יונדאי טוסון במבחן - האם אותה החבילה, ממש?

יונדאי טוסון עבר מתיחת פנים שמיישרת קו באבזור הבטיחות, אבל אילו שינויים נוספים הוא עבר? מקסים יצא לבדוק

השמות של דגמי יונדאי מתחלקים ל-2. מצד אחד, יש שמות מבוססי אות ומספר (ובמקרה מיוחד עוד אות) דוגמת i30 ו-i20. ומצד שני, יש דגמים בעלי שמות מילוליים. ממש מילים לא ברורות הבנויות משילוב של 2 מילים דוגמת ולוסטר ואיוניק וכמובן הקטגוריה השלישית שכוללת שמות של ערים שכוחות אל בארצות הברית. כן, אני מדבר על טוסון וסנטה פה.

עם תיאום המבחן התחלתי לחקור את משמעות השם "טוסון" וגיליתי שמדובר בעיר השנייה בגודלה באריזונה שהדבר המעניין בה, הוא שאין בה שום דבר מעניין. הסיבה שהשם נבחר הוא כדי לסמל משהו "פרוע והרפתקני". אל תתפסו אותי במילה על התרגום הקלוקל אבל זה הכי קרוב שהצלחתי. אז אנחנו כאן, לבדוק האם הקרוסאובר המוכר שעבר מתיחת הפנים קולע למטרת השם או שנופל לשממה.

למען המדע, המקצועיות, האובייקטיביות ושאר מילים גדולות ומלאות עיקרון ומשמעות (או בתכלס כדי לחפש הבדלים בלי זכוכית מגדלת) עשיתי נסיעה קצרה בגרסת טרום מתיחת הפנים ברכב של קולגה בעבודה.

ועכשיו, טוסון-2.0-עלית, הנה אני בא!

המעצב

ההבדל העיצובי החיצוני בין מתיחת הפנים לדגם היוצא זניח מאוד. מסגרת הגריל הקדמי נוכחת יותר, גרפיקת הפנסים הקדמיים שונה מעט וחישוקי הסגסוגת קיבלו ריענון עיצובי. עם או בלי מתיחת הפנים הטוסון נראה טוב יחסית למרות היותו נפוץ על הכביש ולטעמי, נראה יותר טוב מבן דודו השולט בקטגוריה.

פנים הרכב שונה משמעותית מקודמו. העיצוב החדש דומה מאוד לקו העיצובי שפגשנו כבר ב-i30. המסך עבר לחלק העליון, הפעם בולט החוצה מקווי הדשבורד הכללים. מבנה הדשבורד עצמו השתנה גם הוא. אני לא יכול להגיד אם זה טוב או רע, בעיקר תלוי בטעמו האישי של כל אחד. אך דבר אחד בטוח כן, החומרים הרבה יותר נעימים ומרגישים איכותיים משמעותית.

הגג הפנורמי, פיצ'ר ייעודי לרמות האבזור הגבוהות מוסיף אור לתא הנוסעים הקודר ומשפר משמעותית את האווירה (כשהוא פתוח כמובן). בקצרה, העיצוב החיצוני עבר שינוי זניח בעוד שבפנים מדובר במספר צעדים קדימה.

 

הטכנולוג

ככל שהזמן עובר, אנחנו, כתבי הרכב מוצאים את עצמנו הופכים יותר ויותר למבקרי טכנולוגיה. יותר התעמקות באיכות הטאץ' של מסך המולטימדיה ורגישות התגובה של מערכת שמירת הנתיב. מתיחת הפנים של הטוסון לא מוותרת על התחום. מעבר לכך, ככל הנראה אבזור הבטיחות הוא הפיצ'ר הכי משמעותי בשינוי אמצע החיים של הדגם.

כצפוי, נתחיל ממה שמזדקר מהדשבורד – מערכת המולטימדיה. המערכת עצמה סבירה, לא משהו שייזכר לעתיד. הצליל לא רע, התחושה בסדר והמערכת המקורית מרגישה טובה סה"כ. אבל המערכת שהלביש היבואן על הרכב הרגיש לא אפויה עד הסוף וגרמה לכמה וכמה תקלות והתנהגויות מוזרות.

מנגד, מערכות הבטיחות עובדות טוב מאוד. הרגישות, תיקוני הסטייה מהנתיב וההתראות עובדים בסדר גמור. מערכות הבטיחות האקטיבית מתערבות כשצריך, מצפצפות כשצריך ובסה"כ עושות את העבודה. בולטת בהעדרה היא בקרת השיוט האדפטיבית. עלינו להסתפק בצפצוף רועש וממש לתפעל בעצמנו את דוושות התאוצה והבלימה. חזיז ורעם.

 

האורגניסט

ויכוח אינסופי, קיצוני ואמוציונאלי ברמות של אוהדי כדורגל ניטש בין חסידי הקרוסאוברים למתנגדיהם. הנושא היחיד לגביו יש איזשהו סוג של תמימות דעים הוא נוחות הנסיעה אשר לרוב מצוינת לטובה. גם כאן, בטוסון הנסיעה נוחה מאוד. אין כאן תחושת נוחות מיוחדת במינה כמו בסיטרואן אבל בהחלט הנסיעה כאן נוחה. למרות שרק ישו או בודהה (ההתפלגות הדתית בדרום קוריאה היא בערך 20% נוצרים ו-15% בודהיסטים, אז קשה להחליט במה מאמינים מקבלי ההחלטות ביונדאי) יודע מה היתרון הפרקטי בחישוקי 19 אינץ' וצמיגים בחתך 45 (כן, 45! ממש כמו בלא מעט ספורטיביות), אך אפילו מיעוט הגומי בדופן לא הורס את הנוחות. את מבחן הנוחות הקבוע שלי, "שדרות לוי אשכול" בבית שמש, כביש שאיכות הסלילה שלו מתחרה עם חצץ, הטוסון עבר יפה מאוד.

המושבים עצמם נוחים. הריפוד (עור) נעים למגע ומהנעימים בקטגוריה. רצה הגורל, היבואן או המרפי האישי שלי ובמהלך נסיעה מערכת המולטימדיה איבדה את התקשורת לטלפון ולדיסק און קי שלי. עבור חובב מוזיקה כמוני זהו משבר אמיתי. אין מה לעשות והנסיעה חייבת להמשך, ככה שמצאתי את עצמי נוסע בשקט מופתי. בידוד הרעשים, למרות הגג הפנורמי עובד מעולה. מעט מאוד מרעשי המנוע, רוח והכביש חודרים לתא הנוסעים. בשלב מסוים חשדתי שזו קנוניה והשבתת המוזיקה תוכננה לוודא שאני לא אפספס את טיב בידוד הרעשים.

 

הנהג (כמקצוע)

קיוויתי מאוד לקבל את הגרסה המעניינת והטרייה של הטוסון עם 177 כוחות הסוס ו-27 הקג"מ הבשרניים שלה. אך, החיים לא תמיד הוגנים וקיבלתי טוסון חמוש במנוע 2.0 ליטר, 155 כוחות סוס ו-19.6 קג"מים.

המנוע הוא אותו מנוע מוכר מטרום מתיחת הפנים. מדובר, כאמור, במנוע אטמוספרי שמשודך לתיבת הילוכים פלנטרית בת שישה הילוכים. יחידת ההנעה הזו לא רעה כשלעצמה והוכיחה את אמינותה לאורך השנים. אך משקלו של הרכב, כמו של כל הרכבים בקטגוריה, גבוה, 1,478 ק"ג. לטעמי, המנוע מרגיש מעט "קטן" עבור המשקל הלא מבוטל ומחסור הכוח מורגש היטב. חיסרון הכוח מתרגם לצריכת דלק לא מזהירה. נהיגה בכבישי המרכז, בית שמש וחיפה דרשה לא מעט מהנוזל היקר והצריכה עמדה בפועל על 7.8 ק"מ לליטר.

 

הסטודנט (או סתם כותב סיכומים מקצועי. מה שבא לכם)

הסופ"ש במחיצת הטוסון עבר די מהר. הרבה יותר מהר מהזמן שלקח לי לגבש דעה על הרכב עצמו. מתיחת הפנים של הטוסון, בניגוד לשינוי העיצוב הקיצוני של אלנטרה הקומפקטית, לא הייתה מהפכה עיצובית אלא שימרה את מה שכבר היה טוב וסולידי והוסיפה אבזור בטיחות אקטיבי שתופס נתח יותר ויותר משמעות בחיינו. בנוסף, בגרסת אמצע החיים תא הנוסעים עבר שדרוג משמעותי באיכות החומרים כך שהטוסון ממשיך להיות רלוונטי גם כיום.

רכב המבחן, ברמת האבזור עלית עולה 172000 שקל. מצד אחד זול בעשרת אלפי שקלים מגרסת ה-1.6 טורבו. ומצד שני, יקרה בכ-20 אלף שקל מרמת הבסיס. לטעמי, המקום הטוב באמצע מגביל את קהל הלקוחות שלו. מי שהפרוטה אינה זמינה בכיסו יעדיף את גרסת הבסיס אשר נופלת מעט ברשימת האבזור. ומנגד, ללקוח העמיד, הייתי ממליץ לפזול לגרסה החזקה יותר.

נחזור לעניין השם מההקדמה, יונדאי ניסו להעניק ניחוח הרפתקני לקרוסאובר שלהם אכן בפועל, בדיוק כמו העיר טוסון יצא רכב מאוד סולידי ושמרני.

יש לכם שאלות למקסים? רוצים לספר לנו מה דעתכם על הטוסון או לקרוא מה חשבו עליו מובילי הדעה האחרים? הצטרפו לדיון בפורום.