סקודה אוקטביה RS - מיני מבחן

בחיפושים אחר משפחתית ספורטיבית, הצטלבו דרכיו של MisterB ושל סקודה אוקטביה RS המחודשת. מיני מבחן ממי שרוצה לחיות איתה ויכול לנצל אותה

מתיחת הפנים של סקודה אוקטביה לא עשתה לה טוב. היא מכוערת להפליא לדעתי. בטח בצבע האדום שהיה רכב המבחן, אבל בכללי זה לא רכב נאה בעיניי. והמעט פוטנציאל שיש לה, נהרס בגלל החישוקים המכוערים שהיא קיבלה. אבל, על טעם וכו'

מבפנים - תא הנוסעים סביר אך לטעמי לא באיכות מספקת לרכב של 220 אלף. פלסטיקים חלולים ופשוטים נפוצים בכל מקום. המושבים נאים, נוחים עם תמיכה צידית טובה. יש המון מקום מאחור, עם פתחי מיזוג נפרדים. תא המטען כידוע הוא פנינה אמיתית, נפח עצום שימושי ונוח, עם קיפול מושבים אחוריים זה כבר ממש טנדרון.

היא מאובזרת היטב, יש מערכת מולטימדיה עם תמיכה באפל קארפליי ואנדרואיד אוטו, מסך גדול, טעינה אלחוטית לטלפון ועוד שאר תופינים. יש מערכות בטיחות מתקדמות, אבל את כל זה אפשר לקרוא במפרט הטכני.

 

הגיע הזמן לתת בגז קצת. נתנו לי מפתח ושלחו אותי לדרכי, בלי נציג מלווה - לשמחתי. ולשמחתו...

הספקתי לעשות את כל הכבישים החביבים עליי באיזור ולשחק קצת עם מצבי הנהיגה, לא יותר מדי. בכל זאת, המטרה כאן היא לבדוק את מה שאמור להיות השינוי הכי מהותי במתיחת הפנים - הבולמים האדפטיביים, הדיפרנציאל המכאני, והשיפור בהתנהגות תחת עומס.

מצב קומפורט מרגיש נוח למדי על הכבישים המצולקים ברחבי איזור התעשיה. תגובות הדוושה והגיר מאד עצלות, כמצופה ממצב זה. מצב נורמל משפר את העצלות בלי להעניש הרבה בנוחות.

אבל כמובן שרוב הזמן הייתי במצב ספורט, בו המתלים קשיחים מאד ולא מומלץ להשתמש בו כשלא ממש חייבים, חבל על הסתימות.

בראן הראשון בכביש המפותל נסעתי עם בקרות מלאות, והרגשתי שהן מסרסות מדי. בקרת המשיכה נכנסת מוקדם מדי וחותכת את המנוע בלי לתת לדיפרנציאל להתבטא בכלל. בקטע הזה לא ממש נהניתי מהנהיגה, ממש עיצבן אותי.

הרכב הגיע עם 4000 ק"מ על השעון וצמיגים במצב מצוין לשמחתי (פירלי PZero) אז בעליה חזרה הרשתי לעצמי לאלחש את הבקרות ככל האפשר. לשמחתי המצב השתפר פלאים! המחשב הפסיק לסרס את המנוע, ואפשר לצאת מפניות עם הרבה גז ולתת לדיפ' לעבוד. נרשמה אפילו קצת ליברליות של הזנב, בקטנה. מגניב.

זויות הגלגול שטוחות מאד, ההגה חד, מדוייק אבל 'מת' ואילם כרגיל, לי זה לא מאד מפריע. דווקא האורך של האוקטביה גורם לתחושה מסורבלת. גמלונית קצת. אבל אין בעיה לתפור איתה כבישים טכניים במהירויות פסיכיות.

המנוע חזק ומושך מצויין מסל"ד נמוך מאד, אבל מתחיל "לאבד אוויר" מעל 5500 סל"ד. לא הרגשתי שחסר לי כוח בשום שלב, למרות שתמיד אפשר למצוא מה לעשות עם עוד כוח.

למנוע יש סאונד מצויין (חלק מהדרך נסעתי עם חלונות פתוחים וההבדל עצום). ניסיתי את הגיר גם במצב האוטומטי (במצב ספורט) וגם בידני. בשני המצבים, הוא מתפקד מעולה רוב הזמן, אם כי כמו בכל DSG, אפשר לבלבל אותו ואז לקבל השהייה ובעיטה קטנה בתמורה.

מנופי העברת ההילוכים שעל ההגה ממש מגוחכים וקטנים (ביקורת שמשותפת למנופים בכל המכוניות של קבוצת פולקסווגן להוציא המותגים האקזוטיים). זה הדבר הראשון שהייתי מחליף - למנופי אפטר-מרקט גדולים ואיכותיים.

השילדה נייטרלית, ללא נטייה מוגזמת לתת היגוי. בסוויפרים ארוכים היא הרגישה יציבה מאד, נטועה בנתיב שנקבע לה, גם כשהיא על גבול מעטפת האחיזה במהירויות מאד גבוהות וגם במעבר על שיבושים רוחביים שמוציאים לא מעט מכוניות משלוותן.

הבלמים, כמצופה מבת הקונצרן, מדהימים. עם נשיכה ראשונית חזקה, פעולה פרוגרסיבית, ועמידות גבוהה ביותר להתעללות. לא יודע מה הם עושים שם בפולקסווגן, אבל הם מצליחים להוציא בלמים שטובים יותר מאלו של יצרניות פרימיום ורכבי ספורט שעולים פי 2 או 3.

אז לסיכום – מבחינת ניהוג מדובר ברכב מצויין, הדיפרנציאל מאפשר לה להוריד את הכוח בצורה מעולה, המתלים האדפטיביים נותנים את הטוב מכל העולמות ומאפשרים בלחיצת כפתור להפוך את הרכב לחיה אחרת לגמרי.

אם רוצים קרוזרית רגועה לטיול עם המשפחה – אין בעיה. סבתא אפילו לא תדע שמדובר ברכב ספורט אם לא תגלו לה. יהיה לכם מקום לכל המטען שתחשבו עליו, ותוכלו לגמוע איתה מרחקים בנינוחות ובשקט.

מערכות הבטיחות יעזרו לכם גם לחזור הביתה בשלום.

לי אישית היא פחות מתאימה מבחינת המראה והגודל, במחיר שלה אני מעדיף את הלאון קופרה (כשתקבל את מערכות הבטיחות המקוריות). היתרונות של הקופרה מבחינתי זה התצורה והמראה, המנוע העדיף וההתנהגות. לאוקטביה יש יתרון עצום בשימושיות ועוד הילוך בגיר שמאפשר שיוט נינוח ושקט יותר.

מבחינת איכות תא נוסעים - שתיהן לא מצטיינות, ודי שקולות לדעתי.