הונדה סיוויק סטיישן – מבחן דרך

הונדה מרחיבה את משפחת הסיוויק עם גרסת סטיישן חדשה שמתהדרת בתא מטען ענק. מה יש לה להציע מלבד נפח הטענה? מבחן דרך.

הונדה סיוויק הצטרפה באיחור אל אופנת הסטיישן. אבל הונדה לא לבד בסיפור הזה, גם שאר יצרניות הרכב היפאניות הגדולות לא ממש שם. למאזדה אין עד היום משפחתית קטנה בתצורת סטיישן, גם טויוטה הצטרפה ממש לאחרונה לקבוצה עם האוריס סטיישן ההיברידית שלה. ניסאן וסוזוקי אפילו לא באזור, שתיהן מתמקדות כרגע בג'יפונים ודמויי ג'יפונים מסוגים שונים ומשונים. רק סובארו היא היפאנית יוצאת הדופן, כשיווקה כאן גרסאות סטיישן עוד בימי ה-DL העליזים.

היפאנים עושים הכל לאט, אבל בטוח. רק לפני שנה חשפה הונדה לראשונה את גרסת הסטיישן של הסיוויק, אחרי לא פחות מתשע דורות בהם שווקה המכונית רק בתצורות סדאן 4 דלתות והאצ'בק 5 דלתות. המטרה די ברורה – לכבוש נתח שוק גדול יותר באירופה, חובבת הסטיישנים. באותה ההזדמנות הגיעה המכונית גם לישראל ורעננה במקצת את היצע הדגמים באולם התצוגה הישראלי של היצרנית, שלמעט ה-CRV החדש לא ממש זכה לארך השקות רציניות בשנים האחרונות. נציג נסיעות המבחן של הונדה מבטיח לי שהסיוויק סטיישן היא רק הסנונית הראשונה בדרך לחידוש כמעט מלא של אולם התצוגה, עם הצטרפותן של הג'אז וה-HR-V החדשים במהלך השנה הבאה. אני מקווה שהוא צודק, משב של רוח רעננה לא יזיק למבחר הדגמים של הונדה בישראל.

הדור הנוכחי של הונדה סיוויק הוא התשיעי במספר ובמידה רבה הוא מתבסס על הדור הקודם של הסיוויק. בישראל כבר פגשנו את גרסאות ההאצ'בק והסטיישן של הדור הנוכחי, שמשווקות כאן מאז שנת 2012 ללא שינויים משמעותיים. גם גרסת הסטיישן אינה מציגה שינוי משמעותי בעיצוב החיצוני. אם תעמדו ישר מול הרכב ותסכלו על החזית שלו, תתקשו לזהות שמדובר בגרסת הסטיישן ולא בהאצ'בק. רק בפרופיל ניתן להבחין בתוספת הלא ממש קטנה שקיבלה המכונית, ואני חייב לציין שהתמונות לא עושות לה חסד. במציאות היא נראית לא רע.

הקטלוג מספר שלגרסת הסטיישן אורך כללי של 453.5 סנטימטרים ואם בתמונות היא נראית לכם ענקית זה רק בגלל שמדובר באשליה אופטית. בפועל, היא קצרה בסנטימטר שלם מגרסת הסדאן. אבל המעבר לתצורת סטיישן, כלומר הגג ששומר על גובה כמעט אחיד עד לדלת תא המטען, יוצר לא רק מראה של רכב גדול יותר אלא גם מוסיף המון שימושיות שאין בגרסאות הסדאן או ההאצ'בק המוכרות.

תא המטען הוא ללא ספק גולת הכותרת של גרסת הסטיישן. נתון הנפח הרשמי אומר הכל – 573 ליטרים כשהמושבים לא מקופלים ועד לגובה המדף. וזה קצת יותר ממה שיש לאוקטביה סטיישן להציע (568 ליטרים) והרבה יותר ממה שיש לגרסאות הסטיישן של טויוטה אוריס (530), פורד פוקוס (476), שברולט קרוז (500) או אופל אסטרה (500) להציע. מדובר בתא מטען מאוד שימושי, קל ונגיש, עם רצפה שיוצרת גובה אחיד עם סף ההטענה ואפילו שטיח גומי חביב (אופציה בתוספת תשלום) שמסתיר עוד שני תאי אכסון קטנים. נהדר!

המושב האחורי של הונדה סיוויק סטיישן כולל את פטנט ה-Magic Seats הנהדר של הונדה, שלא ברור לי איך יצרני רכב אחרים עוד לא גנבו. לא רק שהוא מאפשר לקפל את המושבים האחוריים וליצור תא מטען ענק בנפח של 1,610 ליטרים, אלא שהוא גם מאפשר לקפל את בסיס המושב כלפי מעלה כדי להעמיס חפצים גבוהים. הכל מתבצע בקלות מרשימה למדי ובצורה חלקה, שחלק מיצרניות הרכב הצרפתיות יכולות רק לחלום עליה.

אבל גם כשהמושב האחורי אינו מקופל, הוא מציע מרווח סביר למדי ליושבים מאחור. שני מבוגרים גבוהים ישבו שם בנוחות יחסית, בלי בעיות משמעותיות בכל הקשור למרווח הראש או מרווח הברכיים. אבל חשוב לציין שהמושבים הקדמיים נמוכים יחסית ולא משאירים מספיק מקום לכפות הרגליים של היושבים מאחור, מה שעלול להיות בעייתי אולי למבוגרים אבל זניח אם מאחור יושבים ילדים קטנים שגם ככה כפות הרגליים שלהם לא מגיעות לרצפה.

גם מלפנים המצב טוב בכל הקשור למרווח הפנים. הקונסולה המרכזית צרה יחסית ולא מפריע לברכי הנהג. המושבים הקדמיים מציעים תמיכה טובה והם עטופים בבד נעים מאוד למגע. אבל משהו בתנוחת הישיבה בהן לא רגיל, כמו בלא מעט רכבי הונדה מהשנים האחרונות, כאילו הזווית של משענת הגב בחלקה התחתון שונה מהמקובל. כמה אנשים שקנו סיוויק מהמודלים האחרונים הסכימו איתי ואמרו שמתרגלים לזה מהר מאוד וזה הופך לנוח. אני נהגתי ברכב יום שלם ולא התרגלתי.

סביבת הנהג של הונדה סיוויק סטיישן זהה לזאת שכבר פגשנו בעבר בדגמי הסדאן וההאצ'בק. התחושה טובה בסך הכל, עם חומרים איכותיים למדי ותחושה מעט עתידנית שעם לוח השעונים המפוצל מזכירה במעט את הונדה אינסייט או טויוטה פריוס ההיברידיות. הנדסת האנוש טובה בסך הכל וההתאקלמות קלה, בוודאי למי שנהג בסיוויק בעבר, אבל לא חפה מבעיות. נסו להחליף למשל את הנתון שמציג מחשב הדרך על הצג המרכזי. ברכבים אחרים זה דורש לחיצה אחת של כפתור, כאן צריך לפחות שלוש לחיצות.

גם רמת האבזור אינה מושלמת. מצד אחד, לא חסר כאן שום דבר שהוא מאוד מהותי ברכב משפחתי. יש כאן 6 כריות אוויר, עיגונים למושבי בטיחות, חישוקי סגסוגת, תאורת DRL מבוססת LED, שלושה שקעי כוח (שניים מקדימה ואחד בתא המטען), משענת יד ואפילו מפתח-שלט קפיצי. על העדרה של מערכת מולטימדיה מקורית ניסו בארץ לפצות עם התקנה מקומית של מערכת שמע. מי שהתקין אותה בוודאי עשה זאת בחניון מוצל היטב, אחרת בטוח היה שם לעובדה שבשמש הישראלית התצוגה שלה אינה קריאה כלל. אבל גם בלי המערכת, ברכב שעולה קצת יותר מרכב משפחתי רגיל, אפשר היה לצפות לקבל הגה מצופה עור, קיפול חשמלי למראות הצד או אפילו הפעלה אוטומטית של האורות והמגבים.

יחידת ההנעה של הונדה סיוויק סטיישן מבוססת על מנוע ה-1.8 ליטר i-VTEC המוכר של הונדה, בהספק מרבי של 142 כוחות סוס. הוא משודך לתיבת הילוכים אוטומטית רגילה, עם 5 הילוכים. שניהם מספקים צריכת דלק טובה יחסית ואצלי נמדדה בנסיעה משולבת צריכת דלק של כ-13 קילומטרים לליטר. אבל זה מגיע על חשבון הביצועים, או ליתר דיוק תחושת הזריזות. יחסי ההעברה של תיבת ההילוכים ארוכים, ובמיוחד זה של ההילוך השני. זה עלול לגרום למין תחושה של כבדות בתאוצות ביניים, למשל בהשתלבות ממהירות של 40 קמ"ש בנתיב האצה למהירות של 100 פלוס קמ"ש בכביש מהיר.

כדי שהסיוויק תספק ביצועים טובים צריך למשוך את המנוע לסל"ד גבוה יחסית, אבל אז מתגלה בידוד רעשי מנוע לא מספיק טוב ורעש המנוע חודר אל תא הנוסעים. בשיוט נינוח וללא ניסיונות להאיץ ברכב בחדות, מתגלה מכונית שקטה ונעימה למדי. בידוד הרעשים טוב בסך הכל ולמעט רעשי המנוע שכבר הוזכרו האווירה שקטה למדי. גם נוחות הנסיעה טובה בסך הכל, למעט שיבושים גדולים מאוד שמורגשים בתא הנוסעים. התנהגות הכביש בסך הכל טובה, אם כי לא ממש ספורטיבית או מאתגרת.

הונדה סיוויק סטיישן – סיכום

הסיוויק מעולם לא הייתה מכונית זולה במיוחד וגם גרסת הסטיישן שלה אינה זולה כלל. 139 אלף ₪ מחירה - זה כמעט 10,000 ₪ יותר ממה שעולות רוב המתחרות העיקריות וכמעט 5,000 ₪ יותר ממה שעולה המתחרה העיקריות שקיימת כרגע בשוק – סקודה אוקטביה סטיישן. אי אפשר להגיד שהמחיר היקר מגיע ללא שום תמורה כי הסיוויק היא ללא ספק הגדולה והשימושית ביותר בקטגוריה, בעיקר בזכות תא המטען הענק.

למרות שהיא אינה מושלמת, אין לה שום חיסרון משמעותי אל מול מתחרותיה, למעט עניין המחיר. האוקטביה סטיישן תעלה כמה אלפי שקלים פחות ותרגיש זריזה יותר על הכביש בזכות שילוב טוב יותר בין מנוע לגיר, אבל היא מגיעה רק עם שנתיים אחריות והיא אפילו עוד פחות מאובזרת מהסיוויק (אין תאורת LED ואין בקרת אקלים למשל). שתיהן מתחרות טובות וההתלבטות ביניהן ללא ספק קשה. לגבי המתחרות האחרות בשוק, כמו ה-i30cw, הסיד סטיישן או האוריס סטיישן – זה כבר עניין של מחיר. אם אתם זקוקים לתא מטען גדול ומוכנים לשלם עליו, אין מה להתבלט. הסיוויק שימושית הרבה יותר, עם תא מטען שמגמד את זה שיש לרוב המתחרות.

הונדה סיוויק סטיישן בקטלוג הרכב של CarsForrum
הונדה סייוק סטיישן - מפרט טכני