קיה סול החדשה – מבחן דרך

קיה סול החדשה שומרת על קווי העיצוב הכלליים של הדור הקודם אבל מציעה תא נוסעים משודרג ורמת אבזור גבוהה יחסית למחיר. על הכביש היא מעט מאכזבת.

את קיה סול פגשתי לראשונה בשנת 2011 וכבר אז לא ממש הבנתי מה היא בדיוק ומול מי היא מתחרה. ספק ג'יפון, ספק מיקרו-וואן, ספק משפחתית האצ'בק. שלוש וקצת שנים חלפו מאז והסול הספיק לקבל מתיחת פנים אחת (ב-2012) ודגם חדש לחלוטין, שנחשף לראשונה בסוף 2013 והגיע אלינו באמצע 2014. קצב מהיר יחסית למקובל בשוק הרכב, אבל לא מפתיע לאור העובדה שכנראה גם בקיה עוד לא ממש הבינו מי הוא הסול ומול מי הוא אמור להתחרות.

מצד אחד, הוא סוג של מתחרה לסקודה יטי, מה שהופך אותו באופן אוטומטי למתחרה של ג'יפונים קטנים כמו ניסאן ג'וק או רנו קפצ'ור. מצד שני, הוא לא ממש ג'יפון וגם לא ממש עולה כמו אחד כזה. עם מחיר התחלתי של 120 אלף ₪, הוא קרוב יותר לרכבים משפחתיים "רגילים" כמו סיאט לאון או סוזוקי קרוסאובר. אבל אולי עדיף שלא ננסה למצוא לסול החדש מתחרים עוד לפני שנהגנו בו וננסה לבדוק פשוט מי הוא באמת.

הדור החדש של קיה סול מגיע עם לא מעט בשורות שאת רובן ניתן לסכם במילת אחת - יותר. אבל יותר מכל, הוא הרבה יותר יפה ומעוצב. קווי העיצוב נותרו בסך הכל דומים למדי לאלו של הדגם היוצא, ללא שינויים מאוד משמעותיים. אבל בכל זאת קיבלה המכונית יחידות תאורה אחוריות נאות יותר ופרופיל קצת פחות מגושם. גם הצביעה הדו-גוונית איתה הגיעה מכונית המבחן בהחלט הוסיפה עניין, אבל מוזר שהיא מגיע כאופציה רק ברמת הגימור הנמוכה. חישוקי הסגסוגת הנאים שמופיעים בקטלוג נעלמו מרכב ההדגמה, שקיבל חישוקי סגסוגת פשוטים והרבה פחות יפים לדעתי.

כניסה לתא הנוסעים ממשיכה את אפקט העיצוב. אין ספק, בקיה למדו לעצב ותכנן תאי נוסעים מצוינים וצריך להוריד בפניהם את הכובע על כך. הסול מצטרפת אל הסיד והקארנס החדשים שהרשימו אותי מאוד לטובה עם תא הנוסעים הנאה שלהם, אבל מוסיפה לכך אלמנט עיצובי הרבה יותר שובב ושיקי. לא צריך להיות מומחה גדול בשביל לראות שחלק מהאלמנטים העיצוביים שלו הושאלו מרכבים כמו ניסאן ג'וק או מיני קופר.

אבל מה זה משנה? זה פשוט עובד. החל מהרמקולים הקטנים שבולטים להם החוצה מעל לפתחי האוורור, דרך גלגל ההגה הנאה ועד לקונסולה המרכזית – הכל מעוצב בצורה מוקפדת ונאה למדי. כל זאת, מבלי לפספס שום דבר מהותי בסעיפי הנדסת האנוש. טוב, אולי חוץ מהכיסוי של תא המטען שלא נפתח ביחד עם דלת תא המטען וגם לא נסגר ביחד איתה. כבר היינו בסרט הזה עם הפיקנטו, וכבר אז זה היה מרגיז.

איכות החומרים שמציג תא הנוסעים של קיה סול החדשה מרשימה למדי, עם פלסטיקה נעימה למגע ודיפונים רכים במקומות החשובים. המושבים נוחים ומציעים תמיכה טובה גם בנסיעות ארוכות. אפילו מרווח הפנים מצוין, לא רק בשורה הקדמית אלא גם בשורת המושבים האחורית. שני מבוגרים יוכלו לשבת מאחור בנוחות רבה, כשהצורה הריבועית של הרכב תאפשר להם להנות ממרווח ראש מצוין גם אם הם גבוהים מהממוצע. תא המטען לא גדול במיוחד (354 ליטרים), אבל הוא יספיק לצרכים משפחתיים בסיסיים.

רמת האבזור מפתיעה גם היא לטובה, במיוחד בהתחשב בתג המחיר של הרכב. רכב ההדגמה שקיבלתי היה מרמת האבזור הנמוכה יותר (LX), אבל לא היה חסר בה דבר. רמת אבזור זו כוללת בקרת שיוט עם מגביל מהירות, מערכת שמע עם מסך מגע צבעוני ושליטה מההגה, דיבורית בלוטות' מקורית, בקרת אקלים דיגיטלית, הגה כוח עם שלושה מצבי תגבור, מצלמת רוורס ואפילו הפעלה אוטומטית לאורות. רמת האבזור הגבוהה יותר (EX) תוסיף לכל אלו גם שמשות אחוריות כהות, קיפול מראות חשמלי, תאורת LED פנימית וגג שמש חשמלי. אני לא מאמין שאני כותב את זה, אבל הדגם הבסיסי מציע חבילה מעולה והפעם אני לא רואה שום טעם לשדרג.

הכל טוב ויפה עם לא מעט תשבוחות כלפי קיה סול החדשה, עד שמתחילים לנסוע. כאן דווקא מתגלות כמה נקודות תורפה, שלמען האמת מפתיעות מאוד כשמדובר ביצרן שכבר הוציא כמה רכבים טובים כמו הסיד החדשה. הראשונה היא נוחות הנסיעה ברכב, שהיא פשוט לא מספיק טובה. אז נכון, לא מעט ג'יפונים סובלים ממתלים קשיחים שנועדו לפתור בעיות של זוויות גלגול, מהן סובלות פחות מכוניות נמוכות יותר. אבל בקיה כיילו את המתלים בצורה יותר מידי קשיחה, שפוגעת מאוד בנוחות הנסיעה. לא רק בתוך העיר, אלא גם מחוצה לה. על כבישים שאינם מושלמים היא נוטה לקופצניות יותר ולא מבודדת היטב את הנוסעים מפגעי הכביש.

לקשיחות הזה יש תמורה בדמות התנהגות כביש טובה יחסית, כזאת שממש לא תגרום לכם להרגיש שהרכב מאבד את הצפון בזמן נסיעה בכביש הררי מפותל. גם להגה יש משקל נכון (בהנחה ותבחרו במצב Sport) והוא בסדר בסך הכל, אם כי כרגיל בהגאים מסוג זה חסר כל תחושה. בסך הכל זאת מכונית שאפשר לנהוג בבטחה גם בעיר וגם מחוצה לה, גם אם לא בנוחות לה ציפיתי.

בעיה שנייה קשורה לבידוד רעשי המנוע, שגם הוא לא מספיק טוב. בסל"ד גבוה יותר מידי רעש מנוע חודר אל תא הנוסעים ומעניק תחושה לא נינוחה של מאמץ. זה קצת מפתיע, כי דווקא בידוד רעשי הכביש והרוח לא רעים בסך הכל, ורק החספוס הזה מצד יחידת ההנעה מקלקל.

ואם כבר הזכרתי את המנוע, אז גם הוא אינו מאוד מרשים. קיה סול החדשה מצוידת במנוע 1.6 ליטר עם 132 כוחות סוס, שמשודך לתיבת הילוכים אוטומטית רגילה (שישה הילוכים). האחרונה דווקא עושה את עבודה בצורה טובה בסך הכל, ולמעט נטייה להעלאת הילוכים מהירה מידי בזמן נהיגה בעליות היא באמת בסדר גמור. הבעיה היא עם המנוע, שמרגיש חסר מחץ ומספק ביצועים בינוניים למדי. מנוע ה-TSI של סקודה יטי סיפק ביצועים טובים יותר וגם צריכת דלק ממוצעת טובה יותר – 10.5 קילומטרים לליטר במקרה של הסול, לעומת 11.5 קילומטרים לליטר בסקודה.

קיה סול החדשה – סיכום

נדמה שבקיה כבר הבינו שרוב הלקוחות היום קונים מכונית דרך העיניים ולא דרך הרגליים. ובאמת, בסעיפים האלו שקשורים לעיצוב או לאבזור הסול אוספת מחמאות, ובגדול. היא נראית מצוין, המושב האחורי שלה מרווח, תא הנוסעים שלה איכותי ורמת האבזור שלה גבוהה יחסית לתג המחיר. כל מה שצריך להציג בקטלוג המהודר – נהדר. אבל בפועל, כשמתחילים לנהוג, קצת מתאכזבים. כי המנוע לא מספיק חזק, בידוד הרעשים לא מספיק טוב ונוחות הנסיעה מאכזבת. אם אתם לא מאלו שזה מפריע להם יותר מידי, תגלו כאן אלטרנטיבה מיוחדת למכונית משפחתית שגרתית. לא רק שהיא זולה בכ-8,000 ₪ ממכוניות משפחתיות סדאן רגילות, היא גם מאובזרת מהן ובוודאי שגם נאה מהן.

באותו מחיר פחות או יותר תוכלו למצוא גם את סוזוקי קרוסאובר. הקרוסאובר מציע (לדעתי, לפחות) עיצוב קצת פחות מודרני וקצת פחות אבזור, אבל הוא חסכוני יותר ונוח יותר לנסיעה. גם סיאט לאון החדשה נמצאת אי שם באזור. היא אמנם לא מגיעה עם עיצוב מוגבה כמו הקרוסאובר או הסול אבל היא נמכרת במחיר דומה ומציעה ביצועים טובים משל הסול ורמת אבזור דומה. מצד שני, הלאון מגיעה רק עם שנתיים אחריות (לעומת שבע שנים חלקיות בסול) מה שבהחלט עלול להיות בעייתי ללקוח הפרטי. לא מזמן הצטרפה לחגיגה גם אופל מריבה, שמציעה במחיר דומה מנוע טורבו-בנזין חזק משל הסול עם צריכת דלק דומה.

קיה סול החדשה בקטלוג הרכב של CarsForum
קיה סול החדשה - מפרט טכני להורדה