יום מסלול עם יגואר, ובגירה

יבואנית יגואר הזמינה אותנו לתת בראש - כלומר, לבחון מדעית ומקצועית - ברכבים שלהם על המסלול במוטורסיטי. הסכמנו, ברור שהסכמנו

באחד הערבים, בעודי לוגם כוס קוניאק ומעשן סיגר (או שאולי זה היה מיץ פטל וערגליות שוקולד) מתקשר אלי הסוכן פ'.

"בגירה? האם תסכים להקריב למען המולדת והמלכה? האם תהיה מוכן לשכב על הגדר למען קארס פורום? שום תמורה לא מובטחת, לא חושפים מראש את מהות ההקרבה ולא בטוח שתחזור משם בשלום". פ' רק מציין באוזניי משהו על יגואר, ובגלל הכינוי בגירה זה נשמע לו מאוד מתאים.

"אחי..." אני אומר לו, ומפיל את הערגלית. ז'תומרת הסיגר...

"בגירה היה פנתר, לא יגואר. כמה פעמים אני צריך.... טוב. בסדר". הסכמתי (למענכם, כן, לא למעני, אני פולני) והודעת ההזמנה (אשר תשמיד את עצמה לאחר הקריאה) נשלחה.

וכך מצאתי את עצמי בבוקרו של יום בסוכנות יגואר בהרצליה.

לאחר לגימת כוס אספרסו התפנינו לבדוק מה בסדר היום? נסיעה באחד מרכבי החברה לשדה תימן,  סיבובי הכרות במסלול בכל רכבי החברה, מלווים במדריכי נהיגה. כיבוד קל וחזרה למשרדים.

 

הדרך לשם

לשמחתי, בדרך למסלול קיבלתי את ה-F-Pace (למבחן המלא) יחד עם עוד בחור נחמד שנהג את כל הדרך למסלול, מה שאיפשר לי להתעסק עם כל המסביב. סביבת הנהג/נוסע מאוד מוקפדת ואיכותית עם ריפודי עור בהירים, ומסך מגע 10 אינץ' מובנה במרכז הדש בורד.

תא הנוסעים מרווח לנהג ולנוסע לידו אך גם ליושבים מאחור ותעלת העברת כח שטוחה תורמת למושב האמצעי להיות שימושי בהחלט. על הדרך, הם יהנו שם מאחור כמובן גם משלל חיבורי USB, כח, ושליטה במזגן האחורי.

מערכת השמע מבית יגואר איכותית מאוד, וכוללת 2 מגברים, 8 רמקולים וצליל היקפי איכותי מאוד.

כאמור, הכל אמנם מוקפד ואיכותי, אבל לא הרמה אינה כזו שתגרום, נניח למאזדה CX5, לחשוב "איזו עלובה אני". זה לא שיגואר מפגרת מאחור, אלא שפשוט נראה ששאר התעשיה הדביקה את הפער.

על הרכב הייתה מותקנת מערכת מובילאיי (למה?!), עובדה קצת מתמיהה לנוכח העובדה שהרכב מצויד בבלימה אוטונומית והתראת/תיקון נתיב. מאוחר יותר הבנתי, שבגלל שהחוק דורש התרעת התנגשות שאינה מותקנת (די בהיגיון - למה צריך התרעה אם קיימת בלימה?) הוא מחויב בהתקנת צפצפת הקודש. למרות שהובטח לנו שרכבים שימכרו לקהל יצוידו במערכת שיקוף טלפון, ברכב ההדגמה לא הייתה כזו ולכן נבצר לבדוק את תפקודו.

 

על המסלול

למסלול בשדה תימן (מוטורסיטי), הגיעו כמובטח כל רכבי החברה שבהם הגיעו כל יתר הנוכחים (יוצאות הדופן היו צמד ה-I-Pace שהגיעו על מובילית כדי שנוכל להנות מסוללות מלאות על המסלול), בכל רכב מדריך וכל אחד עולה על כל רכב ל-3 סיבובים על המסלול.

מה שמיד מכה בך היא העובדה שיגואר, בדומה לשאר התעשיה, הפכה למה שאטורה בוגאטי היה מכנה, יצרנית משאיות מהירות. מכונית אחת, לצד שלושה ג'יפונים. לאן הגענו...

עומדות בשורה ורק מחכות לעלות על המסלול, ה-F-Pace, ה-I-Pace וה-I-Pace; ולידן עומדת, קצת מבוישת, ה-XE.

את ההקפות הראשונות של היום על המסלול חלקתי עם ה-E-Pace, לידי מדריך ועל המסלול קונוסים  שמסמנים תחילת בלימה/נקודת כניסה/נקודת יציאה וכו'.

250 כ"ס, הנעה כפולה, המערכות כבר על מצב ספורט והרכב מייצר קצב מהיר מאוד. בהקפה הראשונה מכירים את המסלול, בשניה הקצב עולה, בשלישית טסים נמוך אבל אז... מסתיימת ההקצבה ויש להעביר הרכב לנהג הבא בתור, מזל שבסוף נשאר זמן לעוד כמה הקפות.

אחריה ה-F-Pace, אותו כבר זכיתי קצת להכיר. אותו מנוע, אותה טכנולוגיה כמו ב-E-Pace ולהפתעתי, אין שוני אדיר בין יכולות הרכבים. דיסקסתי את העניין עם המדריכים והיינו דיי תמימי דעים שזו התובנה המפתיעה של היום הזה, הן ה-F-Pace, והן ה-E-Pace בעלות מרכז הכובד הגבוה, לא "כאלה עגלות" ליד ה-XE.  מפתיע. מאוד מפתיע.

לבסוף, הגיע ה-I-Pace שהיות ולא עבר אצלי כשנבחן במערכת, היה עבורי דיי תעלומה. עוד לא יצא לי לעלות על מסלול עם SUV, ספורטיבי, 100% חשמלי. 2 מנועי 200 כ"ס כל אחד שמזניקים את הרכב ללא כל רעש ל-100 קמ"ש תוך 4.8 שניות? נשמע כמו מתכון מעניין על המסלול. במיוחד לאור הרושם שהשאירו הן ה-E-Pace וה-F-Pace.

החוויה של לטוס על המסלול בשקט חרישי (חוץ מצווחות הצמיגים) חדשה לי לחלוטין ויותר מהכל אפשר לתאר אותה כ...מוזרה. במיוחד לאור העובדה שתוך כדי הטיסה הזו אתה מנהל שיחה קלילה עם המדריך בלי הצורך להרים קול. אתה כאילו מרגיש שיש איזו חוש שניטרלו לך ממגוון התחושות של נהיגה כזו ועכשיו תתמודד עם זה. שפע המומנט מיידי, לרכב יש יכולות הינע ושילדה טובות מאוד ומהר מאוד אתה בשקט חרישי מגיע למהירויות דמיוניות.

לקראת סוף היום, למי שעוד נשאר כוח, היה גם מספיק זמן לפתוח בסבב נוסף על איזה רכב שרצה להתרשמות נוספת.

וכך הגיע היום לקראת סיומו, ישבנו כמה חבר'ה ודיברנו על המכוניות מעל כוס קפה כאשר לפתע נשלף הדובדבן האמיתי של היום, ה-F-Type. סוף כל סוף רכב שמתאים לחלוטין לסביבה של מסלול מירוצים.

רכב ספורט עם מרכז כובד נמוך, 300 כ"ס, הנעה אחורית שגם עם בקרות רק חצי מנוטרלות, מאפשרת לקשקש בזנב (בצורה מאוד נשלטת) בקלות.

תזכורת רועשת לכך שלמרות שה-I וה-F וכל הג'יפונים האלה מייצרים קצב מרשים מאוד, רכב ספורט יעודי עדיין יכול להזכיר מייד למי המסלול מיועד. וזה לא לג'יפונים, אם תהיתם.

3 ההקפות ב-F-Type עפו טסו להן מהר מידי ובזאת בא היום לסיומו. ועוד איזה סיום, צווחות צמיגים, קשקושי זנב ורעם אגזוזים. יש דרך טוב יותר?

הערה אירגונית בודדת: אביזר אחד קטן ולואו-טקי לחלוטין שהיה הופך את היום להרבה יותר מאורגן - דף ועט. במקום זה, החליט מי שהחליט (ברור לחלוטין, שבגלל חוסר היכרות מוחלט עם הנוכחים ש"אנשים בוגרים ומכובדים, תסדרו לבד תור", מה שכמעט באופן מיידי יצר בילבול ואי סדר.

אז אכן, היינו מורכבים מכתבי רכב ומלקוחות החברה כך שהכל עבר על מי מנוחות אבל כמו שנאמר - בנים יהיו בנים.

 

הדרך חזרה

בדרך חזרה לאולם התצוגה בהרצליה הגיע תורי לנהוג ב-F-Pace. כבר על המסלול הרגשתי שיש משהו קצת מוזר בהתנהגות שלו. לטובה, אבל עדיין מוזר.

בדיקה זריזה העלתה שהרכב מצוייד (כסטנדרט) במערכת ניהול מומנט שעוזרת לנהג (או בעצם לרכב) לצלוח פניות במהירות ע"י בלימה קלה בגלגלים הפנימיים. מערכת חמודה שמדמה דיפרנציאל מכאני.

כל זאת, בליווי מנוע ה-2 ליטר טורבו, 252 כ"ס, 36 קג"מ, עם מערכת הינע כפולה שנותנת את מלואה ההנעה לגלגלים האחוריים ועפ"י צורך מעבירה קדימה עוד ועוד הנעה עד לחלוקה של 50:50 מקבלים רכב שקל ומהנה ליצירת קצת מהיר מאוד על הכבישים. אבל חשוב לזכור שזה SUV, זה גדול, זה כבד (1.7 טון חרף שימוש אינטנסיבי באלומיניום במרכב) ולכן סביבת המחיה המועדפת עליו בנהיגה טכנית היא כבישים הרריים עם סוויפרים ארוכים ומהירים ולא העברות משקל חדות ומהירות (למרות שגם איתן הוא התמודד בכבוד על המסלול).

כל עוד תזכור את המגבלות, הרכב מהנה מאוד לנהיגה, מהיר, זריז, ושומר על קצב גבוה גם בכבישים מפותלים ומהירים. מה שכן, באופן טבעי, במצב נהיגה כזו יש להעביר את בורר מצבי הנהיגה למצב ספורט שאם לא כן, תיבת ההילוכים קצת מהוססת.

הרכב הספציפי הזה שימש אותנו רק לנהיגה אל המסלול וחזרה, ולא בילה על המסלול, מה שאיפשר לו להציג צריכת דלק ממש מרשימה של 1:11.7 קמ"ל.

תודה רבה לאנשי היבואן על יוזמה ברוכה ועל כך שהזמינו אותנו ליום נהדר שכזה.