קיה פיקנטו 1 ליטר ידנית – דיסוננס קוגניטיבי

קיה פיקנטו מגיעה ארצה גם בגרסה ידנית ובסיסית, עם מנוע בנזין בנפח ליטר אחד. לקחנו אותה לסיבוב כדי לבדוק האם היא משחזרת את הצלחתה של הגרסה הבכירה.

לפני שבועיים בערך התייצבה כאן למבחן ארוך וממצה קיה פיקנטו אוטומטית. השבוע, נפלה אלינו לידיים גם הגרסה הידנית והזולה של הפיקנטו לנסיעת מבחן והתרשמות. אחד הדברים הטובים בפרסום של שני מבחנים לאותו הרכב בפרק זמן קצר כל כך הוא שלא צריך לחזור ולכתוב את הדברים שכבר נכתבו על הרכב במסגרת המבחן הקודם. קחו את כל מה שכתבנו קודם על נוחות הנסיעה, על התנהגות הכביש הצפויה, על איכות החומרים, על מערכת השמע הלא-ממש-איכותית ותעתיקו לכאן. תוסיפו לזה מחמאה אחת קטנה - באדום מטאלי היא נראית הרבה יותר טוב, אפילו בלי חישוקי הסגסוגת המקוריים.

נתחיל עם מה שלא תקבלו בגרסה הידנית והבסיסית, שעולה 12 אלף ₪ פחות. לא תקבלו פנסי ערפל קדמיים אלא יחידות תאורה שכוללת את פנסי ה-DRL בלבד. לא תקבלו גם גלגל הגה מצופה עור אלא גלגל הגה בציפוי פלסטי, פשוט אך נעים למגע. לא תקבלו מפתח מתקפל עם שלט נוחות אלא מפתח פשוט, אליו תצורף ככל הנראה מערכת נעילה מרכזית מהתקנה מקומית. לא תקבלו דיפוני דלתות עם בד אלא דיפוני פלסטיק פשוטים. גם חישוקי הסגסוגת הנאים הוסרו לטובת כיסוי פלסטיק פשוטים. נדמה שגם מבנה המושבים שונה, ומה שאמור להיות מושב פשוט יותר מתגלה כמושב עדיף וחובק, עם תמיכה צידית. ההבדל בין שתי רמות האבזור לא גדול ובוודאי לא נורא. לא משהו ששווה ביטול של העסקה.

נמשיך עם מה שכן תקבלו - דילמה קבועה בין צריכת דלק טובה לביצועים סבירים בקצב התנועה. גרסה בסיסית זו מצוידת במנוע שלושה צילינדרים קטן, מסדרת הקאפה החדשה של קיה. מנוע זה טוב ממנועי שלושה צילינדרים קודמים שאולי פגשתם בקיה וביונדאי, אבל הוא עדיין סובל מאותם החסרונות שבדרך כלל מלווים מנועי בנזין קטנים ולא מוגדשים. חוסר האיזון הטבעי של שלושת הצילינדרים מורגש כבר עם ההתנעה בצורת ויברציות קלות בתא הנוסעים. זה לא נורא, אפשר לחיות עם זה, אבל זה מורגש. המנוע הזה מתעורר לחיים רק בסל"ד גבוה יחסית, סביב 3500 סל"ד (שיא המומנט). משם ועד למנתק ההצתה (שמגיע באגרסיביות יחסית) ב-6000 סל"ד מספקת הפיקנטו הידנית ביצועים סבירים למדי, אפילו טובים בהתחשב בנתון ההספק הצנום. וכאן, בדיוק כאן, יש בעיה.

את נורית ה-eco הירוקה שניסתה לדרבן אותנו לנהיגה חסכונית בגרסה האוטומטית החליפה מערכת שעוזרת לנהג לבחור את ההילוך הנכון. המערכת הזו מציגה על חיווי קטן במרכז לוח את השעונים את ההילוך המומלץ ביותר לדעתה במצב הנתון, כמעט תמיד מדובר בשני הילוכים מעל זה שהיינו בוחרים באופן טבעי. הגעת ל-60 וקצת קמ"ש? מזל טוב, הגיע הזמן להעביר להילוך חמישי. העובדה שבדיוק מתקרב השיא של העלייה והמנוע הקטן של הפיקנטו נחנק תחת העומס הגבוה בסל"ד הנמוך נעלמת מעיינו הפוקחת של האח הממוחשב. כך מצאנו את עצמנו מתלבטים במשך רוב הנסיעה - להעלות הילוך ולחסוך בדלק או להישאר בהילוך הנכון מבחינתנו ולשמור על קו אחיד עם שאר התנועה. כנראה שמי שקבע את נקודות העברת ההילוכים במערכת הזאת התחשב אך ורק בחיסכון בדלק בלי שום התייחסות לנתוני המנוע ולעקומת המומנט שלו.

בסופו של דבר, הגענו למסקנה שצריכת הדלק האמיתית של הפיקנטו הידנית דומה למדי לזאת של הגרסה האוטומטית. איך שלא מדדנו, איך שלא נהגנו (כן, גם לפי ההוראות. נשבעים לכם!), נתון צריכת דלק מדהים לא הצלחנו לקבל. נסיעה בין עירונית רגועה על 100-110 קמ"ש הפיקה נתון צריכת דלק של 15-16 קילומטרים לליטר, דומה מאוד לנתון שמצא יניב בנהיגה בין עירונית רגועה בפיקנטו האוטומטית. נהיגה אגרסיבית יותר, במהלכה צולמו גם התמונות שבסוף פסקה זו, תגרור צריכת דלק של 12 קילומטרים לליטר בממוצע. כן, גם הנתון הזה מזכיר מאוד את הנתון שקיבל איתמר בנהיגה האגרסיבית על הגרסה האוטומטית.

עדיין מוקדם מידי להכין את עורך הדין שלכם לתביעה ייצוגית כנגד קיה. ראוי לציין שאת נתון צריכת הדלק המאוד מרשים עליו מצהיר היצרן (23.8 קילומטרים לליטר) אכן ניתן לראות בפועל, פשוט צריך המון סבלנות. צריך להאיץ למהירות של 80 עד 85 קמ"ש, לשלב להילוך חמישי ולהחזיק גז עדין מאוד (מכירים את דימוי הביצה בין הנעל לדוושה? הנה הוא חוזר בגדול!). אם התמזל מזלכם וקטע הכביש הבא לא כולל עליות, תראו על צג מחשב הדלק צריכת דלק של 20 ואף 25 קילומטרים לליטר. אבל אם, לגמרי במקרה, בהמשך הכביש מסתתרת לה עלייה ולו הקטנה ביותר תאלצו להוריד הילוך כדי להכניס את המנוע לתחום היעיל שלו. אבל אז תרד פלאים צריכת הדלק והדילמה ההיא תחזור.

אם כבר הזכרנו נהיגה ספורטיבית, לא יכולנו להתאפק ורצנו לבדוק מה יש לפיקנטו הידנית להציע בכביש בית אורן. המסקנה: כל עוד הכביש מפותל אך מישורי, ניתן לשמור על קצב נסיעה מהנה ביותר וכמו בגרסת ה-1.2 האוטומטית, בקרת היציבות כלל לא ממהרת להתערב. אולם ברגע שפגשנו את הדרכים ההרריות, קצב ההתקדמות הואט בצורה מוחשית ומשמעותית. כמה מוחשי? פה ושם, ביציאה מסיבובים הדוקים, גם ההילוך השני לא ממש הספיק.

למרות הכתוב לעיל מתגלה להפתעתנו הגרסה הידנית כנעימה יותר לשיוט בין עירוני, אף שהיא סובלת מנחיתות בנפח המנוע ובהספקו. אותו המהום קבוע שהציק כל כך בגרסה האוטומטית נעלם, מותיר אחריו רק את רעשי הרוח המוכרים ופחות רעשי צמיגים. תראו מה יחס העברה נוסף ובחירה בצמיג מדגם שונה יכולה לעשות. אם כבר נגענו בנושא הרעש, לחובתה של הפיקנטו הידנית יאמר כי פה ושם נשמעו מעט קרקושים וצרצורים מכיוון הדש-בורד, עניין תמוהה למדי שלא פגשנו בגרסה האוטומטית ולא ציפינו לפגוש בקיה עם 1500 קילומטרים על השעון. המנוע הקטן גם רועש יותר מאחיו הגדול. בסל"ד בינוני וגבוה הוא רועם בתא הנוסעים בקול מחוספס ומעט גס, כאילו מעודד את הנהג להוריד את הרגל מהגז ולהעלות הילוך אחד למעלה. אבל אז אובדת התנופה וקצב התנועה... עוד פעם הדיסוננס הזה?

סיכום:
הגרסה הבסיסית, למרות המנוע הקטן בעל שלושת הצילנדרים, מציעה ביצועים מספקים בתוך העיר ואף מחוצה לה. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שצריכת הדלק האמיתית של הפיקנטו הידנית מעט מאכזבת. כן, אפשר לקבל כאן נתון צריכת דלק מדהים, אבל מי באמת יכול לנהוג ככה לאורך זמן?! כשמוסיפים לזה את החסרונות הטבעיים של מנוע הבנזין הקטן הזה - חוסר העידון והעדר הכוח - מקבלים שורת סיכום פשוטה למדי. הפיקנטו הייתה ונשארה אחת ממובילות הסגמנט. עם זאת אנחנו ממליצים להוסיף עוד 12 אלף ₪ ולבחור בגרסה החזקה והאוטומטית. מלבד מנוע חזק ומעודן יותר (המספק ביצועים טובים יותר מחוץ לעיר) תקבלו גם תיבת הילוכים אוטומטית שנוחה יותר לשימוש בנהיגה עירונית.

מפרט טכני מלא ומחירון מעודכן תוכלו למצוא בקטלוג הרכב של CarsForum.