פיאט בראבו

משהו טוב עובר על פיאט בחודשים האחרונים. אחרי תקופה ארוכה יחסית של היצע דגמים מצומצם ומכירות מעטות נדמה שבחודשים האחרונים החלה מתקפה של ממש מצד היבואן. הבראבו אותה בחנו היא המילה האחרונה של היבואן בדרך הנכונה חזרה אל לב שוק הרכב הישראלי.

לא אלאה אתכם בתילי תילים של מילים בנוגע לעיצובה החיצוני של הבראבו. לדעתי התמונות מדברות בעד עצמן ומעבירות את המסר היטב. בסך הכל, גם במציאות כמו בתמונות התוצאה נאה, מכובדת ואינה מנקרת עיניים. בתא הנוסעים ניכרת השקעה משמעותית וכאן בהחלט מדובר בקפיצת מדרגה רצינית עבור פיאט. בהשוואה לדגמים הקודמים של היצרן תא הנוסעים מרגיש איכותי ונעים יותר. בחירת הגוונים נאה ולא מצועצעת, גם במקומות בהם קל היה להתפתות ולהשתמש במשטחים נוצצים בחרו בפיאט בעיצוב סולידי ונאה בגווני קרבון כהים. אולם אין פטור בלא כלום, פה ושם נרשמות נפילות קטנות שמציקות לעין וליד - ידית בלם היד שנראית ומרגישה זולה ומיושנת, סוככי שמש שאינם כוללים תאורה למראות האיפור ובמיוחד קונסולת בורר ההילוכים שמשום מה נעה בחופשיות על התושבת שלה.
הנדסת האנוש טובה והתפעול אינטואיטיבי יחסית, אולם גם כאן עושה רושם שהמלאכה אינה מושלמת ויש מקום לשיפור, בעיקר בכל הנוגע לדיבורית האינטגראלית ולמחשב הדרך שכפתורי ההפעלה שלו ממוקמים רחוק בצד ימין של הקונסולה ומקשים על התפעול המסורבל במילא שנובע מהצג הקטן והעמוס. מערכת השמע המקורית בסדר, לא משהו שילהיב את האודיופילים למיניהם.

אבל אני כאן כדי לנהוג, לא כדי לדפוק על פלסטיקים. קל מאוד למצוא תנוחת נהיגה טובה מיד עם הכניסה לרכב. מראות הצד גדולות מאוד והשטח המת בהן קטן יחסית, גלגל ההגה והמושב מתכוונים לגובה והראות החוצה טובה. המושבים נוחים אבל כפי שאגלה בעתיד חסרה בהם מעט תמיכה צידית. אבל אמרנו נהיגה, לא?

הדבר הראשון שמורגש עם תחילת הנסיעה הוא המנוע. הנתונים היבשים מדברים על 120 כ"ס שמגיעים ממנוע בנפח של כמעט 1400 סמ"ק בעזרתו האדיבה של מגדש טורבו. בפועל, מדובר במנוע שמרגיש בריא וחזק המספק המון כוח כבר מסל"ד בינוני ועד למנתק ההצתה, ותיבת ההילוכים בעלת ששת יחסי העברה מאפשרת לנהג הממהר לשמור על הסל"ד בתחום האפקטיבי. קצב הנסיעה, בהתאם, מהיר יחסית. לחיצה לא עדינה על דוושת הגז מזניקה את הרכב מעמידה בצורה כמעט אגרסיבית שנקטעת אחת לכמה שניות עקב העברות ההילוכים. גם בכביש המהיר, הרכב מאיץ בקלות למהירויות שיוט בלתי חוקיות ולמעט מעט רעשי רוח מרגיש בטוח ויציב גם במהירויות אלו.
תיבת ההילוכים היא ככל הנראה עקב האכילס הגדול ביותר של הרכב. הבראבו מצוידת בתיבת הילוכים רובוטית בעלת מצמד בודד. לכשעצמה זו אינה תיבה גרועה במיוחד, אבל היא אינה טובה וחלקה מספיק כדי להוות תחליף אמיתי לתיבה אוטומטית קונבנציונאלית או הס מלהזכיר גיר כפול מצמדים. הטלטולים מורגשים בעיקר בהעברות ההילוכים הנמוכים ומורגשים פחות ככל שקצב הנסיעה עולה. לזכותה של התיבה יאמר שהיא מאפשרת הורדה או העלאה זמנית של הילוך גם בזמן נהיגה במצב אוטומטי ושהיא מאפשרת עצמאות גדולה יחסית במצב הידני.
נקודה כואבת נוספת לחובבי הנהיגה היא ההגה. משקלו נכון אמנם והוא אינו מרגיש קליל אבל הוא מנותק לחלוטין ולא מעביר שום אינפורמציה על המתרחש בכביש. אחיזת הכביש גבוהה ולאחר זמן נהיגה קצר אני לומד לבטוח בבראבו ובמגבלותיה הגבוהות יחסית, ואפילו נהנה לזרוק אותה אל פיתולי הכביש. בסך הכל, למרות ההגה האילם, מדובר במשפחתית מתגמלת ואפילו מהנה לנהיגה.

בסופו של יום חזרתי מופתע לטובה. הביצועים טובים, נוחות הנסיעה טובה, התנהגות הכביש בטוחה ומהנה בהתחשב בייעודו של הרכב, והאבזור הבטיחותי טוב. הגיר הרובוטי לא מוצלח במיוחד אבל אפשרי לעיקול. הבראבו בהחלט מהווה אלטרנטיבה ראויה לנהג שמעוניין לקבל קצת יותר אקשן מהמשפחתית הסטנדרטית שלו.

השתתפו בכתבה:

אלירן, שלומי, לאון טאובס