סיכום 9 חודשים עם מיצובישי לנסר ספורטבק

אלי מסכם תשעה חודשים עם מיצובישי לנסר, מכונית שאוטוטו יורדת מפס הייצור ולא תהיה עוד

זה התחיל כשהחלטתי שהגיע הזמן למכור את המרצדס המזדקנת שלי – מרצדס C200 דיזל. ברכב הושקע לא מעט כסף, הן בטיפול בתקלות צפויות (בלאי טבעי, הרכב מונית לשעבר) והן בטיפול בתקלות לא ממש צפויות. מכיוון שלא ממש רציתי להיכנס לאותו הלופ שוב עם עוד מונית לשעבר, החלטתי שאני מחפש משהו אמין ככל הניתן. ההחלטה היתה נטו כלכלית. אני לא במקום בו אני יכול להרשות לעצמי לקנות רכב בזכות הרגש בלבד, ואני נאלץ ללכת עם הכיס. ומרצדס, אותה אהבתי, גרמה לי לעצבים בכל פעם שנאלצתי לפתוח את הארנק יותר מהרצוי. היתה לי תחושה שהרכב הזה הולך לעשות לי צרות ככל שגילו יעלה.

בדקתי מספר אופציות, ביניהן רכישת רכב סופר מיני משומש וגם אופציה לחדש. בעקבות המלצה, הגעתי לאחד מימי המכירות של כלמוביל טרייד בראשל"צ באוקטובר של שנה שעברה. התחלתי לבדוק אופציה ליונדאי i30. היו להם מכוניות טובות עם קילומטרז' נמוך אך המחיר בהתאם – קרוב ל-90 אלף ש"ח לרכב בן 3-4. בפינה עמדה לה לנסר ספורטבק כסופה שעלתה לכביש בינואר 2016. כסופה, נראית נקיה לגמרי, רכב הדגמה. המחיר – 92 אלף ש"ח. על פניו נשמע כמו עסקה טובה לרכב חדש יחסית. מכיוון שטרם מכרתי את המרצדס (אך כבר היה קונה וזכרון דברים) רכישה באותו הרגע לא היתה על הפרק. עברו כשבועיים עד שמכרתי את המרצדס, ב-5000 ש"ח מעל המחירון המשוקלל (הרכב באמת היה שמור ויפה), ואני ממהר חזרה לכלמוביל טרייד בתקווה שאולי הלאנסר עדיין שם. הנציג בודק ואומר "הרכב נמכר היום בבוקר".

חזרתי על עקבותיי אבוד – אין לי רכב וגם אין מה לקנות. ביום ראשון נסעתי לכלמוביל טרייד בפ"ת – סניף גדול עם מבחר גדול יותר. נכנס לדבר עם נציג, מספר לו את הסיפור עם הלאנסר שאיכשהו נמכרה שעות לפני שבאתי, והוא אומר לי שיש להם עוד לאנסר, הפעם זו הלאנסר אחרי מתיחת פנים, עליה לכביש ביוני (רכב בן 5 חודשים), הדגמה, כ-6000 ק"מ. המחיר? 104 אלף ש"ח אחרי הפחתה של רכב הדגמה. אמרתי לא, המחיר גבוה מדי. אחרי חילופי מילים הסוכן הלך לבדוק עם המנהל שלו (או שלא באמת, אין לי מושג) ואמר "אני אמכור לך אותה במחיר של הלאנסר הכסופה שראית", משמע 92 אלף ש"ח. באותו הרגע התמונה כבר היתה הגיונית יותר – מחיר טוב לרכב משפחתי, כמעט חדש, עם אחריות לעוד כשנתיים וחצי. העסקה נחתמה.

אחרי ההקדמה הארוכה הזאת, קצת על הרכב. אז כאמור מדובר בלאנסר ספורטבק מתוחת פנים שעלתה לכביש ביוני 2016, צבע לבן פנינה, אני יד שניה – יד ראשונה כלמוביל. הרכב נקי לחלוטין, ללא שריטה. אז מה "חדש" בלאנסר של 2016? הקונסולה המרכזית שונתה ונוסף גם פס שחור מבריק שממשיך אל הדלתות, תאורת יום לד ופגוש שונה מקדימה – כבר לא ג'ט פייטר אלא פגוש סטנדרטי יותר עם פס כרום בחלקו העליון.

חישוקים בעיצוב חדש בשני גוונים, חדי העין יצליחו להבחין כי למעשה מדובר בחישוקים הקודמים של הלאנסר, שעברו צביעה וכעת רק נראים כמו חדשים לגמרי. בדגמים המפוארים יותר בחו"ל מוצעים גם חישוקי 18" חדשים ויפים הרבה יותר. ספוילר אחורי חדש, מספר צבעים חדשים (אחד מהם הוא הלבן פנינה בו צבוע הרכב שלי), בד חדש למושבים, וגם דיבורים על עדכונים כלשהם לתיבה הרציפה לטובת צריכת דלק עדיפה – עוד על זה, בהמשך.

בכל הנוגע לאבזור יש סאנרוף מקורי, חיישני גשם ותאורה, בקרת אקלים (מכאנית) אך ללא פתחי יציאת מיזוג לאחור, כניסת USB, בקרת שיוט, 7 כריות אוויר, שמשות כהות מאחור, ידיות לקיפול המושב האחורי מתוך תא המטען (פרקטי), מנופי העברות הילוכים מאחורי ההגה, מערכת מולטימדיה של כלמוביל, מה שנקרא קונקטד קאר, חיישני רוורס ומצלמה בהתקנה מקומית כמובן, ואחרון חביב – מובילאיי.

אם כל זה נשמע לכם סקסי וחדשני, ולרגע שכחתם שמדובר ברכב שכבר חוגג עשור, אז אל תדאגו - הלאנסר עומדת לרדת מפס הייצור באוגוסט, שזה ממש אוטוטו, וללא דור המשך. למה? מיצובישי החליטו להתמקד בקרוסאוברים ורכבי שטח, אאוטלנדרים ופג'רואים למיניהם, וקצת מכוניות מיני לסגור פינה.

לנסר "מעודכנת" תמשיך להיות מיוצרת עבור השוק של סין ומלזיה. גרסת הסדאן כבר לא משווקת בארץ, וגם כלמוביל כבר מזמן הפסיקו להשקיע בשיווק הלאנסר. משהו כמו 150 לאנסרים בלבד נמכרו מתחילת השנה, ואני גם בספק שהרבה מהרוכשים שילמו את המחיר המלא של כ-120 אלף ש"ח עבורה.

גילו של הדגם מורגש בעיקר כשנכנסים פנימה. הפלסטיקה קשה ברובה, אם כי איכות ההרכבה עושה רושם טובה. גם אחרי התקנת המובילאיי אין קרקושים. הרעש היחיד, וגם הוא לא נשמע תמיד, מגיע מכיסוי פלסטיק זול אי שם בתחתית תא הכפפות מעל רגלי הנוסע. בטיפול האחרון ביקשתי שיעיפו בזה מבט אך נאמר לי שזה מה יש ואין ממש דרך לחזק אותו (יושב על קליפסים זולים). החלטתי לרדת מהעניין ולא לנסות שיטות חאפריות בשביל לחזק אותו.

ההגה אינו מתכוונן לעומק וגם העור לא מאוד נעים למגע. בקונסולה המרכזית ישנו מינימליזם לטוב ולרע – בקרת המיזוג בלבד. המולטימדיה נמצאת בחלק העליון של הקונסולה וזה לא הדבר הכי נוח. צריך לשלוח יד רחוק מדי בשביל לתפעל אותה. לפחות את רוב התפעול ניתן לעשות מההגה. לוח השעונים מציע גרפיקה צבעונית אך מיושנת ופשוטה.

הנדסת האנוש גם היא לוקה בחסר. משענת היד למשל קצרה מאוד ונמצאת אחורה מדי – לא נוח בעליל. הספוילר האחורי סגור בחלקו העליון וזווית החלון האחורי חדה מדי, מה שהופך את תהליך השטיפה לבלתי אפשרי כמעט – אין מקום להיכנס בין הספוילר לחלון. מעצבן מאוד. מתגי החלונות אינם מוארים כשהתאורה דולקת ובכלל יש פה שימוש בכפתורים שכנראה נמצאים הרבה זמן על מדפי החברה. כניסת ה-USB נמצאת במיקום בעייתי מאוד, בתא מול ידית ההילוכים עמוק בפנים ובחלקו העליון, מה שיקשה מאוד על משתמשים קבועים. בוכנות דלת תא המטען קשות מדי וצריך להפעיל לא מעט כוח בשביל לסגור אותה. תא המטען עצמו גבוה מדי, ומתחת יש שטח אחסון נוסף רק שזה מכוסה ע"י בד רופס ולא נעים. לחיוב יש לציין תא מטען גדול ומושב אחורי מתפצל 60:40 גם בעזרת ידיות מתוך תא המטען. המזגן לא פחות ממצוין ומקרר מהר גם ללא פתחי מיזוג אחוריים.

המנוע – 1.8 ליטר עם 140 כ"ס ב-6000 סל"ד ו-17.9 קג"מ ב-4200 סל"ד. הגיר הוא רציף עם חלוקה ל-6 יחסי העברה אם רוצים להעביר ידנית. בכל הקשור לביצועים, העסק לא עקבי. בתאוצה מהמקום הסירוס של הגיר מורגש, אך עם ההתקדמות זה נהיה יותר משביע רצון. כמובן שאין פה את יכולת ההתקדמות חסרת המאמץ של מכוניות הטורבו העכשוויות, אך היא עדיין צוברת קצב טוב למדי. במצב ידני מורגש שיפור ביציאה מהמקום, אפילו שהמחשב מסמן בפאניקה שהגיע הזמן להעלות הילוך. התיבה לא שקטה ומייצרת יבבה עמומה ברקע. זה מורגש בעיקר בלחיצה הגונה על המצערת. צריך סבלנות וסחיטה עקבית של המצערת כדי לקבל ביצועים משביעי רצון.

בכל הקשור להיגוי אין הפתעות. ישנו תת היגוי קל, אבל המשקל בישבן מורגש ולפעמים זה מרגיש כאילו הוא עומד לצאת החוצה, אך זה לא קורה, לפחות לא בקלות. האחיזה טובה אבל הצמיגים (יוקוהמה 460) לא תורמים מספיק לנוחות ולשקט. ההגה מדויק למדי ורק חבל שהוא גדול מדי וכאמור אינו מתכוונן לעומק. המושבים נוחים מאוד לטעמי. נוקשים בדיוק במידה ותומכים מצוין בנסיעות ארוכות. מה שחסר כאן זו תמיכה בצדדים וזה מורגש בפניות חדות. צריכת הדלק לא להיט – בין 10-11 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת.

מכלמוביל קיבלתי שובר לטיפול ראשון חינם, וזה בוצע במוסך היבואן באשדוד ביוני השנה כשמד המרחק עומד על 11 אלף ק"מ. כששאלתי לעלויות טיפולים נאמר לי כי טיפול קטן עולה כ-780 ש"ח, וטיפול גדול כ-1300 ש"ח. לא זול לטעמי. את הביטוח חידשתי לפני שבועיים במחיר של 1100 ש"ח לחובה (הנחה בזכות המובילאיי), וכ-2800 ש"ח למקיף.

בשורה התחתונה, במחיר הנכון (עדיין) מדובר בתמורה טובה מאוד. אין ספק שמדובר בדגם מיושן וזה משהו שאכן מורגש (בעיקר בתא הנוסעים), ולכן אני חושב שכבר אין צורך לנסות ולהשוות אותו לדגמי המשפחתיות החדשות. מצד שני מדובר על מכונית מאובזרת ובעלת מוניטין אמינות מצוין. גם בצד הדינמי מדובר על מכונית לא רעה. בחסרונות צריך לציין צריכת דלק לא מזהירה, איכות חומרים לא מזמינה במיוחד, ותיבת הילוכים רועשת.

יש לכם שאלות לאלי? חושבים שהוא צודק? טועה? רוצים לשתף איתנו את החוויות שלכם עם מיצובישי לנסר או עם מכונית אחרת? הצטרפו לדיון בפורום.