שברולט ספארק – ניצוץ חדש משברולט

מתלבטים בין מכונית קטנה וחדשה למכונית בינונית ומשומשות? השברולט ספארק כאן כדי לעשות לכם את הבחירה להרבה יותר קשה.

הספארק הגיעה לישראל בדיוק בתזמון הנכון, לפחות מנקודת המבט של UMI, יבואנית המותג לישראל - רגע לפני שהאוואו הוותיקה מפנה את מקומה, רגע לפני שהסוניק מושקת. אבל בעיקר, ממש לפי הזמנה, נחתה כאן הספארק בדיוק כשהיסטריית המכוניות הקטנות הייתה בשיאה. הספארק נכנסה לשוק בסערה, עוררה לא מעט דיונים ארוכים בפורום וזכתה לקהל מעריצים לא קטן. עכשיו, כשהכל כבר קצת יותר רגוע, אפשר לקחת נשימה ארוכה ולהתבונן עליה במבט בוחן. מי את שברולט ספארק ומה את נותנת לנו תמורת 67 אלף השקלים?

לכבוד המאורע, קיבצנו מכל רחבי הארץ את צוות הבוחנים הכי מגוון שרק אפשר כדי שנוכל להתרשם מהספארק מכל כיוון וזווית ראיה אפשרית.
הפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, לא חזרו כל ארבעת הבוחנים עם דעה אחידה. בעוד כולם מסכימים שהמנוע הוא אחד היתרונות הגדולים של הספארק, בנושא העיצוב הדעות חלוקות. עושה רושם שאי אפשר להישאר אדיש לעיצוב המוחצן של הספארק. כמו כוסברה, או שאוהבים את העיצוב החיצוני של הספארק או שלא, אין אמצע.

שברולט ספארק בקטלוג הרכב של קארספורום

יניב: המבוגר האחראי

אי אפשר להישאר אדיש לנוכח הספארק. כבר מרחוק היא צועקת לך "הלו, הלו, אני פה!"  עם יחידת הפנסים הקדמית הגדולה והמשוכה לאחור, הגריל הגדול שנראה כמו פה פעור, יחידת הפנסים הגדולה האחורית והספוילר האחורי העליון. מכל כיוון שלא תתקרב אליה היא מנסה לתפוס את מבטך ולשאול "כבר שמת לב אלי"? אז אני מתקרב אליה, עושה סיבוב היכרות מסביב והאמת, דווקא חמודה! יש שיפרשו את המראה כוולגרי אבל בעיניי, היא ממש כמו צעצוע מודרני שרק מחכה לשמוע מהסובבים תארים כמו "איזה מאמי".

כניסה לתא הנוסעים מגלה שגם כאן מעצבי שברולט לא התעצלו. כל יחידת הדש-בורד אחידה וזורמת. הצלחתי לספור בה 7 סוגים שונים של טקסטורות, למרות שאיכות החומרים לא גבוהה במיוחד (אחרי הכל, צריך לזכור כמה עולה הרכב). כל היחידה משדרת מוצקות ואיכות. לוח השעונים הביזארי לא מבייש את הפירמה וגם הוא צווח "שמת לב? אני מעוצב!". הוא מורכב משעון מהירות קונבנציונאלי אשר אליו מוצמד מסך כחול קטן המחווה על השעה, הסל"ד, מד הדלק והנסועה (הכוללת + נסועת מסלול) אבל אינו כולל מחשב דרך.

בנוסף תמצאו ברכב 4 ח"ח, מערכת שמע מקורית עם 4 רמקולים, מזגן מקורי (שברכב המבחן משום מה האורות בבורר המהירות שלו סרבו לעבוד), ואפילו איזה ידית מוזרה בין הכסאות שקשורה איך שהוא לדוושה השלישית. אתם יודעים, המערכת הזאת שמעבירה הילוכים בצורה ידנית. בסעיף הבטיחות מתהדרת הספארק בלא פחות מ 6 כריות אויר, ABS, מערכת בקרת יציבות, ונקודות עיגון איזופיקס.

מעבר זריז למושב האחורי (תירגעו ותשכחו את כל המחשבות המלוכלכות שלכם) יגלה מושב נח עם מרווח רגליים סביר לחלוטין. אני מטר ושמונים והצלחתי להיכנס גם מלפנים וגם מאחור בלי יותר מידי בעיות. רק אל תצפו להושיב מאחור 3 אנשים בוגרים בלי טענות ומענות מצידם. עוד יותר אחורה אנו מוצאים תא מטען אשר מבחוץ נפתח רק בעזרת מפתח (לנהג יש מנוף פתיחה פנימי). הרמת הדלת מגלה תא מטען מרווח ביחס לסגמנט ובעקיצה קטנה למתחרים נציין שכאן יש כיסוי לתא המטען, ממש פלאי הטכנולוגיה. אלו שינסו לקפל את המושבים האחוריים יגלו שהקיפול לא הכי נוח שיש, ודורש פירוק של בסיס המושבים האחוריים.

טוב, מספיק קשקשת של נתוני תיק עיתונות, צריך גם לנהוג!

מתניעים, מתחילים בנסיעה ומיד שמים לב לרעש המנוע, הוא נוכח כל הזמן. לזכותו יאמר שלא מדובר באיזה רעש צורם ומעצבן אלא בצליל שאני אפילו מצאתי אותו די מהנה. מנוע ה-1200 כולל 16 שסתומים ומייצר 82 כוחות סוס. על פניו הספק מעולה לרכב קטן שכזה אבל מאחר והוא מתקבל בסל"ד גבוה (6,400 סל"ד), בכדי באמת לנצל את מלוא 82 הסוסונים האלה יש לתקוע את הדרבנות בצלעות שלהם באופן מתמיד, לבחוש כל הזמן בידית ההילוכים ולשמור על המנוע בסל"ד הנכון.

נוחות הנסיעה באופן כללי טובה, אין איזו נקודת תורפה שבה המערכת כושלת. אחיזת הכביש גם כן ברמה גבוהה אבל כיאה לכל רכבי הסגמנט, אל תצפו לשום יומרות ספורטיביות כי ההגה אילם. המושבים ללא שום תמיכה צידית וזוויות הגלגול גורמות לתחושת נהיגה לא נעימה. בסך הכל אין מה להתלונן על כך, הרי לרכב אין כל יומרות שכאלה. כל עוד לא לוקחים אותו לנס הרים ומנסים לשכנע אותו שהוא ו-106 ראלי באותה קטגוריה, אז באמת, אין מקום לתלונות.

בהנהיגה בדרכים בין עירוניות בקצב של 110 קמ"ש עם מזגן נרשמה צריכת דלק ממוצעת של 17 קילומטרים, צריכת דלק מצוינת.

השורה התחתונה שלי - מבחינת נתונים נטו, היא מתמקמת ללא ספק באחד מהמקומות המובילים בצמרת הסגמנט. אולם לדעתי, הספארק לא נשפטת עפ"י נתונים אלא בעיקר על בסיס המראה. מי שלא אוהב אותה, מי שחושב שהיא צעקנית, וולגרית או מוחצנת לא יקנה אותה גם אם היא תהיה מושלמת וגם אם היא תעלה  10 אלף ₪ פחות. מי שכן אוהב אותה, מיד מתאהב בה וקונה אותה בגלל שהיא חמודה (תראו אותה לבחורה ותשמעו מה היא אומרת) ואז מעט המגרעות מיד נסלחות לה.
באופן אישי, אני מאוד אוהב את המראה.

אלירן: הסטודנט התפרן

איכשהו יצא לי לזכות בקטעי הקישור שבין יניב שמתגורר בצפון הארץ לאיתמר שמתגורר בדרומה. כך מצאתי את עצמי בחניה של תחנת הרכבת בבנימינה, מנסה להבין איך מכוונים את ההגה לגובה. פאול ראשון לספארק, ההגה לא מתכוונן לגובה. זה לא מונע ממני למצוא תנוחת נהיגה טובה, אבל זה קצת תמוהה ברכב ממודל 2011. אני מתחיל לנהוג, מגשש את דרכי החוצה מבנימינה אל כביש החוף, ומיד מגלה פאול שני. משהו לא ממש מסתדר לי עם הקלאצ'. יש לי "רק" 10 שנים של ניסיון בנהיגה על רכבים ידניים, אז איך זה שבמשך היום המשותף שלנו נכבה לי האוטו לפחות חמש פעמים? אני רוצה להאמין שכמעט 11,000 קילומטרים עם נהגי מבחן עצבניים במיוחד עשו את שלהם לקלאצ' ולא מדובר במשהו מייצג.

אחרי שני הפאולים אני עוצר ברמזור ומכוון תחנות של צעירים ברדיו. הנה, הספארק רושמת לעצמה גול ראשון - מערכת השמע שלה אולי לא הכי משוכללת שיש, אבל נשמעת לא רע בכלל. הספארק שקיבלנו מצוידת גם בסאן-רוף בהתקנה מקומית, הראשון מסוגו בארץ. אני לא מבין גדול בגגות שמש, אבל אמרו לי שמדובר בגג של אחת החברות הגדולות בתחום (וובסטו), והוא אכן נראה ומרגיש איכותי למדי. אני פותח אותו למצב פוזה ומכוון את הרדיו לחדש של ליידי גאגא על פול ווליום. כן, סטודנטית בשרייד 97, אני יודע שאת מסתכלת בקנאה. עוד כמה שעות בייביסיטר וגם את יכולה להרשות לעצמך טרייד-אין.

על כביש החוף הספארק תוקעת גול נוסף, חשוב לא פחות. המנוע של הספארק הוא אחד החזקים בקטגוריית הקטנות-זולות-ידניות, וזה מורגש. אומרים שזאת מכונית עירונית אבל אין לה שום בעיה לשייט במהירות סבירה על כביש החוף. זה קצת רועש, קצת עצבני, אבל זה עובד לא רע בכלל. בין לבין אני מגלה את שפע תאי האכסון שמפוזרים בתא הנוסעים בנדיבות רבה וכשיורד הלילה אני אפילו מתרשם לטובה מתאורת הרקע בגוון כחול-ניאון. והנה גול נוסף - יש תאורה עדינה לתא האכסון שמאחורי ידית ההילוכים. כמה פשוט, ככה יעיל כשצריכים למצוא את הפלאפון באמצע הלילה.

השורה התחתונה שלי - קצת התאכזבתי. כנראה שאחרי כל הטררם שרץ עליה בפורום כשרק הגיעה לארץ ציפיתי למצוא מינימום פרארי קטנה. בסוף גיליתי מכונית קטנה ורגילה, מהסוג שהגיוני למצוא ב-60 וקצת אלף ₪. צריכת הדלק אצלי, אגב, עמדה על 15.4 קילומטרים לליטר.

איתמר: חובב הנהיגה

החלק שלי כנראה יהיה הקצר ביותר. לחובב הנהיגה אין יותר מידי מה לחפש לחפש מאחורי ההגה של הספארק. קודם כל, כי הוא קל מידי, גם במהירויות גבוהות. אז הוא גם סובל מעצבנות יתר, שקצת מקשה על שיוטים מהירים. נוסף על כך, בקרת היציבות כל כך היסטרית שהיא ממהרת לחתוך את כוח המנוע עם כל סימן קטן להחלקה של אחד הגלגלים. אפשר לנתק אותה, אבל באמת שאין צורך. הרכב מסרב לשתף פעולה עם פרובוקציות מכוונות ומכויל על הצד הצפוי והבטוח ביותר (תת היגוי ושות'). גם ידית ההילוכים הארוכה והתפעול הלא מדויק שלה מפריעים לנהיגה מהירה, כמו גם הקלאצ' שתפעולו היה רחוק מלהרשים.

אבל כל זה בטח לא מעניין את עכברי העיר. הם יאהבו את הגמישות היחסית של המנוע, שמאפשרת למנוע להתחיל למשוך את הרכב בצורה סבירה כבר בסל"ד נמוך יחסית (2000-2500 סל"ד). זאת תכונה חביבה ומועילה ביותר לחובבי הפקקים, שישמחו לגלות שלא צריך להוריד הילוך עם כל האטה קטנה בקצב התנועה, למעט הבור בין ההילוך הראשון לשני שמחייב למשוך את המנוע לטורים גבוהים פה ושם. חוץ מזה תמצאו כאן לוח שעונים קטן, מזכיר כזה של אופנוע, שכולל את כל מה שבאמת צריך (מינוס מד טמפרטורה) ונראה מצוין בלילה. גם שאר האבזור עובד על אותו עיקרון - לא מאוד איכותי, אבל כולל את כל מה שבאמת צריך (מינוס חיבור USB למערכת וכפתור פתיחה לתא המטען מבחוץ). המושב האחורי קטן, אבל יכול לאכלס שני מבוגרים בגודל סביר (או שלושה קוריאנים קטנים). מלפנים המצב טוב קצת יותר וגם שני מבוגרים גדולים ימצאו מקום, למרות תחושה מעט צפופה. כמה חבל שגדולי גוף כמוני מצאו את עצמם יושבים על המושב ולא בתוכו, מאבדים כל טיפת תמיכה צידית.

בסיום חלק הנהיגה האגרסיבי (יחסית) שלי נכנסתי עם אלירן לתחנת הדלק, הוצאנו את המחשבון מהתיק שלו (סטודנט או לא סטודנט?) וקיבלנו צריכת דלק של 14.4 קילומטרים לליטר. ממש לא נורא, אפילו די מרשים, גם בהשוואה לקטנות אחרות.

השורה התחתונה שלי - קצת יותר השקעה באבזור ובתחושת האיכות הכללית הייתה הופכת את הספארק ממכונית עירונית טובה למכונית עירונית מעולה עם יכולת בין עירונית טובה. עד אז, נשארנו עם יתרון מהותי אחד - המנוע. גם הוא, אגב, מגיב הרבה יותר טוב כשהמזגן כבוי. העיצוב? לא לטעמי.

סיגלית: ההיא שבסוף קובעת

אני חייבת לפתוח בגילוי נאות. כשהספארק הגיעה לארץ התאהבתי בעיצוב החיצוני שלה. עד היום כל ספארק שעוברת מולי גורמת לי לצעוק "ספארקי ספארק!" כמו מפגרת, ויעיד על כך יניב. כשקיבלתי את הספארק לנסיעת מבחן, אחרי שחיכיתי בחוסר סבלנות מוחלט, היא שבתה את ליבי שוב. המראה החיצוני שלה עשה לי את זה. אני לא מתה על מכוניות עם עיצוב סולידי והספארק, מה לעשות, היא רכב קטן ומוחצן.

היא חזקה ומהירה. עליתי איתה את כל העליות בלי שום בעיה וגם בעקיפות היה לי ממש נוח איתה. בקיצור, היא נוסעת טוב מאוד ואין לי שום בעיה עם הרעש שהיא עושה לפני העברת ההילוכים, אפילו נהניתי ממנו. מה שכן הפריע לי זה הרוח הממש חזקה שיש אם נוסעים עם חלונות פתוחים או אפילו חצי פתוחים. אהבתי גם את כל השטויות הקטנות שיש בה חוץ מזה, כמו הסמל של שברולט על ההגה ובמרכז הקודנית (כן, אני יודעת, זה שטחי), המסילות על הגג ואת זה שלא רואים את הידיות בדלתות האחוריות. יש גם פנסים ענקיים וצבעים חמודים... הרבה מה לאהוב.

השורה התחתונה שלי - אני אוהבת את ספארקי. עכשיו איך אני בוחרת בינה לבין הפיקנטו המתחרה?