תוכלו למצוא מידע נוסף במגזין על

  • סקודה
  • סקודה ראפיד ספייסבק
  • סקודה ראפיד ספייסבק - מבחן דרך

    סקודה ראפיד ספייסבק

    הספייסבק נטולת הישבן היא גרסה איכותית, מעניינת ויפה הרבה יותר מהמונית הלאומית הנוכחית. מבחן דרך לאחות האירופאית

    • 28-05-2015
    • מאת: פבל צ'רניצקי | צילום: פבל צ'רניצקי

    "מה הקטע שלה?" שואל אותי אלירן אחרי סיבוב מסביב למשרד בסקודה ראפיד ספייסבק ומוסיף "מי יקנה אותה? רוצה משפחתית? יש לך את האוקטביה, רוצה האצ'בק יפה ומגניבה יש לך את הסיאט לאון. אז למה היא טובה בכלל?"

    את השאלות הקשות והנוקבות האלה לקחתי איתי יחד עם האחות המצודדת, האיכותית יותר ונטולת הישבן  - סוג של גרסת שיק אירופאית אם תרצו - של הראפיד סדאן המוכרת לסוף שבוע של מבחן דרך. המטרה: להבין מה היא מנסה לחדש, האם היא טובה יותר מגרסת הסדאן, האם יש לה מקום בשוק המשפחתית הכל כך צפוף, אבל חשוב לא פחות, כמה אנשים יחשבו שאני מונית וינסו לעצור אותי?

    סקודה ראפיד ספייסבק

    מחדשת?

    קודם כל, לא. זאת לא מכונית חדשה, מהפכנית, או נושאת בשורה כלשהי. זאת מכונית תת-משפחתית, קומפקטית, משפחתית קטנה, או כל שם אחר שתרצו להדביק לאחוריים שלה. בגדול, זו גרסת האצ'בק של סקודה ראפיד, מכונית שמשווקת אצלנו כבר מ-2013. מצד שני היא כן מחדשת, בערך.

    למה בערך? כי למרות שהשתיים חולקות אחוז גדול מאוד מהחלקים ביניהן, כמו למשל המנוע, תיבת ההילוכים וכמובן השלדה, השתיים שונות לא פחות משהן דומות. תנו לי להסביר. בעוד שניכר שהראפיד סדאן ה"רגילה" מיועדת למדינות עולם שלישי ("מתפתחות" בלשון הפוליטיקלי קורקט) עם צמיגים גבוהי חתך, חישוקים קטנים, מתלים רכים ופלסטיק שלא בדיוק צועק "איכות", הראפיד ספייסבק היא חיה אחרת לגמרי. החישוקים צמחו ל-17 אינץ', המתלים הפכו קשיחים יותר, תא הנוסעים מרגיש איכותי יותר - אם כי עדיין לא מתחרה בטובות שבקטגוריה - המושבים ספורטיביים וחובקים יותר, וגג השמש, אוי גג השמש.

    הראפיד ספייסבק נראית טוב. טוב מאוד אפילו ביחס לגרסת הסדאן. הגג השחור, החלון האחורי המושחם שנמשך עד אמצע דלת תא המטען והספויילר הקטן והעדין שמחבר ביניהם. החישוקים הגדולים, המראות השחורות והחלונות הצדדיים האחוריים רומזים כולם שאולי מדובר באותה גברת אבל ללא ספק גם חתיכת שינוי אדרת.

    סקודה ראפיד ספייסבק

    טובה מגרסת הסדאן?

    קודם כל, כן. המוטיב השחור והאיכותי יותר ממשיך בפנים. הקונסולה והדשבורד מרגישים מוצקים ואיכותיים יותר, המושבים המסורתיים פינו את מקומם למושבים בניחוח ספורטיבי עם משענות גב "בחתיכה אחת" ומעל הראש נמצא חלון שמש פנוראמי עצום שמשתרע על פני כל שטח הגג. חבל רק שהחלון עצמו לא נפתח (כמו בסקודה ייטי למשל) וחבל שאת הווילון שנועד למנוע רתיחת פדחת צריך לסגור עם היד. מה גם, שבגלל שאותו וילון מורכב משני חלקים - קדמי ואחורי, לסגור את החלק האחורי היא מטלה בלתי אפשרית כשאתם ישובים מאחורי ההגה. אלא אם כן על תלוש המשכורת שלכם כתוב "שיקאגו בולס".

    למרות החומרים האיכותיים למדי, בטח ובטח שלעומת הראפיד סדאן, איכות ההרכבה הלכה לאיבוד איפשהו בתהליך הפיכת הראפיד ספייסבק לגרסת שיקית ומגניבה. רכב המבחן אמנם כבר הספיק לגמוע למעלה מ-14 אלף קילומטרים לא פשוטים של נסיעות מבחן תובעניות, אך צקצוקים, חריקות, ורעשי פלסטיקים מוזרים לא היו מחזה נדיר, בין אם במעבר על שיבושים חדים או על פסי האטה גבוהים במיוחד.

    סקודה ראפיד ספייסבק

    בדיוק כמו בראפיד סדאן, המרווח מספק. היא אמנם קטנה משמעותית מהאוקטביה, שתופסת את המשבצת המשפחתית בליין של סקודה, אבל שני מבוגרים פלוס ילד ימצאו שם די והותר מקום גם לנסיעות ארוכות.

    תא המטען, שנפחו 384 ליטר, מעמיד אותי בפני הדילמה הקלאסית של נפח מול שימושיות. הוא קטן ב-146 ליטרים מהמערה העצומה שנמצאת באחורייה של הראפיד סדאן, אבל בגלל התקן האירופאי שאומר שנפח תא מטען של מכונית האצ'בק נמדד עד קו השמשה האחורית, קשה להגיד אם הוא קטן יותר בפועל או שמא רק על הנייר. כך או כך, הדלת החמישית, הצורה המרובעת והמושבים המתקפלים הופכים אותו לנוח ושימושי מאוד כשלעצמו ונוח לשימוש משמעותית מזה של הסדאן.

    סקודה ראפיד ספיסבק

    ומה מקומה בשוק?

    קודם כל, אמ... אולי? פה אני חוזר לשאלה שהתחילה את המבחן. למי הראפיד ספייסבק טובה ולמה בכלל שמישהו יקנה אותה? האמת היא שלקח לי לא מעט זמן להבין את זה, כי על פניו אלירן צודק. מי שרוצה משפחתית יקנה את האוקטביה, בעוד מי שרוצה עיצוב מעניין יותר יצא מהסוכנות השכנה עם סיאט לאון.

    הבעיה שהראפיד ספייסבק פותרת היא אחרת, כי אם הלאון עם מנוע 1.2 ליטר חלשה לכם מדי, והלאון 1.8 יקרה לכם מדי, אתם נשארים בלי אופציה אמתית מהמותגים ה"עממיים" של צ'מפיון מוטורס, כי הלאון היחידה שמשווקת עם מנוע 1.4 היא גרסת ה-SC בעלת שלוש הדלתות ולזו יש רק תיבת הילוכים ידנית. נכון, במשבצת הזו יושבת פולקסווגן גולף, אבל היא עולה 132,000 שקלים, וזה לא מעט בכלל.

    סקודה ראפיד ספייסבק

    הפתרון של סקודה מגיע בדמות מנוע TSI מוגדש טורבו בנפח 1.4 ליטר. הוא מפיק 122 כוחות סוס, מומנט מרבי של 20.3 קג"מ ומוצמד לתיבת DSG רובוטית כפולת מצמדים בעלת שבעה הילוכים. אין ספק, שמכל סדרת TSI זה המנוע המאוזן ביותר. מחד, הוא מספק ביצועים טובים מאוד, מושך מצויין מסל"ד נמוך וממשיך למהירות תלת ספרתית תוך 9.4 שניות מספקות בהחלט. מאידך, הוא מספק צריכת דלק סבירה לחלוטין שעמדה על 12.5 ק"מ לליטר בסוף המבחן המאומץ.

    גם תיבת ההילוכים עובדת מצויין, מעבירה הילוכים בהרף עין ודואגת לשמור את המנוע בסל"ד שתואם את אופי הנהיגה - גבוה כשרוצים תאוצה, או נמוך בזמן שיוט נינוח. עם זאת, היא לא נטולת בעיות ומתנהגת כיאה לתיבה רובוטית. קצת רועדת בזחילה, קצת מהססת בזינוק וקצת קופצנית בנסיעה איטית. אבל המגרעות הללו זניחות למדי והן ממש לא מספיקות כדי להאפיל על היתרונות שלה, ביניהן תאוצות ביניים זריזות וגמישות של מתעמלת אולימפית.

    סקודה ראפיד ספייסבק

    מכירים את המכוניות שמצליחות להתאזן על הגבול הדק הזה שבין נוחות להתנהגות? מכוניות שהן מספיק נוחות כדי להיות נעימות ביומיום אבל מספיק קשיחות כדי להוציא מכם חיוך בכביש הררי מפותל? הראפיד מצליחה איכשהו להיות בדיוק על הגבול הזה, אבל מהצד השני. היא קשיחה מדי כדי להיות נוחה ורכה מדי כדי להיות מתנהגת. פעולת המתלים גסה והרעשים במעבר על מהמורות או בורות מועברים טוב מדי לתוך תא הנוסעים, בפניות חדות תחת עומס היא מציגה זוויות גלגול גדולות ופוצחת במחול של תת היגוי שלא יאה למכונית עם כזה לוק. לצערי, המתכון הזה כנראה עובד לא רע על האוטובאן שבין ברלין להמבורג, אבל קצת פחות טוב ברחוב ז'בוטינסקי בכפר-סבא או בכביש שעולה מעתלית לבית אורן.

    בשיוט נינוח בכביש המהיר המצב באמת משתפר פלאים, אך עדיין מרגיש נחות ממכוניות משפחתיות "אמתיות". בידוד רעשי הרוח טוב, אבל רעש צמיגים נוכח במהירות של 110-120 קמ"ש הוא דבר שבשגרה. דווקא השילוב המוזר בין רכות המתלים לנוקשות שגוררים החישוקים הגדולים מתגלה בכביש המהיר כנוח מחד ונטוע ובטוח מאידך.

    סקודה ראפיד ספייסבק

    כמה אנשים חשבו שאני מונית וניסו לעצור אותי?

    אפס. שזה נחמד.

    סקודה ראפיד ספייסבק - סיכום

    אני מבין מה סקודה ניסו לעשות. לקחת את הפלטפורמה קיימת של סקודה ראפיד, להצעיר אותה, לייפות אותה, לשים לה סאנרוף עצום וחישוקי ענק, ולשווק אותה כגרסה הספורטיבית, המעוצבת, המגניבה, השיקית או איך שלא תקראו לזה. הרעיון נחמד, אבל הביצוע השאיר אותי קצת קר. במצבה הנוכחי, היא מצליחה בעור שינייה לנצח בנקודות, אולם רק את גרסת הסדאן. נכון, היא תתאים לכם כמו כפפה אם אתם רוצים האצ'בק משפחתית זולה יחסית, עם מנוע 1.4 ליטר מוגדש ותיבה אוטומטית. לזכותה גם משחק מחיר של 122,000 ש"ח, נמוך בכמה אלפים מגרסת ה-1.2 של הלאון ומגרסת הסדאן וב-10 אלפים מהגרסה הבסיסית של הגולף המקבילה.

    אבל משהו אומר לי שסקודה לא ייצרו את המכונית הזו "כדי לסתום נישה", הראפיד ספייסבק הייתה צריכה להיות שונה יותר מגרסת הסדאן. היא הייתה צריכה להיות  מעניינת יותר, מגניבה יותר, מפתה יותר. מספיק שהיו מחליפים לה פנסים ומשפרים את איכויות הגימור, אפילו קצת. היא הייתה יכולה להיות האס בשרוול של סקודה, שוברת שוק, מנפצת קטגוריות. היא הייתה יכולה להיות המכונית שתפריח את התדמית האפורה שלה סקודה. היא הייתה יכול להיות הרבה דברים, אם רק הצ'כים האלה היו מתאמצים עוד קצת. אבל הם לא, אז היא לא.

    סקודה ראפיד ספייסבק בקטלוג הרכב של CarsForum
    סקודה ראפיד ספייסבק - מפרט טכני מלא

    סקודה ראפיד ספייסבק

    dddd