שברולט סילברדו 2014 החדש – מבחן דרך

הסילברדו של שברולט התחדש במתיחת פנים לשנת 2014 וקיבל בולמי זעזועים חדשים, תא נוסעים חדש ומעט נגיעות עיצוביות. איך זה עובד על הכביש? מבחן דרך.

הצלחתם הגדולה של טנדרים גדולים כמו שברולט סילברדו אינה עניין של מה בכך. בטח ובטח שלא בשוק הרכב הישראלי. כאן מחירו הרשמי של ליטר סולר שווה ערך לשלוש כוסות של אייס קפה בקופיקס ומקום חניה בגודל של הסילברדו? זה כבר יותר נדיר מדירה לזוגות צעירים במחיר סביר. ובכל זאת, הטנדרים האלו זוכים להצלחה אדירה. בשנה שעברה לבדה נמכרו כאן למעלה מ-800 רכבים כאלו, משלושת היצרנים המובילים בשוק – שברולט, פורד ודודג'. לאלו יש להוסיף עוד כמה מאות טנדרים אירופאים גדולים, משלל יצרנים.

אז איך זה בעצם קורה? פשוט מאוד. מסתבר שבעבור עסק ממוצע עלותו של טנדר גדול דומה מאוד לעלותו של טנדר קטן יותר או במילים אחרות – לרכוש ולהזיק סילברדו חדש עולה רק קצת יותר מלרכוש ולהחזיק איסוזו דימקס חדש. ואיך זה יכול להיות? את התשובה אפשר לסכם בשתי מילים – "הוצאה מוכרת". לסילברדו ושלל מתחריו משקל כולל של מעל 3,500 קילוגרמים, מה שהופך אותם מבחינת החוק למשאית. ואם הצלחתם לשכנע את רשויות המס שהמשאית הזו הכרחית לתפקוד השוטף של העסק שלכם – המדינה תשתתף אתכם בעלות האחזקה והרכישה שלה.

שברולט סילברדו אינו חדש כאן בישראל אבל בתחילת השנה הוא עבר עדכון משמעותי והגיע אלינו לפני כשלושה חודשים בכוחות מחודשים. לפחות מבחוץ, השינויים אינם גדולים במיוחד. עיצוב החזית שונה ובשברולט הצליחו בדרך קסם להפוך אותו לאפילו עוד יותר אגרסיבי, מבלי להפוך אותו למכוער. חדי העין יזהו מספר שינויים קוסמטיים גם מאחור, שם מקבל הסילברדו יחידות תאורה חדשות בעלות עיצוב מודרני יותר. במסגרת מתיחת הפנים גם עודכנו רמות האבזור הישראליות ובוצע "יישור קו" בין הדגמים, כך שגרסאות הקבינה כפולה וקבינה וחצי מגיעות כעת ברמות גימור זהות.

אבל הסיפור האמיתי מסתתר בתוך הקנקן. תא הנוסעים למשל עוצב לחלוטין מחדש ולמיטב הבנתי הוא תא הנוסעים הטוב והאיכותי ביותר שאפשר למצוא כיום ברכב מסחרי. איכות החומרים שופרה לאין הכר וכך גם איכות ההרכבה, למעט נפילה אחת קטנה באזור תא המשקפיים. לוח השעונים קיבל עיצוב חדש ומסך צבעוני קטן במרכזו. גלגל ההגה עודכן וקיבל כפתורים חדשים (ונוחים יותר). יש גם תא כפפות חדש (וכפול), תאורה פנימית חדשה (מבוססת LED), מושבים חדשים (נוחים מבעבר) ואפילו תוספת של ידית אחיזה נוספת בצד הנהג (לטיפוס קל יותר לקבינה).

מבט מעמיק יותר יגלה שגם רשימת האבזור עודכנה ועובתה. תא הנוסעים כולל לא פחות מחמישה שקעי USB שיאפשר לכם להטעין בערך כל מכשיר נייד שרק תחלמו עליו. אחרי שאלו יגמרו תוכלו להתחיל להשתמש באחד מארבעת שקעי הכוח 12V שמפוזרים בקבינה ולהטעין אפילו עוד יותר מכשירים. ואם יקוצו כל הקיצים, אז בקונסולה המרכזית תוכלו למצוא גם שקע 230 וולט – שקע חשמל ביתי!

חידוש חשוב נוסף נמצא בגרסת הקבינה וחצי של שברולט סילברדו. עד כה, פתיחה של הדלתות האחוריות בגרסה זו דרשה קודם לכן פתיחה של הדלתות הקדמיות וגם אז הן נפתחו נגד כיוון הנסיעה (משהו בסגנון של אופל מריבה). זה יצר לא מעט תסכול אצל לקוחות שרצו את דגם הקבינה וחצי, בגלל שהוא קצר בכ-24 סנטימטרים מהדגם הארוך וזול בכ-15 אלף ₪. הדגם החדש זוכה לדלתות אחוריות משופרות שנפתחות בכיוון הרגיל ובנפרד מהדלתות הקדמית. ביחד עם יישור הקו בכל הקשור לרמת האבזור של גרסת הקבינה וחצי אל מול גרסת הקבינה הכפולה, הפכה גרסה מקוצרת זו להגיונית ביותר מבין שלל גרסאות הסילברדו.

אבל רשימת החידושים לא נגמרת כאן. שברולט סיבלרדו קיבל גם בולמי זעזועים חדשים (ואדומים), שמגיעים אלינו כחלק מחבילת ה-Z71 שמוצעת כסטנדרט בדגמי ההנעה הכפולה (בארה"ב זו תוספת תשלום). בולמים אלו שיפרו באופן ניכר את נוחות הנסיעה כשהרכב אינו מועמס וכעת הוא נעים הרבה יותר. גם התנהגות הכביש שופרה באופן משמעותי אבל אין לטעות – מדובר ברכב גדול, ארוך וכבד ששוקל למעלה מ-3,300 קילוגרמים כשהוא ריק. למרות שכעת התנהגות הכביש שלו בטוחה ונעימה יותר, הוא לא מיועד לשעשוע בכבישי הרים מפותלים.

בתוך העיר, לעומת זאת, המבנה האמריקאי שלו עומד לרועץ. מסחריות אירופאיות מסתפקות לרוב במכסה מנוע קצר שמשתפל כלפי מטה. אבל בטנדר האמריקאי הזה צריך מקום למנוע ענק וזה דורש מכסה מנוע ארוך וגדול שמסתיר לא מעט כביש בחזית הרכב. חיישני הרוורס הקדמיים מסייעים להתגבר על חיסרון זה, אבל במידה מסוימת בלבד. גם מראות הצד נותרו קטנות והן לא מכסות את החלק התחתון של דופן הסילברדו. המשמעות – נדרשת זהירות יתר בתמרונים עירוניים צפופים, מחשש לפגיעה באבני שפה. מראות צד כפולות מוצעות כאופציה, הייתי מציע לבחור בהן.

המפרט הטכני של שברולט סילברדו לא השתנה בצורה משמעותית. המנוע הוא עדיין אותו מנוע V8 טורבו-דיזל בנפח 6.6 ליטרים מסדרת Duramax שמפיק 397 כוחות סוס ו-105.3 קג"מ מומנט. בדקתי ומצאתי שזה כמו 9.5 פעמים המומנט המרבי של שברולט ספארק 1.2 ליטר. ואיך זה מרגיש? כאילו יש רזרבות אין סופיות של כוח שעומדות לרשותך בלחיצה קטנה על דוושת הגז. תיבת ההילוכים האוטומטית נותרה עם שישה הילוכים והיא עושה את עבודתה נאמנה. רק בלם המנוע מעט פחות יעיל מכפי שציפיתי וגם התפעול שלו לא נוח, כיוון שמתג ההפעלה ממוקם רחוק מידי מהישג יד.

ואחרי כל המילים הללו הגיע הזמן לקחת את שברולט סילברדו לטיול. אני שם בתיק כמה בקבוקי מים ויוצא למעין הנסתר ההוא שבשולי רמת הגולן. הדרך לשם עוברת בנינוחות מרשימה למדי. אלו לא רק המתלים המשופרים של הדגם המחודש אלא גם בידוד רעשים טוב מבעבר וגם מערכת שמע עם איכות מצוינת שמתגברת בקלות על מעט הרעשים שבכל זאת חודרים. המושבים נוחים, תומכים לאורך זמן ועם שלל כיוונים למושב ולהגה אין שום בעיה למצוא תנוחת נהיגה נוחה. בחוץ 32 ולפעמים גם 35 מעלות, אבל אני בתוך הקבינה עם 22 מעלות בבקרת האקלים המצוינת שלא מתקשה להתגבר על החום הכבד של חודש אוגוסט ברמת הגולן.

ואז אני מגיע למעלה המשובש ההוא שמוביל אל המעין הקטן. הסילברדו נבנה כדי לקחת את אנשי העבודה אל השדה וחזרה ולא כדי לטפס מעלות שבורים ברמת הגולן. על שבילי שדות כבושים הוא זוהר אבל אבני הבזלת החדות של רמת הגולן הן משהו אחר. את העלייה הזאת כבר טיפסתי עם כמה וכמה רכבי שטח, חלקם היו, למען הגילוי הנאות, קרוסאוברים רכים יחסית. אמנם עם נעילה לדיפרנציאל המרכזי, אבל עדיין קרוסאוברים.

קצת קשה לתמרן את הסילברדו במעלה המעלה. המגבלה העיקרית שלו היא הגודל, שדורש תמרון מדויק במעברים צרים ומקשה על התחמקות מאבנים גדולות וחדות במיוחד. מראות הצד הקטנות לא ממש עוזרות גם כאן. גם הפגוש הקדמי שיורד נמוך נמוך אל הכביש לא עוזר ומי שירצה לרדת לשטח קשה באמת יצטרך לבדוק מה עושה בדיוק המיכל הגדול שמותקן מתחת לדלת הקדמית-ימנית ואיך אפשר להעיף אותו משם. אבל האמת היא שלאט לאט אבל עם אפס בעיות – אני מגיע לפסגה. טבילה קצרה, פרסה ואני בדרך למטה. ג'יפאי ותיק אמר לי פעם שגם אבן שתזרוק מספיק חזק תצליח לרדת את המעלה הכי קשה שיש. ובכן, לאבן אין מערכת בקרת ירידה במורד יעילה במיוחד שתשמור על קצב ירידה איטי ובטוח. לסילברדו יש.

שברולט סילברדו – סיכום

אם אתם בעניין של טנדר חדש לעסק שלכם ויכולים להרשות לעצמכם סילברדו – אין הרבה סיבות להתלבט. וכשאני כותב להרשות לעצמכם אני לא מתכוון מבחינת מחיר, שכן כאמור לעסק הממוצע סילברדו חדש לא עולה הרבה יותר מאיסוזו דימקס או סאנגיונג אקטיון ספורט. תשאלו את רואה החשבון שלכם, הוא כבר יסביר לכם איך עובד כל העניין הזה של זיכויי המס.

כשאני כותב להרשות לעצמכם אני מתכוון מבחינת גודל. הסילברדו הזה עצום ממדים, במיוחד בדגם הקבינה הכפולה שקיבלתי לנסיעת המבחן. זה לא רכב שמיועד למי שעובד בתוך העיר ולא רכב שמיועד למי שאין לו חניה פרטית במידה XXL, אנשים כאלו יעדיפו את אחד מהמתחרים האירופאיים כמו פולקסווגן אמארוק או רנו מאסטר. כן, למאסטר אין הנעה כפולה אבל אם אתם עובדים בתוך העיר אתם לא באמת צריכים אותה.

שברולט סילברדו 2014 בקטלוג הרכב של CarsForum
שברולט סילברדו - מפרט טכני