סקודה ראפיד 1.0 ליטר - מבחן דרך

סקודה ראפיד קיבלה מנוע חדש, חלש, ועם צילינדר אחד פחות. מני יצא לבדוק איך היא

אני לא יודע למה, אבל הסקודה ראפיד מזכירה לי את הפורד אסקורט שהייתה פופולארית בסוף שנות ה-70 (שם קוד ,"ברנדה"). אותה אסקורט הייתה פופולארית כרכב ציים (עיקר הציים של אז היו תנועת המושבים, הקיבוצים וחברות ממשלתיות) שווקה כגרסה זולה ופשוטה שמוצבה תחת הפורד קורטינה שהייתה חלומם של הרבה ישראלים באותם הימים. בדומה לאותה אסקורט, הראפיד היא נציגתה של סקודה בקבוצת התת-משפחתיות, תחת האוקטביה שהרבה ישראלים אוהבים היום.

הראפיד עברה לאחרונה מתיחת פנים, שכללה בין היתר את הצגת מנוע 1.0 ליטר אשר מחליף את מנוע ה-1.2 ליטר. כמו בדגם עם מנוע ה-1.2, גם הגרסה מתוחת הפנים ממשיכה להיות משווקת עם גיר DSG גם בגרסה הבסיסית (בניגוד לתחילת הדרך, אז שווקה הגרסה הבסיסית רק עם תיבה ידנית).

מנוע ה-1.0 ליטר החדש הוצג כבר באיביזה, באוקטביה ובפאביה בגרסת 110 כ"ס, אך בראפיד (ובפאביה הידנית) הוא מגיע בגרסתו המוחלשת – 95 כ"ס ב-5000-5500 סל"ד ו-16.3 קג"מ הזמינים מ-1500 סל"ד ועד 3500 סל"ד.

 

היה מנוע?

לאחר נהיגה של מאות קילומטרים בתוואי דרך שונים, אני יכול לסכם שמדובר במנוע משובח שאפילו ניחן בצליל נחמד. זמינות הכח טובה מאד והוא מטפס יפה במעלה הסל"ד, אם כי אין לו הרבה אויר לאחר שיא ההספק. אם לא יגידו לכם שהמנוע מצויד ב-3 בוכנות, אין סיכוי שתחשדו בכך – פעולת המנוע חלקה ועגולה גם בסרק. למנוע כאמור משודכת תיבת ה-DSG7 (DQ200 המוכרת), והשידוך עם המנוע הצנום עובד מצוין - התיבה יודעת לסחוט היטב כל אחד מאותם 95 סוסים. על הנייר ביצועי המנוע הקטן אמנם נחותים ממנוע ה-1.4 ליטר (2.3 שניות הפרש במאוץ ל-100 קמ"ש), אך תפוקת המנוע הולמת היטב את משקל המכונית (1134 ק"ג), ובהתחשב באופי המכונית, המנוע הזה מספק בהחלט ואין סיבה ממשית להעדיף את המנוע החזק יותר שיקר ב-8,500 ש"ח (ובעוד כמה מאות שקלים בעלות הליסינג החודשית).

כאשר התיבה נמצאת במצב D, אחד ממאפייניה הידועים הוא נטייתה להעביר הילוכים מוקדם מאד. במקרה הזה, ההילוכים עוברים כך שבעת ההעברה להילוך הגבוה, הסל"ד יורד ל-1,400 סל"ד - כ-100 מתחת לשיא המומנט. ההרגשה היא שהמנוע נחנק מעט, אך בפועל הוא ממשיך ליצר קצב התקדמות הגיוני. כאשר מעבירים את התיבה למצב S, ההעברות טבעיות יותר והמנוע מרגיש בריא יותר לאורך מעלה הטיפוס עד להילוך השביעי. העברות ההילוכים מהירות ורהוטות לרב, למעט בנסיעה איטית לסירוגין (פקקים) אז הורדה להילוך שני לעיתים מורגשת יתר על המידה.

 

כמה היא צורכת?

ההתקדמות הטכנולוגית של מנועי ה-TSI של קונצרן פולקסווגן ראויה להערכה. הדור הראשון הפתיע בשילוב של עצמה מרשימה למרות הנפח הצנום בשילוב עם חסכון בדלק בתנאים רגילים, אם כי בעת לחיצה הגונה צריכת הדלק הייתה עולה דרמטית. הדור השני הציע שיפור קל גם בתפוקה וגם בחיסכון בדלק והמנוע החדש ממשיך באותו כיוון. במהלך נהיגה של 145 ק"מ שכללו טיפוס מהיר מבקעת הירדן להרי השומרון, מחשב הדרך הראה שהגמד הקטן צרך כ-14.1 ק"מ לליטר, במהירות ממוצעת של 88 קמ"ש. בשני תדלוקים שביצעתי לאורך כ-850 ק"מ, מדידה במשאבה הסתכמה בין 15 ל-16 ק"מ לליטר – מרשים מאד.

 

מה עוד חדש?

הראפיד לאחר מתיחת הפנים משווקת בשני דגמי בנזין (ודגם דיזל לשוק המוניות) – 1.0 ליטר ו-1.4 ליטר - כאשר שניהם נמכרים ברמת גימור Ambition בלבד. תוספת חשובה היא מערכת ניטור מרחק מלפנים המתריעה לנהג על אי שמירת מרחק ומבצעת בלימת חירום במקרה הצורך (המערכת פעילה מ-5 קמ"ש). כמו כן, מערכת עזר לזינוק בעליה היא כעת סטנדרטית בשתי גרסאות הבנזין. בנוסף, הראפיד מצוידת כעת במערכת מולטימדיה מקורית עם מסך בגודל 6.5 אינץ', כולל חיבור Bluetooth מקורי ושקע USB.

העיצוב החיצוני לא שונה מהותית וצריך זכוכית מגדלת לאתר את השינויים המינוריים. עיצוב תא הנוסעים שופר קלות וללוח המחוונים ה"שחור קודר" נוספו פאנלים מפלסטיק בגימור "אלומיניום מוברש" נעימים מאד לעין. הנדסת האנוש מצוינת כרגיל במכוניות הקונצרן, אך חומרי הגימור פשוטים מאד ולא מעוררים ספק לגבי הייעוד של המכונית. המזגן נותר מכאני פשוט, אך הוא התגלה כיעיל מאד בחום יולי-אוגוסט.

המושבים הקדמיים מציעים נוחות לא מושלמת – התמיכה לגב טובה יחסית, אך בסיס המושב בעל זווית שטוחה מדי (גם כאשר מגביהים אותו) מה שגורם לירכי הנהג להיות באוויר (אני מגרד 1.80 מטר מלמטה). זה מאד מעייף, ולאחר נהיגה ארוכה שמחתי למתוח את אברי. המושב האחורי מציע מרחב ברכיים חריג לטובה ונוחות ישיבה טובה. בציר הרוחב, הראפיד צרה יחסית, בדומה למכונית סופר-מיני. לשני מבוגרים יהיה מאד מרווח, אך לשלושה יהיה צפוף והקורבן התורן שיאלץ לשבת במושב האמצעי יסבול גם מתעלת ההינע.

נקודת החוזק המסורתית של הראפיד היא נפחו העצום של תא המטען השימושי (530 ליטר), אשר מכשיר אותה ללא קושי לשמש כרכב הרשמי של חברה קדישא.

נושא נוסף ששופר הוא נוחות הנסיעה – יצא לי לנסוע בראפיד עם תחילת שיווקה, ונוחות הנסיעה שלה אז הפתיעה אותי לרעה – היא הייתה לא טובה, המתלים היו נוקשים מאד והתנהגותם הייתה גסה. רכב המבחן אמנם צויד בצמיגים הגיוניים מאד (185/60R15), מה שבטח תרם לשיפור בנוחות הנסיעה, אך ניכר שכיול המתלים שופר – הם רכים יותר ומציעים נוחות נסיעה טובה יחסית רב הזמן. למרות זאת, כאשר אחד הגלגלים חולף מעל מהמורה גדולה, הוא יסגור מהלך בצורה גסה.

אחיזת הכביש התגלתה כסבירה, בהתחשב בצמיגים הצנועים אותם המכונית נעלה. התנהגות הכביש בטוחה עם נטייה ברורה לתת היגוי במגבלות, ללא שאר רוח. זאת לא מכונית לתקיפת פניות.

שורה תחתונה

הראפיד בגרסת ה-1.0 ליטר מתומחרת במרכז הטבלה של התת-משפחתיות, כאשר היא יקרה רק מהפיאט טיפו והפיג'ו 301. חבילת הכח המעולה שלה, תא המטען העצום והסופר שימושי יחד עם נוחות טובה יחסית ואבזור הוגן הופכות אותה למועמדת המובילה בסגמנט התת-משפחתיות.

מצד שני, יהיה מעניין להשוות אותה לפאביה סטיישן המציעה תא מטען ענק ושימושי אף יותר ומאידך כיול מתלים ותא נוסעים מלוטשים יותר, על חשבון מרווח מצומצם הרבה יותר בתא הנוסעים.