קאדילק ATS – ניסוי פסיכולוגי – טור אישי

גלעד בן זקן עזב ליום אחד את האקסנט הישנה שלו, עבר לקאדילק ATS וחזר עם תובנות - לא רק שמתסכלים עליך אחרת, גם אתה מתסכל אחרת על העולם.

באחד מהשיעורים הראשונים שלקחתי בפסיכולוגיה חברתית למדתי שאתה, בין היתר, הבגדים שאתה לובש. מאוד פשוט להבנה. תלבש בגדי פועל פשוטים, תקבל יחס בהתאם ל'עמך', תלבש חליפה מחויטת, יפתחו דלתות גם מבלי שתבקש. זוהי כל התיאוריה של הפרק הזה בשיעור. אבל איך שהוא הזדמן לי לבחון לא רק את התיאוריה בדיונים, אלא שניגשתי למבחן מעשי בין אנשים זרים בכדי לבחון את המצב.

המבחן המעשי שלי התחיל כאשר הזדמן לי לקחת לנסיעת מבחן את הקאדילק ATS 2.0L טורבו החדשה מסוכנות UMI בהרצליה. ב-SMS שקיבלתי היה כתוב להגיע לסוכנות UMI לאיסוף הרכב. בסוכנות UMI רגילה יש לא מעט שברולט ספארק וסוניק חדשות לצד הטרייד-אין של שברולט אבאו ישנות, אם במקרה אתקל באיזו קרוז שחורה עם גלגלים מהודרים, לא אתרגש יתר על המידה. אומנם הקרוז יפיפייה, אך היא מכונית. לא יותר מזה, גם לא פחות. לו ידעתי שעל הסוכנות של UMI אליה נתבקשתי להגיע - כלל לא יהיו תלויים סמלי UMI או של שברולט, אלא רק סמלים מנצנצים של קאדילק מכל כיוון, ושהמכוניות בסוכנות יהיו CTS, אסקלייד, CTS קופה, ובעיקר - אילו ידעתי שתחכה לי שם אשת מכירות הולמת, בחיי שהייתי שם עלי איזו "מכופתרת" אחת, וטורח לכל הפחות לשנות את ההרגל של גילוח פעם ביומיים הבוקר לכבוד המעמד.

קיבלתי את מפתחות הרכב, כלומר השלט הזה שזורקים בין המושבים כי לא צריך לתקוע אותו בסוויץ', ורק שלא יחלחל אל בין המושבים ויאלץ אותי להתכופף לחיפושים. ניגשתי לקאדילק אדומה ומפוארת, שהיא כאילו דגם הכניסה לעולמה של קאדילק, החל מ"רק" 261,900 ₪. תדרוך קצר גילה לי שאחרי כל כך הרבה שנים על דו-גלגלי, השאירו אותי לא מעודכן לכמות האביזרים ששמים היום ברכבים בכלל, ובפרט ברכבי היוקרה, ואם חשבתי שטאץ' זה מגניב לטלפון, אז רגע רגע, כל האוטו הזה עובד על טאץ'. מחבר את הטלפון לבלוטוט', מיי-גוד כמה שזה עובד טוב ואיזה יכולות סנכרון יש בין האוטו לסלולארי, כאילו אבאטר מחבר את הצמה שלו לשיער הסוס החייזרי כדי להתחבר ולהרגיש אותו. ללמוד את האוטו הזה ייקח יום לימודים ארוך שאין לי, וזה גם בכלל לא הנקודה כאן, זה הניסוי הקטן הזה בבני האדם שאני מבצע עכשיו.

לאחר נסיעה של מספר דקות, שבהם הצלחתי סוף סוף להבין עד כמה יצרני רכבי היוקרה מתאמצים בשביל לנתק את הנהג מהכביש, לשים אותו על אוטומט ושיקפצו כל אלה שלא בתוך המכונה הזו או דומה לה, התחלתי לקבל את חושי בחזרה מתוך בחירה מאולצת, ולהבחין במי שלפני, מצדדי ושמאחורי, והוא כמובן העומד. בעמידה באחד מפקקי ת"א בסביבת גני התערוכה בואכה צפון ת"א הבחנתי לראשונה בנעיצת המבטים על ה"בגדי המלך" החדשים שלי. משמאלי אאודי A1 האץ' עם בחור ובחורה מתבוננים במבטים ומעל ראשיהם מתנוססות בועות עם מחשבה ברורה מאוד: "מעניין מה הוא עושה שיש לו אוטו יקר יותר משלי?" והיא שואלת את עצמה "מעניין מה החבר שלי לא עשה שיש להוא שם אוטו יקר יותר משלנו?". מתקדם עוד כמה צעדים בפקק ורואה בלונדינית בסיאט איביזה חדשה עם גג זכוכית, שבמבט חטוף לא נראית "קלי בנדי", אלא בנאדם נורמאלי שהרוויח את לחמו. הבלונדינית סרקה את הרכב מתחילתו ועד סופו ולבסוף, כשהרימה את ראשה וזיהתה שלא מדובר באדם מבוגר מידי, אלא בסה"כ בי שעדיין נושק לשלושים רק קצת מלמעלה, הוסיפה חיוך מזמין, עשתה עיניים, וגרמה לי להרגיש כמי שנמצא בבר וקיבל רמז, ועכשיו הכדור אצלי וצריך לתפוס אומץ ולהרביץ איזה משפט פתיחה מצוץ מהאצבע: "היי, את פנויה היום בערב? או שזה יעלה לי הרבה כסף?".

בשלב הזה הבנתי כבר שזהו, אני כבר לא בתוך האקסנט שלי, אנשים לא יודעים שהקאדילק לא שלי. אבל המעמד קיבל משנה תוקף לאורך כל הנסיעה וזה לא משנה לאף אחד שהמלך הוא עירום, העיקר להמליך מישהו. גם אם זה רק עד שפקק התנועה של יום החול המצחין יגמר. שמתי לב שזה רשמי, אנשים עם מכוניות טובות בודקים אנשים אחרים עם מכוניות טובות עוד יותר. אולי זה קולגה, אולי מישהו שצריך להתקרב אליו, ואולי סתם יצר הסקרנות. כשאני נוסע בפרטית שלי, המבט האישי שלי מופנה אוטומטית למכוניות דומות פלוס רמה או שתיים ומטבע הדברים חושב על שדרוג הרכב הבא. אולי זה יהיה מליסינג? אז אוכל לקבל כמעט חדש במחיר כמעט ישן? ואולי דווקא "אתפזר" ואפנק את עצמי ברמה מעל במודל וותיק של איזו הונדה אקורד בת כמה שנים טובות? במחיר הנמוך נקבל ביצועים ו"מעמד" כביכול? אז את המעמד כבר לא אקבל, מכיוון שככל שאוטו יוקרתי מתיישן הוא הופך להיות מהאוטו של מעמד המנהלים, המעמד הגבוה, לאוטו של עבריינים. קבלו זאת כרגע ככה בהכללה גסה, כי ככה זה לרוב. אם באמת יש לך כסף אתה קונה יוקרה חדשה, אם אין לך, אתה קונה יוקרה ישנה והסטיגמה של הערס כבר תדע כיצד להידבק אלייך.

אחרי לא באמת הרבה זמן שכחתי מאיפה באתי ולאן אני הולך, זה מדהים כמה קל לשכוח דברים כאלה. טוענים שם בקאדילק ש-0 ל-100 מתבצע תוך 6 שניות בסה"כ. אז בדרך חזרה להרצליה איתרתי איזה רכב שרירים אמריקאי, דודג' צארג'ר שחורה חדשה עם אותיות SRT בתחתית הדלתות. התמקמות ברמזור וכמה לחיצות לסימון מצב הרוח, אור ירוק וזינוק. מדהים כמה שזה עובד הטריק הזה עד היום. הוא לקח אותי בתאוצת הרמזורים הזו, אבל חשוב מזה הבנתי משהו בכמה שעות האחרונות. עצם השהייה ברכב היוקרה הפעילה אצלי מנגנונים פנימיים שהרימו אותי מעל למקום אליו אני שייך. כל המכוניות הכסופות, האפורות והלבנות במחירים הסבירים לפתע היו כלא נראות, כאיבוד הזהות של הנוהגים בהן וחוסר חשיבותם.

הגענו בחזרה להרצליה. הקאדילק שלא שייכת לי חייבת לחזור אל הסוכנות ואני חייב לחזור למציאות. הניסוי הצליח, אני הוא הבגדים שאני לובש באופן רשמי. מה שאומר שתמיד אנחנו צריכים לשאוף ליותר, לשאוף להצלחה כמובן. אם אצליח להחליט שאני יותר טוב מזה, אהיה יותר טוב מזה, אם אתן למנגנון ההרס העצמי הטבוע בכל אחד מאיתנו להשתולל, אתעכב במקומי או גרוע מכך. אבל משהו אחד אני חייב להבטיח לעצמי מעל במה זו, עם כמה שהייתי רוצה רכב מדהים כמו הקאדילק ATS הזו, לא הייתי רוצה להתעורר בוקר אחד ולשאול "וואו, מה קרה לי? מה נהיה ממני?" אני רוצה לדעת לומר תמיד, שנשארתי בנאדם לפני הכל.

קאדילק ATS - מבחן דרך - הכי לא קאדילק

קבלו הצעה אטרקטיבית לרכישת קאדילק חדשה או משומשת מהמומחים של CarsForum