מבחן דרך – טויוטה לנד קרוזר מחודש – שאלות ותשובות

בסיומם של שלושה ימים עם טויוטה לנד קרוזר החדש, גיליתי שיש לי הרבה יותר שאלות מתשובות שהפכו את המבחן הזה לאחד שהיה לי הכי קשה לכתוב

כל כך הרבה גרסאות עלו על הוורד ונמחקו לטובת אחרות שנמחקו בתורן. מאיפה בכלל מתחילים לטפל בטויוטה לנד קרוזר העדכני?

להתחיל מהמנוע והגיר החדשים? עם הנתונים היבשים? או בתיאור של יכולות השטח הגבוהות מאוד מאוד שנותרו ללא שינוי? או אולי לכתוב על הפאולים הקטנים המציקים - אבל זה קטנוני, אז בעצם לכתוב על התחושה והמבטים מהסביבה כשאני מחנה את הקרוזר החדש מול הגן של הקטנה (מבטים שתאמינו או לא, אני לא מקבל עם הריו הפרטית שלי) וכל הזמן הזה בראש מתנגנת לי השורה האלמותית של מאיר אריאל: "אני נכנס לאט עם הרבה טקס בישבן, וכל האינטרקונטיננטליה מדגדגת לי כאן וכאן וכאן..."? או אולי כשירד לי האסימון בנסיעה משפחתית לנהריה, כשאשתי עלתה על ההגה ואז הכל התחבר לי, הרכב 'יושב עליה בול', היא מדווחת בשמחה שהוא אפילו מרגיש לה קטן, וממש כיף לה לנהוג בו, והיא לא מרגישה מאוימת מהגודל שלו, בניגוד לג'יפים האחרים שהיו לנו (אני לעומת זאת מתחיל להרגיש איום על חשבון הבנק שלנו). אולי בכלל לרשום גילוי נאות שאני מחזיק בבית אחד כזה, באותו הצבע בדיוק, אבל מודל 2003 ואני תוהה על האבולוציה שהם עברו, אחרי שגם היה לי את הדור הקודם של הקרוזרים (זה המכונה כאן 'פראדו') ?

מה נשתנה הקרוזר הזה?

נעשה סדר קודם במספרים – הקרוזר 150 החדש (זה המספור שלו במשפחת הלנד קרוזרים – ואתם מוזמנים להסתכל בתצוגה הנוחה של משפחת הקרוזרים לדורותיהם שיעשה לכם סדר בראש) שמגיע אלינו עבר השתלת מנוע ותיבת הילוכים שניים שהם לב ליבו של כל רכב.

המנוע הקודם 3.0 ליטר הוחלף במנוע בנפח 2.8 ליטר מסדרת המנועים החדשה של טויוטה, ואת אחיו הקטן פגשנו בהיילקס. המנוע החדש מייצר 177 כ"ס ב-3,400 סל"ד (לעומת 190 כ"ס במנוע הקודם), אבל חשוב יותר מההספק הוא נתון המומנט ששופר והוא מייצר כבר ב-1600 סל"ד 45.9 קג"מ (לעומת 42.8 קג"מ בדגם היוצא). תיבת ההילוכים האוטומטית הוחלפה בחדשה עם שישה הילוכים, כל זה על מנת לעמוד בתקני זיהום האוויר ועל מנת להיות חסכוני יותר בצריכת הדלק (ספויילר –הוא עושה את זה ובאופן מפתיע מאוד ומרשים).

אם היו שינוים עיצוביים בפנים או בחוץ – צריך "זכוכית מגדלת של שען חירש" בשביל למצוא אותם. זה אותו לנד קרוזר עם העיצוב המוחצן משהו, מרשים משהו ומאיים משהו.

בתוך תא הנוסעים (רמת גימור LUXURY ) מקבלים אותנו מושבי עור נוחים ובהירים עם אפשרויות כיוון רבות ואין בעיה למצוא תנוחת נהיגה נוחה מול ההגה המתכוונן אף הוא.  הקרוזר מרווח מאוד, נעים לשהות, עם זאת, מבחינת המגע והתחושה ריפודי העור לא משדרים את היוקרה המתבקשת כמו אחיהם מבית לקסוס. לוח המחוונים סטנדרטי, מד סל"ד ומד מהירות גדולים, ביניהם צג נתונים שכפתור השליטה עליו נמצא ליד לוח השעונים מצד שמאל ומחייב הורדת יד מההגה, עוד נמצאים מול הנהג מד חום מנוע ומד דלק. יעיל, נקי, איכותי.

במרכז הדשבורד פתחי מיזוג ומתחתם מסך 7 אינץ' של מערכת Toyota Touch2. כמו בהיילקס כך גם בקרוזר – החיבורים מהירים וקלים, והניווט בין תפריטי ומצבי המערכת נוח וידידותי.

תא האחסון בין המושבים הקדמיים גדול, שימושי ומקורר, תא נוסף גדול ועם אפשרות סגירה נמצא מתחת למערכת השמע. בתחתית הדשבורד מחזיק כוסות / בקבוקים אם אפשרות סגירה למען המראה הנקי. עוד תא קטן פתוח ליד ידית מעצור היד וזהו. במילים אחרות המון מקומות אחסון למפתחות, סיגריות, ארנק, ארנב ומה לא.  

שורת המושבים האמצעית מכילה מספיק מקום לשלושה מבוגרים (בדיוק כמו בקודמו) עם אפשרות הזזה קדימה ואחורה על מסילה, ואפשרות לכיוון זווית המשענת. שורת המושבים השלישית מציגה רמת שימושיות גבוהה. כשהיא מקופלת תא המטען מציג רצפה שטוחה לחלוטין. כששני המושבים נפתחים יש בהם מספיק מקום למתבגרים לא גדולים. חשוב לציין כי כשהשורה השלישית פתוחה, תא המטען יכול להכיל מקסימום סנדוויץ' שני בקבוקי קולה קטנים ושקית פריכיות אורז.

מרגיש בבית בשטח

חפירות חפירות על מחזיקי כוסות ו-USB... יאללה, תן גז. הכניסה לרכב נעשית ללא מפתח. השלט בכיס, הדלת נפתחת (ושוב מאיר אריאל: "הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן..."), מקישים את הקוד (לא מגלה לכם) לוחצים על דוושת הבלם ועל כפתור ההתנעה ו... נחמד. יחסית למנוע הקודם שקט פה, אבל הוא עדיין נוכח, בוודאי בלחיצה על הדוושה הימנית. אני נוסע להביא את הקטנה מהגן. אפילו בערבות רמת השרון המדושנת, הקרוזר החדש הזה שיצא מהסוכנות מצוחצח ומבריק, מושך מבטים מהסביבה. מול הגן אני מעביר כמה התנצלויות ומבהיר שהוא לא שלי, אלא של טויוטה, ואני רק בוחן אותו עבור קארספורום. אפקט הנוכחות שלו גבוה ובהיבט הזה הוא נותן תמורה מלאה ל-370,000 השקלים ששולמו עבורו. הקטנה מאושרת להיות פה בפנים. הוא גדול, מרווח, חדש, בעיקר נקי, וכאמור יחסית גם שקט. בהמשך גם הגדולים יתלהבו ממנו וידרשו/יציעו שהם יעזרו לי לנקות את הקרוזר הפרטי שלנו, ושאני אחזיר אותו במקום את החדש, מי יודע, אולי בטויוטה לא ישימו לב...

מסיבות שונות, פרק השטח היה קצר ובן חצי יום, אבל מאתגר מאוד עבור הרכב. בעצם, חשבתי שהוא יהיה מאתגר, אבל הלנד קרוזר זלזל בכל מה שעמד מולו. הבנתי שפה צריך חבר טלפוני, אז התקשרתי לשותפי לטיולים מזה 16 שנים "יש קרוזר חדש למבחן, בוא לחורשן". כך מצאנו את עצמנו ביום שישי בבוקר למרגלות הר חורשן, עושים הכל בשביל לתקוע את הלנד קרוזר על הצלבות, להפיל את הגלגלים לתוך בורות (לאט ובזהירות. לא רוצים לגרום נזק, רק רוצים לראות איך הוא יוצא מזה), לטפס על מדרגות (שפויות. זה לא רכב לעבירות אקסטרים) וכיד הדמיון הטובה עלינו.

אתאר את אחד האירועים, שגם מופיע בתמונות. שביל מהודק, בתוכו שני חריצים עמוקים מאוד. בנהיגה רגילה מנסים למתן למינימום האפשרי את הנפילה לתוך החריצים על מנת להשאיר כמה שיותר גלגלים עם מגע טוב ככל האפשר עם הקרקע, זאת על מנת שהרכב יוכל להתקדם. עם הקרוזר, עשינו הכל הפוך, למעשה הגענו למצב בו הרכב נשען על הגלגל הקדמי שמאלי, והאחורי ימני. כאשר השניים האחרים מתנופפים שניהם באוויר. תיבת ההילוכים עוברת ל-P, מושכים בלם יד, ומדוממים את המנוע לטובת צילומים. עכשיו הגיע הזמן לצאת החוצה ולראות מה הוא יודע לעשות. בתנאים רגילים, נדרשת כאן נעילת דיפרנציאל מרכזי ולתת לבקרות המשיכה לעבוד. אם לא נועלים דיפרנציאל מרכזי הבקרות יעבדו הרבה יותר קשה. אני נכנס למושב הנהג דרוך לקראת העומד לבוא. מניע, שם ב-D, משחרר בלם יד, לא נועל דיפרנציאל מרכזי, ולוחץ בעדינות על הגז. הבקרה מזהה את החוסר באחיזה בגלגלים שבאוויר, כהרף עין נועלת אותם עם המעצור (ובכך מעבירה כח לגלגל שלו יש מגע עם הקרקע), והוא פשוט מתקדם בלי שום דרמה, בלי מלחמות, בלי מאמץ. מרשים מאוד. גם פה וגם באתגרים נוספים בסופו של דבר המסקנה הייתה זהה - הרכב מציג יכולות שטח מאוד מאוד גבוהות בזכות נעילת הדיפרנציאל המרכזית, ובזכות בקרת המשיכה המאוד יעילה שלו. הייתי שמח לגרסת שטח שתכיל מרכיבים נוספים אבל אשמור את זה לסוף.

בסעיף צריכת דלק ביום השטח נרשמה תוצאה "לא משהו" על 240 ק"מ שתה הקרוזר 32 ליטר, שהם כ-7.5 ק"מ לליטר, מחושב במשאבה לא במחשב הרכב. מצד שני, בתחושה שלי הרכב לא היה מלא ממש עד הסוף, אז קחו בחשבון שבאופטימיות אפשר גם לדבר על שמונה ק"מ לליטר. כמו כן, להזכירכם מדובר בשטח, נסיעה איטית יחסית, לא הרבה ק"מ אבל הרבה עמידה עם מנוע מונע לצרכי צילומים ועוד – כך שסך הכל לא נורא בכלל.

למחרת 'יום משפחה', נוסעים לדודים בנהריה. שני הגדולים שלי מתמקמים בשורת המושבים השלישית, הקטנה בשורה האמצעית, ואשתי לידי. רכב אחד - שלושה אזורי זמן. הגדולים עסוקים בלריב אבל זה כל-כך רחוק מאיתנו שזה ממש לא מטריד. הקטנה השתלטה על הסלולרי של אשתי, ומהר מאוד חובר האייפון למערכת השמע ולבקשת הקטנה הושמע בלופ אינסופי ומחרפן השיר what the fox say . אז אולי זה לא "מוביל נוסעים" ייעודי כמו אחד מהמיניוואנים המצוינים שיש בשוק, אבל גם לשימוש משפחתי מדובר ברכב מאוד מרווח ומאוד שימושי. בסעיף צריכת הדלק כאן כבר הייתה הארה. בלי שום ניסיון לנהיגה חסכונית, עם פקקים מקיסריה ועד בית ינאי בחזרה, למרות הכל, על 238.9 ק"מ, הרכב צרך 19.894 ליטרים דלק, במשאבה, וזה כבר כ-12 ק"מ לליטר. להזכירכם, אנחנו מדברים כאן על SUV מגודל, כבד, וממש לא אווירודינמי. כמי שעושה ק"מ גבוה מאוד עם רכבי שטח שונים, זו תוצאה לא פחות ממצוינת, שעם נהיגה יותר חסכונית גם תגיע ליותר מכך.

לרשום צ'ק?

ובכל זאת, יש כמה מילות ביקורת על הרכב, כי מושלם זה רק המורה...

עבור 370,000 שקלים הייתי מצפה לקבל גם תחושה של יוקרה. כי הלנד קרוזר מעביר המון תחושות של איכות וכיף, אבל תחושת יוקרה אין כאן לדעתי, גם אם יהיו מי שיחלקו עלי.

זה בא לידי ביטוי בדברים הקטנים שהופכים את השימוש ברכב מסתם כלי לשינוע לחלל שבו ניכרת השקעה ומחשבה על המשתמש. קחו לדוגמה את עניין שקע המצית. הוא דבר כל-כך בסיסי שאנחנו לא חושבים עליו כשהוא ממוקם בתחתית הדש בורד. אולם בלנד קרוזר, שקע המצית ממוקם בבסיס הקונסולה המרכזית, ליד בלם היד. זה אומר שאם אתם מצמידים מתקן לטלפון על השמשה הקדמית, ומבקשים לחבר אותו לטעינה, החוט שלו יימתח מליד תא האחסון בין המושבים הקדמיים, באוויר, עד הטלפון שממוקם קדימה. אולי יש עוד שקע הטענה, חיפשתי אותו ולא מצאתי. זה משהו כל כך בסיסי שאני מופתע לגלות אותו ברכב כזה. בקוריאנית הקטנה, הידנית והפשוטה שלנו, התרגלתי להשתמש באיתות בנגיעה. נגיעה קטנה במנוף האיתות, נותן שלושה איתותים ומפסיק לבד. בקרוזר אין את זה.

קטנוני? אולי, אבל אלו בדיוק המקומות בהם מצופה מכלי רכב ברמה הגבוהה לבלוט. 

רשמתי שהייתי שמח לגרסת שטח יותר ממוקדת, אז אם אנשי טויוטה קוראים כאן, תקראו לו באיזה שם מגניב של שטח, שימו לו קפיצים ובולמים איכותיים (עם הגבהה קלה), מיגונים, תחליפו את הדלת האחורית  בזו של הגרסה הקצרה (כדי שיהיה גלגל רזרבי נוסף על הדלת האחורית), תחליפו את ריפודי העור בריפודי בד, שימו צמיגי AT טובים, שנורקל מקורי, תוסיפו אפליקציה לניווט שטח למערכת הקיימת, תתבלו בתמחור אגרסיבי -  ונהיה כולנו מאושרים (בשלב זה העיניים של יואב הפכו מעורפלות, הוא החל למלמל דברים כמו ARB, נעילות ושמות של ככננות, כך שנאלצנו להושיב אותו בצד ולהירגע – המערכת).

לסיכום

הקרוזר החדש מבטיח ומקיים. הוא נושא בזכות את השם המחייב "טויוטה לנד קרוזר", בעל יכולות שטח גבוהות מאוד גם בתצורה ממנה הוא יוצא מהסוכנות. הוא שימושי מאוד למשפחה לכל סוג שימוש ומקנה תחושה של בטחון. אני עדיין מאוד אוהב אותו, וזומם על אחד כזה משומש, רק שכשאני נזכר בתחרות מבית עם  ההיילקס החדש... התלבטות קשה.

אתם שואלים האם הוא שווה 370 אלף שקלים? אני אומר –אם תנצלו את כל היכולות שלו כרכב כביש, כמוביל משפחתי מרווח ואפילו חסכוני משהו – אבל יותר מכל כרכב שטח רב יכולות – אז כן, יהיה לכם רכב משובח.