טויוטה C-HR - מבחן דרך - רבותיי, מהפך

ג'יפון, מעוצב, עם מנוע היברידי או טורבו. טויוטה C-HR צועד קדימה באבולוציה

לפני שנכנסים למבחן עצמו של טויוטה C-HR, צריך להבין מה הוא בדיוק, לאן הוא נכנס, ואיפה הוא עומד ביחס לדגמים האחרים של טויוטה או ביחס למתחרים שלו.

נתחיל מהדברים הברורים מאליהם - טויוטה C-HR הוא ג'יפון קטן. אז הוא אמור להתחרות ברנו קפצ'ור וחבורתו? ובכן, לא בדיוק. כי מבחינת מידות (אורך: 436; רוחב: 180; גובה: 155; בסיס גלגלים: 264) הוא קרוב יותר לקשקאי ולג'יפונים בגודל בינוני.

אבל בדיוק בפלח השוק הזה לטויוטה כבר יש את הראב4, לא? ובכן, לא בדיוק. כי הראב4 מכוון לארה"ב, כמו ההונדה HRV, המאזדה CX5 ואחרים. הראב4 גדול ויקר יותר מרוב המתחרים האירופיים ובמידה מסוימת משאיר את הנישה הזו - של ג'יפון אירופאי בגודל קצת-פחות-מבינוני - פנויה.

 

זה הונדה?

העיצוב של ה-C-HR הוא הדבר הראשון שמכה בכם. אבל מה זה מכה, עם פטיש 5 קילו. לפרצוף. להוציא הפריוס, שמוחצנת - בגדול - לשם המוחצנות, אין עוד אף טויוטה עם עיצוב שאפילו קרוב ל-C-HR. רוב האנשים ציינו שעיצוב כמו של ה-C-HR הגיוני יותר שיצא תחת ידיה של יצרנית כמו הונדה, עם העיצובים המשוגעים שלהם.

וזה ניכר. לכל מי שלא נתקל במסע הפרסום האגרסיבי מאין כמותו של טויוטה, לקחו כמה שניות של בהייה כדי להבין מה בדיוק עומד מולו. כל השאר נעצו מבטים כאילו עבר לידם לכל הפחות F-35. אפילו נתקלנו בנהג של לינקולן MK-C שהחליט לצלם את הטויוטה תוך כדי נסיעה באיילון (חשבת שלא ראינו אותך, אה?).

והאמת? אני מבין אותם לגמרי. האם היא יפה או לא, אפשר להתווכח, אבל על העובדה שה-C-HR הוא רכב מרשים כולם מסכימים. החזית האגרסיבית, האחוריים המשוכים מעלה והגג השחור (רק בגרסה המאובזרת) גורמים לו לבלוט בצורה מאוד מאוד ניכרת. הייתי אומר שהיא נראית כמו ניסאן ג'וק שהתגייס למארינס, אבל זה יכול להעליב אותו. את ה-C-HR, כן?

 

זה הנאוטילוס?

תא הנוסעים של ה-C-HR, להוציא הפריוס, משחק בליגה משלו וממשיך את מגמת ה"משהו שמעולם לא ראינו מטויוטה". פה כבר מתחילה להתבהר הסיבה. אולי לא כולכם זוכרים, אבל לטויוטה כמעט מאז ומתמיד היו מכוניות שפנו לחובבי רכב. הסופרה האגדית, הסליקה המעט שפויה יותר, ה-AE86 חביבת הדריפטרים, ה-MR2 הפתוחה או ה-GT86 המודרנית.

כולן פנו ללב, וכולן יצרו לעצמן הילת כבוד אצל החובבים. אבל כשהגיעה הזמן לקנות את המכונית "הראשונה" בבית, הדגמים של טויוטה קיבלו כתף קרה. כי הקורולה, האוריס והאוונסיס, הן לא בדיוק שיא הסקסיות. אז טויוטה רוצה מכונית שתגרום לאנשים לקנות אותה כי הם רוצים, לא כי הם צריכים.

נחזור לתא הנוסעים של ה-C-HR. העיצוב היוצא דופן (ולטעמי נפלא) של דיפוני דלתות בטקסטורה מעניינת, פס כחול שנע לרוחב הדשבורד וחובק את המסך המרכזי (אפור בגרסה הבסיסית) והשקעים בתקרה שנעים אחורה מסוככים השמש משאירים רושם חזק, וגם איכות החומרים טובה בהרבה ממה שהתרגלנו לראות בדגמים האחרים.

המושבים נוחים, גם אחרי מעל ל-10 שעות רצופות מאחורי ההגה, והמרווח מלפנים טוב. המעבר אחורה גורר איתו תגובות מאוד מעורבות, בלשון המעטה. המרווח - גם לראש אגב, מפתיע. עוד יותר מפתיע הוא המושב עצמו, שמרגיש אפילו מעט נוח יותר מהקדמיים בזכות בסיס ארוך יותר. לשני אנשים בגובה ממוצע פלוס לא תהיה שום בעיה למצוא מקום לכל האיברים.

אבל לא הכל טוב, ונראה שטויוטה הקריבה קורבן אחד יותר מדי על מזבח העיצוב. החלונות האחוריים, אוי החלונות האחוריים. הם פצפונים, והם נגמרים מוקדם מדי, כך שכדי להציץ החוצה צריך ממש להישען קדימה, וזה - לילדים שכבר לא צריכים כסא מגביה - ממש לא כיף. גם מבוגרים שישבו שם הרגישו תחושת קלסטרופוביה מעיקה משהו.

תנוחת הישיבה לא רעה - אך ההגה אינו מתכוונן מספיק, גם לגובה ועל אחת כמה וכמה לעומק. בכל הנוגע לגובה הישיבה, כאשר מסתכלים על ה-C-HR ליד יאריס, מגלים שזו האחרונה אינה נמוכה בפער מורגש כלל וכלל.

תא מטען בנפח של 297 ליטר הוא לא גדול במיוחד אפילו לסופר מיני (לפיג'ו 208 יש 311 ליטר), שלא לדבר על ג'יפון. ולפני שאתם קופצים ומסבירים לי שזה הייבריד ואין מה לעשות, גם לדגם עם מנוע הבנזין יש נפח זהה. אבל בפועל הוא לא מרגיש כל כך קטן, הפתח גדול ורחב והתא עצמו נגיש ונוח.

 

זה עולה כמה?!

לאחרונה אנחנו חוזים בשינוי מגמה מבורך מאין כמוהו בשוק הישראלי. עוד ועוד מכוניות עממיות עם תגי מחיר שגבוהים רק במעט מאלו של משפחתיות סטנדרטיות מגיעות עם חבילות בטיחות מקיפות מאוד. הראשונה הייתה קיה עם ספורטאז', מאחור יותר הצטרפו הנירו ויונדאי איוניק, וגם טויוטה ומאזדה שדרגו את מערכות הבטיחות האקטיביות של הקורולה (ומאוחר יותר של דגמים נוספים) וה-3 בהתאמה.

בעוד גם בפריוס היקרה יותר חסרות מערכות דוגמת תיקון סטיה מנתיב, ה-C-HR מציע את כל המערכות - להוציא ניטור שטחים מתים - כבר בגרסת הבסיס. בקרת שיוט אדפטיבית עם פונקציית זחילה, זיהוי תמרורים, אור גבוה אוטומטי וכמובן בלימת חירום אוטומטית, כולן קיימות כאן. במחיר התחלתי של 142 אלף שקלים מדובר על חבילה מרשימה ביותר. במיוחד כשזוכרים שיש גם מכוניות יקרות בהרבה שלא מציעות אפילו חצי מהמערכות הללו.

מעבר לאבזור הבטיחות, שהוא ללא ספק - לטעמנו - האס הכי גדול בשרוול של ה-C-HR, כולל הג'יפון של טויוטה אבזור נוחות סטנדרטי יחסית - מערכת מולטימדיה מקורית, כניסה והתנעה ללא מפתח, בקרת אקלים מפוצלת, חיישני אור וגשם, ועוד. בנוסף, גם כאן ניתנת האופציה (כ-2,000 שקלים) לקבל את מערכת ה-Toyota Connect של היבואנית, מערכת חביבה, אך לטעמנו עדיין לא אפויה לחלוטין עם פעולה מעט איטית ומסורבלת ונטיה לקרוס מדי פעם. היא כוללת המון פיצ'רים מעניינים מאוד דוגמת ספר רכב דיגיטלי וסרטוני הדרכה חביבים לדברים כגון החלפה גלגל, וכמובן ניווט מבוסס ווייז, והיא מגיעה עם אפליקציה תואמת שמציעה אפשרות לאתר את הרכב, להזמין תור למוסך ועוד, אולם כאמור נדרש לה עוד לא מעט ליטוש.

לזכותה של יוניון מוטורס אני חייב לציין את העובדה כי כל אבזור ה"חובה" נמצא כבר בגרסת סיטי הבסיסית, ואילו גרסת שיק היקרה יותר (150 אלף ש"ח, רק בדגם ההיברידי) מוסיפה עוד אבזור כמו חימום מושבים, אבל עיקר התרומה שלה היא לעיצוב - גג שחור, חלונות כהים, והנגיעות הכחולות והסגולות בתא הנוסעים. כך שגם אם תקנו את הגרסה הבסיסית תקבלו רכב מצויד היטב ולא תרגישו שחסכו עליכם. את המפרט המלא של טויוטה C-HR תוכלו לראות כאן.

 

זה טויוטה.

מיד עם ההתנעה, מבינים שמבעד לכל העיצוב המגניב (באמת מגניב) והמוחצן (ממש מוחצן), עדיין שוכנת לה טויוטה. יוצאת הדופן היחיד היא נוחות הנסיעה בתוך העיר, שם ה-C-HR מרגיש מעט קשיח. יותר קשיח מכפי שהתרגלנו בדגמים אחרים. אולי זה בגלל חישוקי ה-18 אינץ' שמקבלים בגרסה המאובזרת ואולי לא, אך שיבושים בכביש חדרו לתא הנוסעים בצורה מעט יותר מורגשת מאשר בקורולה. אבל אין בכך להגיד שה-C-HR נוקשה או לא נוח, אלא מעט פחות ממה שהתרגלנו.

בכבישים מהירים שוב מורגשת נוכחותם של החישוקים האופנתיים והצמיגים הגדולים מדי שעוטפים אותם, עם רעשי כביש שחדרו מעט יותר מהרצוי. עם רעשי הרוח, מאידך, הג'יפון התמודד יפה מאוד, ואפשר היה לנהל שיחה נינוחה גם במהירויות שיוט.

זוכרים שדיברנו על החלונות האחוריים שהוקרבו על מזבח העיצוב? אז אותו הדבר נכון גם לגבי השמשה האחורית, שדומה יותר לחרך ירי בהאמר ממוגן מאשר במכונית יומיומית. אבל ניחא. לפחות לשאר הכיוונים שדה הראיה סביר לחלוטין.

 

זה הייבריד.

את ה-C-HR שלכם אתם יכולים לקבל עם אחד משני מנועים. זאת הפעם הראשונה שטויוטה משיקה מנוע טורבו עממי, ומאז שהיה לה מנוע טורבו כלשהו עברו הרבה מאוד שנים. מדובר על יחידה בנפח 1.2 ליטר שמפיקה 116 כ"ס ו-18.9 קג"מ. אך הפעם נהגנו בגרסה הטויוטה'ית האמיתית - ההיברידית.

יש כאן את אותה יחידת הנעה כמו בפריוס הנוכחית, מנוע בנזין 1.8 ליטר הפועל במחזור אטקינסון ומשודך למנוע חשמלי ותיבת הילוכים רציפה. הספק המערכת הכולל עומד על 122 כ"ס ו-14.5 קג"מ - כלומר מעט יותר ביצועים ממנוע הטורבו, אך במאמץ וסל"ד גבוהים יותר.

האמת? לטוב ולרע, ה-C-HR נוסע בדיוק כפי שמצופה מטויוטה. כלומר הביצועים סבירים לחלוטין אבל לא קרובים להסעיר, עקיפות מתבצעות בלי בעיות, אבל במהירויות גבוהות הן עשויות לקחת מעט זמן. האחיזה גבוהה מספיק, וההתנהגות צפויה מאוד. במהירויות שנמצאות הרבה מעל הספקטרום ההגיוני ובוודאי הממוצע ה-C-HR יוצא לתת היגוי מתון שמתוקן בקלות בעזיבה עדינה ואינסטינקטיבית של הגז.

פה המקום לתת קרדיט עצום לטויוטה על נסיונם העשיר בייצור מכוניות היברידיות, וזה ניכר. מנוע הבנזין נכנס לפעולה בצורה שקופה לחלוטין, המעבר בין בלימה רגנרטיבית באמצעות הגנרטור לבין בלימה מכאנית באמצעות הבלמים - נקודה כואבת אצל לא מעט היברידיות - איננו מורגש בכלל. גם צריכת הדלק פנטסטית, עם 16.9 ק"מ ליטר בתנאים מגוונים ועם מספר נהגים שונים.

 

אז זה טויוטה, אבל לא כמו טויוטה

השורה התחתונה של טויוטה C-HR מאוד פשוטה. הוא לגמרי טויוטה. ולגמרי לא טויוטה.

מצד אחד, לכל הלקוחות הוותיקים של טויוטה, שמחליפים טויוטה בטויוטה ולא רוצים "להסתכן" במשהו אחר, אבל קצת נמאס להם מהאפרוריות והשעמום, ה-C-HR יתאים כמו כפפה. מצד שני, לכל מי שלא רוצה מכונית אפורה ומשעממת אבל כן רוצה את האיכויות של טויוטה היברידית - צריכת דלק, שמירת ערך וכו', גם לו יתאים ה-C-HR.

לכל שאר האנשים התשובה כבר הרבה פחות פשוטה - בוודאי כשזוכרים שבאולם התצוגה השכן יש את קיה נירו, שאמנם נראה הרבה פחות מעניין. אבל הוא פרקטי יותר, פחות מוחצן, לא פחות איכותי או מאובזר - לפחות בדברים החשובים, מציע את אותה תנוחת ישיבה מוגבהת מעט ועושה את כל זה במחיר נמוך יותר.

אז בקיצור - למי שרוצה טויוטה, אבל לא בדיוק טויוטה.

 

יש לכם שאלות לכותב המבחן? בואו לפגוש אותו בפורום.