טויוטה יאריס - מבחן דרך - הידועה כביאטריס

טויוטה יאריס עברה מתיחת פנים וישה יצא לבדוק אותה. מפה לשם, עכשיו קוראים לה ביאטריס.

טויוטה יאריס המחודשת נלקחה מידי היבואן כשעליה 539 ק"מ בלבד. בדרגת אבזור מקסימאלית בלק טופ, הגג היה צבוע בשחור (איך לא) והגוף בצבע כחול כהה.

בניגוד לרבים שיודעים לתאר את הגיזרה החמוקיים ושאר פניני המילים לתאר את העיצוב, אצלי, נראית לי בעין או לא נראית, נראתה לי טויוטה יאריס חביבה ולכן קיבלה את שם החיבה ביאטריס. בסוף המבחן הסתבר שביאטריס מיוצרת/מורכבת בצרפת, והשם הולם אותה.

 

איבזור ותא הנוסעים

נתחיל מהסוף , אכזבה. כמי שנמצאת ברמה העליונה של המודל, ציפיתי לקבל חבילת אבזור עשירה, מרשימה ומאורגנת. טעיתי. חלק מפריטי האבזור שהיה ברכב המבחן הם תוספות בתשלום.

מושבים – מרופדים ותפורים בתפירה נאה הן הקדמיים והן האחוריים, אהבתי. תמיכה לגב יש, תמיכה לישבן הרבה פחות. ניתן להגביה את מושב הנהג.

ישיבה מאחור – מרווח רגליים טוב, נוח ל-2 נוסעים, שלישי באמצע, קצת פחות. למרות שאין תעלה באמצע. איזופיקס קיים בשני המושבים הצדדים, והמושבים מתקפלים בחלוקת 60/40.

מיזוג – בקרה מכנית  בלבד, הקירור סביר פלוס אבל במהירות מאוורר גבוהה המזגן מרעיש לא מעט.

גלגל הגה – מתכוונן למעלה ולעומק, נעים למגע, צמודים אליו פקדי הגיר, שמסתובבים יחד עם גלגל ההגה, כלומר זמינים ליד בכל זווית היגוי.

איכות חומרים – מעל לוח המכשירים הפלסטיק שחור וקשה כמו אבן גרניט. בין המכשירים והצגים החומר נעים יותר למגע ובצבע כחול, כך גם בצדי הדלתות.

לוח מכשירים -  מד מהירות מד סל"ד ובינם מסך יחסית קטן בו אתה יכול לבחור מה לראות, עליו גם ניתן לראות את ההתראות של סטיה מנתיב (התראה בלבד), התראה לבלימת חירום (הספר טוען שגם יבלום בחירום אמיתי), מערכת זיהוי תמרורים, והחלפת אור גבוה אוטומטי. לכל אחד צליל חיווי שונה. מתפקד היטב. ניתן גם לדפדף ולהראות צריכת דלק וכו'.

מסך מגע צבעוני – חלקו מקורי, חלקו תוספות ישראליות, יוצר לא פעם כפילות, אבל בסה"כ, אפילו מאותגר טכונולגי כמוני, הצליח להפיק תועלת. לטובה יש לציין חיבור טוב וקל לנייד שלי, ומצלמה אחורית. נראות הנתונים במסך גם בתאורת יום טובה.

תא מטען - נוח להטענה וללא שפת הטענה. אם תרצו נפח נוסף, הרצפה נשלפת וניתן למקמה נמוך יותר בכ-15 ס"מ, ואז כמובן נוצרת שפת הטענה קטנה. הכסאות האחוריים כאמור ניתן לקפלם, נוצר משטח עם זוית קטנה, כאשר הרצפה של התא בגובה הנורמאלי, ומדרגה כאשר הרצפה במצבה הנמוך.

בולט בחיסרון בקרת שיוט, כניסה ללא מפתח, בקרת אקלים בכלל ומפוצלת בפרט. מתגים רבים נמצאים מחוץ לטווח הראיה או מוסתרים. כמו הסתרת מתג הספורט על ידי זרוע בלם היד. אכזבה.

הרמת רצפת תא המטען מגלה  גלגל רזרבי בגודל מלא, סט כלים להחלפת הגלגל, אך שוד ושבר, ללא מגבה (ג'ק). חיפוש בספר הרכב בן מאות העמודים, גילה לבסוף שהמגבה ממוקם מתחת למושב הנהג.

מיקום דבילי, בלשון המעטה, ומסוכן. לשם הוצאתו אתה נדרש להזיז את המושב הקדמי קדימה, הסרת הכיסוי הפלסטי כאשר אתה באיזור המושבים מאחור , מעבר לאיזור המושב מקדימה , הזזת הכיסא הקדמי אחורה, ואז אצבעותי השמנמנות יכלו לסובב את הפרפר לשחרר את המגבה ממקומו, לעבור לאיזור המושב האחורי והמגבה בידי. חוויה מסוכנת ביותר כאשר את כל הלוליינות הזו אתה עושה בצד הפונה לתנועה.

 

נעבור קצת למפרט טכני

מנוע – 1496 סמ"ק עם הספק של 112 סוסים ב-6000 סל"ד , מומנט של 13.9 קג"מ ב-4400 סל"ד.

גיר – אוטומטי רציף, עם ידית הילוכים להעברה בין שבעה יחסים קבועים מראש שניתן לשנות בעזרת הידית שעל הרצפה או בידיות מאחורי ההגה.

הגה – חשמלי עם 3 סיבובים מצד לצד.

בלמים – קדמיים דיסק מאוורר, אחוריים תוף בלימה.

צמיגים – 185/60R15עם חישוקים קלים.

 

די, בוא נצא לדרך.

מצאתי תנוחת נהיגה מתאימה במהירות, התחברתי למערכות כמו הטלפון והוייז בקלות, מד הדלק מראה כי המיכל מלא, ותוך דקות אני על כביש החוף לכיוון צפון.

היעד הראשון בית אורן/המחצבות. כמה סבבים שם, ותודה לנהג הטיגואן שהסכים לתת פייט באחד הסבבים.

וכאן באה האכזבה הראשונה. כדי להעביר את ידית ההילוכים על למצב ידני יש להסיתה לכיוון הנהג, בסיבובים הישבן מחליק והופ..  באמצע הסיבוב הזזת את ידית ההילוכים, הרכב עובר לאוטומטי ובמקום הילוך רביעי אתה בהילוך שביעי.

אבל הקצב באופן יחסי מהיר, הרכב לוקח את הסיבובים בשמחה, במהירויות שבעל הרכב הטיפוסי לא חושב להגיע לשם. שיכוך המהמורות טוב, וגם זויות הגלגול לא משמעותיות.

חיש קל הסתיימו להם 229 ק"מ המורכבות מעליות ירידות במהירויות שוללות רשיון  ותדלוק ראשון. 23 ליטר נגמעו עד למספר סנטימטרים מתחת למכסה. פחחח. צריכת דלק של 10 ק"מ לליטר!!  נקדים את המאוחר ואומר כי סבירות גבוהה מאוד שלמרות שהמחוג הראה "מלא", המיכל לא היה באמת מלא כאשר קיבלתי את הרכב.

למחרתו הרכב יוצא למשימתו הבאה, הפעם שלושה מבוגרים , במוד נהיגה של סבתא - מסלול מישורי ברובו ובמהירות שלא עלתה על 100 קמ"ש. אין רעשי רוח, אין רעשי צמיגים, הכל נינוח, הנוסעים מרוצים.

 הפעם עבר הרכב 258 ק"מ תוך מילוי של 15 ליטר באותה טכניקת מילוי. 17.2 ק"מ לליטר. מחשב הרכב הראה 17.3 ק"מ לליטר. יותר טוב. הרבה יותר טוב.

שבת, אני נוסע לפגוש את יוליאן במעלות, בוחר במסלול הררי - גוש שגב, תפן, שוב סוחט את הדוושה עד תום. יוליאן לוקח את ההגה לידיו (דו"ח שלו יגיע בהמשך) שוב כבישי הגליל בעיקר, במוד מעורב. נפרד מיוליאן, ממעלות מושך בכביש הצפון ויורד לצומת כ"ח.

306 ק"מ מעייפים עבר הרכב, 24 ליטר, 12.75 ק"מ לליטר במחשב 12.6 ק"מ לליטר. סביר.

משם הרכב מושך אותי לרמת הגולן. שוב המוד הוא לא סלחני אבל ביאטריס מנפקת קצב יפה, בלי קרקושים ובלי דרמות, הבלמים למרות התופים מאחור עומדים במאמץ, החלפת ההילוכים באמצעות הפלאפים נוחה ומהירה.

226 ק"מ סופר מאומצים, והנה תדלוק אחרון. 19 ליטר 11.9 ק"מ לליטר, המחשב מראה 11.5 ק"מ לליטר.

67 ק"מ אחרונים על כביש 6 בנסיעה רגועה עד להחזרת הרכב. המחשב מראה 21.2 ק"מ לליטר (לא בוצע מילוי) מד הדלק מראה שהמיכל מלא(!!) כנראה שאותו מלא כפי שהיה כאשר לקחתי את ביאטריס. המלצה לטויוטה, מלאו את מיכל הדלק  כדי לא לקבל קריאות צריכה לא סבירות.

מעריך שבנסיעה רגועה פלוס מינוס  צריכת הדלק תהיה 17-20 ק"מ לליטר, היצרן נוקב בצריכה משולבת של 20.8 ק"מ לליטר.

 

סיכום

המחיר של הרכב כולל התוספות ואגרת הרישוי עומד על 113,511 ₪. במחיר הזה ונמוך ממנו, יש לה לא מעט מתחרות, חלקן מאובזרות יותר. כנראה שירידת הערך שלה תהיה נמוכה מן המתחרות כך שחלק מהפערים יתקזז.

בסה"כ נהניתי עם ביאטריס, וכרכב לזוג צעיר או רכב שני במשפחה, מדובר בעסקה טובה.