קיה פיקנטו 1 ליטר אוטומט – מבחן דרך

קיה מוסיפה גרסת 1.0 ליטר אוטומטית למבחר הגרסאות של הפיקנטו. איך היא סוחבת והאם היא עולה את הקסטל? מבחן דרך.

את קיה פיקנטו פגשתי כבר כמה וכמה פעמים בעבר. למעשה, הפיקנטו הייתה אחת מהמכוניות הראשונות שיצא לי לקבל לנסיעת מבחן כשרק התחלתי את עבודתי ככתב רכב, רק שמאז ועד היום פגשתי אותה בשלל הזדמנויות. הייתה את גרסת ה-1.2 ליטר האוטומטית, גרסת ה-1 ליטר הידנית, גרסת ה-1.2 ליטר 3 דלתות "ספורט" שביקרה כאן פעמיים ולבסוף גם ביקרה כאן שוב גרסת ה-1.2 ליטר האוטומטית, הפעם לאחר מתיחת הפנים. אין עוד דגם שזכה לכל כך הרבה מבחני דרך ב-CarsForum בכל ורסיה אפשרית פחות או יותר. אבל כשקיה מוציאה גרסה חדשה לפיקנטו אני מיד נקרא אל הדגל והולך לבדוק במה מדובר. ככה זה כשמדובר במכונית המיני שהגדירה מחדש את הקטגוריה.

עד היום הגיעה הפיקנטו 1.0 ליטר עם גיר ידני בלבד, בזמן שהדגמים האוטומטיים הגיעו עם מנוע 1.2 ליטר. עכשיו מוסיפה קיה אופציה לגיר אוטומטי גם בגרסת ה-1.0 ליטר, ככל הנראה כתשובה למתחרה הגדולה ביותר של הפיקנטו האוטומטית – יונדאי i10 בגרסת ה-1.0 ליטר האוטומטית. המחיר אטרקטיבי – קצת יותר זול מה-i10 המקבילה, קצת יותר יקר מהסוזוקי אלטו שנמצאת בדמי ימיה. אבל איך זה עובד? נסעתי לבדוק.

דקה אחרי שחתמתי על הקיה פיקנטו 1.0 ליטר האוטומטית בסוכנות שברחוב המסגר החלטתי לעלות לירושלים. למה? קודם כל כי אני יכול. אבל חוץ מזה, כי זאת הדרך היחידה לענות על השאלה הכל כך ישראלית "איך היא סוחבת את הקסטל?". אז עזבתי את אזור המחייה הטבעי שלי בגבולות תל אביב ונסעתי, מה כבר יכול להיות?

תחילת הדרך עוברת לא רע בכלל. עד למחלף לטרון, שם מתחילות העליות, הפיקנטו לא מתקשה לשמור על קצב סביר, בהנחה שקצב סביר עבורכם זה 100-110 קמ"ש. אחר כך היא תמשיך להאיץ, אם ממש תרצו, אבל יש מן תחושה כזאת ש"נגמר לה הסוס". לגיר האוטומטי של הפיקנטו יש רק 4 הילוכים, מה שמחייב סל"ד שיוט קצת גבוה. 3,000 סל"ד ימקמו את מד המהירות על קצת פחות מ-100 קמ"ש. לשמחתי זה לא כל כך מפריע, כי בידוד רעשי המנוע טוב. הבעיה היא שבידוד רעשי הרוח והצמיגים לא מספיק טוב ויותר מידי מהם חודרים פנימה.

את העלייה המשמעותית הראשונה אני פוגש קצת לפני מחלף לטרון והיא עוברת בקלות יחסית. המהירות מתחילה לרדת אבל אני מגביר לחיצה על דוושת הגז והקצב נשמר. אבל הקשה מכל עוד לפני – העליות של שער הגיא. אני עוד זוכר את הנסיעות לירושלים בתור ילד, במושב האחורי של פורד ברנדה 1,300 סמ"ק. "הכי חשוב זה לקחת תנופה" היה אומר אבא שלי ומאיץ רגע לפני היציאה לבית שמש. אז אני מאיץ ועובר למצב קרב, רוצה לשמור על קצב.

והאמת היא שגם הפעם זה הולך די בקלות, עד שרגע לפני מחלף שורש אני פוגש במשהו שנראה כמו קראוון על גלגלים. הקראוון מתגלגל לו על 40 קמ"ש ואני אחריו – כאן מתחילה הבעיה. אני מנסה לצאת לעקיפה אבל מגלה שבמהירות הזאת יש בור קטן בין ההילוך השני לשלישי והפיקנטו 1.0 ליטר האוטומטית שלי מתקשה להאיץ מהר מספיק כדי להצדיק איתות ומעבר מהיר שמאלה. אני מחליט לשבור ימינה במחלף, עוצר בצד ומוציא מהתיק אשכול ענבים שהכינותי מראש.

כמה ענבים ו-3 הודעות בפורום מאוחר יותר אני יוצא שוב לדרך. מנצל את הירידה כדי להאיץ שוב למהירות תלת ספרתית ומגיע ישר לעלייה המפורסמת של הקסטל, ההיא שבקרוב תעלם בזכות מחלף אדיר ממדים. בשולי הכביש עומדת מכונית אירופאית כלשהיא, לא חשוב מאיזה מותג, עם מכסה מנוע פתוח והמון אדים. אצלי אין שום בעיה, השעון על 90 מעלות פונקט. הקראוון נעלם ואני לוחץ חזק על הגז. הפעם אני עוזר קצת לתיבת ההילוכים האוטומטית ונועל אותה על הילוך שלישי. את העלייה עוברת הפיקנטו בגבורה ואני מסיים אותה על קצת פחות מ-90 קמ"ש. המשימה הראשונה הוכתרה כהצלחה.

אני לא מבין למה קשה כל כך לירושלמים עם הפקקים של תל אביב, זה לא שבכניסה לעיר שלהם התנועה ממש זורמת. עשרות אוטובוסים מנסים להשתלב בתנועה מצד ימין ואני עם קיה פיקנטו 1.0 ליטר אוטומטית קטנה, חייב להיות זריז. הפיקנטו קצת מתקשה לזנק מהמקום בעליות אבל בסוף מצליחה. אני חותך לשוק מחנה יהודה, שנראה לי כמו גרסה משודרגת של שוק הכרמל. אותם פירות יבשים ואותם חמוצים עם קצת פחות צפיפות וקצת פחות חום. עולה על הרכבת הקלה של הירושלמים כדי לנסות לקבל קנה מידה על מה שבונים לנו בתל אביב ואז משלם על חניה במחירי תל אביב. הגיע הזמן לחתוך לים המלח, לבדוק איך מחזיק המזגן בחום המטורף שהולך שם.

האמת? סוחב מצוין. כבר בירידות אני מוריד את עוצמת המאוורר לדרגה 1, קר לי. אני מגיע מהר מאוד לים המלח ומחכה שתרד קצת השמש ויהיה אפשר לצלם כמה תמונות. בינתיים אפשר להתרשם מתא הנוסעים ומרמת האבזור. כשהפיקנטו הגיעה לראשונה ארצה, אי שם בשנת 2011, תא הנוסעים שלה הרשים אותנו מאוד והרגיש כאילו נלקח ממכונית ששייכת לקטגוריה גבוהה יותר. עכשיו הוא קצת פחות מרשים, למרות שעדיין מדובר באחת מתאי הנוסעים הטובים בקטגוריה.

רשימת האבזור של גרסת ה-1.0 ליטר האוטומטית קצרה יחסית. היא מגיעה רק ברמת הגימור LX הבסיסית שאינה מציעה יותר מידי פינוקים. אין שליטה מההגה, אין כרית אוויר שביעית לברכי הנהג, אין ריפוד עור לגלגל ההגה ואין מערכת מולטימדיה. מולטימדיה מקורית כבר יש כסטנדרט אצל חלק מהמתחרים, כמו למשל סיטרואן C1. הפיקנטו מסתפקת במערכת פשוטה עם צד כתום פשוט וללא בלוטות' מקורי. איכות השמע שלה, אגב, לא מספיק טובה. אבל צריך לזכור – זאת מכונית זולה, מאוד זולה. וביחס לתג המחיר התמורה בסעיף האבזור הולמת.

למרות שמדובר בגרסת ה-LX הבסיסית תא הנוסעים עדיין מרגיש איכותי יחסית למכונית מיני זולה ואין כאן שום תחושה של חיסכון. תנוחת הנהיגה מעולה, גם לנהגים גבוהים. אני כמעט לא שם לב לעובדה שההגה לא מתכוון למרחק. מאחור, לעומת זאת, המצב טיפה פחות טוב. בואו נגיד שפה ושם אפשר להכניס לשם שני מבוגרים ולנסוע איתם נסיעות קצרות בתוך העיר. אבל אל תיקחו אותם לים המלח, לא יהיה להם נוח במיוחד. גם לא יהיה לכם מקום לציוד, כי תא המטען קצת קטן והגישה אליו לא הכי נוחה.

אני חוזר הביתה ובודק את מחשב הדרך שאיפסתי כשיצאתי לדרך. קצת יותר מרבע מיכל דלק נשאר, המחשב מדווח על 13.3 קילומטרים לליטר. יכול להיות יותר טוב, אבל בסך הכל די סביר.

קיה פיקנטו 1.0 ליטר אוטומטית – סיכום

אני חוזר הביתה, עייף אך מרוצה. בואו נגיד את זה ככה – אם אתם נוסעים מתל אביב לים המלח דרך ירושלים על בסיס יום-יומי כדאי שתבחרו ברכב אחר. מישהו ישבר ראשון, או אתם או הפיקנטו 1.0 ליטר האוטומטית. כיוון שלפיקנטו יש אחריות ארוכה על המנוע והגיר, אני מניח שאתם תהיו אלו שישברו ראשונים. היא לא מתאימה למי שנוסע נסיעות ארוכות בכבישים בין עירוניים, על אחת כמה וכמה כאלו שיש בהם עליות. אבל כפיתרון תחבורה עירוני היא פשוט עושה עבודה מוצלחת.

המחיר שלה אטרקטיבי מספיק כדי להצדיק את ההפרש בביצועים בינה לבין גרסת ה-1.2 ליטר האוטומטית. מספיק כדי שמי שחושב לקנות פיקנטו כזאת יעצור ויחשוב אם הוא באמת צריך עוד קצת כוח. את הנסיעות בפקקים של גוש דן היא תעבור בכבוד ובלי שום רגשי נחיתות. פעם או פעמיים בשנה, כשתעלו איתה לירושלים, יהיה לה קצת קשה אבל בסוף היא תגיע. קצת חבל שאין אפשרות לבחור בה ברמת אבזור גבוהה יותר ולקבל אותה עם מערכת שמע טובה יותר ואולי עוד כמה פינוקים קטנים. אבל אני מניח שבשביל 68,900 ₪ אי אפשר לקבל את כל היד.

קיה פיקנטו בקטלוג CarsForum
קיה פיקנטו 1.0 ליטר – מפרט טכני