לקסוס RX200t - מבחן דרך

רוני לקח את לקסוס RX200t למבחן, והיה בטוח שהוא הולך לפגוש פשרה על פשרה על פשרה כדי להוריד את המחיר. זה לא קרה.

במשך שנים היה לקסוס RX אמת מידה לקרוסאובר יוקרה מובהק. עם הופעתו של דגם חדש ומוזל הוא מעורר סקרנות ומתחיל לקרוץ גם ללקוחות מפלחי שוק שלא שקלו אותו קודם. יצאתי לבדוק האם אפשר להיות זול ועדיין יוקרתי.

כאשר שמעתי שיש דגם חדש שמציב את המחיר התחלתי של ה-RX באיזור 400,000 שקלים נורא הסתקרנתי. על פניו, מדובר ברכב שנמצא בליגה של מרצדס ML וב.מ.וו X5, אבל זול בכ-20% מהגרסאות הכי זולות שלהן. כאן בהחלט יש מה להתעניין.

אי לכך ביקשתי לקבל את הרכב למבחן כדי לגבש דעה לעצמי וגם כדי לחלוק אתכם את התובנות של מי שיכול להיות לקוח פוטנציאלי. זה לא יהיה מבחן עיתונאי גרידא, אלא יותר בחינה אישית של לקוח פוטנציאלי.

אבל המבחן של לקסוס RX התחיל דווקא מה-XT5 של קאדילק שהיה באותו זמן במבחן במערכת של קארספורום. המערכת, כמה נוח, נמצאת כמה מטרים מסוכנות לקסוס. בלי לחשוב פעמיים החניתי את הלקסוס ועשיתי סיבוב של כמה שעות בקאדי. את ההתרשמות שלי ממנה תוכלו לקרוא בשרשור שלו.

 

מי אתה, לקסוס RX?

את הנתונים היבשים אתם מוזמנים לקרוא בקטלוג באתר. בגדול, מדובר ברכב שמשאיר לכם עודף של 10 סנטימטר מ-5 מטר, וכמה קילוגרמים מ-2 טון. קרוס-אובר עם הנעה כפולה לא קבועה, מפוצץ יוקרה וטכנולוגיה.

גרסת הטורבו-בנזין מגיעה ברמת אבזור אחת: לקשרי, שכוללת כל מה שרכב כזה צריך לכלול ומעבר. לחיוב תצוין מערכת בטיחות אקטיבית שכנראה מבוססת על טכנולוגיה ציונית שנמכרה לגולה ב-14 מיליארד (15.3, אבל מי סופר. העורך). היא יודעת לשמור על הנתיב, מרחק מהרכב שמלפנים, ולקרוא תמרורי מהירות, ועושה את זה בצורה מרשימה.

זה אמנם משהו שיש ברוב המכוניות אבל כאן היא עושה את זה בצורה מנומסת על ידי הרעדות קלות של ההגה. יש לציין שבקרת השיוט האדפטיבית לא שימושית בפקקים כי היא עובדת רק מעל 40 קמ"ש וגם במרחק המינימלי שומרת מרחק לא מספיק ישראלי מהרכב שלפניך ומאפשרת למכוניות אחרות להידחף. מה שבתורו גורם לבקרת השיוט לבלום בבהלה.

דבר נוסף שאני יכול לציין לשלילה זה העדר חבילת מצלמות היקפיות. לדעתי זה חובה במכונית בכזה גודל אבל הסתדרתי בסדר עם מערכת החיישנים ההיקפית. היעדר גג פנורמי לטעמי מהווה יתרון, כי זה דבר לא שימושי וסתם מעביר יותר חום לרכב בקיץ. לא אהבתי גם את מדרגות הצד שהיו ברכב ההדגמה. הבנתי שזה אביזר מקורי שמותקן בארץ, אבל למרות שאני חסיד גדול של מדרגות צד, ברכב הזה הן הרגישו מיותרות מכיוון שאינן בולטות מהדלתות ובכך לא מגנות עליהן מהישראלי המצוי. מעבר לזה, בגלל שהן לא בולטות אתה גם מוותר עליהן ביציאה מהרכב ויורד ישר לכביש, ובכך מלכלך עליהן את חליפת המשי של גוצ'י . מיותר.

 

איך זה מרגיש?

הרבה מקלדות נשברו בדיונים אינסופיים בנושא: "מה הוא פרימיום ומה עושה את הרכב יוקרתי"?

ובכן רבותי, התשובה: אתם פשוט מזהים את זה. אם זה נראה פרימיום, ומרגיש פרימיום, סביר להניח שזה פרימיום. ואומנם פה יש לנו עסק עם הגרסה הכי זולה והכי "עניה" של ה-RX, אבל בל נשכח שעדיין מדובר ב-RX. אמת מידה ליוקרה ושלמות בפני עצמו (זה הוא אמר, לא אני. העורך).

מבחינת גימור פנים רכב המבחן הגיע בשילוב מהמם של צבע קרם עם חום-אדמדם. כל פיסה בקונסולה הראשית והמרכזית עטופים בעור בצורה מדויקת ומעוררת פליאה. לחיוב יצוינו מושבים נוחים להפליא כמיטב המסורת הלקסוסית ומאווררים כבר בגרסת בסיס. יש לציין שהחומר עצמו מרגיש כדמוי עור לא מוצלח במיוחד מכיוון שהמרקם שלו חלק מדי ונקי מדי. אבל מקריאה בחוברת הבנתי שמדובר בעור אמיתי שעבר תהליך עיבוד מיוחד  הוריד את כל הפגמים והמרקמים של העור, ונצבע בצורה מיוחדת עם ציפוי הגנה מיוחד שיש רק ללקסוס. כפי שאמרתי קודם: פילוסופיית שלמות היפנית שלא תמיד נראית לעין או זועקת "שופוני".

יחד עם זאת, אחרי כל הסיפור השיווקי היפה על 17 אומני Takumi שתופרים ידנית את העור במכוניות, אחד התפרים על ההגה היה גס מדי ובלט ושיגע אותי תחושתית. להגנתם יאמר שיש לי כזה פגם גם באינפיניטי, אבל שם זה סימטרי בשני הצדדים ונובע מקיפול עור. כאן מדובר בתפר. ברכבים האחרים שברשותי ונהגתי בהזדמנויות רבות אין את התופעה הזו וההגאים של כולם , כולל סוזוקי ספלאש ומיצובישי ספייס סטאר, חלקים בלי תפרים או כפלים בולטים.

לשלילה יצוין מסך מרכזי ללא מגע שגם טיפה קטן מהמצופה ופלסטיק מגולוון דמוי מתכת בידיות וכפתורים. זה צרם לי במיוחד לנוכח החוגות במערכת הסטריאו שכן עשויות מאלומיניום. כאן בפעם ראשונה הרגשתי שחסכו עלי. כמו כן יש לציין לשלילה עומס כפתורים על לוח השעונים והקונסולה המרכזית. מרוב הכפתורים לא תמיד מצאתי את הכפתור הנכון והעדפתי לשלוט על מזגן דרך המערכת. מזל שאני יודע שזה אפשרי.

תא המטען של 506 ליטר לא משהו לרוץ לספר לחבר'ה ומרכב בגודל כזה ציפיתי ליותר. אבל הוא נלקח לטובת מרחב פנים עצום. ברכב הזה יש מקום לכולם ומושב האחורי לא מבייש גם מובילות אח"מים מובהקות. אני בקלות יכול לראות אותה כרכב של מישהו שיש לו נהג פרטי. אם בכל זאת אתם מרגישים ש-506 ליטר לא מספיקים לכם, ניתן להזיז את שורת המושבים האחורית על מסילה ולהגדיל את נפח תא המטען על חשבון מרווח פנים בשורה השנייה.

 

איך זה נראה?

מבחינה עיצובית הדור האחרון של לקסוס זנח את העיצוב הסולידי והמאופק שאפיין אותם במשך עשורים והלכו על עיצובים חדים ונועזים. אני חייב לציין שבהתחלה היה לי קשה לבלוע את חרטום הצרעה שלו. באופן כללי קשה להגיד שה-RX הוא רכב יפה, אבל הוא בהחלט מיוחד ובעל ייחודיות עיצובית. דבר שבהחלט לא טריוויאלי בימנו. יעידו על כך מכוניות של אאודי שאי אפשר להבדיל בינן עד שלא מעמידים אותן אחת ליד השנייה. הקווים החדים של הגוף בולטים אפילו בלבן, שכידוע בולע קימורים של רכב. כאשר תיאמתי נסיעת מבחן ביקשתי ספציפית רכב לא לבן עקב סלידתי מהצבע, אולם לבן פנינה של לקסוס עומד בפני עצמו. זה צבע מהמם בעל גוונים רבים בתנאי תאורה שונים. כמו כן אני רוצה לציין את קורת הC המוזרה שלו בצבע שחור. חלק מהשחור בעצם מסתיר את חלון המשולש האחורי.

ה-RX200t מצויד בגלגלי 18 אינץ'. זהו גודל מבורך שמקנה יותר נוחות, מגן על החישוק משפשופי מדרכות ומוזיל משמעותית עלויות של הצמיגים. בכלל, הרעה החולה של חישוקים ענקיים וצמיגים בחתך נמוך, שלקוחה מסצנת שיפורים של זמרי ראפ אמריקאים מעצבנת אותי וכולי תקווה שתחלוף במהרה מבלי לשוב. רכב שלא צריך להתמודד עם קריסה דופן בנהיגה אגרסיבית ונמרצת לא צריך צמיגים בחתך נמוך.

 

איך זה נוסע?

היכרותי הראשונה עם מנוע 2 ליטר טורבו של לקסוס הייתה לפני כמה שנים דווקא על ה-NX, והוא השאיר רושם של מנוע "פרווה". בלי מחץ או כל תכונה מעניינת לספר לחברה, למרות נתונים טובים על הנייר. לכן הציפיות שלי ממנו היו די נמוכות. ככה זה תמיד בחיים: כקוטן הציפייה, גודל ההפתעה. כאן הוא מגיע עם אותם 238 כוח סוס אבל גם כמעט 36 קג"מ של מומנט שזמינים החל מ-1600 סל"ד שמאפשרים ל-RX200t לא להרגיש נחות. בטח שלא מול אחיו ה-RX350. גם תיבת ההילוכים, למרות שהיא מיושנת ועם 6 יחסי העברה בלבד, לא מאכזבת וביחד אנחנו מקבלים חטיבת הינע נמרצת שמספקת את הנדרש לכל מטרה.

תצרוכת הדלק בימי המבחן הייתה אופיינית לרכבים בגודל הזה - 7.5 ק"מ לליטר בנהיגה משולבת וכ-9 קילומטר בכביש בינעירוני, צריכה מאוד דומה לזו של מנוע ה-3.5 ליטר האטמוספרי ב-RX350. כמובן שנתונים אלה יהיו פחות טובים ככל שהנהיגה יותר נמרצת.

 

מבחן האישה

בכל רכב שמגיע אלי למבחן, אני מבקש מאשתי לעשות עליו נסיעה ולחוות את דעתה מנקודת מבט נשית. כאן זה היה רלוונטי מתמיד מכיוון שהיא עצמה מתניידת בלקסוס СT200h ביום יום. כאוהדת מותג שרופה היא כמובן אהבה את הרכב אבל ציינה שלמרות שהיא בוגרת של כמה רכבים גדולים ומגודלים, היא כבר לא רגילה לגודל כזה ולא רואה עת עצמה מתניידת על מכונית כזאת ביומיום. לא נרשמו הערות מבחינה ארגונומית ונהיגה עם עקבים. נשות צהלה וכפר שמריהו יכולות לנשום לרווחה.

 

מבחן הילדים

באמת שלא היה להם מה להגיד. מושב אחורי שלא מבייש רכבי סלון עם מרווח שמרגיש גדול יותר ממה שכתוב. זווית הגב במושבים האחוריים ניתנת לכיוון - פיצ'ר שקיים כמעט בכל הרכבים.

מבחן המבוגר האחראי

ביקשתי מקרוב משפחה מבוגר שמתנייד במרצדס GL לעשות איתי סיבוב ולהגיד מה הוא חושב על הרכב.  לא היה חסר לו הכוח, למרות שהוא נוסע על דיזל, אבל התלונה העיקרית הייתה דווקא מכיוון ארגונומי. היה עמוס ולא ברור לו מבחינת כפתורים.

 

סיכום

במשך דורות בנתה לקסוס בכלל ו-RX בפרט מוניטין של רכב יוקרתי ולא מנקר עיניים. בדור האחרון זה בהחלט לא ככה. הוא בולט בעיצובו ובנוכחותו אבל עדיין לא מעורר איזו הרגשת אנטי. זה מה שיפה ב-RX. החששות שלי מדגם מוזל עם מנוע מסורס התבדו לחלוטין ואני יכול להמליץ עליו בלב שלם.

האם הייתי רוצה כזה? – כן

האם הייתי קונה כזה? – כן. בלי אבל, בלי שום התניה.

אי אפשר להגיד שלקסוס RX200t מהווה חבילה מושלמת ומאוזנת. יש יותר טובים ממנו כמעט בכל תחום ספציפי. אבל אין אף אחד שיותר טוב ממנו בכל התחומים ביחד. השלם, כרגיל, גדול יותר מסך חלקיו.

מה אתם חושבים, לקסוס RX200t הוא מתחרה ראוי בקטגוריה, או שבמחירים האלה כבר כדאי להתאמץ עוד ולקחת את אחד המנועים הגדולים?