אינפיניטי Q70 - סקירת גולשים

רז לקח את האינפיניטי Q70 לסיבוב וחזר עם מסקנה מפתיעה - מדובר במתחרה ראויה למרצדס ולאאודי, לא פחות טובה מהן ואולי אפילו יותר.

אינפיניטי Q70 מגיעה ב-2 גרסאות:
3.5 GT HYBRID
3.7 SPORT TECH

גרסת ה-3.5GT עם הספק של 306 כ"ס, עם התיגבור ההיברידי מגיעה ל-364 כ"ס. גרסת הספורט 3.7 ליטר עם הספק של 320 כ"ס, אבל חבילת אבזור עשירה יותר, הכוללת מושבי ספורט, חישוקים מוגדלים 20", ומערכת אודיו משופרת משמעותית, המגיעות כסטנדט וכלולות במחיר (כחצי מליון ש״ח).

כאמור, דניאל ס. ואני קיבלנו את גרסת ה-GT שבהחלט ראויה להתמודדות מול המרצדס E קלאס וההאודי A6, ועמדה בכך בגבורה.

עיצוב – הגרסה החדשה, אחרי מתיחת פנים מרשימה מאוד, ועדיין לדעתנו נראית פחות טוב מרכבי ה-4X4 של אינפיניטי שהוצגו בעשור הקודם.
החרטום יפיפה, כוחני, סקסי, ומאחוריו תא מנוע ארוך מאוד ומרשים. החלק האחורי של המכונית מרשים פחות, וישנה דיס-הרמוניה בינהם.

בחניה – כבר פה מבינים שמהנדסי ומתכנני הרכב, יפנים חרוצים, עשו הכל הכי טוב שאפשר.
סביבת נהג נעימה מאוד, מושבים נוחים, תאורת אוירה פנימית נינוחה, לא מסנוורת. (בניגוד לשלל גימורי הניקל בקונסולה, שבהחלט מסנוורים בהתאם לזוית השמש בנסיעה).
משענות היד בדיוק במקום, ובמושבים יש תחושת סלון אמיתית, לאונג' שאין לך מה למהר לצאת ממנו.
בהמשך זה התברר כזכרון חזק במיוחד מהנסיעה, במהלך שעות רבות של נהיגה רצופה לא הרגשנו צורך בשום שלב לקום ולחלץ איברים, הגוף פשוט נח במושבים המצויינים, ואינו מתעייף. שיקול חשוב למנהל שנמצא בדרכים שעות רבות.
בידוד מהסביבה – מוחלט. דממה ברכב. (טוב, הוא בחניה), ובכל זאת, בנסיעה איטית, בחניות, בהתנעה, הרכב מונע באמצעות המנוע החשמלי, והבידוד האקוסטי ברכב מעולה מהסביבה הרועשת בחוץ.
פה מורגש חיסרון משמעותי ברכב – מערכת האודיו נחותה, ונקווה שבגרסת הספורט, שמגיעה עם 16 רמקולים של Bose, החסרון הזה טופל.
תא מטען – בעייתי בגרסת ההיבריד, הסוללה תופסת כ-150 ליטרים מתא המטען, ומשאירה רק נפח פנוי של כ-350 ליטרים בלבד.
בגרסת הספורט נפח התא הוא 500 ליטרים, מה שכמובן מאפשר הובלת מזוודה או מטען גדול, ולא רק שקיות מהסופר.

בעיר – הרכב נח בצורה יוצאת דופן, הרבה יותר מהמרצדס ומהאאודי.
בידוד הרעשים נשמר גם בנסיעה, רעש הצמיגים אינו נשמע (לגרסת המבחן היו חישוקי 18" שבהחלט תורמים לנוחות בעיר. נעדכן אחרי שננהג בגרסת הספורט עם חישוקי 20").
כאמור, דממה נשמרת ברכב גם בנסיעה עירונית, ואפשר להמשיך בשיחת הסלון שהחלה בחניה, בלי להיות מוסח מרעשי הנסיעה.
אפילו פתחי האוורור של המיזוג חרישיים, גם באוורור מהיר.
פעמיים הרגשנו מכה לא אופיינית בגיר בעת הורדת הילוך בנסיעה מנהלתית, שעלולה אולי להפריע גם לנהג הפחות רגיש.
מערכת המתלים משככת את מהמורות הכביש, וההגה "העל-חוטי" החדשני, שאינו מחובר מכנית לגלגלים, לא מעביר את המהמורות לידי הנהג. יתרון גדול בעיר.
בסה"כ יש תחושה כאילו הרכב מרחף בכביש, והבורות, הסדקים והגבשושיות של כבישי מע"צ כאילו נעלמו לחלוטין. אפילו במעבר על "עיני חתול" (מחזירי אור על הכביש לאורך השול ובין הנתיבים), נשמע תקתוק מעומעם, הנדנוד שאנחנו מכירים משאר המכוניות במעבר על מחזירי האור לא מורגש בכלל. לא במתלים, ולא בהגה. פלא.

מחוץ לעיר – כמו בחניה, וכמו בעיר.
הדממה נשמרת. הנוחות מתגברת.
בשיוט בין עירוני במהירות 110 קמ"ש בכביש 6, המנוע ב-1200 סל"ד, כמעט ואינו נשמע. רעשי כביש אינם, רעשי רוח נשארו מאחור, האוטו יציב ונינוח, ואם לא תגיד לנוסעים באוטו שהוא בנסיעה, הם עוד מסוגלים לשכוח ולחשוב שכבר עצרתם ביעדכם.
גם בכביש בין עירוני עדיין בהחלט אפשר לנהל שיחה נינוחה במושבים הנוחים, כאילו אנחנו בלאונג' ולא ברכב בכלל.
כיוון שהכל כל כך שקט ונינוח, שוב בולט החסרון של מערכת האודיו.
זמינות כח כמובן שלא חסרה, בכל סל"ד, וההגה (פרוגרסיבי תלוי מהירות) נוקשה ומדוייק.

בהר –
במצב NORMAL ו-ECO, עם בקרות משיכה מופעלות, הרכב מהיר, יציב, ושוב שקט, הודות לסל"ד הנמוך שנשמר. מערכות ההגנה האלקטרוניות ששומרות על בטיחותך, עושות את מלאכן נאמנה. לרכב נטיה לתת היגוי בלבד, והרכב עוזר מאוד לתקן אותן. לנהג הלא מיומן לא מומלץ לכבות אותן.
לנהג המאוד מיומן, שנהג בהר, דניאל, הן הפריעו, כיבה.
למרות שכיבה, ולמרות שהרכב הועבר למצב "SPORT", עדיין ברירת המחדל של המנוע והגיר לשמור על סלד נמוך, לחסכון, ולשקט. זמינות הכח בעייתית, והיכולות של הרכב רחוקות מניצול.
אבל לדניאל, שבחן את הרכב בנהיגה ספורטיבית זה הפריע מאוד, וכדי לשמור על סלד אפקטיבי יש להעביר את ידית ההילוכים (האוטומטית) למצב ידני, ועדיין להתערב בהורדות הילוך על מנת לשמור על סל"ד גבוה. זה חסרון גדול בנהיגה ספורטיבית, אבל הנהג הממוצע בקושי ישתמש בזה, ודניאל דווקא למד מהר והביא את הרכב לניצול היכולות שלו.
ללא הבקרות ניתן בקלות להצאת להיגוי יתר, וההנאה מובטחת. (לחובבי הז'אנר).
דווקא פה המושבים מתגלים כלא תומכים מספיק, ונחכה לבחון את גרסת הספורט כדי לבדוק האם שם הבעיה נפתרה לטובת הנהג שמתכוון להנות מהרכב בנהיגה הררית ספורטיבית.
הגה – מערכת ההיגוי הפרוגרסיבית מצויינת.
בלמים – פה היו בין דניאל לביני חילוקי דעות, דניאל הרגיש שבבלימה פתאומית בקו ישר יש תחושת איבוד איזון, אני דווקא הרגשתי שהבלימה מצויינת, והדוושה המתקשה עם מהלך קצר אינה ספוגית, מדוייקת מאוד והשרתה תחושת ביטחון.
עוד תורמת לתחושת הבטחון היא מערכת הידוק חגורות הבטיחות, המופעלת בבלימות מהירות, ובהשפעת כוחות G.
לסיכום סעיף ההר – גם פה, האינפיניטי מתעלה משמעותית על מתחרותיה שבדקנו, ואיתה נהננו במיוחד.

אז זהו, סיימנו סופ"ש מלא של נהיגה ושיחות סלון, ושמנו פעמנו לעבר הבית.
אבל אז שמענו זמזום מוכר.
זמזום של צרעות קופצניות ועצבניות. מהסוג הטוב.
עקפו אותנו ביעף 2 הונדה S2000 אל עבר ההרים שמהם ירדנו.
כמו בהזמנה הן הגיעו אלינו.
דניאל עשה פרסה ולא שאל אותי בכלל.
עניתי לו בכל זאת. שכן.
נסענו אחריהן.
הן רועשות, מקפצות, מיתלטלות, מזיעות, ומנווטות בהר במיומנות.
עקף אותן בקושי. והכל בנינוחות, ברוגע, בשקט. במצב ECO.
חיכינו להן בתחנה הבאה.
הגיעו, הצטרפנו שוב.
הפעם העביר למצב sport וכיבה הבקרות.
עקף אותן בקלות, תוך קריאות צהלה. (הוא אומר שהן שלי, לדעתי הן שלו).
בכל פעם שהתרחקנו מהן האט, כדי לאפשר להן להתקרב, ושוב מהתחלה.
בסוף נפגשנו בקצה ההר, וכצפוי פגשנו אנשים טובים.
היה תענוג.

אז לסיכום, עם האינפיניטי נהנו יותר מאשר מהמרצדס ומהאאודי.
בכל פרמטר. היא טובה יותר לנו.
מכונת נהיגה מצויינת.

* שותף מלא לנהיגה, לחויות, לניתוחים, לקפה, לארוחות הוא דניאל ס. חבר שלי.

אינפיניטי Q70 בקטלוג הרכב של CarsForum
איניפיניטי Q70 - מפרט טכני