JD פאוור קובע - פיג'ו הכי אמינה. בערך

דו"ח האמינות השנתי של JP פאוור אנגליה מחליט כי פיג'ו הוא מותג הרכב האמין ביותר, אבל לא הכל כל כך פשוט

בכל שנה מפרסמת חברת JD פאוור את דו"חות האמינות השנתיים שלה. במסגרתם היא מפרסמת מי המותגים האמינים יותר, מי פחות, ומה הממוצע. בסקר הבריטי השנה השורה התחתונה השנה היא כזו: הממוצע בתעשיה עומד על 119 תקלות לכל 100 רכבים על פני שלוש השנים הראשונות של חיי הרכב, פיג'ו הוא המותג העממי (ובכלל) האמין ביותר (77 תקלות ל-100 רכבים). וולוו הוא מותג הפרימיום האמין ביותר (106), והיצרן הכי פחות אמין (לפחות מבין 24 המותגים עבורם נאספו מספיק נתונים) הוא במוו (181).

עד כאן, הכל פשוט למדי והכל בכותרות. רוצים אמינות? שכחו מטויוטה (134) וסוזוקי (94), וקנו פיג'ו, סקודה (מקום שני, 88) או יונדאי (שלישי, 90). מתכננים רכישת רכב פרימיום? כדאי מאוד שתזכרו את השם של המוסכניק. יש גבול לכמות הפעמים שאפשר לקרוא לבן אדם "אחי" לפני שזה מתחיל להיות מוזר.

אבל כרגיל בחיים, המצב בשטח לא כזה פשוט. אתם יכולים לקרוא את הדו"ח המלא כאן, אבל בואו ניגע בנקודות המשמעותיות ביותר שעלולות להעיב מעט על תוצאות הסקר האו-כה-שוברות-סטיגמות.

קודם כל, והנקודה המשמעותית ביותר - JD פאוור היא חברה מסחרית שגובה מיצרניות רכב כסף עבור הזכות להציג את הממצאים בסקרים שלה. בשנת 1984 המחיר הזה עמד על כ-350$ עבור 10 חודשים, ואילו היום החברה מסרבת לחשוף את המספרים. בניגוד לגופים כמו Consumer Reports אשר קיימים ללא מטרות רווח, ברגע שנכנס למשוואה כסף, קשה לדעת מה אילו מטרות עומדות בפני מקבלי ההחלטות.

נקודה שניה ומשמעותית לא פחות היא אופי הדירוג - "תקלות ל-100 רכבים" זה נתון מאוד נחמד שנותן תמונה מאוד חדה וברורה, אולם הוא אינו מבחין בין תקלות במערכת המולטימדיה לבין תקלות משביתות, ואפילו מתייחסת לנקודות כמו רעשי רוח וכביש (אותם המחקר בכלל משייך לעיצוב. למה?!), ואפילו קליטת רדיו לא טובה כחלק מהדירוג. למעשה, "תקלות" במערכות הבידור, התקשורת והניווט (ACEN) אחריות בממוצע ל-16.6 תקלות ל-100 רכבים.

נקודה נוספת היא גיל המכוניות המשתתפות - 3 שנים. בגיל כזה, ואחרי נסיעה ממוצעת של פחות מ-100,000 ק"מ, קשה מאוד לעמוד על אמינותה של מכונית (להוציא כמובן מקרי קצה), שכן רוב המכוניות כיום ישארו אמינות לחלוטין בגיל הזה. מה שמביא אותנו לנקודה האחרונה, שהרי אם המכוניות אמינות לחלוטין, איך זה שהממוצע הוא יותר מבעיה לכל רכב במשך שלוש השנים הללו.

המחקר אינו מחקר אמפירי של נתונים, למעשה אינו מחקר בכלל, אלא סקר. הסוקרים יוצרים קשר עם בעלי רכבים ושואלים את דעתם לגבי המכונית שלהם. זו ככל הנראה גם הסיבה שמותגי הפרימיום סובלים מ"אמינות" נחותה משמעותית מזו של היצרניות העממיות - עם ממוצע של 109 תקלות ל-100 רכבים לעומת 148.5, שכן רוכשי מותגי פרימיום ככל הנראה הרבה פחות סלחניים; ושמותגים שונים של אותו קונצרן שמשתמשים באותם חלקים מכאניים בדיוק נמצאים במקומות שונים לחלוטין בדירוג - למשל פיג'ו (77) וסיטרואן (126) או במוו (181) ומיני (103), סקודה (88) מול סיאט (117), פולקסווגן (113) ואאודי (167).

החל מהשנה שעברה, הם גם שואלים אותם האם הם ימליצו על המותג או הדגם. הנתונים השנה מראים כי 58% ימליצו בחום לחבריהם לקנות מכונית מאותו מותג.

לכן, הסקר השנתי של JP פאוור הוא בדיוק זה - סקר. והוא אינו עוסק כלל וכלל באמינות, אלא בשביעות רצון. אבל כאמור, מדובר בחרה מסחרית, שמרוויחה כסף (ולא מעט ממנו, החברה החליפה ידיים ב-2016 תמורת 1.1 מיליארד דולר) מיצרניות רכב המשתמשות בנתונים שלה, ובמקרה כזה "דו"ח אמינות" נשמע הרבה יותר מקצועי ומשכנע מאשר "סקר שביעות רצון על מוצרים שהנסקרים כנראה ימכרו בשלב כלשהו ובטח ירצו לקבל עליהם כמה שיותר כסף".

המסקנה המתבקשת היא שסקר (ולא דו"ח) שביעות הרצון (ולא האמינות) של JD פאוור הוא מסמך מעניין לעיון, שאפשר לשאוב ממנו לא מעט מסקנות מעניינות - אבל בעיקר אודות האנשים שקונים מכוניות כאלה ואחרות, ומידת שביעות רצונם מהן - ולא לגבי שום אמינות של אף אחד.