תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • אאודי
  • אאודי Q5
  • אאודי SQ5 - מבחן דרך - האחוז האחד

    אאודי Q5

    SQ5, גרסת הספורט של אאודי Q5 אמורה להיות, ובכן, גרסת ספורט. אבל עם טווח כה גדול של אפשרויות לכיוון ה"אופי", יתכן שהיא פשוט הגרסה הטובה יותר?

    • 06-12-2017
    • מאת: פבל צ'רניצקי | צילום: פבל צ'רניצקי

    את הדור הקודם של אאודי SQ5, הנסיון הראשון של החברה לייצר SUV עם פלפל ולא סתם עם מנוע מפלצתי, דגמתי פעם אחת לסיבוב קצר שארך פחות או יותר חצי שעה. גיליתי אז, כמו שגיליתי עם ה-RSQ3 - אחיו הקטן והעצבני יותר - מכונית שלא ממש הייתה ברורה לי. מצד אחד היא קרוסאובר גדול, כבד ומגושם, ומצד שני היא גרסה חזקה, מוקשחת ורועשת.

    לא כל כך הצלחתי להבין מי ירצה לוותר על הנוחות והבידוד של ה-Q5 הרגילה מחד, ועל החדות וההתנהגות של ה-S5 (לצורך הדיון האקדמי) מאידך. ובשביל מה? בשביל עוד זוג אגזוזים, סמלי S ומושבים חובקים יותר? בשביל "שופוני"? זה שווה את זה? לא נראה לי. במיוחד לא כשאנחנו מדברים על מכונית שעולה סביב 600 אלף שקלים. קנו RS3 בשביל הנשמה וטיגואן בשביל הילדים והכלב, וגם תישארו עם עודף לקורס מירוצים בחול.

     

    "קח שני צעדים אחורה"

    כמו שאתם יכולים להבין, נקודת הפתיחה של ה-SQ5 החדש לא הייתה פשוטה כשאספתי אותו למבחן. המבחן הזה בכלל קרה בטעות, תכננתי לוותר עליו כליל ולבחן רק את ה-Q5 ה"רגיל". הרי גם ככה יקנו את ה-S שלושה וחצי אנשים בסופו של דבר. אבל קרה שכבר תיאמנו אותו, אז השארנו את המבחן על כנו.

    את המבחן אנחנו עושים די קרוב למבחן על הגרסה הרגילה של ה-Q5, והרושם הטוב שהוא השאיר עדיין יושב חזק בזכרון. ואיתו גם הזכרון על שתי נקודות התורפה העיקריות שלו - המושבים הלא מוצלחים ובקרת היציבות ההיסטרית.

    את הנקודה השחורה הראשונה אני מוחק מיד עם הכניסה - המושבים כאן מעולים. הם אוחזים מספיק אבל רחבים מספיק, רכים מספיק אבל תומכים מספיק, ארוכים מספיק ומתכוונים מספיק. נראה ממש כאילו מישהו קרא את המחשבות שלי על המושבים ההם והתקין ברכב הזה אחרים. מעולה.

    את הנקודה השחורה השניה אנחנו נמחק מאוחר יותר, כשנגלה מכונית שמרגישה קלה ומתמסרת אפילו בפניות של הכבישים הכי טכניים שאני מכיר, אבל על זה מאוחר יותר. קודם כל בואו נראה מה אנחנו מקבלים בתמורה לעוד 200 אלף שקלים ביחס לדגם ה"פשוט".

    קודם כל, איך לא - עוד צמד אגזוזים. בחינה קרובה יותר מגלה שהם סתומים, כלומר מזויפים, אטומים, פלסטיק על פלסטיק. האגזוזים האמיתיים מתחבאים מאחורי הפגוש, אבל בפקק של איילון הנהג ברכב שמאחוריכם בטוח לא יראה את זה, אז לא נורא.

    עוד אנחנו מקבלים חישוקים יותר גדולים - 21 אינץ' עם צמיגי 255/40. על השטח אנחנו נוותר במבחן הזה, למרות שיש פה בולמי אוויר (שמופיעים במערכה הראשונה ויירו במערכה השלישית) ומצב "OffRoad" שמגביה את הרכב ומאפשר לו לדלג בנונשלנט מעל מכשולים. אבל משהו אומר לי שיכולת השטח של משהו עם S בתחילת השם מעניינים את הרוכשים הפוטנציאליים בערך כמו שמשקפיים מעניינים ינשוף.

    את חבילת העיצוב החיצוני סוגרים גריל קדמי מעט בולט יותר, פס כרום רחב בתחתית הפגושים הקדמי והאחורי, כיסוי מראות כסוף כיאה למשפחת ה-S וה-RS של אאודי, ומספר לא מבוטל של תגי "זה לא אאודי... זה אאודי!" (כמו שאמר לי מוכר בחנות שעצרתי מולה כדי לאסוף חבילה) שממוקמים בנקודות אסטרטגיות שיקפצו לכם לעין מכל זווית שעליה תסתכלו על הרכב.

     

    איפה הכסף, יאיר?

    בתוך הרכב מקבל את פניי תא נוסעים מאוד קרוב לזה של ה-Q5 הרגיל. למעט המושבים השונים, יש כאן הגה מעט שונה וקטום בתחתית, פאנלים מקארבון, ועוד כמה תגי S, כדי שלא תשכחו שאתם בגרסת העל. המרווח - כצפוי, ובדיוק כמו בדגם הרגיל - מעולה. גם כאן ארבעה אנשים יקבלו המון מרווח ברכיים וראש, בעוד החמישי יצטרך להילחם עם תעלת הינע עצומה על מרווח לרגליו. משענת הגב של המושבים האחוריים מתכווננת ונפח תא המטען נע בין 550 ליטר במצב רגיל או 1550 ליטר עם המושבים מקופלים.

    רשימת האבזור של ה-SQ5 היא משהו שכדאי להתעכב עליו. אני לא אפרט כל מה שאתם מקבלים כדי לא לגמור לכם את חבילת הגלישה וכדי לא לבזבז לכם את כל היום, אבל כן יש מקום לציין שתי עובדות: הראשונה היא שרכב המבחן היה אחד מדגמי ה"השקה" שאמנם זולים מעט יותר אבל אינם כוללים חלק מאבזור הבטיחות - ההמלצה בנוגע אליהם (נכון גם לגרסאות ההשקה של ה-Q5 הרגיל) היא חד משמעית - וותרו עליהם, ההפרש במחיר לא מצדיק את אבזור הבטיחות הנחות.

    השניה - מחירו של ה-SQ5 מתחיל ב-530,000 ₪ בעוד מחירו של ה-Q5 הרגיל עם מנוע הבנזין מתחיל ב-357,000 ₪. על פניו, הפרש של קצת פחות מ-180 אלף שקלים. אבל שימו לב שה-S מגיע כסטנדרט גם עם האבזור שנכלל בחבילת "טק פק" של ה-Q הרגיל שמביאה את מחירו ל-382,000 ₪, לכן הפער על כל הדברים שאינם אבזור מצטמצם לכדי 148 אלף שקלים מעט פחות מרתיעים.

    את מה שיש ב-SQ5 מבחינת אבזור אפשר לסכם במילה אחת - הכל. כל אבזור הבטיחות המקובל (שובף למעט בגרסאות ההשקה), כל אבזור הנוחות המקובל, חימום וקירור מושבים, מחזיק כוסות אמצעי עם אופציה לקירור וחימום, לוח מחוונים דיגיטלי, ניווט, מצלמות מכל עבר... בקיצור, הבנתם. הכל. את המפרט המלא תוכלו לקרוא כאן.

    אז לאן הולכים אותם כמעט 150 אלף שקלים, מעבר כמובן לכל תגי ה-S? ובכן, לשני תגים אחרים ומה שעומד מאחוריהם, או ליתר דיוק ביניהם. V6T כתוב על הכנפיים הקדמיות של ה"ג'יפון" הכחול הזה (יותר כמו לוויתן כחול) ומתחת למכסה המנוע יושב מנוע בנזין עם שישה צילינדרים המסודרים ב-V, עם 3.0 ליטרים של נפח, ומגדש טורבו דו-שלבי שמפיק 354 כ"ס ו-51 קג"מ שעוברים דרך תיבת שמונה הילוכים אוטומטית לכל ארבעת הגלגלים ומשגרים את 1870 הק"ג (ללא נהג) ל-100 קמ"ש תוך 5.4 שניות ועד למהירות מרבית מוגבלת מחשב של 250 קמ"ש.

    ואם כל המספרים האלה יושבים לכם עכשיו בראש כמו בליל לא ממש מובן של מידע, אז אתם יודעים בדיוק איך מרגישה התאוצה של הדבר הזה. נהגתי במכוניות חזקות מה-SQ5, ובכאלה שהאיצו מהר ממנו, אפילו בהרבה, אבל שם תמיד היה לזה איזשהו הסבר - משקל נמוך, אופי של מפלצת מסלול, או איזו מאגיה שחורה שאני אולי לא יודע להסביר, אבל מבין שהיא שם. פה הסיפור אחר, פה - על פניו - אין שום דבר מיוחד במפרטים הטכניים, ועדיין הדבר הזה יורה את עצמו כאילו מתותח.

     

    דז'ה-וו

    הנסיעה צפונה על כביש החוף מוסיפה עוד מה קילוגרמים של בלבול. נוח פה, ושקט. בורר המצבים עובר לקומפורט והתחושה היא כאילו מעולם לא עזבתי את ה-Q5. הרכב מתנדנד קלות ומרחף על בולמי האוויר, את רעש האגזוזים שליווה אותי במצב ספורט בעיר מחליפה אוושת צמיגים קלה שמרימה את ראשה רק מעל... ובכן, הרבה מעל, 120 קמ"ש. ורגוע, מאוד רגוע. אין זכר לכור האטומי שיושב מלפניי ומחכה לפקודה מרגל ימין.

    למעשה, השיוט ב-SQ5 כל כך שקט ונינוח, שבסוף המבחן קיבלנו צריכת דלק של 7.5 ק"מ לליטר. פשוט כי אפילו שהעברנו כמה וכמה קילומטרים על גבול האחיזה, איכשהו תמיד מצאתי את עצמי חוזר לשייט במצב קומפורט.

    וזה ממש לא בגלל שהוא לא מסוגל, להיפך. כשהכביש מתחיל להתעקם, ה-SQ5 מוריד מעיניו את קרומי השינה שגדלו ב-100 וקצת קילומטרים לפני כן, הוא מקשיח את מתלי האוויר - שעדיין לא לגמרי מצליחים לרסן את תנודות המרכב אבל עושים עבודה לא רעה בכלל - ומתחיל לפתח קצת ולתפור פניות כאילו הגולף GTI שהוא אכל מנסה לפרוץ החוצה דרך כלוב הצלעות שלו.

    ההיגוי מדויק להפליא, ואם תפנו לו מספיק קשב, אפילו תצליחו למצוא בו תקשורת מסוימת. השלדה רוכנת אבל עושה את זה בצורה מבוקרת ועקבית, ואחרי חמש-שש פניות כבר אפשר לנבא די בקלות את זווית הגלגול אפילו לפני ההפניה של ההגה; וכל העת המנוע יורה אין סוף כוח לגלגלים שמוצאים אחיזה גם בפניות שבהתחלה היה נראה שאין מצב שנסיים בין החיים.

    הכניסה לפניות, אחרי שהמרכב מתייצב בפוזת הרכינה הראשונית, מהירה ומדוייקת, הבלמים נושכים ולא מאבדים מיכולת הבלימה שלהם גם אחרי התעללות ממושכת ונשארים חדים ונשכניים, המנוע חי, נוהם, ובועט, ותיבת ההילוכים מריצה אותו במעלה ומורד הסל"ד כאילו היא מ"כ טירונים מורעל מדי.

    אבל ההפתעה הגדולה ביותר, והטובה ביותר, היא ומערכת בקרת היציבות. היא הייתה אחד הדברים שהכי אכזבו אותנו ב-Q5 יוצאת ממצב "בייביסיטר היסטרית" ומאפשרת למכונית להוציא את המקסימום שהמנוע והשלדה נותנים, ושומרת עליך כל הזמן ממרחק בטוח.

    ה-SQ5 מצליח לעשות את מה שנחשב לדובדבן שבקפצת מלאכת הנהיגה הספורטיבית מזה שנים - ואת מה שגם היום הרבה מכוניות הרבה יותר ממוקדות לא מצליחות לעשות כראוי - הוא מתכווץ סביב הנהג, משיל מעצמו מאות קילוגרמים של משקל נתפש, ומתמסר לפקודות ששולחות אליו ידיו ורגליו של שק העצמות שיושב שם מאחורי ההגה ולא מאמין למהירות בה הנוף חולף לו מול העיניים.

     

    האחוז האחד

    למרות מה שהברושור של אאודי מנסה למכור, ה-SQ5 הוא לא באמת "גרסת הספורט" של ה-Q5 הרגיל. נכון, הוא חזק יותר ומהיר יותר ואוחז יותר ומתנהג יותר, ודי ברור שאלה הם הדברים שהופכים מכונית ל"גרסת ספורט של". אבל מצד שני הוא מצליח גם להיות נוח כמעט באותה מידה, ושקט באותה מידה, ואם תחסכו ממנו את ההתעללות שאנחנו העברנו אותו, כנראה גם לא הרבה יותר צמא מה-Q5 הרגיל.

    בעוד שאת הדור הקודם לא הצלחתי להבין, ולא הצלחתי לחבר קונה פוטנציאלי לרכב שכולו רשימת פשרות, כאן - הדואליות המטמטמת הזו שמגיעה בזכות בידוד רעשים מעולה ומתלי אוויר פנטסטיים, הופכת כל אדם באשר הוא (בהינתן שיש לו 600 אלף שקל) ללקוח המושלם לרכב הזה.

    אבל, וזה אבל די גדול (בגודל של 150 אלף שקל בערך), הבעיה הכי גדולה של ה-SQ5 היא לא המתחרים שלו מעבר לכביש, אלא דווקא הדגם הרגיל, הטוב כל כך כשלעצמו. שנותן את אותו מתכון, אבל עם קצת פחות רוטב חריף, קצת פחות שחיתות (כמו המבורגר שומני, לא כמו כספי ציבור לכיס) ומעטפת קצת יותר צרה, אבל כזו שעדיין תספיק ל-99% אחוז מהאוכלוסייה. אז אם אתם חושבים שאתם חלק מהאחוז הזה, ה-SQ5 הוא לגמרי התשובה. אם לא... לא יודע, תבנו לעצמכם עוד בריכה או משהו.

    רוצים לשאול אותנו שאלות על האאודי SQ5, או לקרוא מה חשבו עליו מובילי הדעה שלנו? בא לכם לספר לנו מה דעתכם עליו? הצטרפו לדיון בפורום.

    dddd