סובארו לאונה הייתה במשך שנים המכונית הלאומית של ישראל. זה הוא למעשה הדור השלישי של הלאונה, שהציע שיפור משמעותי לעומת קודמיו. מרווח הפנים היה טוב משמעותית משל הדור שקדם לו, בשל תוספת של כ-10 סנטימטרים לבסיס הגלגלים. תא הנוסעים הציע עיצוב מודרני יותר, עם פקדים מודרניים ששלטו על פריט אבזור נדיר למדי באותם הימים - מזגן מקורי! היצע המנועי הישראלי כלל מנוע 1.3, 1.6 ו-1.8 ליטר, כולם עם תיבת הילוכים ידנית או אוטומטית. בנוסף הוצעו גם מבחר רחב יחסית של תצורות מרכב - הסדאן 4 דלתות שהיה הנפוץ ביותר אבל גם גרסת האצ'בק נאה וגם גרסת סטיישן שימושית למדי. רמת האבזור הסטנדרטית של סובארו לאונה הייתה DL, רמת אבזור שאף הקנתה למכונית את שמה. בנוסף הייתה בארץ רמת אבזור גבוהה יותר, GL, שכללה גם חלונות חשמל, הגה כוח ותא נוסעים מפואר יותר. הלאונה קנתה לעצמה שם בישראל בשל רמת האמינות המאוד גבוהה שלה ולא נדיר למצוא מכוניות כאלו נוסעות על הכביש גם כיום, כמעט 30 שנה לאחר שהגיעה לראשונה ארצה.
אמינות; אמינות; אמינות;
נוחות נסיעה; ביצועים; בטיחות;
נוסטלגיה ישראלית במיטבה
Simply Nuts: רכב שעשועים, ממש לא למכורים בלבד.
המלצה -XT טורבו
לחיוב - - נראה, נוסע ומתנהג לפחות כמו רכב חדש במחיר של עשירית ממנו, מה שנקרא "לדפוק את המערכת". - בניגוד לרכבים שמוגדרים "ספורטיביים" ה XT לא מתקלקלת כמו שמצפים מרכב ספורט, המנוע שלה לא הולך כל כך מהר, הגיר לא נדפק אחרי הרבה קילומטרים והאוטו פשוט לא מתפרק. - הכל מאוד נגיש באוטו וממש קל לתפעל אותו ולנהוג בו. - השקעה לא גדולה של קניית בולמי מונרו (גז משולב עם שמן) משדרגת פלאים את אחיזת הכביש ומקזזת מרחקי בלימה. - לאחר ישור קו, הרכב אמין כמו כל רכב יפני אחר ועלויות האחזקה לא גבוהות. - חולק המון מכלולים וחלפים של סובארו לאונה, וכידוע, חלפים ללאונה יש בשפע ובמחירים נוחים.
לשלילה - - לאוטו יש מחלות קבועות: המסגרת של הדש בורד נוטה להישבר, מערכת החשמל בידית תאורה מאוד לא אמינה וגורמת בעיות בתקשורת עם מרימי הפנסים. בנוסף, חשיפה רבה של כמה שנים לשמש תסדוק את הדש בורד בדיוק באמצע והחלק העליון של הריפוד של המשענת גב האחורית יתחיל להתפורר, יחד עם פלסטיקים נוספים. - האוטו נמצא בשיא כוחו רק כשהטורבו חדש, שימוש של כמה אלפי קילומטרים במגדש יגרום להרעה בביצועים, עוד 20,000 ק"מ בערך והביצועים יחמירו שוב, עדיין יהיה מהיר אבל לא כמו קודם, וכך ימשיך בהדרגה עד שהטורבו כמעט ולא יורגש יותר.
XT טורבו
- נראה, נוסע ומתנהג לפחות כמו רכב חדש במחיר של עשירית ממנו, מה שנקרא "לדפוק את המערכת". - בניגוד לרכבים שמוגדרים "ספורטיביים" ה XT לא מתקלקלת כמו שמצפים מרכב ספורט, המנוע שלה לא הולך כל כך מהר, הגיר לא נדפק אחרי הרבה קילומטרים והאוטו פשוט לא מתפרק. - הכל מאוד נגיש באוטו וממש קל לתפעל אותו ולנהוג בו. - השקעה לא גדולה של קניית בולמי מונרו (גז משולב עם שמן) משדרגת פלאים את אחיזת הכביש ומקזזת מרחקי בלימה. - לאחר ישור קו, הרכב אמין כמו כל רכב יפני אחר ועלויות האחזקה לא גבוהות. - חולק המון מכלולים וחלפים של סובארו לאונה, וכידוע, חלפים ללאונה יש בשפע ובמחירים נוחים.
- לאוטו יש מחלות קבועות: המסגרת של הדש בורד נוטה להישבר, מערכת החשמל בידית תאורה מאוד לא אמינה וגורמת בעיות בתקשורת עם מרימי הפנסים. בנוסף, חשיפה רבה של כמה שנים לשמש תסדוק את הדש בורד בדיוק באמצע והחלק העליון של הריפוד של המשענת גב האחורית יתחיל להתפורר, יחד עם פלסטיקים נוספים. - האוטו נמצא בשיא כוחו רק כשהטורבו חדש, שימוש של כמה אלפי קילומטרים במגדש יגרום להרעה בביצועים, עוד 20,000 ק"מ בערך והביצועים יחמירו שוב, עדיין יהיה מהיר אבל לא כמו קודם, וכך ימשיך בהדרגה עד שהטורבו כמעט ולא יורגש יותר.
הדור השלישי של סובארו לאונה הוצג בסוף שנת 1984 אך לא זכה להתעניינות רבה בעולם. סקירה היסטורית על אחת מהמכוניות היפאניות הראשונות שהגיעו ארצה.