יונדאי i20 במבחן - טוויסט בעלילה

על פניו, יונדאי i20 עברה מתיחת פנים קטנטונת שבקושי מצדיקה אייטם, שלא לומר מבחן שלם. בפועל, היא מצליחה להפיק את אחד הטוויסטים הכי גדולים בעלילת עולם הרכב בשנים האחרונות

לפני עשור, מנוע אטמוספרי בנפח 1.4 ליטר עם תיבה בת ארבעה הילוכים לא נחשבו למשהו חריג בקטגוריית הסופר מיני. אך בשנים אחרונות, כאשר מנועי טורבו חלחלו גם למכוניות בקטגוריה הזו, מערכת ההנעה המיושנת היוותה את אחד החסרונות המשמעותיים ביותר של יונדאי i20 כשהיא הוצגה.

אבל אתם מבינים, זה לא רק המנוע. כי ה-i20 גם לא הציעה מחיר אטרקטיבי או אבזור יוצא דופן. בטח שלא מערכות בטיחות אקטיביות. היא הייתה בינונית, לא היה בה משהו שילהיב לקוח – למעט אמינות. אבל היום זה לבדו כבר לא מספיק.

לקראת 2019 יונדאי עשתה את שיעורי הבית שלה. לא עוד שעמום, היא צריכה מכונית שתהיה בין הטובות, כזאת שהלקוח הפרטי יאהב. כזו שתוכל לעמוד מול הטובות בקטגוריה ולא להשפיל מבט. משימה לא פשוטה היום. האם היא הצליחה?

 

מתיחה חזיתית

ה-i20 הקודמת לא הייתה רכב שמסובב ראשים, אלא עוד רכב שמוכר לנו מחברות הליסינג בעל עיצוב שמרני/אלגנטי. במסגרת מתיחת הפנים יונדאי לא שינתה הרבה את העיצוב, הפנסים האחורים שונו, הפגושים התחדשו והגריל עודכן. היא לא הפכה קיצונית כמו סיטרואן C3 אלא נשארה אלגנטית ורגועה יותר. בסך הכל, נעימה מאוד לעין.

תא הנוסעים לא ממש מזמין כאשר הצבע השולט בו הוא השחור כולל ריפוד הגג. חבל, ליונדאי יש סלונים נעימים יותר. אפשר היה להוסיף נגיעות צבע כמו באחות הקטנה I10 או סלון בצבע בז' כמו ב-i20 קרוס. אם לא בכל הגרסאות, אז לפחות בבכירה שנבחנה כאן. איכות החומרים די ממוצעת כאשר חלקו האמצעי של הדשבורד עשוי מחומר רך (אבל יש רכים ממנו), דיפוני הדלתות קשיחים וחבל שגם משענות היד בדלתות עשויות מפלסטיק קשיח.

הדשבורד, למרות עיצוב שאינו חדש לדעתי התבגר לא רע ולא נראה מיושן. הנדסת האנוש טובה, אין עומס כפתורים, מאוד ברור איפה נמצא כל דבר ונוח לגשת לשם.

היה קל למצוא תנוחת נהיגה טובה בזכות כיוונון גובה למושב הנהג והגה שמתכוונן גם לעומק. מאחור המרווח טוב לברכיים וגם לראש, התקנת מושב בטיחות לא הצריכה הזזת המושבים הקדמיים.

תא המטען בעל נפח של 301 ליטר. אך סף הטענה גבוה דורש מעט משחק זוויות כדי להכניס חפצים גדולים כמו מושבי בטיחות. לקניות של משפחה בת 3 נפשות הוא יספק לגמרי כאשר ישנה אופציה לקבל את המושבים האחוריים 60/40.

 

נפלאות הטורבינה

הדבר עיקרי שהיווה חיסרון לפני מתיחת פנים יחידת ההנעה שלא יישרה קו עם מנועי הטורבו והתיבות מרובות ההילוכים שהתחילו להופיע במכוניות סופר מיני עוד לפני השקת ה-i20 הקודמת ומהר מאוד הפכו - חוץ מכמה בודדות - לעניין סטנדרטי.

ה-i20 המחודשת מקבלת מנוע חדש בנפח 1.0 ליטר עם 100 כ"ס כאשר לזה מצטרפת תיבה רובוטית כפולת מצמדים בעלת שבעה הילוכים. ואוו... איזה שינוי דרסטי לעומת יחידת ההנעה היוצאת. המנוע מספק ביצועים טובים בעיר, מחוץ לעיר, בעליות, בעקיפות. בקיצור, ה-i20 הפכה מדלעת לכרכרה ומרכב עצל ואיטי למכונית שממש אפשר להגיד עליה שהיא זריזה.

אבל בואו נתחיל מהתחלה. בסרק ישנן רעידות קלות שמאפיינות מנועי שלושה צילינדרים, אבל בנסיעה הרעידות אינן מורגשות כלל.

מחוץ לעיר וגם בעיר המנוע עצמו די שקט, במהירות של 120 קמ"ש המנוע היה באזור ה-2,500 סל"ד מה שאומר שרעשי מנוע כמעט ולא חודרים לתא הנוסעים. גם בתאוצה קלה/בינונית המנוע אינו רועש מידי, אבל חבל שהרעש שהוא כן מפיק בתאוצה חזקה נשמע כמו בלנד נינג'ה מאוד כועס. מה שכן, בניגוד למנוע הקודם, הפעם בנוסף לרעש יש גם תאוצה טובה. אז ניקח את מה שנותנים.

התיבה היא החלק היותר מורכב, ברוב הזמן - בעיר ומחוץ לעיר - היא מעבירה הילוכים בצורה חלקה ונעימה אבל פקקים היא פחות אוהבת. כשעוזבים את הברקס כדי להתקדם בפקק מופיעות רעידות, וכמו בתיבות אחרות גם פה דוושת הגז רגישה מאוד בהילוכים 1 ו-2 וצריך לחיצה מדודה על מנת לא להאיץ חזק מידי. זה טוב ליציאות נמרצות מהרמזור, אבל לפקקים זה פחות נוח. כמו כן, היו מספר פעמים שהעברות בין הילוך ראשון לשני - ולהיפך - היו מורגשות מידי.

כמו בכל גיר מודרני, גם פה התיבה ממהרת לעלות הילוך ולא נדיר שתמצאו את עצמכם נוסעים בהילוך שביעי כבר במהירות של 65-70 קמ"ש. זה תורם לשקט אבל בעת האצה קלה (כשלא לוחצים מספיק גז כדי להוריד הילוך) יש רטט מהמנוע, שניכר ממנו שהוא לא ממש מרוצה מההילוך הגבוה מידי. מצב זה קורה לא מעט, למשל כאשר לפנים יש רכב שנוסע באזור ה-80 קמ"ש ויש צורך לנסוע אחריו, לאחר נסיעה ממושכת הרעידות מתחילות לעצבן שכן הרטט מורגש בתא הנוסעים.

התיבה מגיבה די מהר להורדת הילוך לצורך האצה קלה/בינונית אבל כשצריך להוריד יותר מהילוך אחד, לוקח לה יותר מידי זמן ובמקרים שיש צורך באצה חזקה ומידית מורגשת השהייה עד שהתיבה נסגרת על הילוך והטורבו מתחיל לדחוף קדימה.

התיבה מתנהגת טוב יותר בנסיעה רגועה ופחות בנהיגה דינמית, שם היא לא מספיק מהירה והחלטית בהורדת הילוכים. אבל ביננו, באמת שזה בסדר, ה-i20 היא לא רכב ספורטיבי או מיועד לנהיגה כזאת. ואנחנו בספק שמישהו יקנה אותה בגלל/בזכות/הודות לביצועים שלה.

בסוף המבחן הצריכה הייתה 14.2 ק"מ לליטר, אבל צריך לציין שהרכב התקבל עם 20 ק"מ בלבד, וצריכת הדלק צפויה להשתפר אחרי שהוא יגמע כמה אלפי קילומטרים.

לצד יחידת ההנעה, שינוי חשוב נוסף ב-i20 הוא מערכות הבטיחות האקטיביות שהיא קיבלה. הראשונה היא תיקון סטיה מנתיב שעובדת בצורה טובה מאוד (מעל 60 קמ"ש) גם ביום וגם בלילה. המערכת השניה היא עימעום אורות אוטומטי, ברגע שנוסעים עם אור גבוה והמערכת מזהה מולך רכב המערכת מעבירה מיד לאור נמוך ואז חזרה לאור גבוה, שימושי ועבד די טוב. המערכת השלישית היא מערכת לבלימת חירום, אותה לא בדקתי, מקווה שתבינו.

 

קצת חדש תחת השמש

כשבחנתי לפני כמה שנים את היונדאי i20 קרוס, המושבים לא היו נוחים. לצערי, גם הפעם המצב כזה. תמיכת הצד טובה מאוד ובכביש מפותל הם מחזיקים את הגוף בתוך המושב ומאפשרים נהיגה מהירה ללא צורך לאחוז במשהו, אך המסעד קשיח מידי ולאחר נסיעות ארוכות יכול לגרום לחוסר נוחות.

המתלים מכוילים על הצד הקשיח ובעיר הרכב מרגיש נוקשה במעבר על שיבושים חדים, אבל מתמודד טוב עם פסי האטה. מחוץ לעיר המצב טוב יותר והרכב מרגיש יציב גם בכביש מפותל עם זווית גלגול מתונות, וגם בהתמודדות עם רוב שברי הכביש המתלים עושים עבודה די טובה.

מבחינת בידוד, המנוע עצמו שקט רוב הזמן וגם בידוד רעשי הרוח טוב עד אזור 100-110 קמ"ש. במהירות גבוהה יותר מתחילים לחדור מעט רעשים אך לא בצורה מפריעה. רעשי כביש חודרים יותר לתא הנוסעים והייתי שמח לבידוד טוב יותר.

 

1.0 מושבעים

לאחר כ-850 ק"מ עם ה-i20, אני חושב שיונדאי עשתה את שיעורי הבית שלה טוב. האם היא הטובה ביותר? לא, אבל זאת בהחלט הפעם הראשונה שהi20- יכולה להיחשב לאחת המכוניות הטובות בקטגוריה. מרגיש קצת מוזר אפילו לכתוב את זה.

יונדאי i20 היא מכונית זריזה. מה שהיה פעם אחד החסרונות הגדולים שלה, טופל, וכעת יש מנוע בעל כושר סחיבה טוב לצד תיבה מודרנית שרוב הזמן נעימה לנסיעה. היא גם מאובזרת ובעלת מערכות בטיחות כיאה לרכב מודרני, מרווחת מאחור, הנדסת האנוש הטובה, היא שקטה, והמושבים מספקים תמיכת צד טובה מאוד.

בצד הפחות טובה נרשם תא נוסעים קודר, מושבים נוקשים (אם כי זה משהו אינדיבידואלי), פעולה לא נעימה של התיבה בפקקים ובהילות לרוץ במעלה ההילוכים מוקדם מדי.

אבל סך הכול היונדאי היא סופר מיני טובה, שאפשר להגיד שמציעה היום חבילה די שלמה ועגולה ללקוח. שזה משהו שהיה קשה להגיד על הדגם הקודם. אם אתם מתכוונים לרכוש סופר מיני אל תדלגו עליה, היא יכולה להפתיע.

יש לכם שאלות ליוליאן? רוצים לספר לנו האם לדעתכם ליונדאי i20 יש סיכוי טוב להתברג עכשיו לצמרת הקטגוריה או שהיא תמשיך לככב בעיקר בציי רכב? הצטרפו לדיון בפורום