שברולט סוניק RS - מבחן דרך

תמורת מחיר שגבוה מעט מסופר מיני רגילה, אתם יכולים לצאת מהסוכנות עם מכונית חזקה, מהירה, אוטומטית ומאובזרת מאוד. מבחן דרך למכונית שיכולה להתברר כעסקה מצויינת או נפילה כואבת

אני אוהב אספרסו. אני שותה אותו כפול, אבל גם עם קצת חלב. כמו שאמרו חז"ל - to take the edge off. אני אוהב קפה חזק, כזה שמעיר אותך, אבל לא כזה שגורם לך להצטער על הרגע שנולדת שניה אחרי שהוא מחליק מעבר ללשון. כמו הקפה שלי, ככה אני אוהב גם את המכוניות שלי. לא בכדי יש בבעלותי מכונית שעומדת באותה משבצת כמו שברולט סוניק RS ולא בכדי אותה סוניק RS היא אחת המכוניות שהכי עניינו אותי, לא רק בתור "כתב רכב" אלא גם בתור אני עצמי, כשהיא הושקה בישראל.

המשבצת שאליה נכנסת הסוניק RS היא בדיוק אותה משבצת שבו נמצא הקפה שאני אוהב. היא קטנה, אבל לא קטנה מדי, כך שיהיה אפשר להנות ממנה במגוון של תנאים. היא חזקה, אבל היא מספיק נוחה כך שלא תגרור טלפון לקירופרקט אחרי מעבר על פתח ביוב או בור בכביש. היא מספקת מספיק דרמה בשעות הערב המאוחרת, אבל מספיק מפנקת כשאני עומד בפקק בדרך לעבודה. היא גם לא מאוד יקרה, למרות שהיא כן אחת הסופר מיני היותר יקרות, עם מחיר של 115,000 ש"ח היא רחוקה מספיק מהמתחרות הספורטיביות האמיתיות וקרובה מספיק למתחרות העממיות.

אני רוצה להתחיל ממה שהיא לא. למרות לא פחות מארבעה תגים על הישבן, שניים מהם (Turbo ו-RS) אדומים שאמורים לגרור יחס של "מכונית ספורט". אבל היא לא, ואם תשפטו אותה ככזו, צפויה לכם אכזבה. היא לא מספיק חזקה, לא מספיק מתקשרת ולא מספיק חדה. אבל היא בשום פנים ואופן לא עצלה, חלשה, או פראיירית. אז עכשיו שסיימנו עם ההסתייגויות, הווידויים וההקבלות לקפה, אפשר להתחיל.

העיצוב החיצוני של הסוניק RS פוגע בדיוק במטרה לשמה נוצרה המכונית הזו. הסוניק עצמה לטעמי היא מכונית נאה למדי, עם איזון טוב בין זוויות חדות וקווים ישרים לבין קשתות ועיגולים. הסוניק הרגילה היא בסך הכל מכונית חביבה בכל הנוגע לעיצוב החיצוני וגרסת ה-RS משפרת את הנושא עוד יותר. הוא קצת מוחצן עם חישוקי 17 אינץ' ונגיעות כרום על סופית צינור המפלט ובגומחות של פנסי הערפל. אבל הוא לא מוגזם או קשה לעיכול, בדיוק מה שצריך.

בתא הנוסעים השיפורים ביחס לאחות הפשוטה גם הם עדינים והולכים יד ביד עם תפיסת ה"קצת יותר". ההגה מקבל תבנית רשת משושה בחישור התחתון, ועוד מתחתיו, כמו גם על גב המושבים מרופדי העור, בולטים תגי RS שמוסיפים לאווירה הכמעט קרבית.

שאר תא הנוסעים דומה מאוד לגרסת LTZ פלטינום המאובזרת והתוספות ברשימת האבזור מתרכזות בעיקר במחלקת האווירה, יותר מאשר בצעצועים שימושיים באמת. אפשר למצוא כאן הגה וידית הילוכים בריפוד עור, פלסטיק שחור מבריק במספר מקומות ולוח שעונים בגימור מעט ספורטיבי יותר.

העיצוב של תא הנוסעים ובמיוחד זה של לוח המחוונים הכחלחל שיושב מול העיניים סחף אחריו לא מעט וויכוחים במשרד המערכת. יש כאלה שאהבו את המגניבות שלו ויש כאלה שהקיאו קצת בפה למראה הדיגיטליות הכחולה סטייל שנות ה-80 שלו. לטעמי הוא מיוחד, נאה ומהווה שיוני מרענן מכל המחוונים העגולים והמשעממים ששולטים בכל חלקה טובה.

מה שלא גרר ולו ויכוח אחד (וזה נדיר במערכת שלנו) היא מערכת המולטימדיה. שברולט קוראים לה MyLink והיא זהה לחלוטין למערכת שנמצאת בדגמים נוספים של ג'נרל מוטורס, כמו אופל אדם. התפעול שלה נוח ואינטואיטיבי מאוד, המסך חד וקריא גם בתנאים הקשים ביותר, אבל התענוג הגדול ביותר הוא הזריזות שבה המערכת מבצעת כל בקשה. לחצת-קיבלת. אין השהייה, אין חשיבה, אין "רגע... להחליף תחנה ברדיו? למה? התחנה הזאת ממש נחמדה דווקא. אתה בטוח? טוב, בסדר" כמו שיש שיותר מדי מערכות, גם כאלה בהתקנה מקומית וגם כאלה שמגיעות עם הרכב מהמפעל. תענוג.

במרווח הפנים ובתא המטען ההפתעות כצפוי קטנות עוד יותר. המרווח במושבים הקדמיים מספק לגמרי אם כי במידה ותחליטו לשבת גבוה לא מן הנמנע שהפדחת שלכם תפגוש את גג השמש שנוגס מעט ממרווח הראש. במושב האחורי יש מספיק מקום לשני מבוגרים בגודל ממוצע, השלישי כבר יאהב אתכם פחות אם תחליטו לדחוס אותו פנימה. תא המטען, על כל 290 הליטרים שלו, יספק רווק או זוג צעיר בסוף שבוע רומנטי באלפים - או באוהל על שפת הכינרת - אבל אל תחשבו אפילו על לנסות להנדס פנימה עגלות תאומים או ציוד לחופשה השנתית של כל המשפחה.

אבל מדידת סנטימטרים במושבים או ליטרים בתא המטען היא לא הסיבה לשמה התכנסנו כאן היום. אנחנו פה כדי לדבר על ה"קצת יותר" שמספקת שברולט סוניק RS. אבל שניה לפני שאני יוצא לדרך, תיאום ציפיות. שברולט טעו. במה הם טעו, ולמה? ובכן, קודם כל בשיווק. הסוניק RS היא לא מכונית ספורטיבית. יכול להיות שאני חוזר על עצמי (ואין ספק שגם אעשה את זה שוב) אבל היא פשוט לא. לא יעזור שום קמפיין, שום חישוקי 17 אינץ' וצמיגים נמוכי חתך, לא יעזור הספוילר שעל הגג ולא יעזור גם עם ידביקו לה לישבן ארבעת אלפים תגי "ספורט", "טורבו" ו"ראבק!!!". שברולט סוניק RS היא מכונית סופר מיני עם מנוע חזק, אבזור עשיר וקצת חווית נהיגה. היא לא מכונית ספורט. תכניסו את זה טוב טוב לראש שלכם. יופי. אפשר להמשיך.

כבר בירידה מהמדרכה בפתח הכניסה לסוכנות המרכזית של שברולט אני מבין שהמהנדסים בג'נרל מוטורס הצליחו לעלות פה על משהו - היא די נוחה. נכון, היא קצת יותר קשיחה מ"סתם עוד סופר מיני" כמו פיג'ו 208 או פולקסווגן פולו, אבל היא אפילו לא מתקרבת ללהיות "לא נוחה" או להתרסק על שיבושי אספלט. למרות שהרכב שקיבלתי למבחן משמש כרכבה הצמוד של חברה בצוות המכירות של שברולט ולמרות שעל מד האוץ שלה היה מספר לא מאוד סימפטי של קרוב ל-30 אלף ק"מ, הסוניק RS שבילתה איתי סוף שבוע שהיה עמוס בכמעט 1000 קילומטרים, לא השמיעה קרקוש, ציוץ או מחאה מחלקי הפלסטיק. לא בירידה מאותה מדרכה ולא באף אחד מאלפי השיבושים שפגשנו בדרך.

מצד שני, אותה סוניק RS היא גם ממש לא הסופר מיני של השכנים. כי 140 כוחות סוס ומומנט של 20.4 קג"מ הם נתונים שיכולים לבייש לא מעט מכוניות ברמזור. המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית עם שישה הילוכים שעובדת די טוב, היא מספיק חלקה ויודעת לרדת בהילוכים מספיק מהר כדי לספק תאוצות ביניים שעשויות אפילו להעלות חיוך על הפנים. למאה קמ"ש היא מגיעה תוך 9.5 שניות חמימות למדי ומשם היא ממשיכה עד למהירויות מיותרות לחלוטין בלי הרבה מאמץ. הפשרה הכי גדולה היא, איך לא, צריכת הדלק, שאחרי מבחן נמרץ למדי ולא מעט קילומטרים בכבישים לאורכו של גבול הצפון המוריק, עמדה על 10.6 ק"מ לליטר. לא מדהים, אבל סביר מאוד בהינתן התנאים.

גם בכבישים מפותלים היא מספקת את הסחורה, כל עוד אתם מורידים קצת את מפלס האטרף ושופטים אותה כמי שהיא - מכונית חמימה שלצד נסיעה נמרצת אמורה גם להיות פרטנרית שפויה ליומיום. היא מספקת הרבה יותר אחיזה ממה שרוב הרוכשים שלה יצטרכו וההגה - שאמנם קל מדי ורך מדי - מסובב את הגלגלים לאן שאתם רוצים ומעביר את המידע מהכביש לאצבעות ברמה שלא גורמת ליותר מדי תסכול. סוג של שני גביעי אשל שמחוברים בחוט. הייתי מעדיף שלא להעביר דרכו מידע רגיש, אבל את התמונה הכוללת אני מצליח להבין.

אלברט אינשטיין אמר פעם שאם תשפטו דג לפי היכולת שלו לטפס על עצים, הוא יעביר את כל חיו במחשבה שהוא טיפש. אז הסוניק RS לא יודעת לטפס על עצים, ואם תדרשו ממנה סשנים ליליים רצופי אייפקסים והיירפינים, זה כנראה יגמר באכזבה מרה. אבל טיפשה היא ממש לא. את מה שהיא צריכה לעשות, שזה להיות סופר מיני קצת מהירה וקצת מהנה, היא עושה מצויין.

שברולט סוניק RS - סיכום

שברולט סוניק RS היא מכונית בלי מתחרות אמיתיות. אולי מאוחר יותר השנה תגיע אופל קורסה טורבו, שאולי תחליף את הסוניק כליל עם יציאתה של שברולט מאירופה, אבל זה יקרה - אם יקרה - רק לקראת סוף השנה. מה זה אומר? בגדול, שאם אתם רוצים סופר מיני חזקה, זריזה ואוטומטית, אבל בו בזמן נעימה יחסית וכזו שאפשר לחיות איתה בשלום גם בדרך לעבודה, אין לכם באמת ברירה אלא לקנות את הסוניק RS.

אבל עזבו רגע אין ברירה. כי זו ממש לא המחשבה שצריכה להוביל אתכם לאולם התצוגה הקרוב של שברולט ולגרום לכם להתארגן על נסיעת מבחן. הסיבה היא שיש כאן מכונית שהיא גם מהירה (יחסית), גם חזקה (יחסית), גם זריזה (יחסית, הבנתם לאן אני הולך עם זה), גם פרקטית, גם נוחה, גם לא ידנית, גם קטנה וקלה לחניה וגם וגם וגם. אם נמאס לכם מהסופר מיני האפורה והמשעממת שלכם, אבל אתם חוששים "לעשות את המעבר" למכונית ספורטיבית "אמיתית", שברולט סוניק RS היא התשובה שלכם.

שברולט סוניק בקטלוג הרכב של CarsForum
שברולט סוניק - מפרט טכני מלא