמה על סיטרואנים עם מתלים פניאומאטיים, אבל גם לא מאוד רחוקה משם. התנהגות הכביש בטוחה וצפויה, כצפוי מרכב משפחתי כל כך. אחיזת הכביש גבוהה והנסיעה מרגישה בטוחה ונשלטת מאוד למרות גובהו של הרכב. ביחד עם הגה בעל משקל נכון (אך שאינו מתקשר) מתקבלת חבילה שקל ונעים לנהוג אותה בכל מצב ובכל כביש.

השורה התחתונה -
סיטרואן C4 פיקאסו היא מכונית משפחתית טובה. היא חסכונית, היא זריזה, היא מאובזרת, היא נוחה, היא מיוחדת והיא גם מעוצבת לא רע בכלל. כשאני חושב על זה, היא גם לא יקרה במיוחד - היא זולה בכ-10,000 ₪ מהאחות פיג'ו 5008,
בכ-20,000 ₪ מהפורד S-Max וב-5,000 ₪ מהמאזדה 5. החיסרון העיקרי שלה הוא הגיר הרובוטי. האמת, לא חיסרון נורא כל כך במקרה הזה ובהחלט לא משהו שאי אפשר להתרגל אליו אחרי שימוש קצר. כשנזכרים שהוא גם משפר את צריכת הדלק
בכ-20 אחוזים בהשוואה לפיג'ו המקבילה, קל עוד יותר להתרגל אליו. אחרי שמתרגלים גם לעיצוב הלא שגרתי של תא הנוסעים, נשאר רק לחגור את הילדים ולצאת לדרך.

 

סיטרואן C4 פיקאסו בקטלוג הרכב של CarsForum.
סיטרואן C4 פיקאסו - מפרט טכני