סיאט מיי – מבחן דרך – בסטנדרט המקובל

סיאט נכנסת לקטגוריית מכוניות המיני העירוניות ומשיקה בישראל את סיאט מיי - העירונית הזולה בישראל. איך היא מרגישה על הכביש?

שנה חלפה מאז הוצגה לראשונה סיאט מיי באירופה ונדמה שמאז למד הצרכן הישראלי את מה שהצרכן האירופאי כבר יודע מזמן. בתנועה מהירה השלימו יבואני הרכב את המגמה שהחלו לעשות שינויי המיסוי ובתוך פחות משנה הפכה קטגוריית מכוניות המיני לשדה קרב של ממש בין היבואנים. מקטגוריה שהייתה שולית לחלוטין הפכו הרכבים האלו ללהיט מכירות של ממש, כשהם מציפים את כבישי ישראל בהמוניהם. מהבחינה הזאת, מגיעה סיאט מיי לישראל באיחור לא כל כך אופנתי. מכוניות כמו שברולט ספארק, קיה פיקנטו, יונדאי i10 וכמובן סוזוקי אלטו השלטתו בצורה נאה על השוק ונראה שעכשיו יהיה קשה לכבוש את ליבו של הצרכן שנראה שכבר ראה הכל. האם למיי יש את מה שצריך כדי לעשות את זה? אספנו אותה לנסיעת מבחן ויצאנו לבדוק.

סיאט מיי היא מכונית המיני הראשונה בישראל שמגיעה בתצורת 3 דלתות, לצד תצורת ה-5 דלתות המקובלת. כל הדגמים, הן הידניים והן הרובוטיים, משווקים בארץ ברמת אבזור אחידה (Style) ללא אופציה לתוספות מיוחדות. רכב המבחן שקיבלנו הוא מדגם ה-3 דלתות הידני והוא גם הזול ביותר בהיצע הדגמים, עם מחיר רשמי של כ-62 אלף ₪. שתי דלתות נוספות יעלו לכם כ-2,000 ₪ נוספים וגיר רובוטי שיחליף הילוכים במקומכם יוסיף למחיר הבסיסי כ-7,000 ₪. מדובר בתג מחיר שממקם את המיי בקצה התחתון של סקלת המחירים, אי שם בין סיטרואן C1 לסוזוקי אלטו. סקודה סיטיגו, האחות לקבוצת פולקסווגן, עולה כ-1,000 ₪ יותר לדגם ה-5 דלתות המקביל אך מציעה גם גרסה חלשה וזולה יותר.

המפרט הטכני הישראלי של סיאט מיי מתבסס בשלב זה על מנוע אחד. מדובר במנוע בנפח ליטר אחד ובתצורת 3 צילינדרים שמפיק בגרסה זו הספק מרבי של 75 כוחות סוס ללא שימוש בהגדשות למיניהן. גרסה זו של המנוע לא מצטיינת בגמישות מרבית וכדי להפיק ממנה את המרב יש לדחוק את המנוע לסל"ד גבוה. דווקא בנהיגה רגועה מתגלה מנוע זה כחלש ודורש יותר מידי עבודה עם ידית ההילוכים על מנת לשמור על קצב נסיעה סביר, שכן רוב הכוח מגיע בסל"ד גבוה ומצומצם יחסית. בעמידה בסרק סובל המנוע, כמו לא מעט ממנועי ה-3 צילינדרים בשוק, מרעידות מוגזמות ומורשות למדי.

לזכותו של המנוע יש לציין שניתן להוציא ממנו את המרב מבלי שישמיע קולות מחאה. דווקא בסל"ד גבוה הוא מספק צליל נחמד, ספק ספורטיבי. יש לציין לזכות גם את תיבת ההילוכים והמצמד, שתפעולם קל, נעים ומדויק. ההגה הוא מהסוג החשמלי, זה שבדרך כלל זוכה לקיתונות של ביקורת מצד כתבי הרכב, וכאן הוא דווקא לא רע בכלל. הוא קל מאוד במהירויות נמוכות, בדיוק מה שצריך בתמרוני חניה צפופים, אך מקבל משקל נכון עם העלייה במהירות הרכב. רדיוס הסיבוב קטן, אידיאלי לפניות פרסה צפופות. הראות לאחור ולצדדים טובה, בעיקר בזכות חלונות הצד האחוריים הגדולים יחסית. כך שבסך הכל, למרות שהמנוע הלא גמיש מעט מאכזב, מדובר במכונית שקל לנהוג בעיר.

לא מעט מחשבה הושקעה בתא הנוסעים של סיאט מיי, על מנת לחסוך כמה שיותר מבלי לצעוק "זול". ואכן, במבט ראשון בהחלט נראה שמדובר בתא נוסעים איכותי ונעים לעין. אך הכרות מעמיקה איתו מגלה כי השקיעו כאן קצת יותר מידי מאמץ בחיסכון. מי שמצפה למצוא כאן למשל פלסטיקים רכים כמקובל ברכבי קבוצת פולקסווגן מהשנים האחרונות יתבדה. כל תא הנוסעים עשוי מפלסטיק קשיח ונקודות רכות פוזרו במשורה באזור גלגל ההגה בלבד. בתחילה נראה גלגל ההגה כעטוף בעור אך מבט קרוב מגלה שמדובר באשליה ובעצם הוא עשוי פלסטיק מחורר. בקונסולה המרכזית ניכרת גם כן מגמת החיסכון, הן בכמות הכפתורים, הן בגודלם והן בגימור שלהם. פתחי המיזוג המרכזיים בולטים בהעדרם וכיוון שנסיעת המבחן נערכה ביום קריר יחסית, קשה לנו לקבוע אם יצליח המזגן להתמודד עם הקיץ הישראלי. באופן כלל, רשימת האבזור אינה כוללת למשל שליטה על חלון הנוסע מצד הנהג או הפעלה חשמלית למראות הצד.

צריך לשים את הכל בפרופורציות, מדובר במכונית שעולה כ-60 אלף ₪ כך שהאיכות והאבזור הם בהתאם למקובל אצל המתחרות בקטגוריה. פתחי מיזוג מרכזיים או כיוון חשמלי למראות אין גם בסיטרואן C1. אם ציפינו לראות כי סיאט מיי תהווה שובר שיוון מהבחינה הזאת, הרי שהתבדנו. היא אינה מביאה בשורה של ממש בנושאים אלו, לא כפי שציפינו אולי למצוא ממכונית שמתהדרת בסמל מבית קבוצת פולקסווגן.  

מרווח הפנים טוב, גם ליושבים מאחור ובמיוחד ליושבים מלפנים. המושבים הקדמיים, בעלי משענת ראש שהיא יחידה אחת עם גב המושב (בצורה דמוית באקט ספורטיבי), נוחים גם בנסיעות ארוכות. מאחור המצב מעט פחות טוב, בעיקר בגלל זווית המושב האחורי שניצבת מידי ואינה ניתנת לכיוון. ואם עד כאן היו לנו בעיקר מחמאות, בשלב הזה מגיע שוב אלמנט החיסכון ומקלקל. המושבים הקדמיים אינם מציעים אפשרות לכיוון גובה. זה אומר שמי שגובהו אינו ממוצע יתקשה מאוד למצוא תנוחות נהיגה נוחה. דגם ה-3 דלתות בו נהגנו סובל גם מגישה בעייתית מאוד למושב האחורי, שכן המושבים הקדמיים אינם כוללים מנגנון קיפול מהיר. תא המטען גדול יחסית על הנייר אך פתח ההטענה שלו גבוה, הרצפה נמוכה ולא פחות מעצבן - המדף שמכסה את תא המטען לא מתרומם ביחד עם דלת תא המטען. החוט המסורתי שמרים את מכסה תא המטען קוצץ גם הוא.

כבר מההתחלה היה ברור כי שטח המחייה הטבעי של סיאט מיי הוא בתוך גבולות הכרך הגדול. אך בישראל נדרשות מכוניות המיני לצאת לא אחת מגבולות העיר אל עבר המרחבים שמעבר לפקק הקבוע בנתיבי איילון. בשנה האחרונה נהגנו בלא מעט מרכבי קטגוריית המיני ורובם, אם לא כולם, סבלו מרגשי נחיתות חמורים בכבישים מהירים. דווקא המיי מפתיעה לטובה בתחום הזה ומרגישה שם לא רע בכלל. היא מרגישה יציבה למדי, לא מתנדנדת ומשרה ביטחון גם במהירויות גבוהות. עליות קשות, כמו ההיא שמובילה לכיוון אריאל, דורשות לא מעט מאמץ מצד המנוע הקטן וכדי לשמור על קצב נסיעה תלת-ספרתי במצבים האלו יש לסחוט אותו עד לקצה.

בסיומו של יום ששילב בתוכו גם נסיעות עירונית פקוקות וגם נסיעות בין עירוניות בכבישים פתוחים עמדה צריכת הדלק הממוצעת על כ-13.2 קילומטרים לליטר, רחוק מאוד מנתוני היצרן שמבטיחים למעלה מ-22 קילומטרים לליטר.

סיאט מיי - סיכום

התחרות על ליבו של הלקוח בסגמנט המיני הידניות והזולות קשה, אפילו קשה מאוד. קיה פיקנטו, שהגיעה ארצה באמצע השנה שעברה, הרימה גבוה מאוד את הרף בכל הנוגע לאיכות חומרים ורמת האבזור. סיאט מיי אינה מציבה רף חדש בכל הנוגע לסוגיות אלו ובמקרה הטוב מקבלת בהם ציון ממוצע בלבד. היא כן מציעה ערך מוסך בדמות רמת בטיחות גבוהה (5 כוכבי בטיחות, מערכת ה-Stop Mii) ואיכות חיים סבירה מחוץ לעיר, נקודות שהן באופן מסורתי הנקודות החלשות של רכבי הקטגוריה.

בשורה התחתונה, בסגמנט בו המחיר משחק תפקיד חשוב מאוד מציעה סיאט מיי תג מחיר אטרקטיבי ונמוך, אלמנט שבהחלט צפוי להקפיץ אותה אל ראש טבלת המכירות. כך שלמרות שלא מדובר במכונית ששוברת את הסטנדרט המקובל בקבוצה, אנחנו צופים לה הצלחה לא מבוטלת בתקופה הקרובה.

סיאט מיי - קטלוג ומפרט טכני
סיאט מיי בקטלוג הרכב של CarsForum