מבחן דרך – וולוו S60 T4

וולוו S60 המתחרה השבדית בסגמנט המשפחתיות פרימיום התחדשה במנוע ותיבת הילוכים חדשים. יצאנו לסיבוב התרשמות בחבילה העדכנית

זה היה רגע מוזר מאוד, עברו בערך חמש שנים מאז ישבתי בפעם הראשונה בוולוו S60 הנוכחית שהוצגה בשנת 2010. חמש שנים בהן נהגתי בכל כך הרבה מכוניות שאין לי שום אומדן לגבי המספר האמיתי שלהן. אבל שלוש שניות מהרגע שהתמקמתי בתא הנוסעים, זכרתי כמו מתוך תת מודע קולקטיבי איפה נמצא כל דבר.

וזה לא דבר פשוט בכלל, בטח במכוניות חדשות בטח כאשר נוהגים על עשרות כאלו מדי שנה ועל כל זה תוסיפו את השינויים התכופים שעוברים תאי הנוסעים וסביבות הנהג כל הזמן. לרוב, בדקות הראשונות של נסיעת המבחן במכוניות כאלו יש תמיד את התהליך המואץ של שינון מערכות, חוגות, תפריטים, כפתורים ומה לא - אבל כאן זה לא קרה. לא כי אין, דווקא יש, אבל הכל עשוי כל כך טוב – שזה פשוט טבעי.

אותות הגיל

כאמור, וולוו S60 הנוכחית הוצגה בשנת 2010, היא החליפה מכונית שבהרבה מובנים הייתה החלפת המשמרות בוולוו, בניסיון ארוך השנים שלה להפוך מיצרנית שלמכוניות שלה נקשרו מילים כמו "איכותית", "סולידית" ו"יעילה" ליצרנית שהמילים "נחשקת", "מסעירה" ו"מרגשת" יהיו חלק מהזיהוי שלה.

העיצוב החיצוני נמצא בדיוק על קו התפר בין ספורטיבית לסולידית, היא מרשימה מאוד בנוכחות שלה מבלי להיות מנקרת עיניים. בכלל, בעיני יש משהו שמשדר הרבה בטחון עצמי בלנהוג בוולוו, סוג של אמירה נינוחה נוסח "בכסף הזה יכולתי לקנות מכונית ראוותנית, אבל בחרתי בוולוו". החרטום נפוח ו"כבד", הצללית דמוית קופה והזנב דחוס ושרירי עם מעט מאוד סרחי עודף.

הדבר היחיד שהפריע לי במראה החיצוני הוא החישוקים שלה, אני ממש לא מחובבי אופנת חישוקי הענק, אבל משהו באלו הסטנדרטיים בקוטר 16 אינץ' לא עובד ברמת הפרופורציות עם שאר הגוף, גם משקולות האיזון עליהם הן משהו שלא ראיתי הרבה זמן במכונית חדשה.

סביבת הנהג מצוינת, הייתי מעדיף דיפונים פחות כהים

תא הנוסעים הוא מקום ששמחתי מאוד לחזור אליו. הוא שילוב של עיצוב כללי נקי ולצידו הברקות קטנות. נכון שהוא נעדר את הגימיקים של מכוניות חדשות בקבוצה שלה, אבל הוא פשוט טוב. בלי חוגות שליטה מרכזיות ומערכות מסובכות ההתמצאות בו קלה מאוד, הוא איכותי, מוקפד ואפילו התמהיל של החומרים בו עשוי בטוב טעם. רק חבל שהוא כל כך כהה, גווני חום או קרם היו מחלצים ממנו הרבה יותר. המרווח לנהג ולנוסע לידו טובים מאוד. קל מאוד למצוא תנוחת נהיגה והיא נשארת טובה ונוחה גם מאות ק"מ אחרי שסידרתם אותה לראשונה. ההגה קצת גדול, אבל מאוד, מאוד נוח לאחיזה, יש לו בצדדים החיצוניים שלו מעין "מגרעות" שתומכות בידיים בצורה מושלמת – שוב הברקות הנדסת האנוש הקטנות של וולוו, שאני פשוט כל כך אוהב. צריך להתרגל לזה שלא רואים את קצה החרטום ואת הזנב ותמרונים צפופים נעשים בזהירות מלפנים ובעזרת החיישנים לאחור.

מבחינת תאי אחסון, יש לא מעט מהם ובגדלים שונים, החל מזה שמאחורי הקונסולה הצפה, מחזיקי הכוסות עם הכיסוי הנגלל והתא המרכזי ובו כניסות ה-USB וה-AUX. למעשה בשתיים האחרונות לא סביר שתשתמשו, בטח כאשר מערכת המולטימדיה מזרימה מוזיקה ברמה מצוינת מהנייד ובנוסף יש זיכרון פנימי של 10 גי'גה לאחסון תוכן. מי שאכזב הוא ממשק השימוש ב-WAZE המובנה שהתפעול שלו ממסך המגע מגושם, בעיקר בהקלדת כתובות ששולחות אותך לרחוב דירינגוב במקום לדיזינגוף ולעיר בשם גררה...

המרווח מאחורה לא מדהים, אבל יש בונוסים בדמות יציאות מיזוג בדיוק במקום הנכון

מעבר למושב האחורי חושף משהו מהגיל שלה לעומת המתחרות, עם 278 ס"מ היא לא במקום של העדכניות בקבוצה כמו אודי A4 ויגואר XE וזה ניכר. אבל לפני המרווח שם, תתקשו להיכנס ולצאת ממנו בנוחות, המפתח של הדלתות האחוריות פשוט צר והגג שמשתפל בחדות מטה הופך אותו גם לנמוך. המושב עצמו נוח, אבל אין הרבה מרווח בטח לא ביחס למושבים הקדמיים. פתחי המיזוג לשורה האחורית שנמצאים על קורה B ונושפים אוויר לפני הנוסעים ולא לברכיים שלהם כמו ברוב המכוניות האחרות עם יציאות מיזוג נפרדות הם שוב - מסוג ההברקות שכל כך אופייניות לוולוו.

פתח ההטענה של תא המטען צר יחסית, הוא עמוק וגם לא מאוד גדול, 380 ליטרים הם לא הרבה למכונית סדאן בקבוצה שלה וזה עוד כאשר היא מסתפקות בערכת תיקון תקרים במקום צמיג חלופי. לפחות הוא מכיל אפשרויות עיגון ותאים. אין ספק – המכונית הזו, כמו המון וולוו במיטבה בעיקר כסטיישן...

נוסעת על בטוח

החידוש המרכזי ב-S60 הזו, הוא המנוע ותיבת ההילוכים החדשים שהיא מקבלת. יחידת הכוח שעד כה שימשה את גרסת ה-T4 הייתה בנפח 1.6 ליטר טורבו עם 180 כ"ס והיא הוחלפה באחת חדשה מסדרת VEA בנפח 2.0 ליטרים ועם 190 כ"ס ב-4,700 סל"ד ו-30 קג"מ החל מ-1,300 סל"ד. גם תיבת ההילוכים כפולת המצמד של פורד (פאוורשיפט) הוחלפה וכעת זו תיבה פלנטרית שישה הילוכים של אייסין (גרסה מוקטנת של תיבת שמונת ההילוכים בב.מ.וו ובלקסוס).

איך זה זז? מעולה. המנוע שופע כוח החל בקומות הנמוכות ולכל אורך הדרך, לא מתפרץ או גועש, אלא פשוט אספקה חלקה של רצועת כוח רחבה מאוד. התיבה הפלנטרית כאן מוכיחה שלמרות על ההייפ סביב הרובוטיות כפולות המצמד שכבודן במקומן מונח, אחת פלנטרית עשויה היטב יכולה ללמד אותן דבר או שניים בהלכות עידון.

שלושת מצבי הנהיגה; רגיל, ECO וספורט משנים את תגובת המנוע והתיבה באופן מובחן כאשר ב-ECO הכל נעשה לאט ובמתינות ומצד שני בספורט התגובות מתחדדות והתיבה ממהרת לירות הילוכים להחליף אותם במהירות.

המעבר להגה מתוגבר חשמלית אמנם עמעם מעט את ההיגוי שהיה זכור לי לטובה, בעיקר בשטח מת בתחילת ההפנייה שלו. יחסית להגה חשמלי התגבור שלו טוב וגם יש מידה קלושה של משוב. זה לא נורא כל כך, כי ההתנהגות פה לא מאוד מלהיבה או מהנה. יש המון בטחון לנהוג אותה מהר, עם גוף מאוזן ומרוסן היטב. היא לא מתרגשת משינויי כיוון עד שאלו נעשים מאוד אגרסיביים ותחת עומס לא סביר כלל. הבלמים טובים מאוד, נשיכה, מהלך, עוצמה ועמידות מצוינים.

אחת החוזקות שלה היא כאשר היא ננהגת בנינוחות, אז מגלים כיול מתלים מדויק בשילוב של ריסון ושיכוך על הרוב המוחלט של הכבישים. בידוד הרעשים מצוין חוץ מאשר בשני מצבים – נסיעה על כביש לא סלול טוב ששם רעשי הצמיגים מהדהדים וכאשר המנוע תחת עומס. בכל הקשור לנסיעה נעימה היא צוברת קילומטרים ונקודות בקלות. רק בתוך העיר תעשו לעצמכם טובה ותנתקו את מערכת ה-START&STOP המאוד לא מעודנת ונעימה, בכל גלישה איטית לקראת עצירה היא מכבה את המנוע במטר האחרון לפני העצירה ו"שותלת" את המכונית במקום, גם ההנעה שלה לא מאוד נעימה או חלקה.

יש מקום

בעולם רכב שלא עוצר לרגע, מכונית שאוטוטו חוגגת שש היא כבר לא צעירה בכלל, המתחרות שלה התחדשו ללא יוצא מן הכלל וזה בא לידי ביטוי במגוון תחומים. המכונית הזו מתמיד הייתה על הגבול בין המשפחתיות הגדולות היקרות לבין גרסאות הכניסה של מכוניות הפרימיום. המצב לא שונה הפעם ואף התחדד. במחיר של 193 אלף שקלים עבור ה-T4 ברמת הגימור קינטיק (היחידה עם מנוע זה) היא זולה בכ-40 אלף שקלים מגרסאות הבסיס של אודי A4 או ב.מ.וו סדרה 3 (החלשות ממנה) וחופפת במחירה לזה של פאסאט או מאזדה6 וסקודה סופרב (שחלקן מאובזרות ממנה).

וזו דילמה, האם היא תשחק כזנב לפרימיום או ראש למשפחתיות הגדולות? זו מצד אחד יכולה להיות הזדמנות עבור וולוו לשחק בשני המגרשים או מהצד השני ליפול בין הכיסאות.

עדיין נאה מאוד, חישוקי ה-16 אינץ' נראים קצת קטנים על המרכב

אבל אחרי נהיגה בוולוו S60 T4, אפשר לומר שהיא בהחלט משדרת מסר סביבתי הרבה יותר ברור מאשר סופרב או מאזדה6 ולא נופלת בהרבה מהיכולות של גרסת הכניסה של סדרה 3. היא מכונית איכותית, נעימה מאוד, עם יחידת כוח ותיבת הילוכים מצוינות שהמגרעות העיקריות שלה נוגעות למושב האחורי ולמעטפת של השימוש ולא למרכיבים העיקריים בה.

שורה תחתונה, זו חבילה שבעיניי יכולה להוות הזדמנות מצוינת עבור היבואן למנף חזרה את וולוו ולהחזיר את המותג הזה לתודעה עם חבילה טובה במחיר אטרקטיבי מאוד. למכונית עדיין יש את מה שצריך, עכשיו זה תלוי בו.

למעשה הבעיה הכי גדולה של וולוו T4 בכלל לא נמצאת בסגמנט כזה או אחר, היא נמצאת בבית, הגרסה החזקה יותר של וולוו S60 ה-T5 עם 245, 35.7 קג"מ, תיבת 8 הילוכים ותאוצה למאה ב-6.3 שניות עולה 203 אלף שקלים – סך הכל 10,000 שקלים יותר מה-T4 ועל הנייר מציעה עסקה סופר מגניבה, אני כבר מחכה לנהוג בה ובעיני זו ולא ה-T4 היא בכלל הדיל היותר אטרקטיבי.