קיה פיקנטו - קטנה אחת לכולם

לקחנו את הפיקנטו הקטנה והחביבה של קיה למבחן ממצה כדי לבדוק למי היא מתאימה - לסטודנט, לחובב הנהיגה, למבוגר האחראי או לגברת החביבה. התוצאה הפתיעה גם אותנו.

הפיקנטו שברה שיא במערכת האתר, שיא שלא ראינו גם כשחנתה כאן אינפיניטי יוקרתית או קליאו ספורט מדהימה. איכשהו, דווקא המכונית הכי זולה והכי פשוטה של קיה הייתה זו שעוררה הכי הרבה עניין מבין כל המכוניות שנבחנו כאן. לא רק במגזין, אלא גם במסגרת הפורום ויעיד על כך השרשור הענק שנפתח עם השקתה בישראל ונמשך, ונמשך ונמשך...
לא הייתה לנו ברירה אלא לחתום על אחת בסוכנות המרכזית של קיה, לבדוק כמו שצריך במה מדובר ולחזור לדווח. ארבעה נהגים שונים נהגו ברכב בתנאי נהיגה שונים במשך שלושה ימים וכמעט 1500 קילומטרים. כולם חזרו עם הדגשים שלהם, סיכמנו אותם עבורכם במבחן אחד קצר, אך ממצה.

אלירן: הסטודנט התפרן

לפני שלוש שנים בערך, כשרק התחלתי את התואר, אף אחד לא חשב שיהיה אפשר לקנות מכונית חדשה ב-70 ומשהו אלף ₪. כשישבתי עם ההורים ובחרנו את הרכב שישמש אותי לתקופת הלימודים, הבחירה הטבעית הייתה סופר מיני משומשת. אז קנינו. לא משנה עכשיו מאיזה יצרן ומאיזה דגם, היא משמשת אותי מאז ועד היום נאמנה, גם אם מדי פעם צריך לשלם עליה קצת במוסך. עכשיו מסתבר שאפשר לקנות מכונית חדשה בפחות או יותר אותו הסכום. קוראים לה קיה פיקנטו ונראה לי שהיא ממש מתאימה לסטודנטים. למה? הנה כמה מהסיבות.

קודם כל, היא חסכונית. או לפחות, היא משרה תחושה אופטימית של חיסכון וסטודנטים הם עם שמעריך אופטימיות. נסעתי מהבית של ההורים במרכז ועד ללימודים בקמפוס באר שבע של אוניברסיטת בן גוריון, ואפילו פס אחד לא ירד במחוג של הדלק. אני יודע שזאת לא הדרך הכי נכונה למדוד צריכת דלק, אבל כבר כתבתי - אופטימיות והכל. כשהגעתי לאוניברסיטה הצלחתי להשתחל לתוך חניה קטנה ברחוב של החינם, לא מעט בזכות העובדה שממש קל לסובב את ההגה. למרות שהיא קטנה, יש בה מספיק מקום. בטח בשביל סטודנט רווק, אפילו בשביל זוג סטודנטים. היא גם ממש בטיחותית, כי יש בקרת יציבות מלאה ואיזה חצי תריסר כריות אוויר. הדרך לקמפוס מעולם לא הייתה בטוחה יותר.

יש לה גם כמה חסרונות. קודם כל, הרדיו שלה לא משהו. הוא אמנם כולל חיבור לאייפוד ולדיסק-און-קי, אבל הוא לא איכותי. עברתי על כל השירים שהיו לי באייפוד, האזנתי לכל התחנות שאפשר לקלוט בדרך, אפילו לחצתי על כל הכפתורים של האקולייזר. זה לא עזר, המערכת עדיין לא נשמעה טוב. זה בטח היה אחד הדברים הראשונים שהייתי משדרג בה. חוץ מזה, הפתחים המרכזיים של המזגן לא נסגרים ומתקן הכוסות שמתקפל לתוך תא האכסון נראה כמו משהו שבטוח ישבר תוך שנה-שנתיים. תא המטען שלה די קטן. קצת קשה לתאר את זה במילים, אז שמתי תמונה עם אבטיח לקנה מידה. עם זה אני יכול עוד להסתדר, מה כבר יש לי לסחוב? הבעיה היא שאין לו כיסוי, ואין מה לעשות עם התיק של הלימודים כשמגיעים למרכז הספורט.

עכשיו אני כבר די בטוח - קיה פיקנטו היא מכונית מצוינת לסטודנטים. בטח תכף יכנס איתמר המטורף הזה ויספר לכם כל מיני דברים על פריכות ההגה. עזבו, למי אכפת. היא זולה והיא בטוח יותר חסכונית מהמכונית שיש לי עכשיו. אני מאמין שהיא גם תהיה אמינה, אחרת לא היו נותנים עליה 7 שנים אחריות.  

איתמר: חובב הנהיגה

לא הגעתי למבחן הזה עם ציפיות גבוהות. מה כבר יכול לצאת במכונית קצרה, צרה וגבוהה כל כך? ועל כל אלו, עוד נתנו לי את הגרסה האוטומטית, שמגיעה עם גיר 4 הילוכים ללא אפשרות לתפעול ידני. מזל שהיא מגיעה עם המנוע הגדול יותר, עם נפח של בקבוק ליטר וחצי מינוס כוס.  פייר, זאת לא המכונית שהייתי בוחר לעצמי באופן טבעי. בסוף היום, כשהחזרתי את המפתחות, כבר חשבתי אחרת. יודעים מה, יכול להיות שבעוד כמה שנים, כשימאס לי מההוט-ההאצ' הנוכחית ותהיה לי מכונית ספורט קשוחה לסופי שבוע, את הדרך לעבודה ובחזרה אעשה על פיקנטו או אחת מחברותיה לקטגוריה.

כמו בדגמים אחרים של קיה, גם כאן ניתן לנתק את מערכת ה-ESP בלחיצת כפתור, בלי שום צורך בכל מיני סימוני מורס עם הכפתור או ניתוקי פיוזים. העניין הוא שאין ממש טעם לעשות את זה. ההגה החשמלי לא מתקשר והמושבים חסרי תמיכה צידית מספקת, כך ששום דבר לא שומר על הגוף בתוך המושב בסיבובים. אם תתעקשו ותתעקשו, תגלו שרמת האחיזה מפתיעה לטובה (בהתחשב בצמיגים הקטנים) ומערכת ה-ESP סלחנית למדי. בכל זאת, התנהגות הכביש אינה מרהיבה או מלהיבה. אני בטוח שנהגים רגועים יותר ישמחו לקרוא שהיא מרגישה די בטוחה וצפויה רוב הזמן.

היא רגישה לרוחות צד, כך שאפילו עקיפה של משאית גדולה על כביש החוף מרגישה קצת לא בנוח. היא גם די רועשת בשיוט מהיר בגלל סל"ד המנוע הגבוה, עניין טבעי למדי במכונית עם מנוע קטן וגיר עם מעט הילוכים. מזל שתיבת ההילוכים האוטומטית פועלת ביעילות, וגם אם המסילה המשוננת שלה אינה נוחה במיוחד לתפעול ידני, בדרך כלל היא עושה את העבודה. כן, זה כולל קיק-דאון להילוך שלישי ב-110 קמ"ש, ביציאה לעקיפה מהירה (על כביש 6, כמובן). רק אל תחשבו שאחרי נהיגה כזאת אני אמור לחזור עם בשורות גדולות בנושא צריכת הדלק. 12.6 קילומטרים לליטר, זאת הייתה התוצאה אחרי הביקור בתחנת הדלק. אני בטוח שנהגים קצת יותר רגועים יצליחו להוציא ממנה הרבה יותר.

כבר שתי פסקאות שאני רק מתלונן, אז איך יצא שהשתכנעתי שאולי כן כדאי לקנות אחת?
כי המכונית הזאת עושה את כל מה שצריך בסיטואציה הבלתי אפשרית שנקראת הפקקים של גוש דן, ועושה את זה לא רע בכלל. יש בה חן מסוים ויש בה אבזור שאין אפילו במכוניות שעולות פי-2, כמו פנסי ערפל משולבים עם תאורת DRL, שש כריות אוויר וחישוקי סגסוגת שנראים לא רע בכלל בתוך הצמיגים הקטנים.

יניב: המבוגר האחראי

כשאלירן התקשר אלי ואמר שאני יכול לקבל את הפיקנטו ליום ומשהו, ממש שמחתי. קודם כל כי מדובר ברכב שאמור להגדיר מחדש את הסגמנט שלו. אבל מעבר לזה, להבדיל מכל מיני מבחנים של אקזוטיות וסלון-פאר למיניהן, הפעם מדובר ברכב שמגיע אלי בתזמון כמעט מושלם, בדיוק כשאני מחפש רכב משפחה שני.

לא חלף לו יום, ואלירן נוחת אצלי בחניה עם פיקנטו 1250 סמ"ק אוטומטית שחורה. אני יוצא לסיבוב קצר מסביב לרכב והציפיות רק גדלות. כבר כשהתבוננתי בתמונות ובמפרט הטכני היה ברור לי שמדובר ברכב מרשים, על הנייר. היינו כבר בסרט הזה, בסוף איכות החומרים וההרכבה מתבררות כאכזבה והרכב כמכלול לא מגשים את הציפייה שנוצרה.

דבר אחד ניתן להגיד בוודאות - ברכב הזה, זה לא מה שקורה.
איכות ההרכבה לרוב מצוינת, אין הרבה מה להגיד. את נושא איכות החומרים, לעומת זאת, שווה להרחיב כי אינו יוצא מגדר הרגיל. תשכחו מפאנלים מפלסטיק נעים ותשימו לב לדש-בורד הקשה והחלול. תשכחו ממערכת שמע איכותית ותקשיבו לסאונד חסר הבאסים והעומק שבוקע ממערכת השמע המקורית של הפיקנטו. תשכחו ממתגים איכותיים ותשימו לב לידית האיתות הפשוטה. עדיין, בהתחשב במחירה של הפיקנטו זה מתקבל על הדעת וזה אפילו טוב. טוב יותר ממה שמציעות חלק מהמתחרות, ולא אציין שמות.

קצת יותר קשר לסלוח לקיה על העדר הכיסוי לתא המטען (ראבאק, כמה כסף כבר חסכתם על הבחירה המוזרה הזאת?), על המיקום הלא נוח לכפתור תפעול מחשב הדרך (למה צריך להשחיל את היד דרך גלגל ההגה תוך כדי נהיגה?) ועל כבלי חשמל (חוטי הסנסור של חגורת הבטיחות) שמחוזקים באיזולירבנד. הרי ברור לכל מי שעיניים בראשו שבקיץ הישראלי יעלם האיזולירבנד הזה תוך כמה חודשים ובלוח השעונים יתחילו להידלק נורות ההתראה על חגורות בטיחות לא סגורות. אם אני מנהל טכני בקיה, אני מקדים את המאוחר ומורה על חיזוק החוטים בצורה טובה יותר טרם המסירה ללקוחות.

נכנסים לרכב. המושבים קשיחים ונוחים, כיוון המראות חשמלי, ההגה מתכוונן לגובה וגם מושב הנהג. אין שום בעיה למצוא תנוחת נהיגה טובה. מתניעים, המנוע שקט ומאוזן, מטפס בסל"ד בצורה מהירה וחלקה. העברות ההילוכים גם הן מצוינות ואם משהו בכל זאת מפריע, זה המהום בלתי פוסק שמלווה את הנסיעה בכל מהירות. ככל הנראה מדובר ברעש שמייצרים הצמיגים הירוקים, וייתכן שזה נובע מהעובדה שהם היו עדיין חדשים לחלוטין.
שיכוך המהמורות במהירות שיוט מצוין, אבל דווקא במהירות איטית ובתנועה עירונית הפיקנטו מרגישה קצת נוקשה מידי ומידי פעם מתרסקת לתוך שיבושי הדרך. המושב האחורי, אגב, ממש לא נוח ולא ממש מומלץ לנסיעות ארוכות.

במשך יומיים בילינו יחד בדרכים בין עירוניות, חלקן פנויות ומאפשרות שיוט במהירויות חוקיות, חלקן בכביש 6 שם שייטנו ללא כל בעיה במהירויות לא חוקיות (לכאורה). וחלקן, באדיבות גוש דן הפקוק, במהירות זחילה. לאחר 540 קילומטרים עמדה הפיקנטו על צריכת דלק משולבת של 1:16. לא צריכת דלק מדהימה, אבל סבירה בהתחשב בתיבת ההילוכים האוטומטית. מי שרוצה לחסוך בדלק יעדיף את הגרסה הידנית.

אז לסיכום, מה היה לנו?
רכב מיני קטן וזריז שמגדיר מחדש את כל הסגמנט באיכות ההרכבה, באיכות החומרים, באיבזור ואפילו... כן, כן, אפילו במחיר.
אז יש לה פה ושם מספר מגרעות מעצבנות, אבל בהתחשב במחיר (מבטיח, זאת הפעם האחרונה שאני כותב את זה) וכמכלול, לא נראה שיש בקטגוריה הזאת שום אלטרנטיבה כדאית יותר לקנייה. לכן לא פלא שפיקנטו הזאת הפכה ללהיט מכירות אמיתי והמלאי כבר מזמן אזל. כשחלק לא קטן מהמובילות בסגמנט עומדות לפני החלפה דבר אחד בטוח - הולך להיות מעניין בקטגוריה הזאת ויש למה לצפות.

סיגלית: ההיא שבסוף קובעת

הנה, סוף סוף הגיעה הפיקנטו לנסיעת מבחן, חיכיתי לזה הרבה זמן. איכשהו יצא שיניב מיד לקחת את המפתחות והסתלק עם הרכב לכמה שעות. זה בכלל אמור להיות הרכב שלי. הוא נוהג בטנדר שלו, או דמוי טנדר, או איך שלא קוראים לזה.

בסוף הוא חזר וסוף סוף יכולתי להתרשם כמו שצריך. נכנסתי מהר פנימה והתיישבתי. הדבר הראשון שממש אהבתי זה שהשמשה הקדמית של הפיקנטו ממש רחוקה ולא נתקעת לי ישר בפרצוף. סידרתי את הכסא ואת ההגה שיהיה נוח. הדבר הבא לעשות היה להוריד את גובה חגורת הבטיחות, שהתכוונה בדיוק על הכתף ומנעה ממני את החיכוך המעצבן הזה בצוואר כל הנסיעה. סוף סוף מכונית שמתחשבת גם באנשים קצת פחות גבוהים. ברכב שלנו, גם המצב הכי נמוך עדיין גבוה מידי וזה לא נוח.

אהבתי מאוד את עיצוב שלה, מבפנים ומבחוץ. הכל קל ונוח לתפעול, כולל ההגה העבה. בנסיעה היא מרגישה מצוין, ממש כמו רכב רגיל. לא הרגשתי לרגע שאני נוסעת באיזה צ'יקמוק קטן וזול אלא במכונית של ממש. גם כוח לא חסר, הצלחתי לעקוף בקלות ולנסוע בעליות ובסיבובים בלי שום בעיה. לדעתי הבלתי מקצועית זאת מכונית מקסימה, נוחה שנוסעת ממש אחלה. חבל שהיינו צריכים להחזיר אותה לסוכנות. אבל מי יודע, אולי בקרוב תהיה לי אחת כזאת. אינשאללה.

מפרט טכני מלא ומחירון מעודכן תוכלו למצוא בקטלוג הרכב של CarsForum.