מיצובישי אקליפס במבחן ארוך טווח - סיכום

אחרי חודשיים ו-7000 ק"מ, האקליפס חוזר הביתה והגענו לשלב הסיכומים. מה חשבו עליו מובילי הדעה ומה הייתה ההארה של פבל

תקציר הפרקים הקודמים: לפני חודשיים הגיע אל המערכת מיצובישי אקליפס למבחן ארוך טווח - לבן, ברמת גימור עילית (הנעה כפולה) ועם 300 ק"מ "על השעון". במהלך התקופה הזו הוא עבר אצל שבעה מובילי דעה - שבוע אצל כל אחד - ובילה גם במערכת, כאשר כל אחד מהמשתתפים חווה את דעתו בזמן אמת בשרשור שהתנהל במקביל. לפני חודש פורסם דיווח אמצע בו סיכמו ארבעת המובילים הראשונים את דעותיהם על האקליפס ועכשיו הגיע הזמן לסיכומים של השלושה האחרים, והסיכום שלנו.

הראשון אצלו היה האקליפס היה יניב, שגמע באקליפס 1169 ק"מ בתנאים (בערך) בהם משמש אותו ביומיום דודג' ראם. האקליפס ביקר בשבילים, קיפל מושבים והעמיס סחורה, וגם שימש כרכב ההקפצות המשפחתי.

באשר לכישורי השטח של האקליפס, יניב לא התרשם וכתב:

העלו פה תהייה איך האקליפס יתמודד עם שטח - הרי הוא 4X4 אחרי הכל.
אז לצערו הוא נפל עלי בשבוע עתיר גשם, מה שלא מנע ממני לבדוק איך הוא יתמודד.

אז הוא לא.
הצמיגים נכנעו לבוץ עוד כשהיה לא יותר משלולית רדודה. בשביל אחר, נטול בוץ, בדרך היורדת מהרי נצרת לעמק, האקליפס הפגין כושר עבירות של רנו קליאו. ההנעה הכפולה לא הועילה במאום. בהצלבות הכי מינוריות הוא נכנע ללא קרב - הוא נמוך, הוא רופס ונראה שאף אחד לא סיפר לו שיש לו הנעה כפולה.

לגבי הדברים האחרים, יניב היה מרוצה מחלקם ואת חלקם האחר הוא ביקר. כך למשל:

בגשם, התפעול האוטומטי של המגבים לחלוטין לא מוצלח. מיקום כפתורי החלונות נמוך ולא אינטואיטיבי. השימוש באנדרויד אוטו מצויין, [...] אך משטח האכסון [...] קטן מדי עבור טלפון עם מסך 5 אינצ'. הקרוז קונטרול האדפטיבי עבד לרוב טוב חוץ מפעם [...] המערכת האדפטיבית כוללת גם סייען לפקקים שעבד מצויין בפקקים בכביש 6.

 

שבוע מאוחר יותר, פינה יניב את מקומו למני - אב לשניים, מהנדס (תבינו למה זה חשוב בעוד רגע) והיה מוכן לוותר על נסיעות יום-יומיות ברכבת מרשל"צ לת"א לטובת המבחן. מני התייחס בהרחבה (אמרנו, מהנדס) למנוע ואמר עליו:

האקליפס קרוס היא היחידה בפורפטוליו של מיצובישי המשווקת עם מנוע ה-1.5. זהו מנוע מודרני עם הזרקה ישירה בשילוב עם הזרקת סעפת רב-נקודתית (למנוע 8 מזרקים...) ותזמון שסתומים משתנה (שסתומי היניקה בלבד), אך למרות הטכנולוגיה המודרנית הוא התגלה כצמא מאד. [...] בפקקים של גוש דן [...] צריכת דלק של כ-11 ק"מ/ל'. [...] טיול לגולן [..] צרך כ-10 ק"מ/ל'. ממש לא להיט.

יש מצב שרגע לפני הכניסה לפס הייצור, מהנדסי מיצובישי הבינו שיש להם בעיה באספקט הזה, אז הם אלתרו איזה "קונץ פטנט" שנקרא Eco Mode. לחיצה על הכפתור זה גורמת לסירוס אגרסיבי של המנוע ורק הדבקה של דוושת התאוצה לריצפה משחררת את הרסן ומאפשרת תאוצת חירום. לא אפוי עד הסוף המצב הזה.

סיכומו של מני היה קצר ולעניין (שוב, מהנדס):

לחיוב:
- שילוב מנוע/גיר
- תצוגה עילית מצויינת (פתרון עדיף משמעותית מהקונץ פטנט של פיג'ו הקרוי i-cockpit)
- מרווח תא הנוסעים

לשלילה:
- הנדסת אנוש ואיכות חומרים
- צריכת דלק
- התנהגות כביש גמלונית

 

אחרון המובילים היה מקסים, גם הוא מרכזניק שמבלה יום יום בפקקים, וביומיום נוסע ברנו קליאו RS. אם אי פעם היה מעבר חד, זה המעבר שמקסים עשה.

אחרי איבוד שפיות זריז ומציאת יחידת הנעה טובה, מקסים התפנה לבקר את החלק בו ההבנה של שאר הבוחנים נעה בין כלום לשום דבר - מערכת השמע:

אחד הדברים שהכי משמעותיים לי בפקקי גוש דן הוא מערכת הבידור. [...] חשוב לי לקבל צליל טוב, שיבדר את המצב הסטטי שאני נמצא בו בפקק. כמו שהכינוי שלי אומר, אני חובב מטאל. [...] אני נוהג לנהוג עם דיסק און קי המכיל את המוזיקה שלי. כרגיל, במערכות שעוברות "טיפול מקומי" משהו לא עובד והפעם לא הצלחתי לגרום למוזיקה שלי להתנגן. דווקא שיקוף המסך, AppleCarPlay במקרה שלי עובד טוב מאוד ואני משתמש בספוטיפיי. התממשקות עם האפליקציה עובדת יפה מאוד. מעניין מאוד לגלות כי החלפה בין הדיסק-און-קי לכבל הסנכרון של הטלפון פתר את הבעיה (מאשים את ההתקנה המקומית). הרמקולים עושים עבודה פשוט נהדרת. לפי דעתי מדובר בסט הרמקולים המקורי ונטול הסאב וופר הטוב ביותר שפגשתי. צליל עמוק ומלא, באסים חזקים אך בדיוק ברמה הדרושה. מוזיקת מטאל, ראפ, טראנס ורגאטון (אשתי אשמה) נשמעו פשוט נהדר.

 

בסיכומו של עניין, את השבוע האחרון העביר האקליפס אצלי, ואחרי כמה מאות קילומטרים אינני חולק על הדעה הרווחת שמדובר ברכב מעניין עם עיצוב יוצא דופן (לא לטעמי, אבל אין ויכוח שהוא שונה), מנוע חזק אך צמא, מרווח לא רע, תא מטען סביר, צריכת דלק לא טובה, איכות חומרים בינונית במקרה הטוב, הנדסת אנוש מוזרה ועוד כל מיני מוזרויות אחרות.

מבחינה אישית, שני הדברים שהכי אהבתי היו מערכת התאורה החזקה, האוטומטית (גם אורות גבוהים) והאינטואיטיבית לשימוש (בניגוד לכמעט כל שאר הדברים ברכב, באופן מאוד מפתיע) והמנוע החזק יחסית.

שני הסעיפים שהכי הציקו לי היו קשורים לכיול - כך שיכול להיות שזו העדפה אישית, אבל קשה לי לחשוב על מישהו ש"יעדיף" ספציפית כיול כזה. הראשון הוא כיול המתלים, מצד אחד האקליפס רך ורוכן מאוד בפניות, מצד שני, הוא איכשהו מצליח להעביר כמעט כל פגם בכביש למושב. הוא לא מתרסק והמכות משוככות, אבל כן מרגישים הכל. מאחורי הבית שלי יש שביל-שדות קליל (שגם לרוב הפרייבטים לא תהיה בעיה לצלוח אותו) באורך כמה מאות מטרים שאני בוחן עליו את איכות הנסיעה של הרבה מאוד קרוסאוברים. רובם ככולם מתמודדים איתו בלי שום בעיה.

גם האקליפס עבר את השביל הזה בלי שום בעיה, אבל הוא שידר כל העת אי נוחות מורגשת - בין סגירות מתלה לא צפויות (שמעידות על בולמים רכים) לקפיציות על גבשושיות קטנות (שמעידות על בולמים קשים), לא הצלחתי להבין איך בדיוק ניסו המהנדסים לכייל את המתלים, אבל מה שזה לא יהיה, אני לא חושב שזה הצליח במיוחד.

הדבר השני הוא השילוב בין כיול דוושת התאוצה לבין תיבת הילוכים, באופן כללי אני די מחבב תיבות רציפות. בשביל המטרה שלשמה הן נוצרו - חיסכון בדלק - הן עושות את עבודתן נאמנה ואין לי תלונות. באופן כללי 2 אני גם אוהב מכוניות עם כיול דוושה עצבני, זה גורם למכונית להרגיש חזקה יותר ממה שהיא באמת בתנועה יומיומית, מאפשר מעט עבודה עם הדוושה וגם קצת מעורר חשק לנהיגה פחות מנומנמת.

הבעיה היא שהשילוב הזה, של משהו שנועד לחסוך בדלק עם משהו שבאופן מופגן גורם לבזבוז דלק, לא עובד מאוד טוב ונוצר מצב שבתנועה איטית מד הסל"ד משנה את דעתו יותר מטינאייג'ר, קופץ מסל"ד נמוך לבינוני לגבוה בעקבות כל תזוזה מילימטרית של דוושת התאוצה, מה שדורש בתורו עבודה יותר תזזיתית עם דוושת התאוצה וגורם לנסיעה להיות יותר קופצנית ממה שהייתי רוצה וגם דורש הרבה קשב למצב הסל"ד והדוושה - קשב שאחרת היה יכול להיות מנותב לניתוח הסביבה והתנועה - שבנסיעה איטית (כאמור) דורשים גם כך תשומת לב גבוהה יותר. במהירויות שיוט, באופן טבעי, המצב פחות מורגש, אז אם אתם נוסעים בעיקר בתוואי בינעירוני, אין לכם ממה לדאוג.

ממש ברגעים האחרונים שלי עם האקליפס, תוך שאני מהרהר על איכות החומרים, כיול הדוושות, ומנסה לפתוח את החלון דרך הכפתור עם המיקום הכי לא נוח ביקום (כנראה), ומכין בראש סיכום על רכב לא רע, אבל גם בלי איזשהם יתרונות מובהקים על פני חבריו לקטגוריה, היה לי רגע של הארה.

במהלך השרשור שליווה את המבחן, היו לא מעט תגובות על כך שלמתגי החלונות מתרגלים, את הדשבורד לא מלטפים כל יומיים (טיעון שעולה באופן תדיר גם במקומות אחרים), שחומרים קשיחים מחזיקים יותר טוב לאורך זמן; ובשיחות שלי עם אנשים פחות שרוטים מאיתנו לא עלה נושא כיול דוושת התאוצה אפילו פעם אחת ובהקשר של אף רכב, אף אחד לא שאל אותי כמה "טוב" המשקל של ההגה, ולרוב האנשים הייתה חשובה בעיקר האמינות, צריכת הדלק, הבטיחות, הנוחות ושמירת הערך. אתם יודעים, דברים של אנשים שפויים.

ובתכלס, כמעט בכל הפרמטרים האלה - להוציא צריכת דלק (שעמדה בסוף המבחן על ממוצע של 10.5 ק"מ לליטר) - האקליפס או שכבר הוכח שעושה עבודה, או שעדיין מוקדם לדעת (אמינות, שמירת ערך) אבל המוניטין של מיצובישי מכתיב אופטימיות.

אז אחרי מעל 7000 קילומטרים של מבחן ואין ספור דעות שונות ולעיתים מנוגדות לחלוטין, באופן מצחיק למדי, אני מסכם את דעתי על האקליפס באותן מילים בהן השתמשתי כדי לסכם בזמנו את הספייס סטאר. לעצמי, כנראה לא הייתי בוחר באקליפס, אבל לחלוטין הייתי ממליץ עליו למישהו עם דרישות... איך נאמר, לא איזוטריות.

אה, כמעט שכחתי. ארבעים וחמישה ואבטיחים.