סיטרואן C3 איירקרוס בישראל

סיטרואן C3 איירקרוס מגיע לישראל עם תוספות ג'יפוניות ופרקטיות חביבות לצד תוספת כבדה למחיר

ליין ה"קרוסאוברים-ג'יפונים" של סיטרואן, בכמה שנים האחרונות, הפך להיות די מבלבל. וככל שעובר הזמן, כך הוא הופך מבלבל עוד יותר. תנו לי להסביר: בהתחלה סיטרואן השיקה את הקקטוס, והיה אחלה. היה לה ג'יפון חדש, קטן וזול אבל איכותי ומגניב, מעין 2CV מודרנית.

ההצלחה הייתה מיידית, ואחרי הכשלון שהיה ה-C קרוסר/4007, שנמכר באלפים בודדים (בכל העולם ביחד) במהלך שיווקו - התחושה הייתה שהגיעה לסיטרואן מנת הנחת הזו. מיד לאחר מכן, נראה שסיטרואן בכלל וכל קונצרן PSA הגביר הילוך והתחיל לשחרר ג'יפונים בקצב שמרגיש כאילו יש אחד חדש כל שבועיים.

ביסטרואן עצמה זה התחיל כאמור עם הקקטוס, המשיך ל-C3 שאמנם לא נחשבת רשמית לג'יפון, אבל ללא ספק מציגה כמעט את כל המאפיינים של אחד כזה, משם זה הלך ל-C5 איירקרוס שהתחילה להימכר בסין ולאחרונה הגיעה לאירופה, והקקטוס שהוחלט שבכלל יחליף את ה-C4 המסורתית.

האחרון בשרשרת הוא ה-C3 איירקרוס שנוחת היום בישראל. הוא לא רק שמוסיף מרווח גחון (17.5 ס"מ) וטאצ'ים ג'יפוניים כמו פסי גגון ו"פלטות החלקה" (מפלסטיק כמובן וחסרות כל ערך מיגוני) אפורות, אלא גם יתרונות פרקטיים באמת כמו מבנה רבוע ושימושי יותר, בסיס גלגלים ארוך יותר (260 ס"מ למול 254 של ה-C3) ומושב אחורי שנע על מסילה. כפועל יוצא, תא המטען גדול יותר (410-520 ליטר) ותא הנוסעים מרווח ופרקטי יותר, שגם זה חשוב, כי למרות שהיבואן והיצרן לא ממש מודים בזה בפה מלא, ה-C3 איירקרוס גם בא למלא נישה מסוימת שנותרה פתוחה לאחר הפסקת שיווק ה-C3 פיקאסו שזכתה להצלחה פנומנלית, אבל היא "לא ג'יפ" אז גורלה אצל הלקוח הממוצע של שנת 2018 נחרץ.

אז היום יש לנו את ה-C3 הרגילה, שהיא לא ג'יפון, אבל קצת כן, ואז יש לנו את הקקטוס, שהוא בערך באותו גודל, אבל יותר מגניב וקצת יותר זול, אבל גם קצת יותר יקר (לאוטומטי) ועכשיו יש לנו גם C3 איירקרוס, שהוא כמו קקטוס, וכמו C3, אבל קצת יותר מאובזר ואיכותי מהראשון וקצת יותר גבוה מהשניה, ויותר יקר משתיהן - קצת יותר מהקקטוס, ולא קצת יותר מה-C3. כמו שאמרתי, מבלבל.

מעבר לגידול בממדים, ה-C3 איירקרוס לא מציע הרבה יתרונות משמעותיים על פני ה-C3 הרגילה, אם בכלל. איכות תא הנוסעים דומה עד זהה, עם איכות חומרים שנעה בין 'טובה' ל'סבירה מינוס' בחלקים התחתונים של התא, עם פלסטיקים קשים וחלולים במקומות מסוימים. איכות ההרכבה גם היא לא שוברת מוסכמות, ולא קשה למצוא מקומות בהם חלקי הפלסטיק לא בדיוק מרגישים מוצקים.

מאידך, האיירקרוס גם שומר על הרבה מהמאפיינים שהפכו את ה-C3 והקקטוס לכאלה מוצלחים - המושבים המצוינים, יחידת ההנעה הטובה (1.2 ליטר טורבו עם 110 כ"ס ותיבת שישה הילוכים אוטומטית), אבזור הבטיחות המקיף והעיצוב שובה הלב.

אבל היום, פחות משנתיים מאז הושקה ה-C3, אבזור הבטיחות של האיירקרוס פחות מרשים. הוא אמנם כולל בלימת חירום (מניעת התנגשות עד 85 קמ"ש), התרעה על סטיה מנתיב וזיהוי תמרורים, אבל חסרות כאן בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב וניטור שטחים מתים. דברים שלפחות חלקם קיימים במי שממנו ה-C3 איירקרוס יצטרך "לגנוב" הכי הרבה לקוחות - סיאט ארונה.

ה-C3 איירקרוס ישווק בשתי רמות גימור, Feel בסיסית ו-Shine מאובזרת יותר עם מחירים של 122,000 ו-128,000 ₪ בהתאמה. מחירים גבוהים משמעותית מאלו של ה-C3 הרגילה (95 ו-100) ושל הקקטוס (105 לאוטומטי), ורחוקים יחסית ממחיר הכניסה של הארונה (110). את המפרט המלא תוכלו לקרוא כאן.

כשמחברים את כל הנקודות, לפחות עד שננהג בו ונוכל לשקלל פנימה את הנוחות שסיטרואן מבטיחה שתהיה פנטסטית ואת מיליוני המבטים שבטח יעקבו אחרינו, עתידו של ה-C3 איירקרוס לא נראה מבטיח במיוחד. אני חושב שהיה הרבה יותר חכם למכור אותו במחירים תחרותיים יותר ונמוכים ב-10-12 אלף שקלים.