אופל קאדט – מכונית השנה 1985 – סקירה היסטורית

כשהוצג הדור השני של הגולף הוכו אנשי אופל בתדהמה - המכונית הייתה פחות רדיקאלית מכפי שציפו. הדבר לא פגע בהצלחתה של הקאדט E, שהוצגה שנה מאוחר יותר כמתחרתה הישירה. סקירה היסטורית מאת חן פרחי.

בתערוכת ז'נבה 1974 נחשפה הגולף החדשה של פולקסווגן, שהכניסה הן את פולקסווגן והן את שוק הרכב לעידן חדש - עידן המכונית הקומפקטית. אך הגולף לא הייתה חלוצת המכוניות הקומפקטיות. האלפא סוד והסיטרואן GS הקדימו אותה בארבע שנים, אולם הן חסרו דלת אחורית הנפתחת במלואה, מה שפגם בשימושיות שלהן. הגולף כללה כמובן דלת תא מטען הנפתחת במלואה, הן בדגם ה 3 דלתות והן בדגם ה 5 דלתות, ובשילוב עיצוב נאה ותכליתי, ביצוע נכון ותמחור נכון, הפכה הגולף ללהיט מכירות, והקימה פלח שוק שלם במו גלגליה. בזה אחר זה הציגו מרבית היצרנים האירופאיים מכוניות קומפקטיות משלהם, אך בשוק הגרמני נותרה הגולף בבדידות מזהירה.

מתחרותיה העיקריות, פורד ואופל, היו סניפים אירופאיים של יצרנים אמריקאים ומשבר האנרגיה של 1973 והמשבר הכלכלי שהגיע בעקבותיו, גרמו לתקציבי הפיתוח שלהם לקטון פלאים. הן פורד והן אופל תכננו אף הן להציג מכוניות קומפקטיות חדשות לחלוטין, אולם מחסור בתקציבים (בעיקר בפורד) מנע זאת מהם. בלית ברירה ערכו בפורד מתיחת פנים לאסקורט הארכאית, וזו הוצגה בסטפטמבר 1975 וכונתה ברנדה. אופל מצידה הציגה את הקאדט C בסוף 1973, ואף היא לא הייתה אלא מתיחת פנים של קודמתה - הקאדט B. לעומת הגולף נראו שתיהן מיושנות ומשעממות, אך למזלן בשל היות קהל הרוכשים של אופל ופורד שמרן ומבוגר יחסית, זכו שניהן להצלחה יחסית.
אולם היה ברור, הן לפורד והן לאופל, שלקראת שנות ה-80 הן יהיו חייבות לפתח מכוניות קומפקטיות חדשות לחלוטין, אם ברצונן להישאר תחרותיות.

בשנת 1976 הוצגה הפיאסטה של פורד, סופר מיני מודרנית בעלת הנעה קדמית שזכתה להצלחה גדולה, וזו מצידה התוותה עבור פורד את הדרך לקומפקטית חדשה. מצבה של אופל היה טוב פחות. כל מכוניות אופל מאותה תקופה היו מיושנות, אפורות ופנו לקהל מבוגר. הקאדט, שהייתה אמורה להיות הנמכרת ביותר, נראתה ליד הגולף או הפיאט ריטמו כזכר לימים עברו. היה ברור לאנשי אופל שאין מנוס מפיתוח מכונית חדשה לחלוטין. בסוף 1977 החל פיתוח מחליפת הקאדט לאחר קרב תקציבי לא פשוט מול הנהלת GM בארה"ב, שלא הבינה מדוע יש צורך להחליף מכונית שנמכרת היטב. תקציב הפיתוח היה גדול מאחר וכלל פיתוח מנועים חדשים, שלדה חדשה לחלוטין וקו ייצור המותאם להרכבה אוטומטית. לבסוף נעתרו אנשי GM ושחררו תקציב פיתוח לפי דרישת אנשי אופל, בתנאי שהמכונית תכלול שימוש מסוים במכלולים תוצרת ארה"ב.

מהנדסי אופל ניגשו למשימת הפיתוח כשלפניהם לוח ריק, כך שמה שאמור להישאר מקודמתה הוא רק השם - קאדט. המכונית החדשה תוכננה להתחרות ישירות בגולף המצליחה ולכן תוכננה בדיוק לפי אותו עיקרון, אך הוסיפה עליו גרסת סטיישן שחסרה בפולקסווגן. הקאדט החדשה שהוצגה בסוף 1979, בתערוכת פרנקפורט כמובן, הייתה מכונית ההנעה הקדמית הראשונה של אופל ולמעט המנועים הבסיסיים, ה-1.0 וה-1.2 ליטר שנלקחו מקודמתה, הייתה מכונית חדשה לחלוטין. המכונית החדשה נהנתה מעיצוב מודרני ונאה, מנועים חדשים ומודרניים בעלי הספק גבוה יחסית לנפחם ומגוון תצורות מרכב שאמורות היו לפנות לפלח שוק רחב ככל האפשר.

הקאדט החדשה נהנתה מהצלחה גדולה למן היום בו הוצגה, הן בגרמניה והן בבריטניה, שם כונתה ווקסהול אסטרה. בניגוד לקודמתה שנקראה ווקסהול שבט, שנבדלה מהקאדט ביחידות כוח שונות, הפעם הייתה המכונית זהה לחלוטין למכונית הגרמנית.

לראשונה נוצרה לגולף תחרות מבית, וזו התגברה עם הצגת הפורד אסקורט החדשה בסוף 1980. כמו הקאדט, גם האסקורט הייתה מכונית מודרנית וחדשה לחלוטין, שהצליחה הן להשכיח את קודמתה העתיקה והן לזכות להצלחה גדולה. הצלחת הקאדט והאסקורט החדשות בהחלט הטרידו את הנהלת פולקסווגן, ולמרות שהירידה במכירות לא הייתה משמעותית, בעיקר בשל ההשפעה השולית יחסית של פולקסווגן בשוק הבריטי, הוחלט על פיתוח מחליפה לגולף המצליחה.

הצלחת הקאדט הייתה מרשימה מאוד והפתיעה אפילו את האופטימיים באנשי אופל. לכך הצטרפה הצלחת האסקונה, המשפחתית של אופל, שהפכו את החטיבה האירופאית של GM לאחד מסיפורי ההצלחה של ראשית שנות ה-80. פולקסווגן פיתחה את מחליפת הגולף בחשאיות מוחלטת, ומרכז הניסויים שלהם הפך לשטח סטרילי לחלוטין, מה שאומר שכל עצי הפרי שהיו נטועים סביב מסלול הניסויים שלהם נעקרו, תוך מתן פיצויים מכובדים לאיכרים שלא הבינו מדוע. אנשי אופל היו מודעים לעובדה, ולכן, למרות שהקאדט הייתה בת 3 שנים בלבד ולא הספיקה אפילו לעבור מתיחת פנים ראשונה, החליטו להקדים תרופה למכה ולפתח מחליפה למכונית המצליחה.

לאנשי אופל לא היה מושג כיצד תיראה מחליפת הגולף, ולכן הימרו שהיא תהייה רדיקאלית וחדשנית בעיצובה, ובהתאם לקו החשיבה הזה הוחלט שגם מחליפת הקאדט תהייה חדשנית ונועזת בעיצובה.
באותה העת החלו לדלוף שמועות שמועד החלפת הקאדט הולך וקרב, אך אלו נהדפו על ידי קצין העיתונות של אופל שהכחיש נמרצות את השמועות, בעוד מחליפת הקאדט רוקמת עור וגידים. הפעם תקציבי הפיתוח לא אמורים היו להיות גדולים יחסית, בשל ההחלטה להתבסס ככל האפשר על מכלולי הקאדט הנוכחית, שהיו מצוינים. הקאדט D הייתה מכונית מצוינת לזמנה כשנקודות התורפה העיקריות שלה, כמו בגולף המקורית, היו העיצוב ואבזור תא הנוסעים. אופל בהחלט לקחו זאת בחשבון.

כמו הגולף המקורית, גם הקאדט D הייתה מעוצבת בקווים חדים. כאן אופל ביצעו את השינוי המהותי ביותר. העיצוב הבסיסי נותר, אך הקווים החדים הפכו לעגולים ורכים, השמשות הושטחו וכמובן שמקדם הגרר יצא נשכר מכך והמכונית החדשה השיגה תוצאה מצוינת של 0.32Cd. החרטום עוצב מחדש, וכך גם האחוריים, כך שהתוצאה נותרה בעלת זיקה עיצובית ברורה למכונית היוצאת אך מודרנית ונאה מאידך. גם פנים המכונית עוצב מחדש ואת הפנים המשמים והדל של המכונית היוצאת החליף עיצוב מודרני ונאה, עם לוח מחוונים מופנה מעט כלפי הנהג בסגנון מכוניות ב.מ.וו.

כמו קודמתה, גם הפעם הוחלט שהמכונית החדשה תוצע במרכב עם 3 או 5 דלתות וכמובן בגרסת סטיישן. אך שלא כקודמתה, הפעם לא תהיה גרסה עם תא מטען בעל דלת הנפתחת חלקית. אפילו גרסה מסחרית הוצעה, עם חלונות אטומים, פלח שוק פופולארי מאד בבריטניה. הצד המכאני נותר כשהיה, למעט השמטת מנוע ה-1.0 ליטר הבסיסי מהמבחר, כך שמנוע ה-1.2 ליטר העתיק נותר המנוע הבסיסי. בניגוד לקודמתה, המכונית החדשה לא עשתה עוד שימוש במאיידים ומפלגים מתוצרת אמריקאית, אלא עברו לתוצרת גרמניה. גם המיתלים נותרו כשהיו והשינוי העיקרי חל במערכת ההיגוי. יחס ההעברה של ההגה הוארך על מנת לפצות על העלייה במשקל, ובדגמי ה-1.6 ליטר ומעלה הייתה אופציה להגה כוח, לראשונה בסדרת הקאדט.

הגולף MK2 הוצגה בספטמבר 1983, ואנשי אופל הוכו בתדהמה קלה. התברר להם שהגולף החדשה כלל אינה מכונית רדיקאלית אלא שמרנית לחלוטין בעיצובה, מה שאומר שמבחינת אופל הם יכלו לבצע מתיחת פנים למכונית הקיימת והצגת מחליפה כלל לא הייתה מחויבת המציאות. הגולף החדשה הייתה מכונית איכותית מאד. אופל בהחלט לקחו זאת לתשומת ליבם והשקיעו רבות בהקניית איכות גבוהה בתא הנוסעים של הקאדט החדשה.

רמות הגימור שודרגו והפכו לברורות יותר -LS תחילה, GLS ו-CD הבכירה, כשדגם ה-GT היה בעצם רמת גימור נוספת, וכלה ב-GTE  שהייתה אמורה להיות הגרסה הספורטיבית, כמו בדגם היוצא. גרסת ה-CD  הציעה תא נוסעים מהודר ומאובזר היטב, שכלל מותרות כמו 4 חלונות חשמל, נעילה מרכזית מראות חשמליות ומערכת קול מקורית.
קו המנועים החל ב-1.2 ליטר עם 55 כוחות סוס, 1.3 ליטר עם 75 כוחות סוס, 1.6 ליטר עם 82 כוחות סוס (ההספק הופחת ב-8 כוחות סוס למען גמישות משופרת), 1.6 ליטר דיזל עם 55 כוחות סוס וכלה ב-1.8 ליטר המוזרק עם 115 כוחות סוס. תיבת ההילוכים הייתה ידנית, 4 או 5 הילוכים, והייתה גם אופציה לתיבה אוטומטית 3 הילוכים, מתוצרת ארה"ב.

המכונית הוצגה בתערוכת פאריז 1984, יחד עם הגרסה מתוחת הפנים של האסקונה, והרשימה את קהל המבקרים. המכונית נראתה נאה ומודרנית, תא הנוסעים היה מעוצב היטב ומגומר ברמה גבוהה. שלל גרסאות המרכב, המנועים ורמות הגימור היו אמורות להתאים את המכונית לקהל לקוחות רחב. בשל עובדות אלו זכתה הקאדט בתואר מכונית השנה 1985 תוך שהיא מקדימה בהפרש ניכר את הלנצ'יה תמא והרנו 25.

עיתונות הרכב נותרה ברגשות מעורבים מהמכונית החדשה. מצד אחד, איכות החיים אכן השתפרה והמכונית הפכה לנעימה בהרבה. אך מצד שני העיצוב הנאה גבה מחיר בדמות תא נוסעים צר יחסית ובעל שדה ראייה בעייתי, התנהגות הכביש המצוינת של קודמתה נפגמה, וההגה הפך לכבד ומסורבל. לפחות בתחום הזה הייתה המכונית החדשה נסיגה ברורה מקודמתה. אולם חרף זאת זכתה הקאדט E להצלחה גדולה, הן בגרמניה והן בבריטניה, והפכה למתחרה ראשונה במעלה לגולף.

לגולף הייתה משנת 1980 גרסה בעלת תא מטען נפרד שכונתה ג'טה. למרות שלא זכתה להצלחה גדולה, היא נמכרה לא רע. אנשי אופל היו מודעים לעובדה ולכן לאחר שנה, ב-1986, נוספה למכונית גרסת 4 דלתות. זו הייתה זהה מכאנית לשאר הגרסאות אך מוצבה מעט גבוה מהן, ובבריטניה זכתה אפילו לשם נפרד, ונקראה ווקסהול בלמונט. שנה מאוחר יותר, ב-1987, הוצגה גרסת הקבריולט של המכונית, שנבנתה באיטליה על ידי ברטונה ולראשונה עשתה שימוש במנוע 2.0 ליטר עם 115 כוחות סוס. מנוע זה הוצע גם בגרסת ה-GTE  הספורטיבית שכללה בנוסף לשלל ספויילרים, גם לוח מחוונים דיגיטאלי. בגרסה זו הייתה הקאדט מכונית מהירה ולפחות בתחום הביצועים הייתה טובה מהגולף GTI, מתחרתה הישירה.

בסוף שנות ה-80 הושמט מנוע ה-1.2 ליטר הבסיסי מהמבחר, ומנוע 1.4 ליטר החליף את מנוע ה 1.3 ליטר. באותה תקופה הוצעה הקאדט במקביל עם מנועים בעלי מאייד או הזרקה חד נקודתית, במכוניות שהיו מצוידות בממיר קטליטי. מנוע ה-2.0 ליטר של הגרסה הספורטיבית, ה-GSI, קיבל ראש חדש בעל 16 שסתומים, מה שהעלה את ההספק המרבי שלו ל-165 כוחות סוס והקנה למכונית ביצועים מעולים. ה-GSI נותרה מכונית פרועה למדי ונחותה ממתחרותיה בתחום התנהגות הכביש. עם גרסה זו ניסתה אופל להתחרות במרוצי הראלי, לא בהצלחה יתרה. מנוע הדיזל הוחלף במנוע גדול יותר ומודרני בנפח 1.7 ליטר, מה ששיפר את ביצועי הדגם.

הקאדט יוצרה ללא שינויים גדולים עד סוף 1991 ואז הוחלפה באופל אסטרה, שהייתה מכונית חדשה לחלוטין. GM שאפה להפוך את הקאדט E ל-"מכונית עולמית" שתיוצר בהתאמות אלו ואחרות במדינות רבות בעולם תחת שמות שונים. ואכן, הקאדט יוצרה בדרום אפריקה, דרום קוריאה (שם כונתה פונטיאק לה מנס) ואף יוצאה לארה"ב, לא בהצלחה יתרה. בסך הכל תיזכר הקדאט E כמכונית טובה למדי לזמנה, שהציעה עיצוב נאה ושלל גרסאות, אך תואר מכונית השנה 1985 היה בהחלט מיותר, בייחוד לאור הנסיגה ביכולת הדינאמית.