סמארט פורטו (ForTwo) – מבחן דרך

המכונית הכי קטנה בארץ מתייצבת למבחן דרך ובסופו של יום מצליחה להשאיר טעם טוב, למרות נקודת פתיחה לא מרשימה במיוחד. סמארט פורטו (ForTwo) – מבחן דרכים.

סמארט פורטו היא עוד אחת מאותן מכוניות שכל כך קל לפסול כשהן עוד באולם התצוגה, אבל הרבה יותר קל להצדיק אותן אחרי התנסות ארוכה. ובאמת, אחרי יומיים בהם הייתה הסמארט האדומה והמקסימה הזו הרכב הצמוד שלי, קצת קשה לי להחזיר אותה לנציגי המכירות. ולא, זה ממש לא טריוויאלי בעיניי, כי כמכונית הסמארט היא לא עסקה משתלמת במיוחד. נהגתי כבר בלא מעט מכוניות שעולות פחות או יותר כמו הסמארט הזו והיו מהירות יותר, מאובזרות יותר, נוחות יותר וכמובן מרווחות יותר. אבל מעטות השאירו לי טעם של עוד כמו שהשאירה הסמארט. לא הגיוני, אה?

אבל מה לעשות, סמארט פורטו היא מכונית שסובלת מלא מעט חסרונות. אני אוסף אותה ומחליט לנסוע דרומה, לירוחם. בניגוד לתדמית הישנונית, במרכז העירייה מסתובבות לא מעט מכוניות יוקרתיות. הונדה אקורד, מאזדה 6 לרוב, בכיכר השנייה מהכניסה לעיר מרצדס C קלאס נותנת לי זכות קדימה. אבל אתם יודעים מה, למרות שכל הנ"ל הן מכוניות שעולות פי 1.5 ויותר, כולם מסתכלים רק עלי. והנה בעיה ראשונה - כשאתה נוהג בסמארט אדומה אין מצב לחטט באף ברמזורים. מנהגי קטנועים שמציצים פנימה דרך חלונות הצד הענקיים ועד לנוסעי האוטובוס של אגד שבודקים לי את הקרחת דרך גג השמש הפנוראמי. כ-ו-ל-ם מסתכלים על הסוכרייה האדומה והחביבה בה אני נוהג.

הצעצוע האדום "שלי" הוא מדגם ה-Passion, שמצויד במנוע בנפח ליטר בודד עם הספק מרבי של 71 כוחות סוס. זה לא נשמע הרבה, אבל צריך לזכור שזה מגיע עם מרכב ששוקל 750 קילוגרם ובאורך של קצת פחות מ-2.7 מטר. התוצאה הסופית היא מכונית די זריזה, גם אם לא מאוד מהירה. כביש 6 לכיוון דרום, סקודה רומסטר מזדחלת על 90 קמ"ש בנתיב הימני. אני מוריד לרביעי, נותן בגז והסמארט מאיצה. ומאיצה. אין לה שום בעיה לשמור על קצב התנועה גם בכביש הזה, שהוא דה-פקטו הכביש המהיר ביותר בישראל. עיקר כוחו של המנוע מתקבל ב-3,000 סל"ד ומעלה כך שלפעמים צריך לעזור קצת לתיבה ולהוריד לרביעי. בעליות קיצוניות, אם ממש מתעקשים לשמור על מהירות הנסיעה, צריך גם שלישי.

אז אפשר לצאת איתה גם מחוץ לעיר, אבל די ברור שלא לזה היא נועדה. ערב, אני יוצא לסיבוב במרכז תל-אביב. מה הסיכוי למצוא חניה בבוגרשוב פינת בן יהודה? לא גבוה במיוחד, לא עם מכונית רגילה. גם עם הסמארט מדובר במשימה לא פשוטה, אבל לשם שינוי מדובר במשימה אפשרית. בסוף פרישמן אני כבר מוצא מקום בכחול-לבן, בצד של החינם. אני ממשיך לכיכר המדינה, שלוש חניות אופציונאליות נוספות. כניסה לחניות האלו זה עניין פשוט למדי. הראות קדימה ולצדדים מצוינת בזכות השמשות הגדולות, גם הראות אחורה מצוינת. רדיוס הסיבוב קצרצר והתמרון פנימה במקביל או במאונך למדרכה פשוט וקל. כמה חבל שאין הגה כוח, שקצת מקשה על סיבוב ההגה בזמן עמידה.

וכאן אנחנו מגיעים לחסרונות העיקריים של סמארט פורטו כמכונית. ראשית, היא לא מאוד מאובזרת - אין הגה כוח, אין בקרת אקלים, מערכת השמע אינה מקורית (2DIN בהתקנה מקומית כסטנדרט) ואין לה שליטה מההגה. אל תנסו לכוון את גלגל ההגה למרחק או לגובה. אין אפשרות כזאת, גם לא בדגם המאובזר (יחסית) בו נהגנו. אחרי הכל, כשאתה נכנס לסוכנות של מרצדס, פונה שמאלה לאולם התצוגה של סמארט ומשאיר למעלה מ-100 אלף ₪ אצל נציג המכירות המעונב - אתה מצפה לקבל תמורה קצת יותר איכותית ולא רכב עם סוככי שמש דקים שעשויים פלסטיק פשוט.

בעיה נוספת קשורה לגודלה של המכונית, ובנוגע אליה כנראה שאין ממש מה לעשות. מדובר במכונית קצרה (269 סנטימטרים באורך הכללי, בסיס גלגלים של 187 סנטימטרים), קלה (750 קילוגרמים), צרה (156 סנטימטרים) וגבוהה (156 סנטימטרים). זה הופך אותה למעט קופצנית והמתלים בעלי הכיול הקשיח לא עוזרים לעניין. דווקא בכבישים בין עירוניים היא מרגישה טוב יותר מהבחינה הזאת, עם פחות קופצניות ומעט מאוד רעשי רוח. השיוט, באופן מפתיע, לא מתבצע על סל"ד גבוה מידי - 110 קמ"ש ב-3,000 סל"ד - ממש כמו במשפחתית 1,600 סמ"ק אוטומטית סטנדרטית. אין שום בעיה לצאת איתה מחוץ לעיר, לא מבחינת זמינות כוח המנוע ולא מבחינת מהירות השיוט. כן מתגלה מידי פעם רגישות יתר לרוחות צד שפוגעת בביטחון בזמן נהיגה בכבישים מהירים ודורשת תשומת לב ונהיגה מעט איטית יותר.

ועוד כמה מילים על יחידת ההנעה - סמארט פורטו מצוידת במנוע 3 צילינדרים בנפח 1 ליטר. יחידה זו מוצעת בשלוש רמות הספק - 61 או 71 כוחות סוס בגרסאות האטמוספריות, 84 כוחות סוס בגרסת הטורבו ו-102 כוחות סוס בגרסת הבראבוס שמצוידת בטורבו ובמערכת הזרקה ישירה. המנוע מותקן בחלק האחורי של המכונית ומניע את צמד הגלגלים האחוריים. תיבת ההילוכים רובוטית, בעלת מצמד בודד. השילוב המאוד ייחודי הזה עובד, ועובד לא רע בכלל. תיבת ההילוכים הרובוטית אינה מהמהירות שפגשתי ולעיתים היא מתמהמהת קצת יותר מידי עד שהיא משלבת את המצמד, כנראה על מנת למנוע את אותם טלטולים שמוכרים בדרך כלל בתיבות רובוטיות. אני העדפתי לעבוד איתה במצב הידני ולא במצב האוטומטי, שממהר להעלות הילוכים ולהוציא את המנוע מהאזור היעיל שלו.

ההגה המתקשר, המנוע האחורי המגרגר בנעימים, המתלים הקשיחים והזריזות עושים לי חשק לצאת מהעיר ולבחון את אחד הכבישים המפותלים. ברור שלא זאת הייתה כוונת המשורר, אבל עם חשק לא מסתבכים. המסקנה גם כאן מפתיעה לטובה. למרות שגרסת ה-Passion אינה מוגדרת כספורטיבית פוטנציאל ההנאה ממנה בהחלט ניכר. בעליות קשות המנוע מתקשה לשמור על קצב ספורטיבי ובירידות מתגלה דוושת הבלם הקשה שדורשת לחיצה הגונה כדי לספק בלימה חזקה, אבל אני נוטה להאמין שבגרסת הבראבוס (זו שבאמת אמורה להיות ספורטיבית) רוב הסוגיות הללו נפתרו.

סיכום:

כשמסתכלים על סמארט פורטו דרך החור של הגרוש מגלים מכונית שהיא כנראה לא העסקה הכי משתלמת בשוק. אני יכול לחשוב על לא מעט מכוניות שעולות פחות אבל נותנות יותר - יותר אבזור, יותר מרווח פנים (ומקום לשני נוסעים נוספים), נסיעה נוחה יותר וביצועים טובים יותר. סמארט לא יכולה, וכנראה שהיא גם לא מנסה, להתחרות במכוניות ההן. היא פונה לנישה אחרת, ללקוחות שמוכנים לשלם קצת יותר בשביל לקבל מכונית ייחודית ומיוחדת, שונה וגם קצת משונה, קטנה אבל גדולה. אחרי נהיגה ממושכת לקוחות אלו יגלו מכונית שאפשר לאהוב אותה ואפשר לשנוא אותה, אבל אין באמצע. מי שאוהב אותה יהיה מוכן לעשות את הפשרות הנדרשות כדי לחיות אותה. ומי שלא, לא. אני, באופן אישי, מוכן לעשות את הפשרה. איפה חותמים?

צריכת דלק משולבת במהלך המבחן - 15.3 קילומטרים לליטר.

סמארט פורטו - מפרט טכני
סמארט פורטו בקטלוג הרכב של CarsForum