מבחן דרך – פורד אקספלורר

ה-SUV הגדול של פורד עושה הכל בסגנון אמריקני, בגודל, עם מנוע ה-V6, צריכת הדלק וגם מנהגי הכביש - אז למה בסוף falou די חיבב את הבחור?

"שכחתי את הכרטיסייה בבית, זה בסדר?!" (אחותי, כשאני אוסף אותה בשבת בבוקר לרכיבת שטח).

אני לא אוהב מכוניות גדולות. אפילו הבת שלי יודעת לדקלם מגיל צעיר: "אוטו קטן – מנוע גדול!". אני אוהב אותן קטנות, קלות, רצוי קצרות, ועם מספיק כוח לשבור אחיזה. לא צריך שקט, לא צריך גימור, לא צריך דיפונים עם טקסטורה שעושה עור ברווז לממששי הדשבורדים. תביא לי טיל-כיס קטן ומהיר למבחן, ולא תראה אותי כל הסופ"ש בבית.

אז מה לי ולפורד אקספלורר?

כלום.

אבל איך אומרים - נותנים תיקח.

והוא בא בזמן טוב, בסופ"ש מרובה נסיעות, עם יציאה אחת לסינגל בארי + שני זוגות אופניים, והדלק על היבואן. ואז אחותי, בשר מבשרי, מעליבה אותי על "האוטובוס" על הבוקר.

לא יפה.

"רוצָה  ג'יפ"

כמו אמונה באל אחד, כמו המוחלטות של מהירות האור, כמו וודאות המוות, יש אמירות שאי אפשר להפריך, שנאמרות באותה אמונה קנאית בה זאטוט בן שנתיים מתעקש על צבע הסוכריה האהובה עליו.

שבוע עם פורד גלאקסי בן שבעה מקומות מהשכרה, לעיתים עמוס בילדים, שכנע אותי שאפשר לייצר אוטובוס שנעים לנהיגה (כמעט) כמו מכונית. מיניוואן שלא יבאס כל פעם שצריך לסובב את ההגה או לשייט באוטוסטרדה. שייתנהג כמו שצריך וגם יסיע הרבה אנשים על ציודם.

אבל יותר קל להעביר את ראש חסידות גור לנצרות מאשר לשכנע אישה צפונבונית שהיא יכולה לא לקנות "ג'יפ". ביננו, גם חלק גדול מהגברים.

כי לא בעסקי הרציונל עסקינן, אלא באמונה דתית עמוקה. שמה שצריך זה גבוה, וגבוה זה ג'יפ וג'יפ זה גבוה, ומכאן והלאה דבר לקיר (וכן, גם פורד זה "ג'יפ". לא רק ג'יפ זה ג'יפ...). אפילו פגשתי אשת מכירות שסיפרה שכמעט היתה עדה לגירושים בין בעל ואישה באולם התצוגה, כאשר הבעל ניסה לשכנע את זוגתו לרכוש מיניוואן מאובזר ונוח במקום "ג'יפ".

"צעקות היו פה", היא מספרת.

"ובסוף...?"

"בסוף הלכו למתחרה וקנו "ג'יפ".

...

למישהו היה ספק?

והניסיון שלי מהעבר לימד שהתוצאה של ההתעקשות הנ"ל מסתכמת בסוף בהתניידות ברכב יקר לקנייה, יקר לאחזקה, עם רמת גימור של טרקטור, עידון של רכב שטח ומנהגי כביש של אונייה.

זה לגמרי לא המקרה, כבר הרבה שנים, וגם כאן.

האקספלורר משחק יפה את המשחק המודרני, בו אתה רק נראה כאילו אתה רכב שטח. הצורה החיצונית נראית כמו רכב שטח. אפילו יש מצבי שטח מיוחדים לבקרות האלקטרוניות, למשטחי שונים (חול, טרשים) וטיפול במכשולים (ניהול אחיזה בירידה למניעת שיפועי צד), אבל ברור שכולם מיותרים. מספיק מבט אחד בחישוקי החתך הנמוך בקוטר 20 אינץ' המפונפנים ובגומי אותם הם עוטים כדי להבין – זה לא ליותר משבילי עפר.

כאן משלמים לא מעט ומקבלים הרבה, ולא סובלים בכלל (כי מדובר בגירסת ה-Limited, המוגבלת לכמה ממנה שיצליחו למכור). כדי להתחרות בתוצרת האירופאית יש כאן את כל האבזור שרק אפשר לחשוב עליו (קחו אוויר): מושבים עם קירור שעושים מסאג', בקרת שיוט אדפטיבית, חנייה אוטונומית, חיישנים מזהירים ב-360 מעלות מסביב לרכב, קיפול חשמלי של המושבים האחוריים ביותר (שני מצבים), פתיחה עם חיישן רגל של תא המטען, גג פנורמי נפתח, מערכת אודיו ומולטימדיה מקיפה (שלא הספקתי ללמוד לגמרי), מיזוג בתקרה עם שליטה מאחור, הנעה מרחוק, שקע חשמל ועוד ועוד ובטח לא מצאתי הכל. הכל כמעט נשלט מהמסך ולחלק מהפונקציות יש בנוסף גם כפתורים. יש ברכב הזה המון כפתורים. אה, ואפשר לשנות את צבע התאורה הפנימית. מאוד חשוב!

דבר שני, זה רכב גברי שמקבל ריספקט. אף אחד לא יחתוך אותך בכביש, אף אחד לא יסטה אליך בסיבוב, ואף זחלן שמאל לא יינעל בנתיב המהיר כשאתה מגיע. לאסקפלורר כהה יש פאסון של רכב עם נהג + מאבטח + שוטגאן (והמבין יבין). לפוזה יש כיסוי.

ואם אתה חושבים שכל הפינוק הזה הוא נזם באף חזיר, אז לא. האקספלורר הוא בהחלט רכב פרימיום. הוא שקט, הוא מהיר (290 כ"ס מ-V6 מסורתי) והוא משרה שלווה על נוסעיו, עד כדי הרדמות. רק חבל שהמנוע הזה, שמאיץ את האקספלורר בסיוע הנעה כפולה, נשמע כמו מכונת תפירה יפנית ולא כמו מנוע אמריקאי. קצת בעסה.

והבת שלי אכן נרדמת בסיבוב ההכרות בנס הרים. צריך לנהוג את הרכב הגדול הזה בנינוחות באזור הזה. אין מה למהר. גם אי אפשר. גם אין רצון. המתלים לא זוועה אבל גם לא תענוג. הרכב בסדר. מסתדר בכביש שלא נולד לו. משעמם. הילדה קמה לגלידה בסטף, אבל החמסין משיב אותנו למזגן ומושבי העור הרכים של האקספלורר. רכים אבל...

 

"תגיד, המושב לא קצר לך?", שואלת אחותי

"תגיד, המושב לא קצר לך?" שואל חרוצון, שהבאתי אותו לנסיעת מבחן (כי הוא אוהב אוטובוסים).

אם להם המושב קצר, גם לי, שגבוה מהם, הוא קצר. באוטו כזה, זו פאשלה. ואכן את השעות הראשונות העברתי עם אי נוחות בגב. הייתי צריך לעבוד הרבה עם הכיוון החשמלי של ההגה, המושב (מקשיח חשמלית איזורי תמיכה בגב, אבל לא מתארך...) והדוושות (כן, הן גם מתכווננות) עד שמצאתי תנוחת ישיבה נוחה, כי גם מדרס לרגל שמאל אין.

"תגיד, לא מפריע לך שאין מדרס לרגל שמאל?" מאבחן חרוצון.

"כן, מפריע, מפריע...".

וכן, אמריקאים, חסר להם שיק. החשיבה על הפרט האחרון.

אומנם הכל מורכב לתפארה ומוצק כהלכה, אבל הפלאח מתכת עם הקפיץ החשוף הזה במנגנון הסגירה של תא האחסון שמתחת למשענת היד, שנסגר באלגנטיות שתמצא ביונדאי אקסנט. הפלסטיק הזול של מתג הווליום. הפיזור האקראי משהו של המתגים. המורכבות של התצוגה המתחלפת בלוח השעונים, שיש לה מצבים מגניבים, אך מיותרים (כמו זו שמראה את חלוקת הכוח בין הגלגלים), והיא קטנה מדי. שטויות קטנות.

הנה, יצא ממני הקטנוני שמשווה איכויות פלסטיק. אבל, באמת, זו בושה להתלונן על קטנות, אם אחרי רכיבה של 30 ק"מ דרך הקוצים והסרפדים בבארי (עברה העונה של הסינגל, למדוושים ביננו), נכנסים שני זוגות אופני 29 אינטש למערה שבאחורי האקספלורר בקלילות (רק זהירות עם גלגלי השיניים על הריפוד) והאקספלורר הופך להיות רכב אידיאלי לגוף הדואב.

"מה את חושבת על הרכב עכשיו?"

"אני לא מדברת כשעושים לי מסאז'"

אומנם המערכת לא מוציאה חוליו איגלסיאס מהתחת, כמו בבונבוניירה של הגשש החיוור, אבל זה שהם ממוזגים ומעסים בא עכשיו ממש ממש טוב, כמו השיוט החרישי, המתלים הרכים, מערכת השיוט האדפטיבית, והסאונד הטוב מהמערכת. סבבה.

הסגנון הוא המסר

"בוא'נה, אתה נוהג כמו משוגע" קובע הגולש.

"ככה אני נוהג תמיד, מה אתה רוצה? "

כדי לקנח עם האקספלורר סדרתי לי גם גיחת לילה בכביש החוף העמוס, לאסוף גלשן מתיקון בשביל הבן של "הגולש", שגולש לו מחר מהלימודים, לספארי גלישה בסרי לנקה. זו משימת יחצנות פר אקסלנס, כי מה הולם יותר "רכב פנאי" מלאפסן גלשן (שביננו גם יכול להכנס בפיאט פנדה). אנחנו בסצינה של רכב שטח-ים-גלשן, Dude.

זו הזדמנות מצויינת לקפל את מושבים מס' שש ושבע חשמלית (לא כי צריך, בשביל הדאווין) וגם להיווכח שאפילו עם האקספלורר המגודל, אני בסה"כ נוהג באותו אופן נמרץ כמו תמיד. זה רק פשוט לא מרגיש כל כך מהר, רק מפחיד את "הגולש", שהוא מהסוג שגם מתנהל "בג'יפ" (סוזוקי 7XL), אבל  בפלגמטיות אופיינית ("מה לעשות, ללקוחות חשוב לראות שאני מצליחן עם ג'יפ..."). הוא גם מסכים: האקספלורר הוא בכל זאת ליגה אחרת ממה שיש לו בבית. גם הוא היה שמח לכזה.

מה שעוזר לך להתקדם עם המגודל בתנועה אלו חיישני הקרבה ההקיפיים, ככה שכל זמן שלא צריך להשתחל בתנועה צפופה מאוד, קל לחיות עם הגודל שלו ולהתרגל אליו. נורות במראות הצד מהבהבות כשיש רכב בנתיב הסמוך ויש גם חיישנים שמתריעים מקרבה מוגזמת (וניתן להגדיר להם טווח, כמו גם לבקרת השיוט האדפטיבית). גם מצלמת הרברס עובדת מצויין, ועם קצת אימון ואמונה, אפשר לנהוג את הרכב לאחור קילומטרים, בשלווה.

יש גם כפתורים להחלפת הילוכים על ההגה, אבל עם המנוע הזה והאופן בו האקספלורר תמיד מקפיד להאיץ בלי להטריד את הנוסעים עם העברת משקל, זה די מיותר.

"הוא מאיץ ממש טוב" מתלהב חרוצון, עם סחיטה של הדוושה, שמאיצה יפה את הרכב, בלי לטלטל את הנוסעים בכלל. הכוח עובר בין הסרנים (רואים בתצוגה...) והמאסה מאיצה בלי להפריע את השלווה.

כן. האקספלורר יותר מהיר מהרכב הממוצע. זה רק לא מרגיש ככה, רק בתחנת הדלק, שם ה-6 וקצת ק"מ לליטר מראים לך שחוקי הפיסיקה לא התכופפו עדיין, וגם אם אתה לא מתחרע רב הזמן, צריך הרבה מיץ מאובנים להזיז את המאסה הזו.

גם לקחנו אותו קצת לשטח, חרוצון ואנוכי. גם כן "שטח", שום דבר שפרייבט לא יכול לעשות גם. טיפה שבילים בשדות. טיפה טרשים נמוכים. אז כן, הוא עושה את זה יותר בקלות מפרייבט (ברור) אבל השילוב גלגלים/צמיגים הזה לא ייצלח למה שהוא לא שטח ממש רך, כי פשוט חבל עליהם.

הגודל כן קובע

"שיט, קיוויתי שהוא עוד פה" סיכמה הבת שלי את הבוקר אחרי החזרת האקספלורר לסוכנות.

האמת, אני מבין את הבעסה. הרכב הלהיב אותה, עם המרווח, האבזור והפוזה, אמנם אין סיכוי שאני הייתי מתנייד ביומיום התל אביבי שלי עם מפלצת כזו, שהיא מיותרת לגבי לגמרי. אבל, אני כבר לא מזלזל במי שצריך את עודף הכיסאות ו/או מקום האחסון שלו, ומחפש שייטת רגועה. בניגוד לרכבי "פרימיום" מסויימים, מושבי הנוסעים השישי והשביעי מרווחים ומספקים כל מי שהוא לא ממש מגודל, בלי ששולחים אותו לשכון במערה בקצה הרכב.

מה שמזכיר לי מישהי שבעלה ההיי-טקי קנה לה אודיQ7  עם הגיעם לעמק הסיליקון. תוך חודש היא החליפה את ה-7Q ב... טויוטה סיינה, עם דלת הזזה, קלילות כניסה ויציאה, וכורסא לכל נוסע. מה שמראה שבכל זאת, לא כולן בנות דת "הג'יפ" ואומת הפוזה.

אז נראה לי שכאן האקספלורר  אולי לא פרקטי כמו הסיינה, אבל יותר מוצלח מהגלאקסי שהיה לי, מבחינת רווחת הנוסעים.

האקספלורר רחוק מלהמעניש אותך בכל מובן (להוציא הוצאות דלק...) והוא בן לוויה מפנק, נינוח, מרווח ונעים, שזה לא מה שאני מחפש לרב במכונית, אבל היי... אני במיעוט. חרוצון, שאוהב רכבים כאלו, כמו גם מקסימום אבזור לכסף, דווקא חשק בו.

כאמור, אני גם לא ממש מכיר את האלטרנטיבות כדי למקם אותו במדוייק ביחס למתחריו, אבל בזכות עצמו, האקספלורר הפתיע אותי לטובה. אפילו נהניתי ממנו.

הנה, אמרתי את זה.