מרצדס E קלאס - מבחן דרך - תצוגת תכלית

מרצדס E קלאס החדשה היא תצוגת תכלית של טכונולוגיה ואוטונומיה, לקחנו למבחן את ה-E400 לבדוק האם היא יותר מרצדס או יותר או יותר טכנולוגיה, והאם בכלל צריך לבחור

מרצדס E קלאס החדשה, יותר מכל דבר אחר, היא תצוגת תכלית. למה היא ולא ה-S הבכירה והיקרה יותר? שאלה טובה, שאת התשובה עליה כנראה שגם הבכירים שבמהנדסי מרצדס לא ידעו (או לא ירצו) לתת. היא מקבלת את כל מערכות העזר שיש למרצדס להציע, משלבת אותן עם הפנסים המשוכללים ביותר שלה וסוגרת את הסיפור עם תא נוסעים שמגיע ישירות מספינת הדגל, ואפילו משפר אותו.

את כל פיצוץ האוכלוסין הטכנולוגי הזה, רוצה לשלב מרצדס E קלאס עם כל הסממנים האלמותיים והמסורתיים של מרצדס - נוחות, עידון, שקט ויוקרה. לקחנו את ה-E400, הגרסה ה"עממית" הבכירה למבחן לראות האם היא באמת מצליחה לשלב מסורת עם עתיד באופן שהמשורר התכוון.

בניגוד ל-C קלאס, שנראית כמו S שהתכווצה בכביסה, את ה-E קל יחסית להבדיל משתי האחיות שלה. לכל הפחות מלפנים, כי מאחור גם פה מאתגר בואך בלתי אפשרי להבין באיזה דגם מדובר. הדבר הראשון שבולט לעין הוא חתימת תאורת היום השונה - במקום פס אחד כמו ב-C וב-S, (בינתיים התחדשה ה-S במתיחת פנים עם שלושה פסים) כאן ישנם שני פסי לד שיורדים משני צדי גוף התאורה הראשי. הדבר השני הוא הפגוש, שמקבל שני פתחי יניקת אוויר עצומים בצדדים.

יש לציין שמשיחות שערכתי עם קולגות וצוות הבוחנים שלנו, נראה שדעתי היא דעת מיעוט, אבל כשאני מסתכל עליה ואז על אחותה הגדולה והקטנה, מבחינתי במקרה דנן אחות הסנדוויץ' יצאה פחות מוצלחת. משהו בפנסים ובפרופורציה של הפגוש לא מסתדר טוב בעין. היא נראית כועסת ובו זמנית קצת פוזלת. אבל על טעם ועל ריח.

אבל בתכלס זה לא כזה נורא, כי את מטרתו העיקרית של העיצוב - להיות מובחן ומזוהה מיידית, ה-E משיגה בקלות. היא מרצדס בכל רמ"ח איבריו. כנ"ל גם לגבי הרגש שהעיצוב מעורר. או שאתם מתחברים אליו - ואוהבים אותו בכל הדגמים, או שלא - ואז גם כאן לא תמצאו בשורה. כל מה שאנחנו מכירים, וכל מה שאנחנו רגילים אליו. בלי חידושים פורצי דרך או מעניינים במיוחד (לא, אף אחד חוץ מכם לא יודע על ה"אבק כוכבים" בפנסים האחוריים). לעורר רגש, אעפס, לא ממש. בי, בכל אופן הוא רק מאיץ להיכנס פנימה, וכאן החוויה שונה בתכלית.

גדולים וטובים ממני תיארו את איכות החומרים וההרכבה של מכוניות מרצדס, ואת העיצוב האוונגרדי המשובח, אז אני לא אנסה להתחרות בהם ורק אגיד שהם צודקים בכל מאת האחוזים. החומרים הם מהמשובחים ביותר שניתן למצוא בשוק, ההרכבה מוקפדת ותשומת הלב לפרטים פשוט לא נורמלית. כך למשל דיפוני העץ בדלתות נחתכו כך שתבנית הטבעות בשני הצדדים תהינה דומות ככל האפשר.

גם עיצוב התא עובד, ועובד טוב. מאוד טוב אפילו. אם ב-S קלאס תא הנוסעים (הכמעט זהה יש לציין) נראה מעט מיושן, פה הוא מצליח להיראות נפלא. אולי זה צבע השוקולד החמים שעוטף את כל התא, אולי זה גימור העץ (ללא לכה - הסוג הכי מעניין שיש) המוקפד להפליא ואולי זה אני שהתבגרתי מאז ישבתי לאחרונה ב-S ועכשיו מצליח להעריך את היוקרה המופנמת.

מה שבכלל לא מופנם הם שני המסכים הענקיים שבוהים לך ישר בפרצוף לא משנה איפה בתא הנוסעים אתה נמצא. הרעיון - שוב - זהה למה שפגשנו ב-S קלאס: שני מסכי 12.3 אינץ' שמחוברים יחדיו ליחידת תצוגה דיגיטאלית עצומה. השמאלית מתפקדת כלוח מחוונים דיגיטלי והימנית כמסך שליטה מרכזי שכנראה תוכלו לשרוף מיכל דלק שלם בעמידה במקום רק בניסיון לנבור בכל התפריטים והאפשרויות שלו.

לצד כל השכלולים והחידושים ב-E קלאס החדשה, אחד שמרצדס מתגאה בו במיוחד הוא אופן השליטה במסכים האלה. במקום כפתורים על ההגה, ישנם שני משטחי מגע קטנים שהחלקת האגודל עליהם מזיזה את התפריט בהתאם לכיוון. אני חייב להגיד - ואין לי דרך עדינה לעשות את זה - שזה כנראה הדבר הכי מיותר שאי פעם הגיע למכונית. זה לא נוח, אי אפשר לדעת כמה תפריטים עברו בלי להוריד את העיניים מהכביש. אבל הכי מעצבנת היא העובדה שהמשטחים האלה גם לא עקביים בתגובות שלהם. אתה יכול להחליק את האצבע שני מילימטרים במהירות אפסית, והתפריט יקפוץ ארבעה סעיפים למעלה, ואז להטיס את האצבע לרוחב כל המשטח והתפריט יזוז רק שלב אחד שמאלה. מעיק, לא נוח, ויותר מכל זה - מסוכן. מה היה רע בכפתורים?

הקטע הוא, שלצד ממשק המגע המיותר שעל ההגה, המרצדס E קלאס מציעה כמה מהאביזרים הכי חכמים שאפשר לחשוב עליהם. מערכת הנהיגה האוטונומית שלה יכולה לנהוג כמעט לגמרי לבד עד 60 קמ"ש, למה כמעט? כי היא עדיין מתקשה עם אחת החיות הנפוצות בטבע שלנו, הנדחף הארצישראלי המצוי (והמאוד לא רצוי), והיא עדיין מוגבלת לנסיעה באותו כביש - כלומר היא לא יכולה לנווט או לקחת את הילדים שלכם לגן בעצמה או משהו כזה, אבל היא לגמרי תוריד את מפלס העצבים שלכם בפקקים בדרך לפגישה.

יש לה עוד שני פיצ'רים מדהימים (גם בפשטותם, כשחושבים על זה). הראשון הוא היכולת העצמאית לחלוטין שלה לעבור נתיב - כשבקרת השיוט האדפטיבית ושמירת הנתיב עובדות מפעילים את האיתות, מערכת ניטור השטחים המתים בודקת אם הנתיב פנוי, ואם כן, היא עוברת אליו לבד. במעמד זה אני רוצה להתנצל בפני כל מי שלא הבין מה הקטע של המרצדס המזגזגת הזאת שנסעה לידכם. לא יכולתי להתאפק.

השני הוא היכולת להביא את הרכב לעצירה במידה והנהג לא אוחז בהגה - כששמירת הנתיב פועלת והנהג לא מחזיר את ידיו להגה אחרי שמופעלת ההתראה היא מפעילה את איתותי החירום ועוצרת את הרכב. במדינות בהן קיים חיבור למוקדי חירום, היא גם תתקשר אליהם. וכך אולי תציל אתכם מהתקף לב או מקרה רפואי שאחרת היה עלול להסתיים בצורה הרבה פחות סימפטית.

לצד שני אלה, ה-E קלאס עמוסה בעוד אין ספור פריטי ומערכות בטיחות. כמו למשל מערכת להתחמקות ממכשול, שתסיט את ההגה יחד איתכם אם היא לא תוכל לבלום בזמן (ואם הנתיב ליד פנוי כמובן), מערכת שתנפח את תמיכת הצד במושב כדי להרחיק אתכם מהדלת במקרה של תאונת צד ואפילו מערכת שתשמיע קול שאמור להכין את עור התוף שלכם לרעשים של התאונה, כדי שלא תספגו פגיעה בשמיעה.

בכל הנוגע למרווח אין ולו תלונה אחת. ארבעה נוסעים ימצאו מקום בקלות, תנוחת הישיבה במושבים הקדמיים נמוכה וחובקת, עם שפע של כיוונונים - חשמליים כולם כמובן, אבל המושבים הקדמיים יכלו להציע תמיכה צידית טובה יותר או - כמו בב.מ.וו - לאפשר תמיכת צד מתכווננת. תא המטען גדול (540 ליטר), והנפח שלו דומה-עד-זהה למתחרות. אבל כמו בשאר החברות בקטגוריית ה"מוצרים לחובבי גולף", גם כאן הוא עמוק וצר ולא קל לשלוף ממנו דברים שזזו קדימה במהלך הנסיעה.

ה-E קלאס מכונית מאוד רכה, למרות שכסטנדרט היא מגיעה עם בולמי "ברזל" ולא בולמי אוויר. הבולמים ברכב המבחן היו רכים, אפילו רכים מדי, עד כדי כך שהיינו בטוחים שהייתה ברכב תקלה, כי במהירויות נמוכות הם אומנם סיננו כל דבר אפשרי, אבל גם סגרו מתלה והעבירו חבטה לא נעימה במעבר על פסי האטה.

כדי לעמוד על דיוקו של הנושא, לקחנו רכב נוסף למבחן קצרצר של התרוצצות בכבישיה השבורים של הרצליה (המבחן המקורי בוצע כשלושה חודשים לפני שאתם קוראים אותו) ולא יכולנו להיות יותר מופתעים. התחושה היא - בהיעדר מילה אחרת - של מרבד מעופף. אם תעברו על פסי האטה עצבניים במיוחד הבולם עדיין יסגר, אבל אתם צריכים להיות די פסיכים כדי אפילו לנסות להגיע לשם. גם על כביש גלי המתלים מתמודדים מעולה עם משקל המרכב - מאפיין ששמור בדרך כלל לכיול נוקשה יותר.

על כל סוג של כביש, המרקם שלו, שבדרך כלל עובר לנוסעים בצורה של מעין רעש או וויברציה תמידית, מסונן באופן טוטאלי ופשוט לא קיים כאן. רעידות מהמנוע - לא קיימות, העולם החיצוני - לא קיים. אפילו הרחקנו והורדנו אפליקצית זיהוי רעידות אדמה כדי לראות כמה הרכב רועד. המקסימום היה כ-3.5 מתוך 12 בסולם מרקאלי (סולם נפוץ למדידת רעשי אדמה. הנה, למדתם משהו לא רק על מכוניות), מה שבמילים אומר "מורגש על ידי מעט אנשים". או במילים אחרות - נוח, ממש, ממש ממש ממש נוח.

אבל, וזה אבל לא קטן, בידוד הרעשים במהירויות גבוהות לא מאוד מרשים. כלומר - הוא מצוין כשלעצמו, אבל פחות טוב מזה של הסדרה 5 של ב.מ.וו או לקסוס GS. כאשר התחושה היא שיש קצת יותר מדי רעשי רוח וצמיגים.

על יחידת ההנעה של ה-E400 יש לי רק מילים טובות להגיד. מנוע V6 חלק, נעים ושקט, עם 3.5 ליטר, 333 כ"ס כמיטב המסורת (רק אלוהים יודע מה יש להם מהמספר הזה, טיפולוגי אולי?) ו-49 קג"מ שעוברים לכל ארבעת הגלגלים דרך תיבה פלנטרית עם תשעה הילוכים ואופי פעולה חלק להפליא.

בכלל, כל יחידת ההנעה במכונית הזו מרגישה כמו איזה דוב קוטב מאולף. נעימה, רכה ומלטפת, אבל אתה יודע שיש לה מספיק כח כדי לשבור לך את המפרקת בלי למצמץ. אם אתם רוצים, למנוע של ה-E הזו יש כוח שישים אתכם מאחורי סורג ובריח ויצחק עליכם כל הדרך לשם, ונתון התאוצה - 5.2 שניות למאה קמ"ש, מוכיח את זה.

גם התיבה תשתף פעולה בתחום הזה, עם העברות הילוכים מהירות ונחושות במצב ספורט, ובלי מכות חזקות מדי, כאלה שיצרנים דוחפים בשביל לא יותר מאשר להראות שהתיבה עובדת. גם השלדה רבת יכולות ותלעס ותירק פחות או יותר כל כביש או מסלול שתזרקו עליה. יוצא הדופן היחיד - כרגיל, הוא ההגה, שלא ממהר לשתף פעולה עם משקל קל מדי ומעבר של מעט מדי מידע לאצבעות. אבל רזרבות האחיזה שלה - ואחריהן סוללת הבקרות - פשוט פנומנליות, כך שקשה לי מאוד להאמין שתוכלו להכניס את עצמכם לצרות. אם כן, אולי כדאי שתעשו חושבים עם עצמכם ועל כישורי הנהיגה שלכם.

מרצדס E קלאס היא מכונית מצוינת, היא שק מלא בטכנולוגיה עילית וערימת פיצ'רים מגניבים שלא הצלחתי להפסיק לשחק בהם, תא הנוסעים הוא אחד האיכותיים והיוקרתיים ביותר שיצא לי לחוות (גם ביחס ל-S, ל-7 ול-CT6), והיא פשוט תענוג צרוף. היא נוחה, חזקה, בטיחותית יותר ממלאך שומר ואפילו תוכלו להשליך אותה לתוך פניות מפעם לפעם בלי לחשוש.

היא לא חפה מבעיות - בידוד הרעשים היה יכול להיות טוב יותר, והלוואי שהם ירדו ממשטחי המגע המיותרים על ההגה במתיחת הפנים (ב-S קלאס המחודשת הם הוסיפו אותם, אז אולי הם טובים יותר, ואולי הם עדיין לא הבינו כמה הם מיותרים). אבל כשמשקללים פנימה הכל - כן, גם מחיר התחלתי של 450 אלף ₪ ועוד כמעט 200 אלף כדי לחתום על דגם המבחן - מקבלים חבילה מרשימה במיוחד, אפילו דרך עיניים ביקורתיות להחריד.

רוצים לשאול אותנו שאלות או לקרוא מה מובילי הדעה שלנו חשבו על ה-E קלאס? רוצים לספר לנו מה דעתכם עליה? הצטרפו לדיון בפורום.