גולף R, מאזדה MPS 3 ומגאן RS במבחן קצר

קינן כהן ממגזין הגה חזר ארצה מהשקת צמיגי מישלין החדשים עם התרשמות קצרה משלושת ההוט-האצ' החמות ביותר בשוק האירופאי.

פולקסוואגן גולף GTI - R על סטרואידים

הגולף שלפניכם היא הגולף החזקה ביותר ובעלת התאוצה הטובה ביותר שאי פעם יצאה את פסי הייצור של החברה,
266 הסוסים שלה וחמש השניות וחצי בהן היא מגיעה ל- 100 קמ"ש מאמתים זאת. אז למה רק חיכיתי להחליף אותה כבר?

למען האמת הסיפור שלי עם גולף R התחיל דווקא די טוב. אהבתי את הצבע הלבן הסולידי שלה, אהבתי עוד יותר את ההופעה המאופקת. זה היה הרי כל כך קל להלביש את החיה הזו בניפוחים וחצאיות כטוב על ליבם של המעצבים וכנהוג בז'אנר שלה. למעשה במבט ראשון ניתן אפילו לטעות בה כ- GTI מונמכת על חישוקי 19 אינץ'. חיצונית אלו רק תגי ה- R המצטנעים, צמד האגזוזים ואותה הנמכה וחישוקים שמבדילים אותה מאחותה ה- GTI, כך שבאמת אהבתי את ההגשה המתוחכמת.

למה ככה?

ראשית היכרות קטנה, גולף R מתיישבת במשבצת "גרסת העל" של משפחת גולף, היא מחליפה בתפקיד את R32 קודמתה, הפעם ירד הנפח מ- 3.2 ליטרים ל- 2 ליטרים, אבל לא רק הנפח ששת הצילינדרים פינו מקומם לטכנולוגיה ולמזעור של ארבעה צילינדרים מוגדשים כדבעי. ההספק זינק תודה ששאלתם וכעת מזינים את כל ארבעת הגלגלים 266 סוסים דרך מערכת ההנעה הכפולה 4motion. הביצועים יכולים להעמיד בפינה כמה וכמה נינג'ות יפניות ואתלטיות גרמניות מתנשאות.

הסיבוב הקטן מסביבה כאמור מותיר אותי עם טעם טוב כשאני פותח את הדלת ומתיישב בכורסת ספורט עמוקה, תומכת ומעוטרת בלוגו ה- R. גם ההגה מחייך אלי עם קוטר טוב, עובי מתאים ותיפורים לבנים על העור האיכותי. אני באופן אישי הייתי מנקה אותו קצת מכל בולמוס הפקדים, אבל ניחא. מאחוריו שני מנופי ההילוכים שתמיד עושים לי חשק לסטייג'ים קרביים. אבל, ויש אבל והוא גדול, מרגע זה שב ומכה בך אותו תא הנוסעים האיכותי אך מדכא כדי טיפול תרופתי של גולף. לידיעת מעצבי החברה; מחוגים בצבע כחול ופס מתכת הם אולי נחמדים כתוספת בתשלום בדגם הרגיל וגם זה אולי. בגרסת העל הייתי מצפה לראות מעט יותר השקעה...

ככה וככה

סיבוב המפתח ומאחורי נובחים צמד האגזוזים בוקר טוב גרוני ומתרונן, רבותי למהנדסי מערכת הפליטה מגיע כל הקרדיט, להפיק מארבעה צילינדרים צליל כזה זו לא פחות מאומנות. תיבת ה- DSG נדחפת למצב ספורט וכך גם כיול המתלים. היציאה מהמקום לא סנסציונית במיוחד, אבל קצב צבירת המהירות בהחלט מספק עניין וטוב שכך, כי הקטנה הזו עפה למחוזות השלילה על אתר במהירות. אבל מרשימות מאלו הן תאוצות הביניים, מצב הספורט החד משגר אותה מכל טווחי מהירות הביניים למהירות על-חלל בשניות. כשהמנוע ותיבת ההילוכים נהדרים כל אחד בפני עצמו, השילוב שלהם יחד הוא שלם שטוב מסך מרכביו. כל נסיעה מנהלתית פשוט הופכת לאתגר של איתור מושאי עקיפה וביצוע את זממך בנהגים התמימים שמסביב (לא לשכוח צחוק מרושע...). זוכרים את רעש המנוע? אז הוא עדיין פה, וזה רק הופך לטוב יותר, עם צליל באס גרוני ומתרונן שהולך ומשתבח עם עליית הסל"ד.

אבל כבישים ישרים זה לא הכל בחיים, והנה כמה פניות מעניינות שמתקרבות (במהירות). ירידה על הברקסים מגלה שהם לא רעים בכלל, אם כי דהויים בתחילת הלחיצה (ייתכן מאוד שבהשפעת עיתונאים אחרים). ההגה טוב, עם משקל ודיוק סבירים. לגולף הזו אין בעיה לעבור כל קטע כביש מפותל במהירות ובטיחות, זו פשוט התחושה העולצת והשובבה שיש לדוגמה ל- GTI אך נעדרת מה- R. משהו בהתנהלות הניטראלית הזו שלה פשוט לא עושה לך שום חשק להמשיך את זה יותר מהנדרש. הנוחות סבירה מינוס בלי הרבה הבדל מוחשי בין מצב הספורט לקומפורט ולמען השם אם אתם לא מתכוונים לנהוג עם אטמים (ובאמת חבל עם רעש מנוע כזה), חפשו רק כבישים איכותיים אחרת רעשי הצמיגים והדרך יטריפו אתכם.

תהיי חזקה ותשתקי

למרות הביקורת עליה בתחומי ההתנהגות, אם עוצרים רגע וחושבים על מי שאליו מכוונת ה- R מבינים שסך הכל היא די עונה על הדרישות העיקריות. היא מקיימת את משימת הזאב בעור כבש לאלו שכבר מעבר לצורך להשוויץ, היא מהירה באופן מבריק לאלו שבוער בהם הצורך במהירות. אם תסתכלו עליה כעל סופר קרוזרית חזקה ולמרחקים ארוכים על כבישים איכותיים יש לה בהחלט מה להציע. לאור כוונת צ'מפיון מוטורס להתחיל לשווק אותה בישראל, אני הייתי ממליץ לבדוק את האפשרות לשיפור האווירה בתא הנוסעים ובמידה וזה יעלה בידם, למכוניות חזקות ו"נחשבות" ממנה כולל אודי S3 יש ממה להתחיל לחשוש.

---

מאזדה3 MPS - נמכרת ומהר

זוכרים את הגולף מהעמוד הקודם עם כל הקטע של זאב בעור כבש? אז תכירו את מאזדה3 MPS שהיא זאב בעור זאב, כזה שאפילו כמעט נתן לי ביס בראש... על ציפייה, חלום, ושברו.

אתם מכירים אותה, יש כזו לשכן שלכם, וגם לאחיו, למורה בבית הספר של הילד ואפילו לסבא ההוא הנחמד שאתם תמיד רואים בבנק. יש אותה גם לאלו שאתם לא מכירים אבל תמיד נראים אותו הדבר, עם שיזוף הניאונים, הקפה בספל התרמי, החולצות המכופתרות הבהירות, אתם לא מכירים אותם אבל תזהו אותם בקלות לפי המדבקות הססגוניות מעל פתח התדלוק, אלו המשייכות אותם לחברת ההיי-טק בה הם עובדים. כן, לכל אלו יש מאזדה3.
אבל למאזדה3 יש בת דודה שהיא ההיפך מכל דבר שקשור לתדמית המהוגנת, המשפחתית, הבורגנית שלה היא זכתה בישראל. קוראים לה מאזדה3 MPS. והיא וואחד בת דודה, זו שתמיד יודעים שיהיה שמח בחתונה שהיא מגיעה אליה. 
כמה שאני חיכיתי לנהוג בה, כמה שאני רציתי לנהוג בה, אחרי הרושם הדינאמי המוצלח שהשאירה מאזדה3 בגרסאות הרגילות שלה, היה זה אך טבעי שהציפיות מגרסת הביצועים החמה תהיינה גבוהות. אבל מה אני קופץ כבר לסוף, סדר שיהיה פה ומייד.

הוי, תן לי כוח

כבר ברגע שאתה מביט בה ברור לך שיש לפניך בריה שונה מאוד, אי אפשר לטעות בעיצוב החיצוני והמסר שהוא מעביר לך. היא נפוחה ואגרסיבית, הספויילר האחורי, החישוקים הנדיבים ואולי יותר מכל הספויילר הקדמי והכונס הפעור במכסה המנוע זועקים דבר אחד בלבד: "טוס לי מהנתיב ומהר, לפני אני שואבת אותך פנימה".

תא הנוסעים שכבר בבסיסו מכיל רמיזות ספורטיביות לא צריך הרבה כדי להעביר את האווירה הנכונה. המנהרות בהן נתונים מחווני המהירות והסל"ד, הקונסולה המרכזית שעוטפת סביבך, הצגים מסביב, פס הפלסטיק האדמדם לרוחב התא, הגה העור (ראבק, די כבר עם כל הכפתוריזציה על ההגה!) והמושבים יוצרים אווירה מאוד מתאימה.
מתחת למכסה המנוע שוכנים ארבעה צילינדרים בנפח 2.3 ליטר שעם מגדש טורבו משגרים 260 כ"ס ו- 38.8 קג"מ לגלגלים הקדמיים. זה נשמע הרבה, ובפועל זה גם מרגיש כך...

מאיפה להתחיל? הילוך ראשון נשמע מתאים, מהלך הידית סביר וצליל מכאני מאוד מעורר אמון מלווה את שילוב ההילוך. אני משחרר את המצמד, ומייד מחפש איפה לקבור את עצמי כשהמנוע כבה. הדוושה כאן כל כך נקודתית וכל כך גבוהה שזה פשוט הזוי. בפעמים הבאות אני מעדיף לחזק את תדמית עיתונאי הרכב החוליגן שמפרפר צמיגים בכל יציאה מהמקום מאשר למצוא עצמי מגשש אחר כפתור ההנעה סמוק מבושה.

בהמשך הדרך חוזר אלמנט הכוח והמומנט להכות בי על כל צעד ושעל, בכל פעם בו חוצה המחט את קו 4,000 הסל"ד נבעטת המכונית לכל עבר עת הגלגלים הקדמיים וההגה עושים ככל שביכולתם להתגבר על מנות הכוח הגדושות שמאביס אותם המנוע. זה נחמד בפעם-פעמיים הראשונות ואולי גם קצת בקו ישר, זה ממש ממש לא נחמד כשזה קורה בהאצה החוצה מפנייה לא לאוחז בהגה ובטח ובטח לא לנהג המסחרית שהלבין כסיד בנתיב הנגדי.

כאשר לומדים את האופי הקפריזי משהו של העברת הכוח ניתן להתחיל לנהוג בה (תוך חשש תמידי שלא מרפה ממך), ואז חוזר אותו DNA מוצלח אותו אנו מכירים ממאזדה3 המקומית, שיחד עם ההקשחות למתלים ולשלדה מתקבלת מכונית הנעה באופן חביב ביותר, עם בלמים מצוינים, הגה לא רע וסידור דוושות מלבב למשחקי גז-ביניים.

אני לא אכחיש, קיים בה קסם מסוים, דווקא בשל האופי הפראי ההוא והעוצמה המתפרצת אלו שמביאים אותה ל-100 קמ"ש
ב- 6.1 שניות. יתרה על כך בין השורות, ולמרות שהוא רחוק מהם שנות אור טכנולוגיות, למנוע של MPS יש משהו מהניחוח הנשכח של מנועי הטורבו מהאסכולה הישנה.

אלינו לא צפויה להגיע מאזדה3 MPS בעתיד הנראה לעין. ההרגשה שלי לגבי העובדה הזו לאחר נהיגה בה חצויה, מצד אחד אני מתנגד באופן עקרוני למדיניות השיווק הסלקטיבית של דגמים (שבולט במיוחד בבית דלק מוטורס), אם יש לזה תקינה - זה צריך להיות זמין לרכישה, עם כל הכבוד לנושא הכדאיות הכלכלית ליבואן לצד זיכיון יבוא בלעדי צריכה לבוא גם מחויבות להיצע את קשת הדגמים של היצרן. מצד שני עם יד על הלב ל- MPS אין את אותו אלמנט קסום שהופך אותה למכונת הנהיגה המשובחת שהצטיירה בדמיוני, ולצערי גם לא ממש באופן ישיר מול מכוניות דומות לה שנהגתי בהן באותו יום ממש.  

---

רנו מגאן ספורט RS - נשיקה צרפתית

כך נפלתי שדוד לרגלי גרסת הספורט מהדור השלישי של רנו מגאן.

עוד כשקיבלנו את לוח הזמנים להשקת צמיגי הספורט של מישלן וברשימת המכוניות הופיעה מגאן 3 RS סימנתי אותה בעיגול גדול. את הדור היוצא של מגאן ספורט נהגתי בארץ במספר הזדמנויות ועל אף בסיס מוצלח, לא ממש התחברתי אליה. הדור השלישי שטרם משווק בישראל נכון לזמן כתיבת שורות אלו מקבל מעבר לים שבחים לא מעטים ובכלל אלו הנוגעים לגרסת הספורט.

דרוש היה מבט אחד בשורת המכוניות ואז בחבורת העיתונאים כדי לדעת על מפתחות מי מהמכוניות שלפנינו אנחנו הולכים לנהל מאבק מר. באופן טבעי היו אלו מרצדס AMG 63E (בדיעבד, אלו שנהגו בה יצאו בעיקר מתוסכלים מחוסר היכולת לממש את הפוטנציאל), מיני קופר WORKS ורנו מגאן RS זו. אבל לחץ פיזי מתון על המארגנים וכן רמיזות על זרועו הארוכה של המוסד למשלחת השוודית הביאו אותי למושב הנהג.

שיק צרפתי

היא נראית ממש טוב, בתמונות, ובמציאות אפילו יותר. הקווים המשוכים אחור משווים לה מראה קופה ספורטיבית, משהו שונה כל כך מהקווים הרבועים והנוקשים של הדור היוצא שלטעמי היה נאה לכשעצמו. החרטום הפחוס והכנפיים הנפוחות מציבות אותה בעמדה מאוד שרירית ולעומת זאת החלק האחורי רך מעוגל וזורם.
כמו בדור הקודם, תא הנוסעים שלה לא מדהים אותך ברגע הראשון וחסר את האפיל הספורטיבי המצופה. ההגה חביב (סוף סוף קצת איפוק בכפתורים), אך למעט פס הפלסטיק, התפרים הצהובים ומד הסל"ד הצעקני אין כאן בשורות. רגע הנחת העכוז על המושב לעומת זאת משחרר אנחת "א-מחייה" בריאה. תומך, נוח, איכותי - כל מה שמבוקש ממושב ספורטיבי.

רגע ההנעה מעיר לחיים את המנוע. זהו אותו אחד בנפח שני ליטרים אך הספקו זינק מ- 225 לכדי 250 כ"ס המגיעים לשיאם ב- 5,500 סל"ד, המומנט הוא 34.7 קג"מ ב- 3,000 סל"ד זמינים להפליא.
שילוב הידית קצרת המהלך ושחרור המצמד הנימוח מושכת את מגאן מהמקום בעידון. זה לא שהיא אינה מסוגלת למופע אחר... באחת העצירות הזנקתי אותה לאחר העלאת המחט מעלה ומעלה וזו נורתה קדימה בנחישות שהתמתנה רק בתחילת ההילוך השלישי ומשם המשיך הקצב להתגבר בליניאריות אך באופן ממותן יותר. כל העברת הילוך מתוזמנת על ידי שיפט לייט וחיווי קולי.

מכיוון שאל מגאן זו עברתי היישר ממושב מאזדה3 MPS, הקפדתי להזכיר לעצמי כי ייתכן ואני עדיין תחת הרושם של אותה יפנית חמומת מזג. כך או כך היא התנהגה למופת, מאוזנת, ישירה ומשדרת במינון הנכון. הפיתולים שצלחתי על גביה היו מהמענגים באותו היום, המנגנון של רנו הממתן את השפעת כוח המנוע על ההיגוי והמתלים ממשיך איתנו בדור השלישי ועושה עבודתו נאמנה. הבלמים מבית "ברמבו" מלפנים לופתים את הדיסקים ומספקים הן תאוטה והן רגש בלחיצה.

באמת שעם יד על הלב, מתוך מיעוט הזמן שהיה לנו עם כל אחת מהמכוניות קשה היה לרדת לפרטי פרטים, אבל למעט צליל איתות שכמו נשלף ממשחק מחשב של שלהי שנות ה- 80 וסידור דוושות לקוי - קשה היה למצוא במגאן זו חסרונות מהותיים, ובה אזל זמן הנהיגה מהר מדי.

קרסו להתעורר

כרגע, ישנן תוכניות להביא את רנו מגאן ספורט לישראל בעתיד. במידה וזו תגיע אני באופן אישי ארוץ בראש עדת העיתונאים לקבל עוד מנה גדושה ממנה, לעזאזל, אני לא אחכה עד אז, בביקור הבא באירופה אני כבר אדאג לסדר לי איזה סיבוב יסודי יותר (הפעם בצהובה...) ואתם? תעשו אותו הדבר אם אתם יודעים מה טוב בשבילכם.