פולקסוואגן פאסאט החדשה - נהיגה ראשונה

סוס מנצח לא מחליפים. או במקרה שיותר רלוונטי עבורינו, נוסחה מצליחה לא משנים. 

הסוס, AKA פולקסוואגן פאסאט, לא מנצח תחרויות או לוקח אליפויות. הוא לא כזה שאחרים מסתכלים אליו באצילות או בכמיהה, הוא בסך הכל סוס שהמון אנשים באירופה אוהבים לקנות - וזה בדיוק הסוסים שחברה כמו פולקסוואגן אוהבת. מעל 21 מיליון פאסאט נמכרו על פני 7 דורות וקצת מעל 40 שנה. אחרי הגולף, הפאסאט הוא הדגם הנמכר ביותר של פולקסוואגן בכל הזמנים.  

 

השוק הזה של מכוניות "מנהלים לייט" הולך ומצטממם בעולם. אנשים פונים יותר לקצוות, למכוניות העממיות יותר והיוקרתיות יותר, האמצע קצת פחות רלוונטי והאמצע זה מגרש המשחקים של הפאסאט. שם היא הכי טובה, במצוינות של הבינוניות. שם, עד לא מזמן מכרו הכי הרבה. בפולקסוואגן הבינו את זה והחליטו שהם צריכים לכוון גבוה יותר בשביל לשמור על הגרפים היפים של המכירות ולכן הם כיוונו לשם, בהודעות לעיתונות, בהשקה, בכל מקום אפשרי. השאלה היא אם הפאסאט משתפת איתם פעולה. 

 

הפאסאט החדשה היא הרבה יותר חדשה ממה שזה נראה במבט ראשון. הדגם החדש הוא הרכב עם הכי הרבה שינויים איי פעם בהיסטוריה של פולקסוואגן (משהו כמו 360 ומשהו שינויים שנעשו בדגם החדש) ולמרות זאת, הוא נראה כמו more of the same והאמת מרגיש ככה.

לא שזה רע, בסה"כ מדובר במכונית טובה מאוד שנותנת תמורה גבוהה למי שמחפש רכב מנהלים לייט. אבל אין בה את ה-X-factor שמייצר את התשוקה לרכב. כזה שיש באאודי או במוו או מרצדס. היא מיועדת לגרמנים שלא כלכך מעונינים לבלוט. שסולדיות אצלהם זה תכונה חיובית ואת התשוקה הם משאירים לדברים אחרים.

אני מחבב אותו. הוא מזכיר לי את הפייטון מהעשור הקודם. הוא ממשיך את הקו של הפאסאט בשנים האחרונות ולא מציג איזה שינוי גדול. סקס אפיל אין שם אלא הרמוניה של עיצוב סולודי לתפארת הקונצרן. גם ממושב הנהג המצב דומה.  עיצוב הפנים לא מצועצע ולא מתחכם. הכול עשוי מחומרים איכותיים ויפים ובנוי לתפארת. זה לא מאוד יפה וזה לא מאוד מתוחכם אבל זה עובד טוב וזה נראה מכובד ביותר. 

אחד השינויים היותר גדולים זה לוח שעונים דיגטלי ומודלרי. אתה יכול בעצם לבחור איך נראה לוח השעונים שלך ולמקם בפנים גם את מסך הניווט או את מסך מערכת המולמדיה שלך. מדובר באופציה נוחה ומעניינת אבל עדיין לא ידוע באיזה דגמים היא תגיע וכמה היא תעלה. 

עוד דבר נחמד זה נושא ה-mirror link. מדובר בסטנדרט חדש שעושה את דרכו אט אט למכוניות החדשות של הקונצרן. ההגיון מאחוריו אומר שכשאתה נוהג, תרצה לראות את הטלפון שלך מסתנכרן עם מערכת המולטימדיה של הרכב ותוכל לשלוט על כל מיני אפליקציות שיתמכו בפורמט ה-mirror link או אם להיות פרקטים, תרצה לראות את ה-waze  שלך במסך של הרכב. זה רעיון טוב אבל בשביל שזה יקרה מפתחי האפליקציות השונות יצטרכו לתמוך בזה וכרגע, זה לא שם.

 

הכבישים בהם נהגנו לא ממש נתנו לנו להבין את התמונה המלאה. לא היו שם אוטוסטרדות או כבישים בין עירוניים בהם הפאסאט אמורה לזרוח. מה שכן היה ניתן להרגיש זה את העובדה שתא הנוסעים שקט מאוד ובנוי לתפארת. הפאסאט היא מכונית נוחה מאוד למרות קשיחות מסויימת מצד המתלים, קשיחות שמאפיינת רכבים גרמניים.

 

אלו הן הגרסאות שככל הנראה יהיו רלוונטיות לארצינו הקטנה: 

 

גרסת 1.4 ליטר טורבו-בנזין (TSI) עם הספק מרבי של 150 כוחות סוס, מומנט של 25.5 קג"מ (מרשים מאוד) ותיבת DSG7. לפי נתוני היצרן היא מזנקת מ-0 ל-100 קמ"ש ב-8.4 שניות ומגיעה למהירות מרבית של 220 קמ"ש. צריכת דלק של ליטר ל-20 קילומטרים.

דובר במנוע מתקדם של פולקסוואגן, כזה שמכבה חלק מהצילנדרים מתי שהוא לא זקוק להם וצריכת הדלק שלו אמורה להיות מעולה. המנוע מצליח להזיז את הרכב בצורה סבירה +. הפאסאט החדשה קלה יותר (85 ק"ג) מהקודמת וכשהרכב לא עמוס המנוע הזה בהחלט מספק ביצועים מצויינים, בעיקר בגלל נתון המומנט המעולה. נושא התדמית יהיה בעייתי כי אף מנהל לא ירצה להתהדר במנוע 1.4 ליטר בשיחות הסלון שלו, אבל אולי בגלל הטבות מיסוי על זיהום אוויר הדגם הזה יהיה הדגם המועדף על ציי רכב.

 

 

גרסת 2.0 ליטרים טורבו-דיזל (TDI) עם הספק מרבי של 150 כוחות סוס, מומנט מרבי של 34.6 קג"מ ותיבת DSG6. לפי נתוני היצרן היא מזנקת מ-0 ל-100 קמ"ש ב-8.7 שניות ומגיעה למהירות מרבית של 218 קמ"ש. צריכת דלק של ליטר ל-22.2 קילומטרים. מבחינת הרכב, אותה גברת בשינוי אדרת. מנוע הדיזל קצת יותר מחוספס בפעולתו מהבנזין אבל זמינות הכוח שלו מפצה על זה בגדול. הימור שלי, לא יגיע לארץ בגלל נושא מיסוי.

 

 

גרסת 2.0 ליטרים טורבו-דיזל BI-Turbo 4motion (הנעה כפולה) עם הספק מרבי של 240 כוחות סוס, מומנט מרבי של 50.1 קג"מ ותיבת DSG7. לפי נתוני היצרן היא מזנקת מ-0 ל-100 קמ"ש ב-6.1 שניות ומגיעה למהירות מרבית של 240 קמ"ש. צריכת דלק של ליטר ל-18.8 קילומטרים. קשה לי להאמין שהרכב הזה יגיע לארץ ואם הוא יגיע מחירו יהיה גבוה מדי בשביל להצליח. מדובר ברכב חזק מאוד עם הנעה כפולה ומומנט שיכול לקפל את הכביש.

 

תהיה גם גרסת 1.8 ליטר טורבו-בנזין (TSI) עם 180 כוחות סוס, שככל הנראה תהיה הגירסה הכי מתאימה לשוק הישראלי אך היא לא היתה חלק מההשקה.

 

הסיכום בעצם דיי פשוט. הפאסאט היא מכונית מנהלים טובה מאוד אך לא מצויינת. מי שהיתה לו כזו בעבר ישמח לקבל את החדשה ולהתפאר בה בשיחות סלון. מנהלים שרגילים לקבל רכב מהחברה ישמחו אם בעלי המניות יסכימו לקנות להם אחת וכל השאר כנראה יתעלמו ממנה. בסופו של דבר מחירה של הפאסאט יקבע את עתידה. מנהלי החברה הצהירו שמחירה של הפאסאט החדשה יהיה אפילו זול יותר משל זו היוצא. אני לא יודע כמה מזה יגיע לארץ, אבל אם היא תתומחר ברמת המחירים של הנוכחית סביר מאוד להניח שגרף המכירות שלה יישאר זהה. לעומת זאת, אם היא תגיע לרמת המחירים של המאזדה 6 והפורד מונדאו (כלומר באזור ה-180 אלף ש"ח) היא תהיה הצלחה גדולה.