דעה: קונספטים זה מטומטם

אחרי שמרצדס חשפה את הקונספט אוואטר ב-CES, משפט אחד שאני מסנן כבר שנים, פרץ החוצה בצעקה

בשבוע שעבר נערכה בלאס וגאס תערוכת CES, אחת משתיים-שלוש תערוכות הטכנולוגיה החשובות ביותר של השנה, ובשנים האחרונות גם כר פורה להצגת קונספטים שונים של יצרניות רכב שיותר ויותר מתחומי העשיה שלהם מתחילים לחפוף עם תחומי ההתמחות של בנות בית בתערוכה. בתור אולטרה-גיק בעצמי, אני מאוד אוהב את התערוכה ועוקב אחריה מאוד מקרוב, וכמובן שבאחד ממרתוני הצפייה בסרטונים על מחשבים, מצלמות, טלפונים וטלוויזיות, קפץ סרטון על קונספט של מרצדס, ואחריו סרטון על קונספט "של" (תבינו למה המרכאות עוד מעט) סוני, וכבר לא יכולתי להתאפק וצעקתי את המשפט שאני מסנן מבית השיניים כבר כמה שנים.

השנה היא 2006, פורד מגיעה לתערוכת פרנקפורט עם האיוסיס (iosis) ואני מאבד את זה. לגמרי. לא בגלל שהיא יפהפייה, מה שהיא כן – אבל את זה אי אפשר לקחת גם מהקונספטים של היום, אלא בגלל מה שהיא מייצגת. היא רומזת על דגם עתידי של פורד, מונדאו במקרה הזה. לא פחות מזה, אני נגנב ממנה, וממכוניות אחרות כמותה, בעיקר בגלל מה שהיא עושה לנו. היא מציתה את הדימיון ומבעירה דיונים – מה ממנה יגיע לדגם הייצור, מתי זה יקרה, "הלוואי שגם בדגם הסדרתי יהיו הפנסים האלה" אומר חבר שלי. "מה פתאום" אני פוסל אותו ומתחיל להסביר למה אין סיכוי שזה יקרה. "נו, אז אולי לפחות הדלתות, או המראות, הג'אנטים, המושבים".

הקונספטים של "אז" יצרו סביבם עניין, כי היה בהם מה שיוערר עניין. היה במה לנעוץ את השיניים – מה לקוות שיהיה, ומה אין סיכוי שיגיע כי סיבות כאלה ואחרות. הם הולידו דיונים עם מאות תגובות בכל פורום רכב בעולם, ונוצרו לא בגלל "תוכן מערכת" שנכפה על הגולשים, אלא ע"י גולשים שהרגישו את אותן רגשות שאני הרגשתי כשראיתי אותם. 

הם גם חזרו לפוקוס מספר שנים מאוחר יותר כאשר הוצג הדגם הסדרתי, ושוב החלו - הפעם ביתר שאת - הדיונים והוויכוחים על מה נשאר, מה נשאר על רצפת סדנת הפחחות, למה זה קרה. וגם - אם לא בעיקר - מי צדק ומי טעה. 

בקונספטים של פעם היה הכל - עניין, יופי, טכנולוגיה, דמיון, אגו. 

בשנים האחרונות הקונספטים איזה מיש-מאש של עבודת עיצוב נטולת הקשר או חוקים, שמלווה בבריף שיווקי שמלא בהכי הרבה ממבו-ג'מבו למ"ר שאפשר היה לדחוף תוך שעדיין שומרים על משפטים חצי-קוהרנטיים.

 

מרצדס-משהו-שהיינו-רוצים-להיות-אבל-אין-סיכוי-שזה-יקרה

ואז ראיתי את הקונספט של מרצדס, ושוב, איבדתי את זה לגמרי, אבל הפעם מסיבות אחרות לגמרי. מרצדס קוראת לקונספט הזה "אוואטר", על שם הסרט. אבל באופן אירוני משהו, הוא גם מייצג בצורה נפלאה את הרעיון של אוואטר, סמלון: תמונה שאמורה לייצג את מי שאתה בפורומים או רשתות חברתיות, וכל קשר בינה לבין המציאות הוא – לרוב – מקרי בהחלט. כשראיתי אותה, נזכרתי למה בשנים האחרונות קונספטים לא מעניינים לאף אחד את הקצה. אף אחד לא מדבר עליהם, הם צצים ונעלמים כלעומת שבאו, ומשאירים אחרים אפס שאריות. לא דיונים, לא מחשבות, לא פינטוזים או תקוות. כלום.

שלא תבינו אותי לא נכון, האוואטר, כמו הרבה קונספטים אחרים מהשנים האחרונות, היא יצירה מרהיבה. מהממת. היא יפייפיה אמיתית מכל זווית, אבל היא – כמו כל שאר הקונספטים של היום, במילה אחת – בלתי נגישה. וכן, אני יודע שאלה שתי מילים. אל תהיו מציקים.

הקונספטים של לפני 10-15 שנה (שזה מה שאני זוכר) היו רמז למשהו שאוטוטו יגיע, שנתיים, שלוש. גג חמש שנים ונראה את זה באולמות התצוגה. הקונספטים של היום, ובמיוחד מכוניות כמו מרצדס אוואטר, הם איזו פנטזיה הזויה ומנותקת מהמציאות שאין בהם שום דבר חוץ מקליפה יפה (מאוד), מסך עצום בתצורות כאלה ואחרות, והמון אוויר חם שהחדירו פנימה המעצבים.

באותה אוואטר למשל, יש גלגלים שמאפשרים נסיעה הצידה כדי להקל על הכניסה לחניות – שלא עובדים. כל הקונסולה המרכזית היא מסך ענק שאמור להציג סרטים או משהו כזה שהוא גם אידיוטי בפני עצמו כי מי רוצה לראות סרטים על מה שנראה כמו הפרונט של תחתוני ביקיני, וגם כי בפועל הוא מציג רק תצוגה אחת שהוגדרה מראש. הרכב נטול כפתורים או משטחי מגע והוא נשלט בלעדית ע"י משהו רוטט שנראה כמו דימוי טופוגרפי של איזור נשי ארוגני (כי אי אפשר לכתוב "ציץ", זה ילדותי) – שלא עובד. כלומר, הוא רוטט, אבל זהו. הוא לא עושה כלום חוץ מזה.

אבל זה לא הקטע הכי מטריף. מה שהכי מעצבן הוא שהקונספט הזה מונע ע"י מנוע חשמלי – שאמנם לא עובד, אם בכלל קיים – אבל "בעל הספק של מעל 350 קילו-וואט". באמת? למה רק 350? למה לא זיליונתלפים? מה אכפת למישהו? זה הרי ככה או ככה שקר, אז לפחות שיהיה מגניב ולא "קצת פחות מההספק של מכוניות שנמכרו לפני 10-15 שנה".

מה שכן עובד, הם שלושים ושלושה "פלאפים ביוניים" (Bionic Flaps), שהם... סנפירים? עלים? אזניים? מה שזה לא יהיה, שנמצאים איפה שאמור להיות החלון האחורי של המכונית. הם זזים, קצת כמו סנפירים, או עלים, או אזניים. ומטרתם היא "לתקשר עם המכוניות הסובבות את האווטר". באמת, מרצדס? זה החידוש המדהים? זו הטכנולוגיה שאתם רואים שתשתלט על הכבישים שלנו בעשורים הבאים? פנטומימה?! מה עם, נניח, אשכרה תקשורת אמיתית? שעובדת בעולם האמיתי? כמו, למשל, אינטרנט?!

 

סוני, זה כל ה...לא, אין פה שום שוני

אחריה, נחשפתי ל"מכונית" "של" סוני, ונראה שיצרנית הטלוויזיות הצליחה ללכוד במדויק המהות העכשווית של מכוניות קונספט – עיצוב יפה, הרבה דיבורים, וזהו. אבל אפילו היא הצליחה להציג קונספט יותר אפוי מזה של מרצדס. כי בה יש מערכות שאפילו עובדות.

סוני מתחילה באמירה שהיא בכלל לא מתכננת להיכנס לתחום הרכב או להביא את המכונית לייצור, וממשיכה בכך שזו בכלל לא מכונית שלה. את המרכב בנתה מגנה-סטייר, חברת "מאחורי הקלעים" עם יד בהרבה מאוד מכוניות, ובייצור שאר המכונית השתתפו גם ZF (שידועה בזכות תיבות ההילוכים שלה), Nvidia (ניתוח תמונה), קונטיננטל (צמיגים), בוש (מגוון רחב של רכיבים) וקוואלקום (מעבדים וצ'יפים).

משם, סוני עוברת להסביר על המערכות שנמצאות ברכב, שזה בכלל כל התפקיד שלו – להציג את היכולות, המערכות, והחיישנים שסוני מפתחת. יש כאן מצלמות, חיישני ליידר, מערכת שמע 360 ריאלטי עם רמקולים מובנים במושבים ועוד אינספור פנטזיות.

סוני, שלא כמו מרצדס, לפחות טרחה להטמיע ברכב יחידת הנעה ובלמים מתפקדים, אז טכנית ה"וויז'ן S" (כן, ככה קוראים לה. כן, השם – והעיצוב – מאוד מזכירים "משהו S" אחר של יצרנית אחרת) יכולה לנסוע בכבישים, אבל "זו לא המטרה". אז מה – למען השם – כן המטרה?! לא יותר פשוט להציג את הרעיונות האלה על סטנד? או ליצור שיתוף פעולה עם יצרנית מכוניות שאולי תטמיע את הרכיבים האלה במשהו שאולי כן יעלה על הכביש?

 

אולי נחזור אחורה?

כן, אני יודע, קונספטים נועדו להסתכל קדימה, אבל אולי כדאי שהאחראים על הקונספטים האלה יסתכלו דווקא אחורה, לקונספטים "של פעם", ויחזרו לייצר ולהציג קונספטים שיניעו דיונים, יפתחו את הדמיון של אנשים ויעוררו שיחות לוהטות בין חברים. ושלא תיתפסו לי עכשיו על מרצדס או סוני, הן לא אשמות או אחראיות, הן סתם נקלעו לקו האש. רנו, מיצובישי, אאודי, במוו, ואחרות מציגות קונספטים לא פחות הזויים ותלושים. וזה גם לא תלונה כלפי כל הקונספטים, כי עדיין יש כאלה שאפשר לנסות לפענח מהם משהו. אבל הם נדירים מדי, הרבה יותר מדי.

אני רוצה להסתכל על תמונות של קונספטים ולהתרגש, לקרוא את ההודעה לעיתונות ולהתחיל לנתח מה יכול לקרות, מה אולי יקרה ומתי. לא להיתקל בתמונות האלה באיזה סיכום חדשות יומי ולעבור הלאה תוך סינון "קונספטים זה מטומטם".

ומה אתם חושבים? מסכימים, או שאתם חושבים שהקונספטים של היום עושים את העבודה שלהם ומציגים חזון - גם אם רחוק יחסית - של עולם הרכב העתידי? הצטרפו לדיון בפורום ושתפו אותנו בדעתכם.