סאנגיונג רקסטון - מבחן דרך - גיל המעברקסטון

סאנגיונג רקסטון מקבל דור חדש. האם הוא שומר על המעמד שלו כ"דיל של הקטגוריה"? איתמר יצא לבדוק

בעידן בו "ג'יפים" הופכים "ג'יפונים" ומאבדים את יכולותיהם בטרשים לטובת נימוסי אספלט, בטיחות, ביצועים והגנה על כדור הארץ, דור חדש של רכב שטח שמתיימר לשמור על יכולות השטח היא לא דבר מובן מאליו. איתמר יצא לבדוק, לטעום, לגדוש ולפרפרקסטון – הישארו איתנו.

לנו, חובבי נהיגת השטח, הגעתו של רכב שטוח קשוח חדש היא יום חג של ממש. מעצם ייעודם והדרישה למבנה מכני חזק ומכלולים גיבורים שיוכלו לעמוד באינקוויזיציה שרק הטבע יודע לייצר, רכבי שטח קשוחים מגיעים במבנה השונה מזה של הרכב הפרטי - או הג'יפון - המצוי.

רכב שטח קשוח כולל שלדת סולם לכל אורך הרכב אשר אליה מעוגנים המנוע, תיבת ההילוכים, הטרנספר, המתלים וסרני הרכב. מעליה נחה הקבינה ושאר חלקי הפח המהווים את המעטפת. המבנה הזה, שנפוץ בטנדרים, משאיות וגם ברקסטון החדש, הוא אנטיתזה לאופן בו מייצרים רכבים כיום. יצרני הרכב מכוונים לתצורת שלדה אחודה, הקלה במאות קילוגרמים משלדת סולם מסורתית, ובתמורה מקבלים שיפור בביצועי הרכב, ביציבות, בבטיחות ובצריכת הדלק.

לא חסרות דוגמאות לרכבים שהיו "מפלצות שטח" בצעירותם ובשנים האחרונות התברגנו לטובת החיים בעיר. ולמי אכפת מיכולת השטח שאבדה. אדם שמעוניין להיכנס לתחום נהיגת השטח ולרכוש רכב קשוח מוגבל מאוד בהיצע הקיים בשוק, ולמעשה יש כיום מספר חד ספרתי של דגמים רלוונטיים בנישה הזו. אחד מהם הוא הסאנגיונג רקסטון.

מפתיע לגלות שהרקסטון החדש הוא רק הדור השני של הרכב שיצא לאוויר העולם אי שם בתחילת המילניום הנוכחי. נצח. הרקסטון אומנם עבר לא מעט שדרוגים ומתיחות פנים בכמעט-שני-עשורים לחייו, אבל זה החדש הוא "כל-חדש" וכולל גם שינויים גדולים בכל הנוגע לעיצוב עדכני וזניחת המבנה הגמלוני והכה מזוהה עם הרקסטון. מזוהה עד כדי כך שבהצלחה להבדיל בין מודל 2017 או 2007.

הרקסטון החדש קיבל הזרקות בוטוקס בבתי הגלגלים ובדלתות והוא נראה גדול ורחב מהדגם היוצא. הוא נועל חישוקי סגסוגת בקוטר 18 אינץ' שלא ניתן להתעלם מנוכחותם, פנסי החזית מתוחים לאחור עם תאורת DRL מובנית כצו האופנה וחצאיות הפלסטיק השחורות על הפגושים מיישרות קו עם הפלסטיקה ההיקפית בספי הדלתות ומאותתות שהרקסטון החדש בא גם לעבוד, לא רק לדגמן על המדרכה ליד הסופר. דווקא מאחור לא נרשמה כל מהפכה עיצובית, ולמעט פנסי ערפל הממוקמים לצידי תחתית דלת תא המטען העיצוב נותר סולידי-אך-אנמי.

פנים הרכב חודש מקצה לקצה ולמעט הסמל שעל ההגה אין כמעט שום דבר במשותף לרקסטון הקודם. הרקסטון החדש מציע תא נוסעים מעוצב ואיכותי משמעותית מקודמו, אבל עדיין רק ממוצע בהשוואה לרכבים אחרים בקטגוריה. הוא משלב בחירת חומרים רכים לצד טקסטורה גסה והתחושה הכללית היא של רכב מעודן יחסית ולאו דווקא של רכב שטח קשוח ומחוספס. בקטלוג היצרן הרקסטון מוצע עם שילובי צבעים שונים לדשבורד ולמושבים ובעיקר חבל שלא מגיעה לארץ הגרסה המאובזרת יותר עם מושבי העור שכוללת גם ריפוד על הקונסולה המרכזית והדלתות ונראית מצויין לטעמי, הגרסה הישראלית מסתפקת בעיקר בעוד קצת פלסטיקה שחורה. חבל.

גלגל ההגה עבה ונעים למגע ומציע תפעול אינטואיטיבי של מערכות הרכב השונות. מנופי האיתות והמגבים שעל עמוד ההגה מתופעלים באמצעות גלגלות שכבר נתקלנו בהם בדגמים אחרים של היצרן ולאחר הסתגלות קצרה מתגלים כנוחים מאוד לתפעול. לוח המחוונים כולל שני שעונים אנלוגיים בצידיו וצג מידע גדול במרכזו הניתן לעמעום וקריא גם תחת שמש ישירה. עוד פיצ'ר נחמד המוטמע בלוח הוא האפשרות לבחור את הצליל שיישמע בעת פעולת מערכות שונות, למשל ניתן לבחור בין 5 צלילים שונים למתג האיתות כאשר המשעשע מביניהם הוא צליל של... צרצר.

בגזרת הבטיחות הרקסטון מציע מפרט מרשים של מערכות בטיחות מקוריות החוסכות את הצורך בהתקנת מערכת מקומית. הרקסטון מקבל רדאר למניעת התנגשות, התראת סטייה מנתיב, זיהוי תמרורים ואורות גבוהים אוטומטיים. במהלך המבחן המערכות תפקדו כמצופה למעט מספר התראות שווא על סטייה מנתיב, והצטיינה במיוחד מערכת העמעום האוטומטי לאורות הגבוהים לאורך כביש הערבה החשוך.

מושבי הרקסטון נוחים ורחבים למדי אם כי מעט הפריע לי שאין מספיק תמיכה לגב התחתון כמקובל ברכבים אחרים מהקטגוריה וברמת המחיר הזו. גלגל ההגה מתכוונן לגובה ולעומק וקל למצוא תנוחת נהיגה טובה ונכונה. הרקסטון נראה גדול מבחוץ ומרגיש גדול גם מבפנים עם שפע של מרחב פנימי הנובע מצורתו הגיאומטרית ומי שיישב מספיק גבוה גם יצליח לראות את שיפולי מכסה המנוע המרובע, שלחלוטין משלים את התמונה שמדובר במיני-משאית ולא "פרייבט" או חלילה איזה ג'יפון עממי.

גם המצב מאחור בכלל לא רע. ידיות אחיזה מאסיביות בקורות הדלתות האחוריות מעידות שהרקסטון בא לתת עבודה בשטח, קיימים פתחי מזגן מתכווננים, שקע USB ואפילו שקע ביתי 220V לטובת טעינת מכונת גילוח או מחשב נייד. גם מרווח הרגליים הוא מעבר למספק, עם רצפה כמעט שטוחה לחלוטין למעט תעלת גל הינע המייצרת  הגבהה סמלית במרכז הרצפה.. ההפתעה הגדולה ביותר מתחבאת דווקא בשורת המושבים השלישית, שמעבר לסט פתחי מזגן נוספים וייעודיים עבורה מספקת מרווח ברכיים מרשים על אף רצפה נמוכה למדי, ולמעשה מרווח הברכיים אף מכובד יותר מכמה ממובילי-7-נוסעים ייעודיים הקיימים בשוק. יש לקחת בחשבון שנסיעה בתצורת שבעה מושבים משאירה תא מטען זערורי שכמעט ולא מספיק לקנייה קטנה בסופר, לא כל שכן לציוד לטיול עם כל המשפחה.

 

יורדים לכביש

הנעת הרקסטון נעשית באמצעות המפתח ובולט בהעדרו לחצן התנעה, דבר שהתרגלנו לראות גם ברכבים זולים משמעותית. מנוע הטורבו-דיזל בנפח 2.2 ליטרים מונע בצורה חרישית למדי וזה הודות לבידוד הרעשים המצויין שבא לידי ביטוי גם במהלך הנסיעה. המנוע אגב אינו חדש בהיצע של סאנגיונג ואנו מכירים אותו כבר מהרקסטון הקודם, אך ברקסטון החדש הוא התאמן כמה שעות במכון הכושר וכעת מייצר 181 כ"ס וכמעט 43 קג"מ מרשימים בהחלט. המנוע משודך לתיבת שבעה הילוכים אוטומטית פלנטרית מבית מרצדס שבנהיגת כביש מספקת את הכוח לגלגלים האחוריים, ולמעט השהייה קצרה בתחילת הנסיעה התיבה מתפקדת ללא דופי ונענית במהירות לכל דרישה מהדוושה הימנית. רוצים להיות ראשונים ברמזור? בקלות. יוצאים לעקיפה בכביש הערבה? שום בעיה, הרקסטון יסיים אותה במהירות.

על אף גודלו והיותו מבוסס על שלדת סולם כיול המתלים מוצלח למדי וזאת מאחר וכויל על הצד הקשיח. הרקסטון לא מתרסק בבורות ולא רוכן על סף המתהפך בסיבובים חדים. גם אחיזת הכביש מפתיעה בהתחשב בנתוניו הפיזיים של הרקסטון, אבל לקשיחות הזו שטובה להתנהגות הכביש יש גם חסרונות בדמות נוחות נסיעה בינונית וקופצנית מדי בדרך משובשת שבתוספת מושבים קשיחים וצמיגים נמוכי חתך לא מסייעים יותר מדי בשיכוך המהמורות.

 

יורדים לשטח

למרבה הצער והציפייה פרק השטח במבחן הזה לא היה אתגרי כמתוכנן. הרקסטון שלנו, שהגיע מעט חבול ופצוע מההשקה האתגרית שערך לו היבואן, העיד שבכל זאת משהו השתנה. למרות שהנוסחה הבסיסית של רכב שטח קשוח נמצאת כאן במלואה (שלדת סולם, הילוך כוח, סרן חי מאחור, בקרת ירידה במדרון ושאר אלקטרוניקה לסיוע בנהיגת שטח) ולמרות שהרקסטון נשאר עם מרווח גחון של 21.5 ס"מ בלבד, זוויות הגישה והנטישה מזכירות את אלה של מכונית משפחתית והצמיגים הם צמיגי כביש בחתך נמוך למדי. גם העדר מיגון מתבקש על חלקי הגחון הרגישים לא תרם למוטיבציה לצאת לטיול שטח של ממש שיאפשר לדחוף את ביצועי הרקסטון לקצה.

פרק השטח התחיל ב"קיר של בן שמן" – אטרקציה ידועה בקרב חובבי השטח שנהנים להשוויץ בסופי השבוע למי יש יותר גדול (ולא, לא מה שאתם חושבים, אלה מדברים באינצ'ים, בדרך כלל בגלגל או בקפיץ). חמש פעמים ניסיתי לעלות את העלייה הכי-פחות-אתגרית מבין אלו שחצובות בקיר הנ"ל וחמש פעמים הרקסטון נכשל. הרקסטון על צמיגי הכביש שלו נלחם על נפשו בכמויות הפודרה המכובדות שעיטרו את העלייה אך תחילתה של ההצלבה בסוף המעלה הכניעה אותו סופית. שום טריק בספר לא עבד – הרקסטון לא זז לשום מקום.

ניתן לשער שאם הרקסטון היה מוותר על צו האופנה המיותר בדמות חישוקי 18 אינץ' וצמיגים נמוכי חתך והיה נועל במקומם חישוקים במידה קומפקטית יותר וצמיגים אגרסיביים בחתך גבוה המתאים לרכב שטח "אמיתי" כמו בדגם הקודם כל הדרמה הזו הייתה נחסכת.

לאחר קבלת קנה מידה על יכולות האחיזה הגבוליות למדי של הרקסטון, המסלול המתוכנן הוסב למסלול קל יותר בדמות נסיעה בתוואי נחלי חדב, נקרות וקצרה אשר בערבה. המסלול הזה כולל בעיקר נהיגת שבילים מהירה באפיקי הנחל לצד קטעים טכניים שלא היו אמורים לאתגר את הרקסטון יותר מדי, בטח במגמת הירידה מהר הנגב לערבה. החלק הזורם של המסלול עבר ללא דופי, הרקסטון גיהץ את השבילים המשובשים ללא דרמות והפחתה סימלית של 10% מלחץ האוויר המומלץ אף שיפרה במעט את יכולת ספיגת הזעזועים ואת רמת האחיזה. הקטעים הטכניים במסלול, על אף שלא היו קשים מדי, חייבו נקיטת משנה זהירות שלא הייתי מצפה לו ברכב שטח מגודל, וזאת בעיקר בגלל הצמיגים הרגישים, מרווח הגחון וזוויות הגישה והנטישה המתונות למדי.

 

גיל המעברקסטון

הרקסטון החדש סובל מ"פיצול אישיות" שנובע מהתפר העדין שבין רצון לספק יכולות כביש ואיכות נסיעה לצד שמירה על יכולות שטח טובות. שתי האסכולות האלה מושכות לכיוונים מנוגדים וקשה מאוד לגשר על הפער ביניהן. לצד ביצועי כביש מרשימים והתנהגות טובה, אבזור בטיחותי נדיב וצריכת דלק פנטסטית (12.5 ק"מ לליטר בנסיעה שהיתה ברובה בין-עירונית ורגועה), לצערם של חובבי השטח נדמה שהרקסטון החדש הקריב הרבה מיכולת השטח הפוטנציאלית לטובת נימוסי הכביש, ולא יהיה מופרך להעריך שהדור הבא של הרקסטון לא יהיה שונה משאר חבריו לשעבר לקטגוריה שזנחו כמעט לחלוטין את יכולות השטח ו"התברגנו" לטובת חיים המוגבלים לכביש ודרכים כבושות בלבד.

יחד עם זאת ולאור שינוי תקנות התעבורה שנכנסו לתוקף ממש לאחרונה, ניתן לצייד את הרקסטון בקיט הגבהה עד 50 מ"מ בצורה חוקית למהדרין, ובתוספת החלפת הצמיגים לכאלו בעלי חתך גבוה וסולייה קרבית יותר ניתן לקבל רכב שטח קשוח שככל הנראה יהיה מסוגל להסתכל ישר בלבן של הקסנון של מתחריו הישירים: הפאג'רו (שממש לאחרונה פורסם כי יצורו ייפסק בקרוב) והלנדקרוזר, וזאת בפער של כמעט 100,000 ₪ לא מבוטלים כלל שהופכים את הרקסטון החדש למועמד ראוי ואטרקטיבי מאי פעם לרכישה.