קיה ספורטאז' המחודש - נהיגה ראשונה

מתיחת הפנים של קיה ספורטאז' הכניסה שינויי עיצוב קטנים מאוד, אבל מפגישה ראשונה איתו, עולה שבפועל, השינויים היו רחוקים מאוד מלהיות שטחיים

בשנת 1993 הוציאה קיה את הקרוסאובר הראשון שלה. קראו לו ספורטאז' והוא התבסס על מכלולים ורצפה של מזדה E שהיתה למעשה מיניואן של פורד. הרעיון היה לייצר SUV דמוי רכב שטח, שיהיה זול ליצור ויתבסס על מכלולים קיימים ומוכרים. הקונספט התברר כלהיט מכירות ונמכר בכל רחבי אירופה ובקוריאה.

ב-2005 יצא הדור השני, שהתבסס הפעם על מכלולים תוצרת בית - יונדאי אלנטרה - ואפילו היה לו תאום מבית יונדאי בשם טוסון. הפעם הלקוחות התלוננו. יכולת השטח צומצמה, המשקל עלה והספורטאז' התנפח. מצד שני, איכות הרכב שופרה ללא הכר, והמנוע סיפק הפעם 177 כ"ס כך שסה"כ, הדור השני השיג את מה שציפו ממנו.

5 שנים לאחר מכן, הפציע הדור השלישי לעולם, והפעם השינוי היה משמעותי ומקיף. העיצוב הפך אגרסיבי ומנופח, כל סביבת הנהג והנוסעים עברה רענון והפעם קיה לא הסתפקו בפחות מ-5 כוכבים - גם באמינות, (לפי סקר JD Power בארה"ב ב-2012) וגם בבטיחות.

הדור הרביעי הוצג ב-2015 והציג שינויי עיצוב מתבקשים בפגושים ובגריל, תאורה וחישוקי הגלגלים כמו גם שדרוג פנים הרכב והתאמתו לשפת העיצוב של קיה.

כעת מוצג בפנינו עדכון אמצע החיים לספורטאז' שאמור להשאר איתנו במתכונתו הנוכחית עד 2021 - אז מתוכנן להגיע דגם חדש לגמרי.

מטבע הדברים, עדכון אמצע החיים (או "מתיחת פנים" כפי שקוראים לזה לרוב) מתרכז בעיקר בשינויי עיצוב וגימור, התאמה לשפת העיצוב המעודכנת של היצרן, תיקוני ליקויים שמתגלים ולעיתים גם שינויים קצת יותר משמעותיים כמו מנועים ותיבות הילוכים.

אז מה השתנה אצל ספורטאז'י שלנו? התכנסנו בקיה שורק, בראשון לציון, כדי לגלות.

באיזור העיצוב, הספורטאז' קיבל נגיעות עדינות של פסי אלומיניום מלפנים ומאחור, שינוי קל במבנה פנסי הערפל, בלם חניה חשמלי בדגם המפואר וגג פנוראמי עם שינוי עיצוב קליל.

חיישני החניה הפכו למקוריים, מסך המולטימדיה גדל ל-8 אינץ' וללא כפתורים (התפעול מתבצע מכפתורים יעודיים מתחתיו שזה מצויין. אין צורך להסיט את העיניים ולריב עם מסך המגע). מערכת האנדרואיד תומכת הפעם גם באנדרואיד אוטו וגם בקאר פליי של אפל. לוח השעונים, ההגה וסביבת הנהג קיבלו עדכון והותאמו לעיצוב האחרון מבית קיה.

קיה החליטו גם לגוון יותר בצבעים, נוסף עיצוב שני צבעים לפלסטיקה ולפנים הרכב, כמו גם סלון בהיר ולא פחות מ-10 צבעים שונים למרכב.

עדכון הרבה יותר משמעותי קיבלה יחידת ההנעה, בדמות מנוע דיזל 1.6 ליטר טורבו של קיה, עם 137 כ"ס, ו-32.6 קג"מ שמביאים את הספורטאז' השמנמן (1.6 טון בגרסת הדיזל) למיאוץ הקלאסי ל-100 קמ"ש ב-11.8 שניות, וכל הדרך למהירות מרבית של 180 קמ"ש. צריכת הדלק, אם שאלתם, נאמדת לפי היצרן ב-21.3 קילומטרים נאים לליטר סולר אחד.

בגזרת הבטיחות, קיה נשארת עם הרשימה המכובדת מלאת האותיות. מניעת התנגשות מלפנים, פועלת עד 80 קמ"ש, תיקון סטיה מנתיב, בקרת עירנות נהג שנשלטת בין השאר ע"י מצלמת דרך הבודקת את צורת הנהיגה של הנהג וכאשר הגיעו מים עד נפש, מציעה בעדינות לעצור בצד ולהתרענן (קיה, בבקשה להתקין מכונת אספרסו). וגם, בקרת עמעום אור גבוה אוטומטית שמעמעמת את האור הגבוה כשרכב מגיע מולכם או נמצא לפניכם.

לאחר ארוחת בוקר קלה ותדרוך קצר, קיבלנו לידינו המסוקסות (מאכילת בורקסים) את מפתחות הספורטאז' החדש ושמנו את פעמינו דרומה, 180 קילומטר משם, אל מצפה רמון. מאחר ומדובר במתיחת פנים, ואת הספורטאז' בחנו לא פעם, אני מוותר על מבחן מפורט ואתייחס לשינויים בלבד.

מיד בהנעת הרכב, אפשר להבחין שמדובר במנוע דיזל. בפנים אמנם יש שקט מופתי, אבל עמידה ליד הרכב לא מותירה ספק. המנוע מטרטר בעליצות וברעש.

בתוך הרכב, כאמור, יש שקט מוחלט. רק לחיצה חזקה על דוושת התאוצה שוברת במקצת את השקט ומכניסה את רעש הדיזל למרחב המחיה. המנוע פשוט נהדר, המומנט הגבוה וגיר שבעת ההילוכים הרובוטי דו מצמדי עושים עבודה נהדרת. אפשר להגיד שהליקוי המשמעותי ביותר בספורטאז' 1600 היוצא, טופל. וטופל היטב.

הספורטאז', שרצועת הכח שלו מתחילה ב-2000 סל"ד וממשיכה עד 3500 סל"ד, מזנק היטב, ומטפס מהר מאד במעלה מד המהירות. תאוצות ביניים מתקבלות ללא מאמץ וניתן לפתח מהירות לצרכי עקיפה או כל חשק אחר, במספר שניות.

הספורטאז' מאיץ בנחישות ובמהירות עד למהירויות תיאורטיות שהיו עלולות להכניס אותי למעצר ל-30 יום אם הייתי מגיע אליהן. למרות שלא מצאתי לכך שום סימוכין, עושה רושם שהבעיה השניה, המתלים, טופלה גם היא.

כנראה שהם עברו הקשחה ובתוספת משקל מנוע הדיזל, הספורטאז' יציב הרבה יותר, הרבה פחות מתנדנד ושומר על קוי הפניה ועל בטחון הנהג בכל סוג התפרעות (תיאורטית כמובן) שעולה על דעתכם. כמובן שאנחנו לא מדברים על רכב עם נטיות ספורטיביות אבל ההבדל מוחשי מאד והופך את הנהיגה לקלה ונוחה.

המושבים נוחים מאד כשלעצמם וביחד מתקבל רכב נוח מאד, שקט מאד ונחמד מאד. עד כדי כך ש-350 הקילומטרים שעשיתי עם הספורטאז' לא גרמו לי לחוסר נוחות או עיפות בגילי המופלג, וזה יתרון גדול.

ומה עם צריכת הדלק האמיתית? אז ככה. בנהיגה שרובה בינעירונית, הגעתי לממוצע של 13.6 על שעון המחשב. רחוק מאד מ-21.3 הק"מ לליטר שמצהיר היצרן, אבל אולי מאחר ומדובר ברכב חדש עם פחות מ-300 קילומטר על השעון, יש סיכוי לשינוי מה.

בשוק המשפחתיות החדשות שהפכו ל-SUV מוגבה, יש לקיה היום שחקן חשוב, מעודכן, נוח ומודרני. הבעיה היא המחיר. ב-150 אלף השקלים שעולה הדגם שנבחן, אפשר להשיג מתחרות ראויות לא פחות.

כל הפרטים על קיה ספורטאז' החדש, גרסאות מחירים והמפרט המלא - תוכלו לקרוא בכתבת ההשקה.

יש לכם שאלות לאייל? מכירים את הספורטאז' ורוצים לספר לנו מה דעתכם עליו? הצטרפו לדיון בפורום.