תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • סאנגיונג
  • סאנגיונג קורנדו
  • סאנגיונג קורנדו – חזרתם של הקוריאנים

    סאנגיונג קורנדו

    סיבוב על סאנגיונג קורנדו החדש נותן הרבה מאוד אופטימיות לגבי עתידו של היצרן הקוריאני הקטן. למרות כמה נפילות קטנות, הקורנדו החדש מתגלה כמוצלח למדי.

    • 24-01-2012
    • מאת: יניב רוטנברג

    תעשיית הרכב היא עולם מאוד מורכב ודורשני (שלא לדבר על דורסני). ייצור רכב חדש מצריך המון משאבים, החלטות קונספטואליות, טכניות, מכאניות ועיצוביות. כל אחת מהן נבחנות מאות פעמים ע"י מנהלי חשבונות, ע"י קבוצות מיקוד ובסופו של דבר, ע"י בוחני רכב והקהל הרחב. כל החלטה בודדת יכולה להיות הרת גורל לעתיד הרכב ולעיתים גם לעתיד החברה. זאת ועוד, לאחר שהכול נבחן ונבחר בקפידה,גם למזל יש לא מעט מקום. פשוט מזל קר ואכזרי הוא זה שיכול לקבוע גורלות ועתידות הרבה מעבר לכל פרט טכני בכל רכב שהוא.

    סאנגיונג היא חברה קוריאנית  ששורשיה נעוצים בשנות ה-50 כמפעל הרכבה לג'יפים, היא מתמחה ברכבי שטח ומתעקשת מזה שנים לרקוד לצלילי החליל שלה. נראה שבתחום המכאני המהנדסים "הרימו ידיים" מראש ופשוט רכשו טכנולוגיות זרות, מוכחות, ואמינות ממקורות אחרים. כך למשל, את המנועים וחלק מתיבות ההילוכים רכשו ממרצדס, את הסרנים מדנה (חברה אמריקאית ידועה המתמחה בסרנים ומייצרת סרנים למיטב תוצרת ה-4X4 העולמית), אפילו שילדה קנו ממרצדס (בצ'יירמן). דווקא בתחום העיצוב, סאנגיונג התעקשו לעצב לבד ולהוציא רכב לאחר רכב עם עיצובים מוזרים, הזויים וממש לא קונבנציונאליים.

    סאנגיונג קורנדו

    אם זה לא מספיק, המזל של סאנגיונג לא שפר עליהם, וזה ממש בלשון המעטה. בשנת 1997 הם נרכשו ע"י דייהו, התקוות הגדולות ל"פריצה הגדולה" התבדו כאשר רק 3 שנים מאוחר יותר דייהו עצמם פשטו את הרגל. סאנגיונג המוכה נמכרה לקונצרן הסיני SIAC אשר פשוט שדדו את סאנגיונג מכל הטכנולוגיות והפטנטים הרשומים שלהם, סרב להעביר לסאנגיונג ולממשלת קוריאה כספים (על פי הטענות הנטענות כיום בבית משפט) ובסופו שלדבר השאירו את סאנגיונג כקליפת אגוז צפה במים, ללא טכנולוגיות, ללא פטנטים רשומים וללא רכבים חדשים לתצוגה.

    עפ"י כל ההקדמה הזאת, החברה הייתה אמורה להסגר כבר מזמן. אבל בהתחשב בעובדה שהם היצרן הקוריאני הרביעי בגודלו, ניתן להבין דבר אחד באופן ברור. למרות כל העיצובים הביזאריים ולמרות כל חוסר המזל המשווע הזה, הם מייצרים רכבים לגמרי לא רעים. וזה מה שבעצם מאפשר להם להתקיים גם היום.

    בשנת 2010 עמדה החברה על כרעי תרנגולת. מקרטעת, מאיימת להתרסק כל רגע, כששביתת פועלים ארוכה ואלימה פוגעת בייצור. אז הגיעה מהינדה ההודית, רכשה את החברה ופתחה בדרך חדשה. הרכב הראשון אשר מוציאה סאנגיונג תחת ההנהלה החדשה הוא הסאנגיונג קורנדו החדש (דור רביעי). את הדור השני והשלישי (שבעצם נבדלים רק ב"מתיחת פנים") זכינו לראות בארץ במספרים לא מבוטלים.

    סאנגיונג קורנדו

    סיבוב מסביב

    כבר במבט מרחוק ברור שהקוראנדו החדש נוטש את הקו העיצובי-ביזארי שכל כך אופייני לחברה ומיישר קו עם אלמנטים עיצוביים גלובאליים. הגריל הגדול והמרושת עם צמד יחידות התאורה הגדולות והמשוכות לאחור, קשתות הגלגלים המנופחות, איתותי ה-LED במראות, קורת הC הנטויה והמסיבית, צמד האגזוזים האחוריים ה"ספורטיביים" ומדרגות הצד הנאות בהתקנה מקומית משדרים כולם דבר אחד - אנחנו כאן, אנחנו מעוצבים ואנחנו באים להתחרות במיטב התוצרת העולמית.
    לחיצה על כפתור השלט לפתיחת הרכב ותאורת לד חמודה בתחתית המראות מאירה לך את הרצפה בקרבת הדלת.

    בינתיים זה נראה טוב!

    סאנגיונג קורנדו

     סיבוב מבפנים

    נתחיל בגילוי נאות קטן, ברשותי סאנגיונג מוסו מזה כחמש שנים. אחד האלמנטים המפתיעים ביותר ברכב הם איכות הרכבה ברמה גבוהה ביותר. ברכב בן שש שנים עם 280 אלף קילומטרים וכמויות נהיגת שטח מפלצתיות (הרכב שימש לכתבות שטח על בסיס קבוע במשך שנתיים), עד היום אין שום קרקוש או רשרוש בתא הנוסעים בזמן הנהיגה. נהגתי לא מעט בכל רכבי החברה, איכות ההרכבה מרשימה ביותר בכולם. אני אפילו אסתכן ואצהיר שלסאנגיונג יש לדעתי את איכות ההרכבה הטובה ביותר בקוריאה, הנה, אמרתי את זה!

    עם כזאת רמת ביצועים, הציפיות מתא הנוסעים של הקוראנדו גבוהות מאוד. נגיד כבר עכשיו, למעט נקודה קטנה ומיותרת, הוא לא מאכזב. כניסה לתא הנוסעים מגלה עיצוב אלגנטי ודי אוניברסאלי, מי שהחליט על יישור קו חיצוני עם מראה המיין-סטרים עשה את אותה עבודה גם בפנים. הדשבורד, למרות שבחלקו אינו בנוי בחלקי פלסטיק רכים, מרגיש מסיבי ואיכותי. ההגה וכסא הנהג מתכווננים לכל כיוון רצוי או דרוש והרכב מאובזר בהתאם לרשימה הארוכה לעייפה השולטת היום בתחום - בקרת אקלים, מחשב דרך,שליטה במערת מההגה, שליטה בטלפון מההגה, קרוז קונטרול, 3 היבהובי איתות בנגיעה קלה,שקע USB ושקע נוסף לאייפון. במרכב לוח השעונית מערכת מולטימדיה עם מסך טאצ' בהתקנה מקומית. לתיבת ההילוכים (שעליה נדבר בשלב הדינמי) יש אפשרותהעברת הילוכים ידנית תיאורטית.

    את המפרט המלא תוכלו למצוא בדפי הנתונים של הרכב.

    סאנגיונג קורנדו

    סאנגיונג קורנדו

    האם יצא לכם כבר לשמוע על מערכת תאורתית? מערכת כזאת היא פועל יוצא של הנדסת אנוש לקויה ולמרות שהיא קיימת ברכב, הלכה למעשה בילתי ניתן להשתמש בה. ועל מה אני מדבר במקרה הזה?
    במרבית הרכבים העברה ידנית של הילוכים מתבטאת בהסטת ידית ההילוכים למסילה מיוחדת ואז דחיפה של ידית ההילוכים מעלה הילוך בעוד משיכה שלה מורידה הילוך. אלמנטארי ביותר. אבל בסאנגיונג החליטו להמציא את הגלגל ועל ידית ההילוכים שמו איזה מתג קטנטן שדורש תשומת לב מרבית בכדי להעביר הילוך. תשומת לב שנגזלת באותו רגע מהכביש. אם אתה נוהג עם 2 ידיים על ההגה, לא תצליח למצוא את המתג ותאלץ להסיט מבט מהכביש. אם תנהג כל הזמן עם יד על ידית ההילוכים, אתה נהג מסוכן!

    אבל רגע, אמרנו שיש גם כפתורי שליטה על  ההגה. לצערי, גם משם לא מגיעה הישועה, חישורי ההגה נמצאים בשעות 3 ו- 9 ומתגי החלפת ההילוכים נמצאים בתחתית החישור. בכדי לנהוג ברכב עם שני האגודלים על המתגים תאלצו להחזיק את ההגה עם הידיים במיקום של השעות 4 ו 6. מניסיון אישי של מספר שניות, מדובר בתחושה רעה מאוד ובלתי אפשרית בעליל. אז העברת ההילוכים הידנית נשארת תיאורטית ועד למתיחת הפנים, אז אני משוכנע שגם מיקום המתגים וגם הכפתורון הקטנטן על ידית ההילוכים יישרו קו עם העולם, עדיף להתעלם מהאופציה.

    מאוד נהניתי לגלות חשיבה יצירתית בתא המטען. מה שהיבואן מגדיר משום מה כ"מגש צידי לחפצים" אינו אלא שתי מגרעות בתחתית הכפולה שלתא המטען אשר מאפשרת לפרק ולהניח את כיסוי תא המטען בצורה סמויה לחלוטין. בשני רכבי שטח מפוארים ויקרים הרבה יותר שבחנו לאחרונה התלבטנו איפה תוקעים את האביזר הענק הזה לאחר שפרקנו אותו. בקורנדו פתרו את הבעיה בצורה אלגנטית ויצירתית.

    סאנגיונג קורנדו

    סיבוב בשכונה

    מתניעים את הרכב וברגעים הראשונים צליל הדיזל מוחשי. לאחר מספר דקות נסיעה, המנוע מתחמם ונהפך להרבה יותר שקט. הקורנדו החדש מגיע אלינו עם מנוע טורבו דיזל בנפח 2 ליטר, הזרקה ישירה, מסילה משותפת ומפיק הספק מרשים של 175 כ"ס ומומנט עוד יותר מרשים של 36.7קג"מ. המומנט הזה יהיה הרבה יותר משמעותי בהמשך. תיבת ההילוכים היא אוטומטית מסורתית בעלת 6 הילוכים ולאחר שאתה בוחן שלל רכבים המאובזרים בכל מיני תיבות רובוטיות חצי אפויות או אפילו יותר גרועות מזה,  חזרה לתיבת הילוכים אמינה, פשוטה וטובה הוא בהחלט שינוי מרענן. בלי טלטלות מוזרות, התדרדרויות בעמידה ושלל מחלות ילדות של הרובוטיות. התנועה בעיר נעימה, הרכב מרגיש חזק בכל רגע נתון, בהחלט בשל נתון המומנט המרשים. מרשים בעיקר כי מירב מתחריו בסגמנט מגיעים עם מנוע בנזין.

    הראות לכל הכיוונים טובה מאוד, ההגה החשמלי קל לתפעול והחניה בעזרת חיישני הרוורס ומצלמת הרוורס (התקנה מקומית) קלה מאוד.

    סיבוב בנס הרים (מה, מי לוקח קורנדו לנס הרים?)

    טוב, ברור שלקורנדו אין שום שאיפה להצטיין בנס הרים. אבל המסלול הזה נותן לי שני דברים עיקריים -
    הראשון הוא לבדוק איך הרכב מתנהג במצבי קיצון . והשני, הוא מקרב אותי ליערות ירושלים, שם ננסה בעדינות לבדוק מה גרסת ההנעה הקדמית מסוגלת להציע.

    שניה של פלש-בק. בעבר בחנו כאן את האקטיון ספורט (דגם הטנדר) וכולנו די נבהלנו. בעוד הוא קיבל את יחידת ההינע המודרנית (מנוע זהה המפיק 140 כ"ס ותיבת הילוכים זהה לרכב המבחן), שכחו בקוריאה את ה ESP וזה היה שילוב די מסוכן. הגלגלים האחוריים הסתחררו בכל הזדמנות, גז באמצע סיבוב איטי והתחת פתאום פוסע הצידה, גז אגרסיבי בזינוק מהמקום ותתכונן להשאיר 2 פסים שחורים מאחוריך. קראנו לה בצחוק "המאסל-קאר של סאנגיונג".

    הקורנדו החדש בצורה מועטה הזכיר לי את האקטיון ספורט, רק שאצלו, בקרת היציבות והאחיזה עובדות שעות נוספות. בכל מסלול נס הרים לא נראה לי שהנורות (וכפועל יוצא גם המערכות) נחו לרגע. כבו את ה ESP (שלא ניתנת, תודה לאל, לכיבוי מוחלט) וסצנות אהובות מהסרט הידוע "געגועים לאקטיון ספורט" יציפו אתכם למרות שכאן ההנעה היא קדמית. אבל בסופו של דבר, המערכות התומכות כן עובדות ועובדות היטב. הרכב אוחז היטב, זוויות הגלגול מוגבלות והוא שומר על קצב התקדמות מהיר. אם רק הייתי יכול לשלוט בתיבת ההילוכים ידנית הוא היה אפילו הרבה יותר מהנה. אבל להוריד את היד מההגה לפני סיבוב בנס הרים ולהתחיל למשש "איפה המתג הזה עכשיו" זה לא בשבילי, תאמינו לי, גם לא בשבילכם.

    ברכב מותקנת מערכת מבורכת אשר תחת בלימת חרום מדליקה את מהבהבי המצוקה (ESS). לטעמי האישי המערכת קצת רגישה מידי ובנס הרים בכל בלימה לפני סיבוב היא נכנסה לפעולה וגרמה לבלבול בקרב הנהגים מאחורי (שהבהבו מאחור באורות גבוהים ולא הבינו מה אני רוצה מהם).

    סאנגיונג קורנדו

    סיבוב ביער

    אנחנו קיבלנו למבחן את גרסת ההנעה הקדמית כך שאין הרבה למה לצפות, בטח לא בליווי צמיגי 225/60R17 שפוזלים הרבה יותר לכביש מאשר לשטח. לרכב גם גרסת הנעה כפולה עם דיפרנציאל מרכזי ננעל שאמור לתת יכולת שטח לא רעה, במיוחד בהתייחס למתחרות מהסגמנט.
    בנהיגת שבילים מהירה ביערות ירושלים ניתן בהחלט להגיע לקצב מהיר. הרכב מגהץ מהמרות ושקעים בשביל בצורה מרשימה וכל עוד אתה זוכר מי הוא ומה הוא ולא מאתגר אותו בחציית מכשולים הוא מספק את הסחורה.

    סאנגיונג קורנדו

    סיבוב סיכום

    אז מה קיבלנו בסופו של דבר? מדובר ברכב מודרני ונאה ללא שום רגשות נחיתות שמשיר מבט לכל מתחרותיו בסגמנט ללא כל בושה. מחלקם הוא טוב בהרבה, את חלקם נצטרך לבדוק במבחן השוואתי. אלא מה, שיש פה איזה בעיתיות קטנה, היבואן מסיבותיו שלו החליט להביא את דגם הדיזל בלבד. דגם הדיזל מצד אחד אמור להיות חסכוני  אולם הוא תמיד יקר יותר לייצור ולמכירה.

    בסופו של יום אנו מקבלים רכב טוב, אחד הטובים בסגמנט צפוף שהתחרות בו קשה ואכזרית. אבל הוא יקר. יקר ממתחרות שגם אם הן לא טובות ממנו במבחן "ראש בראש", עדיין מדובר ביצרנים גדולים בעלי מוניטין הרבה יותר טוב מסאנגיונג. מה שכמובן עלול להתבטא בירידת ערך נמוכה יותר.

    רוצה היבואן למכור קוראנדו בארץ? יצטרך להוזיל את המחיר בצורה משמעותית. כי ה"קלף המנצח" של הקוראנדו (הדיזל החסכוני ועתיר המומנט, עם צריכת דלק ממוצעת של 10.2 קילומטרים לליטר במהלך המבחן) לא בטוח מעניין את קהל הלקוחות הפוטנציאלי של הסגמנט. את הקהל הזה מעניין או מותג (שם לסאנגיונג אין מה להציע) או מחיר זול . עד היום, כל רכבי סאנגיונג בארץ שווקו במחירים תחרותיים ביותר. מבחן השוואתי שבוצע באחד ממגזיני הרכב בין המוסו ספורט לבין האיסוזו איפון לפני כמה שנים היה קרוב מאוד והאיסוזו ניצח בנקודות בודדות ועדיין, זה לא מה שמכר מוסו ספורט בארץ. מוסו ספורט מכר בארץ כי הוא היה זול מהאיסוזו ב-30 אלף ₪! כנ"ל גם לגבי הרקסטון שנמכר בארץ בכמויות יפות.

    אם נציגי היבואן יעשו חושבים ויבדקו מחדש את המחיר, יש להם קלף מנצח ביד שיימכר בכמויות גדולות.

    סאנגיונ קורנדו בקטלוג הרכב של CarsForum,

    סאנגיונג קורנדו

    New layer...
    dddd