תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • פיגו
  • פיגו 308
  • פיג'ו 308GTi - מבחן דרך - וכותרת*

    פיגו 308

    *הרבה מבטים עוינים ואיש מבוגר שמפרגן / הדרך לתח"צ עם רב-קו מעולם לא היתה מהירה יותר / רוצה להגיע לכותרות ב YNET ? / רכב אוטומטי עם גיר ידני - תבחרו איזו כותרת שבאה לכם טוב, הכל מדויק.

    • 04-05-2017
    • מאת: יואב פולס | צילום: בועז רייז

    לפני שנתחיל, כמה דיסקליימרים הכרחיים,

    1. זה לא 'מבחן' התגרזנות ועמידה על ההבדלים בהתנהגות הקצה של הצרפתייה לעומת מיטב תוצרת פולקסוואגן או סיאט.

    2. אני כותב מנקודת המבט האישית שלי. במהלך המבחן היו חילוקי דעות בין חלק מהנוהגים. לכל אחד יש את נקודת המבט שלו. (קחו את כסאות המסאז' ותביאו סאן-רוף / לא משלם שקל על הצביעה הזו, מוכן לשלם כדי שהיא לא תהיה וכד'). זה בסדר. מותר לא להסכים.

    3. אני מנסה להעביר את החוויה מהזווית האישית שלי מהרכב.

    במהלך המבחן עלו המון קלישאות. דרסנו את כולן. לא יהיו כאן כאלה.

    מספר ימים לפני קבלת הרכב אני פונה לאנשי לובינסקי עם בקשה לנסיעת מבחן אישית בפיג'ו 308GTi. ברור להם, וגם לי, שאני לא הלקוח הסופי. מצד שני כבר עשיתי נסיעת מבחן להתרשמות על רכב שלהם ויצאתי עם הזמנה ביד (ע"ע קוקטסתי), אז הם מנסים.

    אני מקבל את הרכב בערב החג השני בצהריים, כשאני עם הקטנה איתי ברכב. יציאה מנהלתית מהסוכנות, הרכב עצבני וקופצני משהו. יוצא לאט, ומנסה להכיר את הרכב. לחיצונת על דוושת הגז מספיקה להוציא מהקטנה שחגורה מאחורה צעקה "אבא לאט!", ותאמינו לי שלא עברתי את ה-70 קמ"ש. רק שהדרך לשם היתה קצרה להפליא.

    מתאם עם האישה מפגש למסירת הגורה, ואני חופשי ומשוחרר לעיסוקי עם הרכב. עוצר במקום מסודר, מחבר את הטלפון למערכת של הרכב, ויוצא להסתכל.

    העיצוב הוא של ה-308 הרגילה, עם צביעה בשני גוונים ו'נגיעות' של הבדלים. אני מאוד אהבתי את הצביעה, חברים אחרים פחות. החזית הרגילה של ה-308 משולבת עם פסי לד. הדבר הבא שתופס את העין הוא הג'אנט. 19 אינץ', עם צמיג שנראה כמו הדבקה של פס גומי. למען הפרוטוקול, המידה היא 235/35/19. ארבעה מישלין פיילוט סופר ספורט.

    הצללית היא הצללית המוכרת של ה-308, ואז, באמצע הדלת האחורית, האדום/בורדו מתחלף לשחור. התוצאה דרמטית. אני אהבתי מאוד, כמה חברים אהבו הרבה פחות. בחלק האחורי שוב אותו מראה מוכר של ה-308 הרגילה אבל חדי העין יבחינו בצמד מפלטים ודיפיוזר עדין. אם זה לא מספיק, אז גם סמל GTI מאחורה, ושני סמלים על הכנף הקדמית.

    בתוך הרכב נמשך העיצוב המוכר של ה-308 המשפחתית, עם נגיעותGTI  - כיתוב בתחתית ההגה, קו אדום על ההגה למעלה, ועוד מעט אביזרים. והמושבים. מרופדים עור ועור הפוך, יפים, נוחים ותומכים, עם תפירה אדומה, כיתוב PEUGEOT SPORT לבן. ומסאז'. (בחיי שלא הבנתי למה בנאדם נכנס לסוכנות רכב ומבקש מושבים עם מסאז') עוד נמצאים בהגה שליטה על מערכת השמע, קרוז קונטרול ועוד.

    לוח המחוונים הוא 'מעל ההגה', כמו בכל דגמי פיג'ו האחרונים. באמצע צג דיגיטלי המציג מהירות ונתוני בקרת שיוט/מגביל מהירות, מד סל"ד גדול מימין ומד מהירות גדול משמאל, ובקצוות מד חום מנוע ומד דלק.

    במרכז הדשבורד מסך מגע בגודל 9.7 אינץ' השולט על מערכות הרכב. מתחתיו שממה, וקצת מתחת כמה פקדים. בגזרת ידית ההילוכים קצת יותר מעניין, מוט הילוכים ידני עם שישה הילוכים כשראשו כסוף עם נגיעות של אדום בצדדים, כפתור 'ספורט' ולידו כפתור התנעה וטיפה אחורה כפתור למעצור היד. בהמשך תאי איחסון. כל הדשבורד, הריפודים ואזור ידית ההילוכים מעוטרים עם תפירה כפולה בצבע אדום. נחמד. הדשבורד עצמו נעים למגע, הפלסטיקה שמתחת למסך מעט פחות.

    המושבים האחוריים שוב מרופדים בעור, עם אותה תפירה אדומה. שאיש לא יתבלבל מאחורה שהוא נוסע ב-308 רגילה.

    בגיזרת הגאדג'טים נציין שקע 220 וולט, פנסי לד קדמיים (עצמת תאורה מצוינת), כניסה ונעה ללא מפתח, ועוד אביזרי נוחות חביבים.

    תא מטען רגיל, עם גלגל רזרבי קטן, ערכה להחלפת גלגל ו...קומפרסור לניפוח. ההשערה שלנו היתה שהקומפרסור הוא המקורי, ובארץ הוסיפו את הגלגל הרזרבי וערכת הכלים.

    נזכור שבתא המנוע שוכן לו שד קטן. מנוע 1.6 ליטר המפיק 33.6 קג"מ ב-1900 סל"ד ו-270 כ"ס ב-6000 סל"ד. המשמעות היא שבכל הילוך יש לכם כח זמין לכל עקיפה שתרצו. בעיה קטנה שמתעוררת עם הסל"ד בו מתקבל ההספק המקסימלי היא שקצת מעליו יושב לו מנתק ההצתה המרושע והורס את החגיגה. למען ההגינות, ב-40 השעות שהרכב אצלי ביקרתי את מנתק ההצתה יותר פעמים מאשר ביקרתי אותו בכל 48.5 השנים שקדמו לאותן 40 שעות.

    צבירת המהירות של הרכב מרשימה מאוד. לא תמצאו מתחת ל-200 אלף ש"ח שום דבר שמאיץ כך. מכל מהירות ולכל מהירות (על המתחרות נדר בסוף). זה כל כך קיצוני שמהר מאוד אתה משייט על הילוך חמישי או שישי, ואם צריך לצאת לעקיפה אתה לא טורח להוריד הילוך, ועדיין מסיים את העקיפה במהירות הבזק. את מעלה עקרבים לדוגמא עלינו בהילוך שני. בשום נקודה לא הורדנו לראשון, כולל לא בסיבובים, ולא העלנו לשלישי בישורות הקצרות. מובן שעלינו בזהירות ולא בהתגרזנות.

    עכשיו לעניין הפרופורציות – מי שירד מרכב עם 400 כ"ס (וזה לא לנדקרוזר או משאית סקאניה), והרכב היומיומי שלו הוא רכב עם תאוצות של 0-100 בפחות מ 8 שניות, יתרגש פחות מהטיל הצרפתי. מי שבא לנהוג ברכב הזה מכל רכב אחר בהחלט ירגיש שהוא נוהג במכונה מרשימה.

    אבל תאוצות זה לא הכל, ולפעמים צריך לפנות. חברי לקבוצת הווטסאפ קיבלו ביום בו אני קיבלתי את הרכב הודעות של "הצמיגים גמורים". קשה היה לי לשים את האצבע על הדבר המדויק בגללו בפניות הרכב לא התנהג כמו שציפיתי מרכב עם הנעה קדמית. ואז עצרתי. דבר ראשון בדקתי את מצב הצמיגים – היו תקינים לחלוטין. בדקתי לחץ אוויר, היה גבוה מאוד. 41 PSI לעומת ה-35/32 המומלצים על ידי היצרן. הורדנו מעט לחץ אוויר, הנוחות השתפרה מיד, אבל עדיין אותה תחושה מוזרה בהגה. עצירה שניה לקריאה בספר רכב. מסתבר שהרכב מצויד בדיפרנציאל קדמי מוגבל החלקה מסוג טורסן. זה כבר עושה שכל להתערבות הלא מוכרת בגלגלים הקדמיים.

    על משטח אספלט נקי ורחב (מנחת כלשהו בארץ) ניתן היה לבחון את פעולת הדיפרנציאל, לקבל בטחון בהתערבות בהיגוי, וללמוד במקום מבוקר כמה אחיזה יש לרכב, ויש לו טונות של אחיזת כביש. עזבו אתכם מתיאורים קלישאתיים – לפיג'ו הזו יש אחיזת כביש נהדרת.

    ההגה חד ומדויק, כשלפעמים רק מחשבה על פניה או מעבר נתיב כבר גורמים לו להתרחש. נגיעה קטנה ואתם איפה שרציתם.

    זוויות גלגול – כמעט ואין. הצד שני שלה הוא נוחות. בתחילת הנסיעה עם לחץ האוויר הגבוה הרכב היה נוקשה מדי על גבול המעניש. אחרי ההפחתה לנדרש המצב השתפר, ועדיין מדובר ברכב נוקשה. נסיעה בתוך ערי ישראל – רמת השרון, פתח תקווה, ראשון לציון ועוד יכולה להיות חוויה פחות מפנקת. בור אקראי בירוחם גרם לי לפלוט "סליחה" לחבר שלידי.

    לחיצה על מצב ספורט עושה כמה דברים. הדבר המיידי – תגובת המצערת הופכת להיות עוד יותר חדה. היא גם משנה מעט את מפת הכוח של המנוע, מדליקה את תאורת לוח המחוונים באדום, וגם משנה את הסאונד של הרכב. נחמד.  

    לגבי הסאונד של הרכב – נקודה חשובה למי שמשקיע לא מעט ברכב שכזה. לי אישית היה חסר קצת עומק ובאסים. המנוע נשמע די אנמי ושגרתי. היו חברים שהעדיפו ככה, אני הייתי רוצה קצת יותר, כמו ב-208GTi (וגם בגללה לא בדיוק יזמינו עליכם את המשטרה. העורך).

    הרבה מבטים זועמים הופנו אלינו במהלך הנסיעה. אבל היה איש אחד מבוגר באודי 5Q, שאחרי זינוק מהיר מרמזור נעמד לידינו וסימן שנפתח את החלון. היינו בטוחים שנקבל 'שטיפה'. להפתעתנו 'בא לו טוב הרכב' והתאוצה, בירך אותנו על הבחירה המצוינת, וסימן שגם האוטו יפהפה לטעמו. הופתענו.

    צריכת דלק – אחרי יום אגרסיבי בדרום, חזרנו מנהלתית. קרוז קונטרול על 100 קמ"ש, איפוס המחשב שמודד את צריכת הדלק, וכ-100 ק"מ אח"כ נרשמה צריכת דלק של 16.6 ק"מ לליטר. למחרת לא איפסתי את המחשב, ואחרי עוד יום אגרסיבי, צריכת הדלק הממוצעת היתה קצת מעל 11 ק"מ לליטר. בסופו של דבר אי אפשר להתגרזן עם הרכב 'כל יום, כל היום', וניתן לצפות לצריכה של איזור ה-10-12 ק"מ לליטר. 

    הרבה חוויות עברתי עם הרכב הזה במהלך החג. הבת שלי קראה לרכב 'רכבת הרים' בגלל המהירות והאחיזה בפניות, אבל השאלה היא האם הייתי קונה אותו, וכאן אני חושב שכנראה שלא. אהבתי יותר את ה-208GTi. היא משמעותית יותר איטית ורגועה מה-308GTi, ועבורי, מנקודת המבט האישית שלי, ה-308GTi הזו היא מדרגה אחת גבוהה עבורי ועבור מה שאני רוצה.

    כמה מילים על המתחרות – המתחרות הטבעיות של ה-308GTi הן סיאט לאון קופרה ופולקסווגן גולף GTI על שלל גירסאותיה. לא תשמעו ממני המלצה עליהן, פשוט כי לא התנסיתי בהן, ובוודאי לא בגירסאות העדכניות שלהן, ואני גם לא מאמין בקביעה נחרצת מה יותר טוב. אני סבור שלכל אדם יש מכלול שלם של נתונים ודרישות, תחושות וחיבור למותג ולמה שהוא משדר, וזה משפיע גם על ההחלטות הרציונליות, מה גם שרכב כזה קונים עם רגשות, ולכן כל אחד צריך למצוא את מה שהוא מתחבר אליו יותר, ואין כאן 'נכון' או 'לא נכון'.

    ה-308GTi היא רכב נפלא, חזק מאוד, יפה לטעמי, עם אחיזת כביש מצוינת. היום, יותר מאשר לפני יומיים, ברור לי שאני לא הלקוח לרכב הזה. הבעיה היא לא ברכב – היא בי.

    אני בטוח שהסקירה/מבחן הלא מייצגים הללו יגררו שאלות ותהיות – אשמח להרחיב על כל נקודה שתבקשו, אבל זכרו – זה מנקודת המבט האישית שלי.

    את הרשום מעל סיכמתי בסוף היום השני עם הרכב, בערב. אבל הלילה עבר, והבטחתי לאנשי לובינסקי שאגיע אליהם להחזיר את הרכב מוקדם בבוקר. הכניסה לרכב בבוקר מזכירה לי כמה קל להתרגל לטוב. הנסיעה ללובינסקי עוברת בכיף, עם קצת לחיצות, ואז צריך לפנות שמאלה להיכנס אליהם, ואני לוחץ וממשיך ישר. עוד קצת מהכוח הדבילי שהרכב הזה מייצר, ועוד מנת חיוכים. אני מחזיר את הרכב לנציג נסיעות המבחן, וחוזר לדיילי שלי, רכב ליסינג סטנדרטי. פתאום נראה שהוא התקלקל במהלך השעות שהיה שם. פתאום הוא לא מאיץ, בקושי בולם, זוויות הגלגול מפחידות, ההגה נוראי, יכול להיות שהוא התקלקל במהלך החניה או שהאריה יצר רף חדש של התנהגות, שלידו שום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה.

    אז תיקון למה שרשמתי למעלה. הייתי שמח מאוד להחזיק את האריה הזה כחיית מחמד. הוא בהחלט ראוי לכך. פצצה של רכב.

    מה אתם חושבים על פיג'ו 308GTi? רוצים לשאול את יואב שאלות? הצטרפו לדיון בפורום.

    dddd