אלפא מיטו 900 סמ"ק טורבו – מבחן דרך

מתיחת הפנים של אלפא מיטו מגיעה ארצה עם מנוע 900 סמ"ק חדש ומודרני. האם הוא גם עומד במבחן התוצאה ומצליח לספק ביצועים נאים לצד צריכת דלק טובה? מבחן דרך.

במשך שנים קשר את עצמו המותג אלפא-רומיאו לערכים כמו התנהגות כביש ספורטיבית וביצועים מרשימים. כל זה כבר מזמן לא נכון ובשנים האחרונות גם באלפא-רומיאו הבינו שאי אפשר להגיע רחוק אם מסתמכים רק על חובבי האקשן ואדרנלין. התוצאה - לא עוד מכוניות מרשימות אך לא שימושיות כמו אלפא GT או בררה, אלא מכוניות הגיוניות ושימושיות כמו הג'ולייטה והמיטו. חובבי המותג הוותיקים אומרים שאלפא איבדה את הנשמה, רואי החשבון יגידו שזאת הדרך היחידה לשמור את המותג בחיים. בינתיים ידם של רואי החשבון על העליונה ובאלפא מתכננים להציג יותר גרסאות בסיס נגישות וזולות מבעבר. ובדיוק לשם כך התכנסנו היום.

הבשורה הגדולה של המותג לשנת 2014 היא הגרסה החדשה של אלפא מיטו. מצוידת במנוע טורבו-בנזין קטן וחדש מסדרת מנועי ה-TwinAir של פיאט-אלפא-לנצ'יה-קרייזלר, היא אמורה להיות חסכונית, ירוקה, נגישה ובעיקר זולה מבעבר. הדגם החדש הוא גם הזדמנות מצוינת בעבור פיאט להציג את מתיחת הפנים שעברו הדגמים לקראת שנת המודל הנוכחית, מתיחת פנים שכרגע משווקת בארץ רק בדגמי ה-900 סמ"ק אך כבר בעתיד הקרוב תגיע גם לדגמים האחרים.

לפחות מבחינה חיצונית, מדובר במתיחת פנים מינורית למדי. רק אלפיסטים מכורים ישימו לב לשינויים הקלים בגריל הקדמי או לסופית האגזוז החדשה. לרוב האנשים המיטו המחודשת תיראה בדיוק אותו הדבר וזה בסדר גמור, כי היא הייתה ונשארה מכונית נאה למדי. בתוך תא הנוסעים יש כמה שינויים, כשהחשוב שבהם הוא מערכת השמע החדשה (Uconnect) שכוללת מסך מגע צבעוני ("מולטימדיה"). יש גם שיפור ניכר באיכות החומרים של תא הנוסעים ונגיעות קוסמטיות ללוח השעונים.

אך למרות השיפורים, גילו המתקדם של תא הנוסעים ניכר. המסך הצבעוני החדש קטן למדי ובאלפא התאמצו מאוד כדי לדחוס את כל המידע פנימה בשלל מסכים, תתי-מסכים ותתי-תתי מסכים. גם הכפילות של מחשבי הדרך מעידה על התוספת המאוחרת, אחד מופיע בלוח השעונים ושני מפורט יותר במסך הצבעוני. אפילו העיצוב עצמו, ובמיוחד גלגל ההגה, מיושנים ולא ממש משדרים רוח מודרנית וצעירה כמתבקש ממכונית כזאת.

החידוש העיקרי מסתתר אם כך מתחת למכסה המנוע. שם מקבלת אלפא-מיטו מנוע 900 סמ"ק טורבו-בנזין בתצורת שני צילינדרים (TwinAir, כפי שמכנה אותו פיאט). זה הסיבוב השני של המנוע, שהוצג לראשונה בשנת 2010. בסיבוב הראשון הוא הגיע ארצה בדגמי ה-500, הפנדה והלנצ'יה אפסילון. הסיבוב הזה היה, איך אכתוב בעדינות, לא מוצלח במיוחד. צריכת הדלק לא עמדה בציפיות, הוויברציות החריפות מהמנוע הרחיקו את הלקוחות והמכוניות נעלמו בשקט מאולמות התצוגה של פיאט בישראל. "המנוע הזה הוא סיפר אחר לגמרי, אל תשלול עוד לפני שנסעת" אומר לי איש המכירות של פיאט בעודו מגיש לי כוס קטנה של אספרסו איכותי באולם התצוגה של אלפא ברחוב יגאל אלון. אוקיי, אני לא פוסל, ראש פתוח.

ואכן הדבר הראשון שאפשר לשים אליו לב הוא שמדובר במנוע הרבה יותר הגיוני לשימוש. הוא עדיין רועד בסרק, אבל הרבה פחות ממה שהיו רועדים המנועים האלו בעבר וזה כבר כמעט ולא מורגש בזמן עמידה ברמזורים. מה שכן נשאר זה הרעש המוזר שנשמע מחוץ לרכב. לי הוא נשמע קצת כמו רעש של מסוק רחוק, לכמה אנשים שעמדו לידי ברמזור זה נשמע כמו תקלה במנוע. זאת לא תקלה, ככה הוא אמור להישמע.

המנוע עדיין מספק את עיקר כוחו בסל"ד גבוה אבל עכשיו זה מתבצע בצורה הרבה יותר הדרגתית ואם לא ממהרים אפשר להסתדר ביום יום גם אם לא מושכים את המנוע לקו האדום בכל יציאה מהרמזור. אין ספק, פיאט עשתה עבודה רצינית עם המנוע החדש שבהחלט הפכה אותו לנעים יותר לשימוש יום-יומי. עיקר כוחו של המנוע מתקבל ב-4,000 סל"ד ומעלה. משם ועד למנתק (בסביבות ה-6,000 סל"ד) הביצועים סבירים וכל 105 כוחות הסוס של המכונית מורגשים. המנוע שש להגיע לסל"ד הגבוה הזה ומרגיש שם בבית, תוך שהוא משמיע קול גרגור נעים לאוזן. כל כך נעים, שלא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי פוגש במנתק ההצתה ומתאכזב. זאת גם הבעיה העיקרית של הרכב הזה כשמנסים לדחוק בו כדי לנסוע מהר. יש חורים קטנים במעבר בין ההילוך השני לשלישי ובין ההילוך השלישי לרביעי, כך שלפעמים ממש חסר כוח במעברי הילוכים בכבישים הררים ואפילו בהשתלבות בתנועה בכניסה לכביש מהיר.

ויש גם את עניין צריכת הדלק. אחרי נסיעה של כמעט 200 קילומטרים אני מדפדף במחשב הדרך ומגלה צריכת דלק ממוצעת של כ-10.5 קילומטרים לליטר. נחמד, אבל ממש לא מרשים. אני מאפס את מחשב הדרך השני (Trip B) וכופה על עצמי 150 קילומטרים נוספים של נהיגה משולבת אך רגועה הרבה יותר. התוצאה – צריכת הדלק עולה ל-15 קילומטרים לליטר בחלק הרגוע ו-12.5 קילומטרים לליטר בממוצע המשולב.

זאת אחת מהבעיות העיקריות של מנועי טורבו-בנזין קטני נפח, אותה אנחנו מכירים גם ממנועי הטורבו-בנזין של אופל/שברולט וגם של פולקסווגן/סיאט/סקודה/אודי. כשנוהגים בהם רגוע מקבלים צריכת דלק טובה. אבל כשלוחצים – השמיים הם הגבול. זה גם המקרה במיטו 900 סמ"ק, רק שכאן קשה שלא ללחוץ כשהמנוע פשוט מזמין סל"ד גבוה ורגל כבדה על הגז.

ועוד כמה מילים על אבזור ושימושיות, אם כי אלו כנראה לא הנקודות הכי חשובות לרוב הלקוחות הפוטנציאליים של אלפא מיטו. רכב ההדגמה שקיבלתי היה מרמת האבזור Zagato, שהיא גם רמת האבזור הבסיסית ביותר. עדיין מדובר ברמת אבזור סבירה למדי הכוללת 7 כריות אוויר (שלא נדע מצרות), מראות צד חשמליות בגוון כסוף, מערכת שמע עם חיבורי בלוטות' ו-USB, חלונות חשמל אוטומטיים ושלט קפיצי. הדגם המאובזר יותר (Massimo) מוסיף גם חישוקי סגסוגת, שמשות אחוריות כהות, משענת יד מרכזית ומושבים עם ריפוד יוקרתי יותר.

שני הדגמים מגיעים עם מערכת ה-D.N.A של אלפא, קיצור של Dynamic, Natural ו-All weather. מדובר במתג קטן שיושב ליד ידית ההילוכים ומשנה את מאפייני ניהול המנוע בהתאם לבחירת הנהג. במצב All weather הוא מכהה את תגובת הדוושה והרכב מרגיש אנמי. מעבר למצב Dynamic משנה את אופן הפעולה של מגדש הטורבו והוא נכנס לפעולה בצורה מוחשית יותר. אי אפשר להגיד שהמתג הזה משנה את ההתנהגות של הרכב מקצה לקצה, אבל הוא בהחלט עושה משהו.

בנוסף כוללים שני הדגמים מערכת Start&Stop כסטנדרט, וגם אותה שווה להזכיר. המערכות האלו נוטות לא פעם להיות מציקות מאוד, אבל כאן מצאה אלפא פתרון פשוט אך מאוד יעיל. קודם כל, המערכת נכנסת לפעולה רק עם שילוב להילוך סרק ועם הרמת הרגל מדוושת המצמד. כך שהנהג פחות או יותר יכול לבחור האם לשלב לניוטרל (ולכבות את המנוע), או סתם ללחוץ על הקלאצ' בעצירות קצרות. אבל לא פחות חשוב, המערכת זוכרת את המצב האחרון שלה גם לאחר כיבוי המנוע, כך שלא צריך לכבות אותה בכל התנעה. כמה פשוט, ככה יעיל.

אלפא מיטו 900 סמ"ק – סיכום

ועכשיו הגענו אל גזר הדין. המיטו 900 סמ"ק המחודשת היא מכונית מעניינת. מתחת לעיצוב החיצוני, שעדיין מרשים למרות גילו המתקדם, מסתתרת מכונית שהיא אפילו אלטרנטיבה ראויה. המנוע החדש מספק ביצועים טובים לצד צריכת דלק טובה ועכשיו הוא גם משהו שקל יותר לחיות איתו ביום יום. איכות החומרים שופרה והיא טובה כעת מבעבר. וכמובן תג המחיר הזול יחסית לדגמי אלפא האחרים, שעומד על כ-116 אלף ₪ לגרסת ה-Zagato שנבחנה.

אבל זאת גם בדיוק הבעיה של המכונית הזאת. 116 אלף ₪ זה לא מעט כסף שצריך לשלם, בסופו של דבר, על סופר-מיני ידנית במרכב 3 דלתות לא שימושי במיוחד. באלפא מנסים למתג את המיטו הזו כמכונית פרימיום, שמתחרה מול מכוניות כמו אודי A1 או מיני קופר ONE. הקופר עולה בערך אותו הדבר ומגיעה עם מנוע 1,600 סמ"ק "אמיתי", האודי הזולה ביותר (3 דלתות 1.4 ליטר ידנית) יקרה בכמעט 20 אלף ₪, אבל מגיעה עם מנוע חזק בצורה משמעותית. בנישה הזו יכולה הגרסה הנוכחית של האלפא לשחק - עד שיגיעו הדגמים החדשים של המיני קופר ועד שבאודי יציגו גרסת בסיס זולה יותר של ה-A1, המיטו היא האלטרנטיבה הזולה ביותר בחבורה.

אבל השאלה לדעתי היא אחרת. מי שלא מחפש בהכרח את העיצוב והלוק היוקרתי יוכל למצוא אלטרנטיבות מעניינות נוספות באותו המחיר. פולקסווגן פולו אוטומטית, 5 דלתות, עם מנוע טורבו-בנזין חזק יותר וגיר אוטומטי תעלה סכום דומה ותהיה שימושית יותר. רנו קליאו מהדגם המאובזר ביותר תהיה אפילו זולה יותר ותציע גם היא עיצוב נאה לצד מרכב 5 דלתות שימושי. נכון, הן לא בדיוק המתחרות הישירות של המיטו. אבל אם תחשבו על זה, הן הרבה יותר הגיוניות. מצד שני, מי אמר שמכוניות של אלפא רומיאו  צריכה בכלל לפנות להיגיון?

אלפא מיטו בקטלוג הרכב של CarsForum
אלפא מיטו 900 סמ"ק - מפרט טכני להורדה